אגדות הש"ס | הרב יונתן רוזין

בשיעור נעסוק בדרשה של בר קפרא: "גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ - כתיב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתיב: מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך". הגמרא עוברת לדון בדרשה במהלך של קושיות ותירוצים מפסוקים אחרים, בהם מופיעים ביטויים דומים. נבחן את הדרשה יחד עם מדרשים נוספים על הפסוקים הללו, ולאחר מכן נשאל את השאלות הבאות: מדוע בר קפרא בחר לקב"ה ידי ביחיד, ואילו לצדיקים ידיך ברבים? ומה מסמלים הביטויים הללו בכל פסוק? מתוך כך נבין כי מעשה ידיהם של הצדיקים הם המימוש בפועל של מעשה ידי ה', ואת הסיבה מדוע מעשה ידיהם של צדיקים גדולים יותר.

בשיעור נמשיך במעשה מהשיעור הקודם - המדרש על הזהיר במצוות הציצית, שניצל בזכותה מהחטא. נתבונן בתיאור המעשה שבמדרש, ונעמיק עוד במעשה ופרטיו. מתוך עיסוק זה, נסיק עוד על שכרה ומעלתה של מצוות הציצית.

בשיעור נעסוק במדרש על הזהיר במצוות הציצית, שניצל בזכותה מהחטא. נתבונן בתיאור המעשה שבמדרש, ונבחן את המדרש על פי שתי נקודות המבט – של הזהיר והאישה. כיצד מתואר המעשה? איך מתבטא מאבק התלמיד עם היצר? כיצד מצוות ציצית מתערבת ו"שוברת" את המניעים של שניהם? מתוך מענה על שאלות אלו, נבין את שכרה ומעלתה של מצוות הציצית.

בשיעור זה נעסוק בתשובה המעולה. נלמד על שני גדולים שעשו תשובה: נתן בר צוציתא - "גדול בבעלי תשובה", ור' מתיא בן חרש. נקרא ונעמיק במדרשים המספרים על זכייתם בתארים ובשבחים. מה למעשה היה סיפורו של נתן בר צוציתא? ואם רבי מתיא בן חרש כבר היה צדיק גמור, למה העמידו אותו בניסיון? מתוך דיון זה נגיע למסקנה מהי תשובה גמורה.

בשיעור נסיים את סיפור מותו של ריש לקיש. החלק האחרון של הסיפור הוא חלק טרגי ביותר - רבי יוחנן מצטער הרבה על מותו של ריש לקיש, וחכמים נחלצים לעזרתו ומביאים את רבי אלעזר בן פדת כמחליף לריש לקיש. אמנם לא התיישבה דעתו של רבי יוחנן וגעגועיו לריש לקיש דווקא גדלים. נבין כי הנקודה ממנה נבעה ההתנהגות של רבי יוחנן היא בגלל דאגתו להמשכיות בית המדרש. ונסביר מדוע רבי יוחנן לא מסופק מרבי אלעזר - נראה את ההבדל בין ריש לקיש לבין רבי אלעזר המתאפיין בשתי צורות לימוד שונות, ונבין מה רבי יוחנן חיפש בבית המדרש ומצא בריש לקיש שאפשר לקיים את בית המדרש בצורה הטובה ביותר.

בשיעור נמשיך בסיפורם של ר' יוחנן וריש לקיש. נעסוק בחלק לאחר המחלוקת בבית המדרש, בו מגיעה לר' יוחנן אחותו, ומתחננת על בניה, ובתגובת לכך. קטע זה בסיפור מאוד קשה ולא מובן, ונראה בעקבותיו ובעקבות סיפור מכירת ריש לקיש ללודים שהמחלוקת בבית המדרש היא הרבה יותר עמוקה - מחלוקת של תפיסות עולם.

בשיעור נעסוק בחלקו השני של סיפור המפגש בין ר' יוחנן לריש לקיש. לאחר שר' יוחנן הצליח למשוך את ריש לקיש אל התורה, והפך אותו לגדול התלמידים, מסופר על מחלוקת בניהם. מחלוקת זו כפי הנראה מהגמרא, היא לא מחלוקת שגרתית - נראה שתוכן המחלוקת הוא לא כפשוטו, אלא יש בו כוונה אחרת. נראה את הדיאלוג המרתק המתפתח בין ר' יוחנן לריש לקיש בעקבות מחלוקת זו.

במהלך השיעורים הבאים נעסוק בסיפור המפורסם על רבי יוחנן וריש לקיש במסכת בבא מציעא (פד.). בשיעור זה נפתח ביופיו של רבי יוחנן - מה מסמל יופי זה? ומה רבי יוחנן מנסה להשיג בעומדו על המקום בו בנות ישראל חוזרות מטבילה? לאחר מכן נעבור למפגש הראשון בין רבי יוחנן וריש לקיש בירדן ונלמד על רבדים שונים בדו-השיח ביניהם. נסיים בתחילת החלק השני של הסיפור - המחלוקת שהביאה לטרגדיה - וברבדים העמוקים בדעותיהם של רבי יוחנן וריש לקיש.

בשיעור נמשיך לעסוק במדרש בשיר השירים רבה לגבי הערבות במתן תורה. בשיעור שעבר הסברנו את גדר הערבות הקיים במתן תורה, ושללנו את האפשרות של האבות ושל הנביאים להיות ערבים. כעת נעמיק יותר ביציאה לפועל של ערבות זו. נעיין בנביא ובמקורות נוספים ונענה על השאלה המתבקשות- כיצד הבנים יכולים להיות ערבים לשמירת התורה? האם העובדה שנכחו דורות היסטוריה בהם שכח כל העם את התורה, נוגדת את הערבות? ומה המסר שהקב"ה מעביר לנו בעזרת ערבות הבנים?

בשיעור נלמד את אחד המדרשים על מעמד הר סיני וקבלת התורה. המדרש מספר שהקב"ה מבקש מעם ישראל שיביאו ערבים להתחייבות שלהם לקיים את התורה. נעמיק במדרש זה דרך פסוקים מהנביאים ומקורות נוספים ונבין את המשל והנמשל במדרש- מדוע הקב"ה מצריך מאתנו עדים לקיום התורה? מדוע מתן תורה הוא בגדר של הלוואה, וכיצד הערבים יכולים לעזור כדי לקיימה? כמו כן, נבין מדוע האבות והנביאים אינם יכולים להיות ערבים לעם ישראל, והחיוב אותו אנו למדים מערבותם של הבנים.