240 שניות

ברוכים הבאים לסקירת השבוע של כל פרקי "240 שניות״

סיכום שבועי - כל פרקי השבוע הכי מעניינים של 240

איתמר קרמר, איש חינוך ומנהל משמר החינוך הממלכתי, מדגיש את החשיבות הקריטית של חוק החינוך הממלכתי לעתיד המדינה ולזהותה הדמוקרטית. החוק נועד להעניק חינוך אחיד לכל ילדי ישראל, שמבוסס על ערכי כבוד לזכויות אדם, סובלנות, שוויון ושלום. קרמר מתאר כיצד המחנה הלאומני מנסה להשתלט על מערכת החינוך ולקדם ערכים שמרניים ולאומניים, בניגוד לערכים הדמוקרטיים שהחוק מתכוון להטמיע. הוא קורא לחברה הישראלית להילחם למען החינוך.

עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.ם

#תמר_עילם_גינדין #איראן #רפובליקה_אסלאמית #מרכז_עזרי #אוניברסיטת_חיפה #הישרדות_שלטונית #איתמר_קרמר #חינוך_ממלכתי #דמוקרטיה #ערכי_זכויות_אדם #מערכת_החינוך #עו"ד_יפעת_סולל #חדו"ש #לימודי_ליבה #בג"ץ #חינוך_חרדי #אדם_אלרועי #נוער_בישראל #קורונה #משבר_חינוכי #מעורבות_אזרחית #תומר_אביטל #אריאל_דוד #זהות_מזרחית #פוליטיקה_ישראלית #יהדות_וליברליות #דמוקרטיה_ישראלית

היה שבוע עמוס בתוכן ובאירועים שדורשים התייחסות, לכן הכנו את סיכום השבוע , שבעזרתו תוכלו להשלים את כל מה שדיברנו עליו ! יחד עם הסברים אקטואלים קצרצרים 

רוב הסרטונים בסיכום הם סירטונים בגרסתם המקוצרת, פרקים המלאים למי שמעוניין.ת - נמצאים ביוטיוב

נשמח לפידבקים בתגובות ! 

מה הנושא שהכי בער בכם.ן השבוע ? 

מה הסרטון שהכי עניין אתכם.ן ? 

מה הייתם.ן רוצים שנבר עליו ולא דיברנו השבוע ? 

ד״ר תומר פרסיקו - מה לבן גביר ולהר הבית? למה דחוף לו להפר את הסטאטוס קוו בהר הבית? התשובה פונדמנטליזם דתי! 

נתניהו הפקיד המון כוח בידיי כוחות קיצוניים וקנאים, וזה נהיה מסוכן מיום ליום- לכולנו. בן גביר תומך הטרור- המעריץ של כהנא וברוך גולדשטיין מנהל את משטרת ישראל והביטחון הלאומי, מוביל הפיכה משטרית ומוביל משיחיים להתפלל בהר הבית, סמוטריץ המשיחי אחראי על הכלכלה שלנו ומוביל להרס כלכלי עצום וירידה בדירוג האשראי בכל החברות. הדרך היחידה לעצור אותם היא לא לתת להם כוח! הגיע הזמן שנתייצב איתנים מולם ונגיד - הפונדמנטליזם לא יעבור!

אלוף במיל נמרוד שפר - השבוע חזרו שש גופות של חטופים, יורם מצגר, אברהם מונדר, אלכס דנציג, חיים פרי, יגב בוכשטב ונדב פולוול זכרונם לברכה. חלקם הגדול נחטפו בחיים.  על חוסר האינטרס של נתניהו בעסקה, טרפוד העסקאות, לחץ צבאי שהורג חטופים וזמן שאין להם לבזבז

אלוף במיל׳ עמוס מלכא , ראש אמ״ן לשעבר -חלק מהממשלה רואה בחטופים נטל. סמוטריץ בן גביר ונתניהו עסוקים בהישרדות פוליטית והחרבת מדינת ישראל, החזרת החטופים תסיים את המלחמה ותסיים את הקרקס שלהם, והם לא יכולים להרשות לעצמם את זה. 

החטופים והחטופות מופקרים למוות בשם הישרדות פוליטית .

נרי ירקוני- לשעבר ראש רשות התעופה בישראל - מחירי הטיסות מרקיעים שחקים מאז פרוץ המלחמה בשביעי לאוקטובר ועד היום- עשרה חודשים אחרי, בתחילת השבוע אל על הצהירה על רווח שיא של כמעט 150 מיליון דולר ברבעון האחרון ! 

