
Sign up to save your podcasts
Or


לעילוי נשמת שרה גנץ בת מרדכי ומרים ז"ל
להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(עט: במשנה – פא. באמצע)
א. בתערובת של איברים כשרים עם בעלי מום (עז: במשנה הראשונה (בשונה מגירסת הברייתא)) –
ר"א – מהתורה מותר ("מום בם"), מדרבנן אסור, אך מותר ע"י "תולין" (אם כבר העלה אחד + שיעלה את השאר זוגות זוגות).
רבנן – אסור,
תוס' –
ב. בתערובת של דמים –
בנוזלים המצב קל יותר: בכל התערובות שראינו – כל עוד הדם הכשר ניכר (רואין כאילו נתערב במים) מהתורה כשר (אפילו שמעורב איתו גם דם לא טוב). השאלה רק אם בכל זאת גזרו שאסור:
התערב בדם חולין – אכן "רואין" והדם לא בטל, וכשר.
(כאן לא גוזרים, כי זה לא מקרה שכיח).
התערב עם דם פסולין (כמו רובע ונרבע) –
רבנן – יישפך לאמה – גוזרים אטו מקרים בהם לא ניכר (כאן גוזרים כי דם פסולים זה שכיח).
ר"א – כשר,
ר' זירא – כי תמיד לא גוזר במקדש
כמו בדם שהתערב עם פסולים –
מהתורה מותר, אבל גזרו אטו מקרה שבו הדם בטל.
(וכאן ר"א מסכים שגוזרים, כרב פפא – שבמקרה שכיח גם ר"א גוזר).
(המשך המשנה ותחילת הגמרא)
הדין זהה לאיברים שהתערבבו (עז: במשנה ולעיל בהקדמה) –
ר"א – מהתורה מותר, מדרבנן אסור, אך מותר ע"י "תולין" (אם כבר העלה אחד).
רבנן – אסור.
הערות:
א. ר' אלעזר (בדיוק כמו לגבי האיברים שם בעז:) –
ר"א גם דורש לזרוק את הדם בזוגות (כדי להוסיף עוד מימד של ספק בכל כוס שאולי השני הוא הפסול).
ב. למה צריך להשמיע את המח' גם באיברים וגם בכוסות –
באיברים יותר סביר להכשיר כר"א – כי לפחות הדם נזרק כמו שצריך,
(המשך המשנה ובגמרא באמצע פ.)
המשנה –
ר"א – אין בעיה לזרוק על המזבח, אפילו שבתערובת יש גם דם שלא אמור להיזרק לשם, ולכן:
יתן למעלה, ואני מתעלם מהתחתונים (כאילו הם מים),
חכמים – אסור לזרוק על המזבח (א"א להתחייס כאילו השאר זה מים), אלא ישפוך הכל לאמה.
אבל בדיעבד אם בכל זאת זרק למעלה, ימשיך כר"א,
הניתנים ב1 בניתנים ב1 (בכור במעשר) – יינתנו ב1,
ר"א – יינתנו ב4
שלא לעבור על בל תגרע (ואילו בל תוסיף זה רק כשהוא לעצמו)
ר' יהושע – יינתנו ב1
שלא לעבור על בל תוסיף (שזורק יותר דם ממה שצריך (לא בזה שזורק על 4 אלא בזה שמוסיף כמות של דם), ואילו בל תגרע זה רק כשהוא לעצמו).
וזה עדיף – כי שב ואל תעשה עדיף.
הגמרא
א. משנה בפרה – צלוחית עם מי חטאת, שנפלו לתוכה מים סתם –
רבנן – פסול, ולא יעזור לזרוק פעמיים.
ר"א – יזה שתי הזאות,
הסברים:
(כל ההסברים מניחים שהזאה שיש בה חלק כשר וחלק פסול – כשר).
הנחות:
וזה מספיק כדי לאפשר להזות,
והרי אולי עדיין אין שיעור?
עונה ר"ל – מדובר שנפלו מים רגילים בלא יותר משיעור הזאה,
ולכן עקרונית מספיקה הזאה אחת, כי בטוח יש חלק כשר, אלא שקנסו אותו להזות פעמיים.
ולכן (בדומה לר"ל) – אם יזרוק רק 1, אולי הכל מהמים הרגילים,
(פ. 3-)
ב. קושיות:
(פ: 1+)
למה העליונים נחשב – הרי אם אין בילה אולי מה שנתן למעלה זה רק מהתחתונים?
