'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 21 בינואר, היום ה-473 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 94 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  

נשיא ארצות הבית החדש-ישן, דונלד טראמפ, הושבע אתמול ונכנס לתפקידו החדש ישן, ותוך שעות חתם על עשרות צווים נשיאותיים שעשויים לשנות את העולם – ולאו דווקא לטובה. כבר בנאום ההשבעה שלו טראמפ הוא היה כעוס, תיאר את המציאות באמריקה בצבעים שחורים, אמר הרבה דברים שהם פשוט לא נכונים, והבטיח שורה פעולות שרבות מהן לא מתיישרות אחת עם השנייה, כמו להימנע ממלחמות אבל גם להגדיל משמעותית את תקציב הצבא, שהוא כבר עתה גדול פי כמה מכל מדינה אחרת בעולם. זהו הסיפור הגדול בעולם היום ואנחנו נתחיל לעסוק בו עם נתנאל שלומוביץ' שיספר על אירוע ההשבעה.  

בצד הכלכלי, מייד לאחר ההשבעה והמסיבות, טראמפ חתם על שורה של החלטות, ביניהן חנינה ל-1600 משתתפי ניסיון המרד שהוא הוביל ב-6 בינואר 2021; יציאה מארגון הבריאות העולמי והסכמי אקלים; וגם שיחרר הבטחה להטיל מכסים של 25% על יבוא ממקסיקו וקנדה. למרות שעוד לא חתם עליהם – ההבטחה כבר גורמת להתחזקות הדולר ולהערכות בשווקים שלא רק שהריבית לא תמשיך לרדת – היא עשויה אפילו לעלות. כדי להעמיק בהחלטות הכלכליות הללו אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית, דפנה מאור.

אחד הענפים שעשוי להרגיש על בשרו את משטרו של טראמפ כבר בתקופה הקרובה, למשל סביב ההחלטה להעניק או לבטל ויזות עבודה, הוא כמובן ההייטק – שמשלב לעיתים קרובות פיתוח בישראל בעוד שהניהול והעסקים מתרחשים באמריקה. בינתיים פורסמו נתונים מעניינים על איך צעירים ישראלים מגיעים להייטק, אם הם לא שירתו ב-8200, ובאופן מפתע מסתבר שדווקא האוניברסיטה הפתוחה הפכה לספקית גדולה של עובדים לענף המבוקש – ובוגריה אפילו מקבלים את השכר הגבוה ביותר. איך זה ייתכן? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו מירב ארלוזורוב.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם ל'אינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMArker, יום שני, היום ה-472 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 94 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
בעוד אנחנו מתאוששים מההתרגשות של שחרור שלוש החטופות, ומצפים ונדרכים לקראת האפשרות להתחיל בשלב התיקון והבנייה מחדש, מדינת ישראל מממשיכה להתנהל ללא חזון וללא מנהיגות. במשרד האוצר, למשל, לא מתרגשים בינתיים מהסכם הפסקת האש. הם לא צופים להתפרצות כלכלית. להפך: האוצר מעריך שהצמיחה לא תזנק, שהריבית תישאר גבוהה, שהסיכונים יישארו גדולים ושהניהול יוסיף להיות כושל – ולכן בכירי האוצר הבריזו הבוקר מדיון תקציבי בוועדת הכספים של הכנסת, והישיבה נסגרה ופוזרה. אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו נתי טוקר. 
הבורסה והשווקים הפיננסיים לעומת זאת משדרים אופטימיות: הסוחרים מאמינים שעסקת החטופים והפסקת האש תושלם על כל השלבים שלה, והמחירים של המניות ושל השקל הישראלי מזנקים בהתאם. האם האופטימיות הזו מוצדקת, ואיך היא מושפעת מהשווקים בחו"ל? אנחנו נדבר עם מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי בבנק הפועלים.
והנה עוד ראייה לכך שהכלכלה בישראל לא מנוהלת, או שהיא מנוהלת עבור בעלי הון ופוליטיקאים ולא עבור הציבור: הכנסות קרן העושר של ישראל, לשם אמורים לזרום רווחי הנפט, הגז והכימיקלים של ים המלח, צנחו בכמיליארד שקל ב–2024. למה? מסתבר שהשקעות חדשות שמבצעות חברות הגז, במטרה להגדיל את ההפקה ואת היצוא, מפחיתות את המס שהן צריכות לשלם. מופתעים? אנחנו לא. נדבר על זה עם הכלכלן פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הועדה לתמלוגי הגז ואוצרות הטבע הקרויה על שמו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 19 בינואר, היום ה-471 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 97 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  
אף אחד לא יודע כיצד תתנהל עסקת החטופים ומה יקרה בין שלב א' לשלב ב', אבל אנחנו כן יודעים אלה יהיו ימים מורטי עצבים שמשלבים שמחה יחד עם עצב ועם כעס. נכון לדקות אלה הועברה רשימה של שלוש חטופות מחמאס לישראל, והפסקת האש אמורה לצאת לדרך. כדי להבין היכן הדברים עומדים בשטח ולנסות לנתח את הסיכויים שגם שלב ב' ייצא לדרך, אנחנו נדבר עם הפרשן הצבאי של 'הארץ', עמוס הראל.
לאחר כמה ימים שבהם לא היה ברור מה ההבדל בין העסקה הנוכחית לזו שהיתה על השולחן במאי 2024, ולמה עסקה זו נחתמה והיא לא, התקבלה התשובה: דונלד טראמפ. הוא, מסתבר, רוצה לקבל את פרס נובל לשלום ולכן ידע להפעיל על נתניהו ועל המתווכות וחמאס מנופים ולחצים גדולים יותר מאלה של ג'ו ביידן – וכך הצדדים הסכימו לחתום על העסקה, שבעבר היתה "מתווה ביידן" והיום כבר הוחלף שמה של ל"לעסקת טראמפ". והנה, בדיוק מחר יתקיים טקס ההשבעה של הנשיא החדש והוא יכנס לתפקידו באופן רשמי – ואנחנו נדבר עם הפרשן שלנו, נתנאל שלומוביץ, על טקס ההשבעה – שבינתיים הועבר לאולם סגור בשל גל קור קיצוני שפוקד את וושינגטון – ומה יהיו הדברים הראשונים שהוא צפוי לעשות. 
סיפור מחו"ל שהקפיץ הרבה אנשים, כולל אנשים בישראל, היא הצעת חוק בספרד להטיל מס קניה של 100% על אזרחים זרים הרוכשים דירות בספרד. כמו תמיד הסיפור הוא שמחירי הדיור בספרד עולים מהר גם בגלל רכישות של דירות להשקעה על ידי אזרחים זרים, חלק מהם ישראלים, והספרדים מבקשים לעצור את המגמה הזו כדי שהם עצמם לא יידחקו אל מחוץ לשוק הדיור. בזווית הישראלית זו תוכנית שמפחידה את מי שמשקיע בתחום המגורים בספרד, אבל היא גם מעלה שאלה אחרת: מדוע שחוק כזה לא יחוקק בישראל – כדי לאפשר לישראלים לקנות דירות בארצם? אנחנו נדבר עם אמיר טייג, לשעבר עורך תחום התקשרות והיי-טק אצלנו, וכיום אזח ישראלי שעוסק בנדל"ן ומתגורר במדריד

