הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

זבחים פ – שיעור דף יומי

Listen Later

לעילוי נשמת שרה גנץ בת מרדכי ומרים ז"ל

ניצולת שואה שהשקיעה רבות בהקמת משפחה ובחינוך לתורה ומעורבות בבניין הארץ

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/zevahim_80.mp3

Download

 

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת זבחים לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי, זבחים פ

(עט: במשנה – פא. באמצע)

הקדמה – תזכורת מהדפים האחרונים –

א. בתערובת של איברים כשרים עם בעלי מום (עז: במשנה הראשונה (בשונה מגירסת הברייתא)) –

ר"א – מהתורה מותר ("מום בם"), מדרבנן אסור, אך מותר ע"י "תולין" (אם כבר העלה אחד + שיעלה את השאר זוגות זוגות).

רבנן – אסור,

תוס' –

או – מהתורה (לא דורשים "מום בם"),
או – מדרבנן, ולא הקלו ב"תולין".

ב. בתערובת של דמים –

בנוזלים המצב קל יותר: בכל התערובות שראינו – כל עוד הדם הכשר ניכר (רואין כאילו נתערב במים) מהתורה כשר (אפילו שמעורב איתו גם דם לא טוב). השאלה רק אם בכל זאת גזרו שאסור:

התערב בדם חולין – אכן "רואין" והדם לא בטל, וכשר.

(כאן לא גוזרים, כי זה לא מקרה שכיח).

התערב עם דם פסולין (כמו רובע ונרבע) –

רבנן – יישפך לאמה – גוזרים אטו מקרים בהם לא ניכר (כאן גוזרים כי דם פסולים זה שכיח).

ר"א – כשר,

ר' זירא – כי תמיד לא גוזר במקדש

רב פפא – רק בדם התמצית לא גוזר כי לא שכי, אבל בדם פסולים גוזר.

 

חלק א – במשנה: דם של תמימים בדם של בעלי מומים – יישפך לאמה

כמו בדם שהתערב עם פסולים –

מהתורה מותר, אבל גזרו אטו מקרה שבו הדם בטל.

(וכאן ר"א מסכים שגוזרים, כרב פפא – שבמקרה שכיח גם ר"א גוזר).

 

(המשך המשנה ותחילת הגמרא)

חלק ב –  המשך המשנה: כוס דם כשר התערב בכוסות של בעלי מום

הדין זהה לאיברים שהתערבבו (עז: במשנה ולעיל בהקדמה) –

ר"א – מהתורה מותר, מדרבנן אסור, אך מותר ע"י "תולין" (אם כבר העלה אחד).

רבנן – אסור.

הערות:

א. ר' אלעזר (בדיוק כמו לגבי האיברים שם בעז:) –

ר"א גם דורש לזרוק את הדם בזוגות (כדי להוסיף עוד מימד של ספק בכל כוס שאולי השני הוא הפסול).

ב. למה צריך להשמיע את המח' גם באיברים וגם בכוסות –

באיברים יותר סביר להכשיר כר"א – כי לפחות הדם נזרק כמו שצריך,

ובדם יותר סביר לפסול כרבנן –  מאותה סיבה,
ולכן צריך להשמיע שנחלקו בשניהם.

 

(המשך המשנה ובגמרא באמצע פ.)

 חלק ג – המשך המשנה: דמים כשרים של קרבנות שונים שהתערבו

המשנה –

  1. A. למטה ולמעלה –
    2. הניתנים למטה (עולה, שלמים, אשם) שנתערבו בניתנים למעלה (חטאת)

    ר"א – אין בעיה לזרוק על המזבח, אפילו שבתערובת יש גם דם שלא אמור להיזרק לשם, ולכן:

    יתן למעלה, ואני מתעלם מהתחתונים (כאילו הם מים),

    ואז יתן למטה – וזה נחשב גם לתחתונים וגם לשפיכת שיירי דם העליונים (החטאת) על היסוד.