 חברות טיסה זרות רבות מבטלות כל שני וחמישי טיסות לארץ והחוצה, אז על מי נותר לנו לסמוך? 

על החברה הראשית של מדינת ישראל, לא ? אז אם חשבתם.ן שאתם.ן ״מקבלים את המחיר הכי טוב שאפשר״ או ש״המחיר יקר בגלל המלחמה והמצב״ כדאי שתחשבו שוב מי מנסה לנצל את המצב.

סגנית הסנגורית הצבאית הראשית לשעבר סא״ל (מיל) עו״ד אפרת נחמני ברעם כל המידע שלא בטוח שסיפרו לכם לגביי פרשת שדה תימן והמרד שהגיע בעקבותיה. מרד ה״תמיכה״ בחיילי שדה תימן הינו פעולה אלימה כנגד שלטון החוק במדינה.

מסבירה גם על דרכי השיפוט הצבאיות הרלוונטיות למקרים מהסוג הזה ועל חשיבות המשפט הישר כדי לשמור על צה״ל צבא מוסרי ומדגישה- זה מה שמבדיל אותנו מהחמאס . 

ד״ר נעה לביא - העסקה להחזרת החטופים והחטופות נמצאת בימים קריטיים מאוד, זה הזמן של התקשורת להיזכר שהיא לא כלי להעברת מסרים על ידי השלטון! על תקשורת , על תקשורת פוליטית, שופרות של פוליטיקאים ועוד 

פרקי השבוע של 240 שניות עם הסברים קצרצרים ואקטואליים.

סקירה שבועית- איחדנו את כל פרקי השבוע למבזק אחד !

סיכמנו את כל פרקי השבוע למבזק אחד, שיהיה לכם.ן למה להקשיב בסופש, זו הזדמנות טובה לראות אם פספסתם.ן פרק.

איחדנו את כל פרקי השבוע של 240 שניות לפרק אחד לקראת סוף השבוע .

פרופ׳ עירן הלפרין- האם אנחנו מפספסים משהו בפרשנות רצון העם?

ד״ר אורנה ברי יזמית ומדענית ראשית בעברה, דירקטורית טכנולוגית במשרד ההייטק הישראלי- על עתיד ההייטק בישראל

מיכל מטס ליטמנוביץ מייסדת ומנכלית ״יעבודה שווה״- על מצבן של נשים בשוק העבודה בזמן מצב חירום

נדב תמיר דיפלומט לשעבר, מומחה לפוליטיקה אמריקנית- על הבחירות בארה״ב ואיך חזרתו האפשרית של טראמפ יכולה לשפיע על ישראל

אבי נאור- מייסד עמותת ״אור ירוק״ ויו״ר הרלבד לשעבר - על השחיתות ואוזלת היד שהורגת אנשים בכבישים

עו״ד מיכאל ספרד, יועץ משפטי לאירגוני זכויות אדם ומומחה למשפט בינלאומי. על מצב בגדה המערבית בעקבות השתלטות ממשלת בן גביר- סמוטריץ׳- נתניהו על התנהלות המשטרה. על עליונות יהודית, עליונות מתנחלים, סיפוח, ריבונות בשטח והסכנה הרבה לדמוקרטיה.

הצטרפו לסדרה הקצרה של עו״ד ריטה גולשטיין גלפרין, על המשבר בשירות הציבורי בישראל, האתגרים המרכזיים שמאיימים על היעילות והרלוונטיות של השירותים הציבוריים, ופתרונות מעשיים והכרחיים לשינוי כבר ממחר בבוקר.

חלק ב׳ האם שירות הציבורי שלנו מוכן להתמודד עם האתגרים של המחר? ממינויים פוליטיים ועד לתרבות ארגונית מקובעת . והשינוי שחייב לקרות עכשיו.