תשובה – שהרוב מהעליונים, ונתן "מהתחתונים ועוד".
למה התחתונים נחשב ("והתחתונים עלו לו"), הרי אולי שם את כל התחתונים למעלה?
תשובה – התחתונים אכן לא נחשב, והכוונה שעלו לשם השיריים של העליונים (שיתן אח"כ את השיריים למטה), שהרי ודאי נשארו לפחות עוד 10 מהעליונים.
והרי שוב – אולי מה שנתן למעלה זה רק מהתחתונים,
זרק 5 למטה – לא יצא (כי אולי זה מהעליונים),
ושואלים ועונים כנ"ל.
אבל עדיין קשה – כתוב "אלו ואלו עלו לו" – גם הלמטה!
תשובה – זאת מחלוקת תנאים:
(פ: 7-)
והרי אם אין בילה – אולי נותן הכל רק מאחד מהם, איך נחשב לשניהם?
תשובה – מדובר שהוא נותן את כל הדם המעורב ב2 זריקות, כך שודאי שם את שניהם.
אבל קשה – אם מדובר שיש לו רק את השיעור שצריך ונותן את כולו – למה ר' יהושע אמר לר"א שזה בל תוסיף?
אלא עונה רבא (או רב אשי) תשובה מהפכנית – משנתנו כלל לא עוסקת בבלול, ולכן זה לא קשור לסוגיית בלול,
ולפי זה הסבר המשנה משתנה:
בלמעלה ולמטה –
לר"א יתן משתי הכוסות למעלה ואז למטה, ונחשב לו ללמעלה וללמטה.
אא"כ כבר נתן למעלה אז יתן למטה, ונחשב לשניהם, ואין צורך לומר שיש מחלוקת תנאים אלא לכולם אין בילה.
בארבע ואחד –
לר"א יתן משתי הכוסות 4,
(פא. 5+)
קשה – יש ברייתא שבה ר"י משנה הרבה מהמחלוקות שראינו בדפים האחרונים (במה נחלקו ובמה לא), ובמקרים שנחלקו אומר שזה בין בבלול בין בכוסות.
תשובה – זה רק לפי ר"י,
[1] חלק כמו משנתנו אלב יש כאן תוספות ולכן הקשו מהברייתא.
השיעור זבחים פ – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
By אורי בריליאנטלעילוי נשמת שרה גנץ בת מרדכי ומרים ז"ל
להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(עט: במשנה – פא. באמצע)
א. בתערובת של איברים כשרים עם בעלי מום (עז: במשנה הראשונה (בשונה מגירסת הברייתא)) –
ר"א – מהתורה מותר ("מום בם"), מדרבנן אסור, אך מותר ע"י "תולין" (אם כבר העלה אחד + שיעלה את השאר זוגות זוגות).
רבנן – אסור,
תוס' –
ב. בתערובת של דמים –
בנוזלים המצב קל יותר: בכל התערובות שראינו – כל עוד הדם הכשר ניכר (רואין כאילו נתערב במים) מהתורה כשר (אפילו שמעורב איתו גם דם לא טוב). השאלה רק אם בכל זאת גזרו שאסור:
התערב בדם חולין – אכן "רואין" והדם לא בטל, וכשר.
(כאן לא גוזרים, כי זה לא מקרה שכיח).
התערב עם דם פסולין (כמו רובע ונרבע) –
רבנן – יישפך לאמה – גוזרים אטו מקרים בהם לא ניכר (כאן גוזרים כי דם פסולים זה שכיח).
ר"א – כשר,
ר' זירא – כי תמיד לא גוזר במקדש
כמו בדם שהתערב עם פסולים –
מהתורה מותר, אבל גזרו אטו מקרה שבו הדם בטל.
(וכאן ר"א מסכים שגוזרים, כרב פפא – שבמקרה שכיח גם ר"א גוזר).
(המשך המשנה ותחילת הגמרא)
הדין זהה לאיברים שהתערבבו (עז: במשנה ולעיל בהקדמה) –
ר"א – מהתורה מותר, מדרבנן אסור, אך מותר ע"י "תולין" (אם כבר העלה אחד).
רבנן – אסור.
הערות:
א. ר' אלעזר (בדיוק כמו לגבי האיברים שם בעז:) –
ר"א גם דורש לזרוק את הדם בזוגות (כדי להוסיף עוד מימד של ספק בכל כוס שאולי השני הוא הפסול).