    חכמים – אסור לזרוק על המזבח (א"א להתחייס כאילו השאר זה מים), אלא ישפוך הכל לאמה.

    אבל בדיעבד אם בכל זאת זרק למעלה, ימשיך כר"א,

    שהרי עכשיו כל הדם שנשאר לו אמור להיזרק למטה, כר"א.

    1. B. באותו מספר ואותו מקום אין בעיה –

      2. הניתנים ב1 בניתנים ב1 (בכור במעשר) – יינתנו ב1,

      הניתנים ב4 (עולה, שלמים, אשם) בניתנים ב4 – יינתנו ב4.

      1. C. מספרים שונים – הניתנים ב4 עם הניתנים ב1 –

        2. ר"א – יינתנו ב4

        שלא לעבור על בל תגרע (ואילו בל תוסיף זה רק כשהוא לעצמו)

        ר' יהושע – יינתנו ב1

        שלא לעבור על בל תוסיף (שזורק יותר דם ממה שצריך (לא בזה שזורק על 4 אלא בזה שמוסיף כמות של דם), ואילו בל תגרע זה רק כשהוא לעצמו).

        וזה עדיף – כי שב ואל תעשה עדיף.

         

        הגמרא

        א. משנה בפרה – צלוחית עם מי חטאת, שנפלו לתוכה מים סתם –

        רבנן – פסול, ולא יעזור לזרוק פעמיים.

        ר"א – יזה שתי הזאות,

        הסברים:

        (כל ההסברים מניחים שהזאה שיש בה חלק כשר וחלק פסול – כשר).

        1. A. ר"ל –

          2. הנחות:

          1. יש בילה – ובכל הזאה יש גם מי חטאת וגם סתם מים (לאו דווקא בשיעורים שווים).

          וזה מספיק כדי לאפשר להזות,

          אז למה צריך 2? בשביל זה נצרף את שאר ההנחות:

          1. יש שיעור להזאה,
            2. 3. מצטרפים להזאות – וכך הקצת שבהזאה א' מצטרפת לקצת שבהזאה ב' וכך יש שיעור.

            והרי אולי עדיין אין שיעור?

            עונה ר"ל – מדובר שנפלו מים רגילים בלא יותר משיעור הזאה,

            למשל: נניח ששיעור ההזאה הוא 10 מ"ל, אז אם בהזאה א' יש 4 מ"ל מים פסולים (ו6 כשרים), אז בהזאה ב' יש מקסימום 6 מ"ל פסולים (ו4 כשרים), הכשרים מצטרפים לכשרים לשיעור 10.

            1. B. רבא:
            2. יש בילה.
              3. 2. אין שיעור.

              ולכן עקרונית מספיקה הזאה אחת, כי בטוח יש חלק כשר, אלא שקנסו אותו להזות פעמיים.

              1. C. רב אשי –
                2. אין בילה
                2. ואין שיעור, אלא מספיק כלשהו
                3. המים הרגילים הם בכמות כלשהו

                ולכן (בדומה לר"ל) – אם יזרוק רק 1, אולי הכל מהמים הרגילים,

                אבל אם יזרוק 2 – הכלשהו הפסול או רק באחד מהם או מתחלק ביניהם, אבל נשאר עוד בכל הזאה כלשהו של מים כשרים.

                (פ. 3-)

                ב. קושיות:

                1. A. קושיא על ר"ל (שאמר שיש שיעור) –
                  2. ברייתא על המשנה שם – אומר רבי: לדברי ר"א להזאה אין שיעור.

                   

                  (פ: 1+)

                  1. B. קושיות על רב אשי (שאמר שאין בילה) מהנושא שלנו:
                  2. ברייתא לגבי הניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה[1] (שלוש קושיות דומות עם תירוץ זהה)
                  3. a. ר"א – יתן למעלה (ונחשב), ואח"כ למטה, והתחתונים עלו לו

                    4. למה העליונים נחשב – הרי אם אין בילה אולי מה שנתן למעלה זה רק מהתחתונים?

