וְאֵיךְ עוֹמְדִים בְּטֶקֶס זִכָּרוֹן? זְקוּפִים אוֹ כְּפוּפִים
מְתוּחִים כְּאֹהֶל אוֹ בְּרִשּׁוּל שֶׁל אֵבֶל? (יהודה עמיחי)
לרגל אירועי יום הזיכרון וחגיגות יום העצמאות, מדברים דניאלה וירון על עיצוב הטקסים הממלכתיים, על הנשגב והפחות נשגב ומנסים לענות על אותה שאלה ששואל יהודה עמיחי
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

התחת הזה שנגלה לי במפתיע בחדר אמבטיה של מלון בעיר זרה, בהיעדר כל אחר מלבדי - הוא כנראה שלי (אגי משעול).  
שיחה על תחושת ההזרה והמרחק הנפער בין המראה לבין התחושה הפנימית ולמה בזמן שדניאלה משתדלת להימנע מפגישה בלתי צפויה עם עצמה, ירון, בהביטו במראה, משוכנע שהוא נראה פשוט סבבה
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

עשה שלא תמוש הנקמה מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי עד עולם (בינה סבג פינקלשטיין).
מה ההבדל בין נקמה לבין עונש, מה התחדש בשיח הנקמה שלא היה כאן קודם, מדוע יכול ירון להזדהות עם הזעם המכלה כלפי האויב ואיזה סיפור מקראי על נקמה דניאלה הכי אוהבת
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פסח הוא החג הכי מחייב, הכי משפחתי, הכי מנג׳ס שיש לנו. מה ירון אוהב בו (את העברית, את המבט ההיסטורי וגפילטע פיש), מה מעצבן את דניאלה (מחיקת הנשים מההגדה) ואיך קשור, אם בכלל, פסח לחירות
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"ועדיין אינני יודעת מה לספר לבני: שאני אמו או שאני אני" (אפרת מישורי).
על גבולות הדיבור שבין ירון לדניאלה, בין דניאלה לילדיה, בין ירון לנכדיו ובין ירון להוריו. מה מדובר ומה מושתק? מה מתוך קושי ומה מתוך בחירה? מה אנחנו בעצם יודעים על האנשים שאנחנו הכי אוהבים?

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר ואסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"זוכרים שפעם האטריות כאן היו לוקשלך ממרק?" (יונית נעמן).
ירון מתגעגע ללחם שחור, לרסק עגבניות עם סוכר ולגיפלטע פיש (אבל פחות לקרפיון ששחה ערב קודם באמבטיה). שיחה על אוכל של ילדות, על הגעגוע לטעמים של בית ועל ההבדל התהומי בין מאכלי ילדות למאכלי בגרות. ויש גם תלונות על הזנחה. לפחות לדניאלה.

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר ואסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"שותתת מילים, מזריקה אותיות, מתיראת מֵאִלְּמוּת, מכורה לתשואות" (יודית שחר).
איזה סוגים של קללות סופג ירון ברשת ואיזה קללות סופגת דניאלה? מדוע אחוז עצום מהקללות המילוליות קשורות לפגיעות מיניות, מה השתנה בעידן הנוכחי ומתי הם עצמם מקציפים (ירון טוען שאף פעם לא ודניאלה מודה שהיא דווקא כן).

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר ואסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"המחשב: האם אתה נהנה להיות בנאדם? אני: האם אתה נהנה להיות מחשב?" (דוד אבידן).
ירון מאמין שהפחד מפני הבינה המלאכותית דומה לפחד הישן מפני הגולם ואילו דניאלה חושבת שמדובר בקפיצה קוונטית העשויה לזרוע הרס עצום. ואיך כל זה קשור למשה נוסבאום, למכונת שטיפת כלים ולפייק ניוז?

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר ואסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

העולם מלא זכירה ושכחה, כמו ים ויבשה (יהודה עמיחי) ירון מצטער ששנות מחלתה של אשתו מחקו את זיכרונות השנים שקדמו לה ודניאלה מצטערת שאינה זוכרת איזה ילד שלה עשה מה ובאיזה גיל, ולכן כשהם שואלים, היא נאלצת להמציא. שיחה על חשיבות הזיכרון ומדוע תיעוד אובססיבי הוא תחביב של אנשים בלתי נסבלים.

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

העולם מלא זכירה ושכחה, כמו ים ויבשה (יהודה עמיחי).
ירון מצטער ששנות מחלתה של אשתו מחקו את זיכרונות השנים שקדמו לה ודניאלה מצטערת שאינה זוכרת איזה ילד שלה עשה מה ובאיזה גיל, ולכן כשהם שואלים, היא נאלצת להמציא. שיחה על חשיבות הזיכרון ומדוע תיעוד אובססיבי הוא תחביב של אנשים בלתי נסבלים.

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עריכה: מאיה קוסובר ואסף רפפורט
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.