ב. למה צריך להשמיע את המח' גם באיברים וגם בכוסות –
באיברים יותר סביר להכשיר כר"א – כי לפחות הדם נזרק כמו שצריך,
(המשך המשנה ובגמרא באמצע פ.)
המשנה –
ר"א – אין בעיה לזרוק על המזבח, אפילו שבתערובת יש גם דם שלא אמור להיזרק לשם, ולכן:
יתן למעלה, ואני מתעלם מהתחתונים (כאילו הם מים),
חכמים – אסור לזרוק על המזבח (א"א להתחייס כאילו השאר זה מים), אלא ישפוך הכל לאמה.
אבל בדיעבד אם בכל זאת זרק למעלה, ימשיך כר"א,
הניתנים ב1 בניתנים ב1 (בכור במעשר) – יינתנו ב1,
ר"א – יינתנו ב4
שלא לעבור על בל תגרע (ואילו בל תוסיף זה רק כשהוא לעצמו)
ר' יהושע – יינתנו ב1
שלא לעבור על בל תוסיף (שזורק יותר דם ממה שצריך (לא בזה שזורק על 4 אלא בזה שמוסיף כמות של דם), ואילו בל תגרע זה רק כשהוא לעצמו).
וזה עדיף – כי שב ואל תעשה עדיף.
הגמרא
א. משנה בפרה – צלוחית עם מי חטאת, שנפלו לתוכה מים סתם –
רבנן – פסול, ולא יעזור לזרוק פעמיים.
ר"א – יזה שתי הזאות,
הסברים:
(כל ההסברים מניחים שהזאה שיש בה חלק כשר וחלק פסול – כשר).
הנחות:
וזה מספיק כדי לאפשר להזות,
והרי אולי עדיין אין שיעור?
עונה ר"ל – מדובר שנפלו מים רגילים בלא יותר משיעור הזאה,
ולכן עקרונית מספיקה הזאה אחת, כי בטוח יש חלק כשר, אלא שקנסו אותו להזות פעמיים.
ולכן (בדומה לר"ל) – אם יזרוק רק 1, אולי הכל מהמים הרגילים,
(פ. 3-)
ב. קושיות:
(פ: 1+)
למה העליונים נחשב – הרי אם אין בילה אולי מה שנתן למעלה זה רק מהתחתונים?
תשובה – שהרוב מהעליונים, ונתן "מהתחתונים ועוד".
למה התחתונים נחשב ("והתחתונים עלו לו"), הרי אולי שם את כל התחתונים למעלה?
תשובה – התחתונים אכן לא נחשב, והכוונה שעלו לשם השיריים של העליונים (שיתן אח"כ את השיריים למטה), שהרי ודאי נשארו לפחות עוד 10 מהעליונים.
והרי שוב – אולי מה שנתן למעלה זה רק מהתחתונים,
זרק 5 למטה – לא יצא (כי אולי זה מהעליונים),
ושואלים ועונים כנ"ל.
אבל עדיין קשה – כתוב "אלו ואלו עלו לו" – גם הלמטה!
תשובה – זאת מחלוקת תנאים:
(פ: 7-)
והרי אם אין בילה – אולי נותן הכל רק מאחד מהם, איך נחשב לשניהם?
תשובה – מדובר שהוא נותן את כל הדם המעורב ב2 זריקות, כך שודאי שם את שניהם.
אבל קשה – אם מדובר שיש לו רק את השיעור שצריך ונותן את כולו – למה ר' יהושע אמר לר"א שזה בל תוסיף?
אלא עונה רבא (או רב אשי) תשובה מהפכנית – משנתנו כלל לא עוסקת בבלול, ולכן זה לא קשור לסוגיית בלול,
ולפי זה הסבר המשנה משתנה:
בלמעלה ולמטה –
לר"א יתן משתי הכוסות למעלה ואז למטה, ונחשב לו ללמעלה וללמטה.
אא"כ כבר נתן למעלה אז יתן למטה, ונחשב לשניהם, ואין צורך לומר שיש מחלוקת תנאים אלא לכולם אין בילה.
בארבע ואחד –
לר"א יתן משתי הכוסות 4,
(פא. 5+)
קשה – יש ברייתא שבה ר"י משנה הרבה מהמחלוקות שראינו בדפים האחרונים (במה נחלקו ובמה לא), ובמקרים שנחלקו אומר שזה בין בבלול בין בכוסות.
תשובה – זה רק לפי ר"י,
[1] חלק כמו משנתנו אלב יש כאן תוספות ולכן הקשו מהברייתא.
השיעור זבחים פ – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.