טקסט הפרק המלא:

שירות ציבורי איכותי מתחיל, וגם נגמר, בטיב ההון האנושי שלו. מחקרים מצביעים על קשר שלילי מובהק בין מינויים פוליטיים לבין תוצר לנפש במדינה ואפקטיביות הביצוע של הממשלה. בסרטון הקודם דיברנו על חולשת המערכת הציבורית. וזה הזמן לצלול לעומק הבעיות ולדבר על מה שצריך לעשות, החל ממחר בבוקר. מפינו כאמור עשרה אתגרים. עלייה בקוטביות ובתפיסות סקטוריאליות, פוליטיזציה ושחיקה ביחסים בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי, פירוק, הרכבה וריבוי של משרדי ממשלה, ריכוזיות הממשלה המרכזית מול השלטון המקומי, מנגנוני פיקוח חלשים, פער בסמכות מול אחריות וריכוזיות יחידות המטה, מנגגוני תיאום ותכלול ממשלתי חלשים, היעדר אסטרטגית טווח ארוך וניהול סיכונים, קושי בגיוס, ניהול והשימור האנושי וגם תרבות ארגונית שמרנית ומקובעת. האתגרים הללו לא פועלים בוואקום, אלא משפיעים אחד על השני. השילוב שלהם יחדיו מייצר את הסערה המושלמת של תנאים לקיפאון וקושי בהנעת תהליכים בשירות הציבורי. במציאות בה משרדים נוצרים, מתפרקים ומורכבים מחדש בכל ממשלה, לעיתים כמה פעמים בכהונה אחת, הדרג המקצועי צריך לפעול להטמעת השינוי הארגוני, תוך הצדקת עצם קיום המשרד. הדבר גורם כמובן לבזבוז כספי ציבור, אך גם לחוסר קוהרנטיות בשירותים לאזרח. די להמציא משרדים מיותרים! צריך לייצר מסגרת קבועה ויציבה של המבנה הממשלתי ולעגן אותה בחוק יסוד. ישנו מתח מובנה בין אחריות המשרד שאמון על תכנון וביצוע מדיניות, לבין הסמכות שתלויה פעמים רבות באישור של יחידות מטה, אשר הופכות דה-פקטו לשחקני וטו. היו בעבר ניסיונות לרפורמות של ביזור סמכויות למשרדים בנושאי הון אנושי תקצוב ורכש. חשוב להשלים צעדים אלה ולאפשר יותר שיקול דעת למנהלים בכירים מקצועיים במשרדים. השירות הציבורי בישראל מתאפיין בתרבות ארגונית נוקשה, היעדר שאיפה למצוינות, התנגדות לחדשנות ואתגור פרדיגמות, עיגול פינות ומה שמכונה ״תרבות כסת״ח״. כלשון ועדת החקירה הממלכתית על אסון מירון. "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו", בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות בקרב שלחי ציבור, נבחרים וממונים. הציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד. הפוליטיזציה בשירות המדינה הישראלי כיום חריגה בכל קנה מידה. המסקנה, עלינו לחזק את דרישות הסף המקצועיות לבעלי תפקידים בכירים ואת מנגנוני הבקרה לאישור מינויים, גם במשרות אמון, גם בוועדות איתור וגם במכרזים. חשוב לייצר תהליכי גיוס מהירים ונגישים יותר, להגביר גמישות בהעסקה ומסלולי קריירה, כדי למשוך את האנשים האיכותיים והטובים ביותר לשירות הציבורי. בנקודת הזמן שאנחנו נמצאים בה כעת, יש תפקיד אחד שחשוב יותר מכולם. נציב שירות המדינה. מי שאמור להיות אחראי על משאבי האנוש של הממשלה, המעסיק הגדול במשק, שאמור להצעיד אותה קדימה, לעודד גיוס, לבנות הכשרות, וגם להיות עמוד שדרה מול פוליטיקאים ולהגיד, עד פה, לא מאשר. הנציב הנוכחי מסיים בספטמבר השנה. וחשוב לוודא שהמינוי הבא יהיה מקצועי עצמאי ובתהליך שקוף. אין לנו את הפריבילגיה לחכות ליום שאחרי, או לקחת הימורים. חייבים שינוי עכשיו.

הצטרפו לסדרה הקצרה של עו״ד ריטה גולשטיין גלפרין, על המשבר בשירות הציבורי בישראל, האתגרים המרכזיים שמאיימים על היעילות והרלוונטיות של השירותים הציבוריים פתרונות מעשיים לשינוי כבר ממחר בבוקר

חלק א׳- האם השירות הציבורי בישראל בקריסה? מאירועים בצפון ובדרום ועד נתוני סקרים מדאיגים, מתגלה תמונה עגומה של מערכת מתדרדרת. איך קרה שכמעט מחצית מהאוכלוסייה חושבת שהשירותים הציבוריים נפגעו?

