הפסקת אש. עם כל ההקלה על חזרת החטופים

(חוץ מהאחרון, שישוב בקרוב.)

ומבחינתנו - דחיית סבב מילואים, ציפייה גדולה שנחזור לחיים, אך אנחנו מזהים שהתחושות לא ברורות עד הסוף. לרגעים שמחה גדולה, אך גם אבל ועצב שהיו מוחזקים כל הימים האלה עמוק בפנים ומרשים לעצמם טיפה לצאת. ושאלות... מי מאיתנו מתפנה ל"עוף על החיים"? ולמה לפעמים צריך ממש להפציר בנו " צא מן התיבה"..?

בואו לקבוצה שלנו.. https://chat.whatsapp.com/CbJrRcwP8jJBADpU4OJYCD