
Sign up to save your podcasts
Or


מה באמת ידעו מקבלי ההחלטות ערב מלחמת יום הכיפורים? כיצד הפכה תפיסת המציאות לכישלון מדיני? מה הקשר בין ההפתעה של 1973 לזו של 2023, והאם חמישים שנה של היסטוריה באמת לימדו אותנו משהו?
בתחילת הדרך החטופים כמעט ולא היו על סדר יומו של טראמפ. אלא שאחרי בחירתו החל מהלך אזרחי שנועד להבין מה מניע אותו ולרתום אותו למאבק: משפחות חטופים, קמפיין "רייגן מומנט", מועמדות לפרס נובל לשלום ומסרים שנבנו במיוחד כדי להפוך את שחרור החטופים גם להישג אישי עבורו. בהמשך, טראמפ ואנשיו הפכו לגורם מרכזי בלחץ שהוביל לקידום העסקאות ולהחזרת החטופים.
מה גרם לטראמפ להיכנס בכל הכוח לסוגיית החטופים? האם הרצון בפרס נובל באמת השפיע עליו? האם ללא הלחץ האמריקאי ישראל הייתה הולכת לעסקה? ולמה נדרשה בכלל התערבות של נשיא זר כדי להביא את ממשלת ישראל להשבת אזרחיה?
מאז הטבח היא מייצגת מאות נפגעים, משפחות שכולות, חטופים ושורדים, ואוספת עדויות וחומרים שנועדו להפוך בעתיד לראיות. בזמן שבישראל עדיין מתכוננים למשפטי מחבלי הנוח׳בה, הליכים פליליים כבר מתקדמים במדינות אחרות, וחוקרים בבית הדין הבינלאומי בהאג ממשיכים לקבל חומרים ועדויות על פשעי השבעה באוקטובר.
איך מעמידים לדין אלפי מחבלים על טבח חסר תקדים? מדוע חלק מהמשפחות מעדיפות שהמחבלים יגיעו למשפט ולא יחוסלו? והאם בית הדין בהאג הוא באמת אויב של ישראל או דווקא זירה שבה אפשר להעמיד את פשעי חמאס לדין?
בשנים שקדמו לשבעה באוקטובר, המודיעין הישראלי הלך והסתמך על יכולות טכנולוגיות מתקדמות, בזמן שיכולות מסורתיות צומצמו, המודיעין האנושי בעזה נחלש והמידע שהגיע מהשטח לא תמיד טיפס למעלה. במקביל, כבר בתחילת 2023 החלו להגיע התרעות אסטרטגיות: ההרתעה נשחקת, ישראל נתפסת כחלשה והאויב מחפש הזדמנות לנצל את המצב.
איך נוצרה באמ״ן תחושה שאי אפשר להפתיע את ישראל? מדוע המידע של התצפיתניות לא השתלב בהערכת המודיעין? למה לא התעורר מספיק ספק מול הקונספציה? ואיך גם אחרי שנתניהו עצמו תיאר בעבר תרחיש של פלישה רחבה מעזה כל הסימנים שהצטברו לא התחברו בזמן לתמונה אחת?
התוכנית לכיבוש יישובי העוטף הייתה מוכרת, התצפיתניות התריעו, סימנים הצטברו ובכירי מערכת הביטחון כבר היו ערים בשעות שלפני המתקפה. ובכל זאת, בלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר כמעט אף אחד לא הוקפץ, באמ״ן לא התקיימה הערכת מצב מסודרת, ומערכת הביטחון המשיכה להאמין שחמאס אינו מסוגל לבצע מתקפה בהיקף כזה.
איך נבנתה הקונספציה שקרסה בשבעה באוקטובר? מי צריך לתת תשובות על המחדל? ומה חייבת ועדת חקירה ממלכתית לבדוק?
כבר בימים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר, כשהבינה שהמערכות הישראליות קרסו, היא החליטה לפעול בעצמה. מה שהתחיל בחיבור משפחות לתקשורת הזרה, הפך בהמשך לעבודה עם ארגון אמריקאי, קשרים עם בכירים בממשל האמריקאי וניסיון להגיע עד לנשיא האמריקאי טראמפ.
איך אישה שפועלת כמעט לבדה מגיעה להשבעת נשיא ארצות הברית עם משפחות חטופים? למה היא הבטיחה לטראמפ מועמדות לפרס נובל לשלום בתמורה להחזרת החטופים? ומדוע בוושינגטון נוצר הרושם שלישראל בכלל אין עניין אמיתי בהחזרתם?
השניים יחשפו את מאחורי הקלעים של ניהול המשא ומתן: ריבוי הגופים והסמכויות, העבודה מול לשכת ראש הממשלה והוויכוח על סדרי העדיפויות. האם אפשר היה להתכונן אחרת? האם ניתן היה להציל יותר חטופים? ואילו שאלות עדיין צריכות להיחקר?
בסוף מאי של שנת 2021 מסתיים מבצע שומר חומות. המבצע מסתיים בתחושת הצלחה וניצחון מבחינת הדרג המדיני-צבאי, אך כמובן שרק כשנתיים לאחר מכן תתגלה התוכנית הגדולה והאכזרית של חמאס. במהלך השנתיים שבאו לפני מתקפת השבעה באוקטובר הספיקה לעלות ולרדת ממשלת שינוי. למרות ניסיונותיו של בנט לפתור מורכבויות ברצועה, הקונספציה המשיכה לגדול ולהתפתח.
מדוע מתקפת הטרור של חמאס הפתיע וזיעזעה כל-כך את המערכת הביטחונית למרות שהייתה הערכות מוקדמת? מדוע מינה נתינהו את צחי הנגבי למחליפו של חלותא למרות היותו פוליטקאי ומקורב לנתניהו? ולמה קיים פער בלתי ניתן לגישור בין מה שהציבור יכול להבין מצפייה בחדשות לבין מה שקורה באמת?