A Kosher Hot Dog

שחקני בייסבול הם עם בעייתי, לפעמים הם נכנסים לתקופה קשה ואז יוצאים ממנה, ולפעמים הם ״יוצאים״ ממנה לרשימת הפצועים. חודש וחצי לפתיחת העונה זו התקופה שבה רשימת הפצועים מתמלאת בשמות שבילו את תחילת העונה בעיקר בלא להצטיין יותר מדי, ולפעמים דווקא כן. במשדר הזה נפרוס את הרשימה המעודכנת. בנוסף נחלוק כבוד לג׳ון סטרלינג שנפטר השבוע, נדון ב״מורה נבוכים״ במה קורה שהזורק ״משדר״ את סוג הזריקה, ולקינוח, רשימת הקבוצות שהיו גדולות, אבל לא הגיעו לארץ המובטחת.

שלושים יום, שלושים משחקים, רשמית מותר לדרג ולתת ציונים, אז כמובן שמיד נקפוץ על ההזדמנות ונפרוס את כל הדיוויזיות, כל המובילות והכושלות, וננסה להבין מי מנצחת כצפוי, מי מפסידה כצפוי, ומי מפתיעה, לטובה או לרעה, האם אפשר ללמוד מזה על שאר העונה ואם כן, מה.

כחול זה לא רק צבע, לא אמר המשורר, ולא רק שהכחול שולט בהרבה צבעים של קבוצות, הבלוז גם מתאר את מצב הרוח התמידי של אוהדי ספורט רבים. לצורך בירור הנושא הזמנו שוב, הפעם כמו שצריך, את האיש שלנו בבלוז, דב האמר, נגן מפוחית, יוצר וזמר, וגם אוהד של השיקגו קאבס, שיתאר לנו את המסע שלו משיקגו אל קרית הקודש תל אביב, ומהבלוז של אהדת הקאבס אל ההישגים, וחזרה אל הבלוז.

מצבו הטבעי של אוהד הספורט, אליבא ניק הורנבי, הוא במצב תמידי של אכזבה מרה. ואם הקבוצה שלך (או הקבוצות שלך) מפסידות ובסיטונאות, על אחת כמה וכמה. אז מתחילים בהכחשה, זה לא באמת כזה סיפור, ממשיכים בכעס, לפטר את המאמן, חבורת נמושות, עוברים להתמקחות, דיכאון, ואז, כשהלכה העונה, טוב, בוא לפחות נהנה מקצת בייסבול. במשדר הזה נדבר על מה שעובר על המטס, ומצד שני על כל האמריקן ליג איסט (ברכות לטאמפה ביי!). ובנוסף, נאחל מזל טוב למכות הראשונות בליגה, לחזרתו של מייק טראוט, נשורר על האוהדת איימי ב״בלדה לחובט״, נסביר לג׳אז צ׳יסהולם קצת בייסבול ב״מורה נבוכים״ ובפינת האתגר השבועי, אילו שחקנים יעברו בטרייד העונה?

מה הייתם רוצים ליום ההולדת? אולי משדר שיעסוק כולו בקבוצה האהובה עליכם עם אוהד ותיק שהיה שם כשביל באקנר לא הגיע לכדור? אז זה בדיוק מה שסידרנו לארז עם אריק זימרמן, אוהד מטס כבר עשורים. וכך חגגנו כמו שרק אוהדי מטס יודעים לחגוג, בקיטורים וריטונים ובכי רב. אבל גם הזדמנות לדבר עם מישהו שראה את הקבוצה הגדולה של שנות השמונים, איך הוא רואה את הבייסבול בכלל ואת המטס בפרט והכל במשדר חגיגי לכבוד חגיגות החמישים.

משדר ראשון מן המניין לעונת 2026, ולא רק הבייסבול חזר, גם ערימת פינות נשכחות שנזנחו עקב ריבוי האורחים. אז ב״בלדה לחובט״ נארח את צ׳אק ברי, הוא ולא שרף שישיר על בחור נאה ועיניו החומות, בפינת ״מורה נבוכים״ נסביר למה שגיאה מנטלית אינה שגיאה בייסבולית, נדון בחדשות הטריות, בשחקנים המצטיינים, ובפינת האתגר, יוני ימציא לנו על חמישה סרטי בייסבול, הוליווד, שומעת?

וכרגיל אצלנו, שומרים את הטוב ביותר לסוף. לא שהאמריקן ליג ווסט הולכת להיות כזו טובה, בטח לא ביותר, אלא שאחרי הסקירה נפצח בהימורי העונה, אנדר-אובר לכל דיוויזיה, וגם ננסה לנחש כמה שחקנים שמאליים יחבטו הומראן במשחקם השלישי בשבוע מול זורק שמאלי ששמו מתחיל בג׳. לפני זה כאמור, הדיוויזיה האמריקנו-מערבית, על שלל נמושותיה, האם הריינג׳רס בבניה או בחפירה, האם הסיפור של האסטרוז סוף סוף יסתיים לכבוד חגיגות העשור, האם סיאטל תתקשה קצת או כלל לא להתבסס בראשות הבית, האם אריזונה תתבזה קצת או הרבה בנסיון להשיג 80 נצחונות ולמה האיינג׳לס.

ממשיכים לסקור את העונה (שבאמת, מתי תתחיל כבר?) ובין הפגזות למיקרופון שלא עובד, אירחנו את שי בלפר, אוהד בלו ג׳ייס שיספר לנו על קבוצתו שכמעט-כמעט, אבל לא לקחה אליפות. וננסה גם להבין, ככל שיאפשרו האיראנים, האם היאנקיז הלכו קדימה, אחורה, או נשארו באמצע, האם הרד סוקס הולכים על התקפה, הגנה, נצחון, או הפסד, נפצח את חידת הרייז (סתאאאאם, אין מצב) ונתהה האם האוריולס יואילו בטובם להשיג אותן תוצאות שלוש עונות ברצף.

נשארים בליגה הלאומית, עוברים מערבה, איפה שהדודג׳רס בדו קרב צמוד עם עצמם להשיג עוד מקום ראשון, עוד וורלד סירייס ואולי אליפות שלישית ברציפות. לחגוג את המאורע מצטרף אלינו עידן הולומבי, אוהד דודג׳רס שלא בא להתנצל או לתת הסברים, אלא לתעד את התריפיט המתקרב ובא, במיוחד שכל היריבות בדיוויזיה הולכות ונחלשות, כך שהרבה פייט לא צפוי שמה, ובכל זאת ננסה לסקור את המערב הלאומי ולנסות לאתר שמה תקווה לעתיד תחרותי יותר.

נשארים בלאומית ועוברים מזרחה, והנה שב אלינו האיש שלנו בביזאר אלעד ליבנה למשדר משולש, גם סיקור, גם פריביו לWBC, גביע העולם בבייסבול, וגם פינאת ביזאר נוטפת כל מני נוזלים. נדבר על הטורניר שכבר בעיצומו ועל נבחרת ישראל (שכבר סיימה את תפקידה בהצטיינות יתרה), ונעבור לדבר על הדיוויזיה שעדיין לא החלה, ועל מה שקרה ומה שיקרה, נאחל הצלחה לכל הצדדים (חוץ מלמי שנאחל לא להצליח), וכמובן שכל הלהיטים פה, האם לברייבס יש תוכנית ב׳, האם השושלת בפילדלפיה סיימה, האם המטס בכלל מכירים את עצמם, ולמה צריך את מיאמי והנאשיונלס בדיוק?