טקסט הפרק המלא:

המשבר בשירות הציבורי לא התחיל בשריפות בצפון, גם לא בשבעה באוקטובר בטבח בדרום, ואפילו לא עם כינון הממשלה הנוכחית. מדובר במהלך הדרגתי, שיטתי ומערכתי של ניסיון להחליש את המנגנונים. שירותים רבים שהציבור נזקק להם כגון שירותי בריאות, חינוך, רווחה, ארנונה ועוד, מסופקים על ידי גופים ציבוריים באופן בלעדי או עיקרי. הדבר נכון בעתות שגרה, והביקוש והתלות בשירותים אלה רק גוברים בשעת משבר. ואם נדמה לכם שהשירות הציבורי נעלם וקרס, ובכן אתם לא לבד. מאורעות השבעה באוקטובר ואוזלת היד של השירות הציבורי, שהתגלו בעקבות המשבר המתמשך, הציבו מראה למציאות העגומה בשטח. נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים שכמעט מחצית מהאוכלוסייה, 45%, חושבים כי איכות השירותים הציבוריים בישראל נפגעה, ביחס לממשלות קודמות. אלה נתוני דצמבר 23. נתון זה מהווה עלייה מהסקר הקודם באוגוסט 23, לפיו 38% מהציבור חושבים שהשירותים נפגעו או נפגעו מאוד. וגם ברמה הבינלאומית המצב מטריד למדי. בסקר של ארגון ה-OECD, שנעשה לפני המלחמה, האמון של הציבור הישראלי בקבלת השירותים הציבוריים בשעת צורך נמוך במיוחד. בתגובה להגד ״אני מאמין כי אוכל לממש זכאות להטבות ציבוריות בקלות אם אזדקק להן״ שיעור הישראלים שלא הסכימו עם האמירה הזאת, היה הגבוה מכל מדינות ה-OECD. 69% לעומת 46% בממוצע במדינות ה-OECD. אני יכולה להציג פה עוד המון נתונים וגרפים וסטטיסטיקות השוואתיות, אבל מספיק להסתכל מהחלון או להדליק מהדורת חדשות, ולשמוע עוד ועוד עדויות מהצפון הבוער שלא מקבל מענה ראוי, ממפונים במלונות שלא זוכים להתייחסות ושלא מצליחים לממש זכויות, ולראות איך ארגוני חברה אזרחית נכנסים לוואקום שנוצר. כדי להבין איך הגענו למציאות שבה השירות הציבורית מתקשה לשמור על רלוונטיות, מיפנו עשרה אתגרים מערכתיים לפי שלושה פרקים. הראשון, אתגרים חיצוניים, תמורות רחבות בחברה ובפוליטיקה הישראלית שמשפיעות על השירות הציבורי באקו-סיסטם בתוכה הוא פועל. השני, אתגרים מבנים, הסדרי המערכת, גבולות הגזרה, הממשקים והמצב החוקי. והפרק השלישי, אתגרים פנימיים בתוך השירות הציבורי עצמו. ברובד האתגרים החיצוניים, השילוב של העמקת הקוטביות והסקטוריאליות ושיטת הממשל הקואלציוני בישראל, מייצר את מצב של אי-יציבות פוליטית שפוגעת בהמשכיות וביכולת לתפקד כמערכת ציבורית אחודה. השיח הציבורי בשנים האחרונות מצביע על שחיקה מתמשכת בתפיסת הממלכתיות, נוכח הקטנה והחלשה של הדרג המקצועי דרך שיח ה״פקידים״. בתקשורת פרסמו תחקירים שונים שמצביעים על כך שאיבדנו את ערך המקצועיות. שום דבר הוא כבר לא מקצוע. הצורך הפוליטי דוחה כל טיעון מקצועי. וכך בעצם יועצים פוליטיים בלשכות שרים התחילו לעסוק בפעילות מקצועית של המשרד, מבלי להיוועץ בגורמי המקצוע. בהקשרים של אתגרים מבנים, נזכיר אולי את הריכוזיות הקיצונית של הממשלה אל מול השלטון המקומי. מקום אחרון ביחס לכל מדינות ה-OECD והאיחוד האירופי. ריכוזיות יתר זו פוגעת גם באיזון של מוקדי הכוח במדינה, בין הממשלה לשלטון המקומי, וגם באפקטיביות השירותים שהציבור מקבל. הרשויות המקומיות קרובות יותר לאזרח ויכולות לייצר מענים יותר מותאמים. בסרטון הבא נצלול לעומק האתגרים בתוך השירות הציבורי עצמו. כאלה שמונעים ממנו לתפקד באופן יעיל ומועיל עבור האזרחים.