                    תשובה – שהרוב מהעליונים, ונתן "מהתחתונים ועוד".

                    למשל: יש 100 עליונים ו80 תחתונים, ונתן למעלה 90, כך שודאי יש לו לפחות 10 מהעלונים.

                    למה התחתונים נחשב ("והתחתונים עלו לו"), הרי אולי שם את כל התחתונים למעלה?

                    תשובה – התחתונים אכן לא נחשב, והכוונה שעלו לשם השיריים של העליונים (שיתן אח"כ את השיריים למטה), שהרי ודאי נשארו לפחות עוד 10 מהעליונים.

                    1. b. נתן קודם למטה, ר"א – יחזור ויתן למעלה, והתחתונים עלו

                      2. והרי שוב – אולי מה שנתן למעלה זה רק מהתחתונים,

                      תשובה כנ"ל, למשל –

                      זרק 5 למטה – לא יצא (כי אולי זה מהעליונים),

                      זרק 90 למעלה – יצא ידי העליונים (לפחות 10),
                      זרק למטה – יצא ידי שיירי העליונים (לפחות 5),
                      וידי התחתונים לא יצא.

                      1. c. נתן למעלה, כולם מודים שהלמעלה נחשב, ויתן גם למטה

                        2. ושואלים ועונים כנ"ל.

                        אבל עדיין קשה – כתוב "אלו ואלו עלו לו" – גם הלמטה!

                        תשובה – זאת מחלוקת תנאים:

                        לחכמים אכן יש בילה, ויצא ידי שניהם,
                        אבל לר"א אין בילה, ויוצא רק בעליונים כנ"ל.

                        (פ: 7-)

                        1. קושיות ממשנתנו לגבי ערבוב של מספרים –
                        2. A. הניתנים ב1 שהתערבו בניתנים ב1 – יתן 1

                          3. והרי אם אין בילה – אולי נותן הכל רק מאחד מהם, איך נחשב לשניהם?

                          תשובה – מדובר שהוא נותן את כל הדם המעורב ב2 זריקות, כך שודאי שם את שניהם.

                          1. B. ארבע בארבע – כנ"ל.
                          2. C. ארבע באחד – לכאורה כנ"ל,

                            3. אבל קשה – אם מדובר שיש לו רק את השיעור שצריך ונותן את כולו – למה ר' יהושע אמר לר"א שזה בל תוסיף?

                            אלא עונה רבא (או רב אשי) תשובה מהפכנית – משנתנו כלל לא עוסקת בבלול, ולכן זה לא קשור לסוגיית בלול,

                            אלא היא עוסקת בערבוב בין הכוסות (שיש כוס מקרבן זה וכוס מקרבן זה) –

                            ולפי זה הסבר המשנה משתנה:

                            בלמעלה ולמטה –

                            לר"א יתן משתי הכוסות למעלה ואז למטה, ונחשב לו ללמעלה וללמטה.

                            ולרבנן יישפך לאמה,

                            אא"כ כבר נתן למעלה אז יתן למטה, ונחשב לשניהם, ואין צורך לומר שיש מחלוקת תנאים אלא לכולם אין בילה.

                            בארבע ואחד –

                            לר"א יתן משתי הכוסות 4,

                            לר' יהושע – משתי הכוסות 1.

                            (פא. 5+)

                            קשה – יש ברייתא שבה ר"י משנה הרבה מהמחלוקות שראינו בדפים האחרונים (במה נחלקו ובמה לא), ובמקרים שנחלקו אומר שזה בין בבלול בין בכוסות.

                            תשובה – זה רק לפי ר"י,

                            אבל להבנת התנא של משנתנו במחלוקות – נחלקו בכוסות ולא בבלול.

                             

                            [1] חלק כמו משנתנו אלב יש כאן תוספות ולכן הקשו מהברייתא.

                            השיעור זבחים פ – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

                            ...more
                            View all episodesView all episodes
                            Download on the App Store
                            הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמראBy אורי בריליאנט