אחד הדברים שאני חושב כל פעם, זה לא עניין של צניעות או לא צניעות. אני פשוט חושב, עצם זה שהגעתם להקשיב, לשמוע, על שנינו, על חיי המשפחה, על הבילויים, על כל מיני דברים. האם זה לדעתכם, כל מה שנאמר עד כה, האם זה באמת מעניין כל כך ומצדיק את עצמו?

אני כל פעם שמדברים על משהו, זה מזכיר לי כל פעם דברים נוספים מהימים ההם. אני מבינה שכל הפאזל של הסיפורים והרעיונות זה המשפחה ובטח, השאלה אם זה בכלל, איך אומרים, מצדיק את עצמו, אם זה מספיק מעניין.

אני חושבת נוסף, שלכן כצעירות שנולדתם אחר קום המדינה, הסיפורים של קום המדינה גם כן נותנים לכם המון סיפורים שלא חשבתם.

נכון. ממש, זה זכות גדולה.