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם ישראל הגיעה לסוף דרכה כדמוקרטיה ליברלית או שעדיין ניתן להציל אותה? האם אנחנו בדרך לעולם שבו השקר ישלוט והקונספיאציות יככבו? וגם, למה מיליארדרים בארצות הברית נעמדים לצדו של טראמפ? ד"ר עופר קניג וד"ר אסא שפירא על התהליכים שעוברת היום ישראל וההשלכות שעלולות להיות לכך על המשטר.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי  TheMarker, יום רביעי, היום ה-467 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 98 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  
כל עם ישראלי, וללא ספק גם כל התושבים בעזה ובגדה המערבית, ממתינים עתה למוצא פיו של מוחמד סינוואר ולהסכמתו לעסקת החטופים וסיום המלחמה בעזה שמונחת על השולחן . בינתיים כולנו נאלצים להמתין ולהמשיך בחיים השוטפים שלנו, שגם הם מלאים בהתפתחויות ובהפתעות. אחת מהם, למשל, היא המידע על כמות הכסף הממשלתי שזורם לפרסומות בערוץ 14 - הערוץ שכל מהותו שמירה על שלטונו של בנימין נתניהו. אנחנו נדבר עם איתמר ב"ז, כתב ארגון "שקוף", שאסף את הנתונים. 
התפתחות מרתקת  נוספת, הפעם מארצות הברית, היא הידיעה שמי שעשוי לרכוש את טיקטוק, הרשת החברתית הסינית שכה פופולרית בקרב צעירים, הוא דווקא החבר הקרוב החדש של דונלד והאיש העשיר בעולם, אילון מאסק. בית המשפט בארצות הברית קבע שטיקטוק ה"אמריקאית" צריכה להיסגר או להימכר לאזרח אמריקאי בשל שיקולי ביטחון לאומי, והשאלות הן גם האם עסקה כזו אכן תתרחש, וגם מה תהיה התוצאה של מיזוג של טיקטוק עם רשת X, לשעבר טוויטר, שאותה מאסק רכש לפני כשנתיים. נדבר על כל עם גיא רולניק, העורך המייסד של TheMarker וכיום מרצה למנהל עסקים בארצות הברית. 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי TheMarker, יום שלישי, היום ה-466 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 98 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  
כמו שזה נראה הבוקר יש סיכוי גדול שהעסקה להחזרת החטופים ולהפסקת אש בעזה, שהיא כמעט זהה למתווה ביידן שהיה על שולחנו של נתניהו במאי 2024 ופוצצה על ידי איתמר בן גביר ונתניהו עצמו, עומדת הפעם לצאת לפועל. גם שוק ההון, שאתמול לא הגיב,  החל להאמין בכך - והוא מעלה את שערו של השקל מול הדולר ואת מחירי המניות בבורסה בתל אביב. השאלה היא מה שונה הפעם ובעיקר מה הפרטים המדויקים:  איך זה יעבוד, מהן הנקודות שיכולות לגרום לפיצוץ במהלך העסקה, וכמובן: איך היא תשפיע על הדינמיקה הפוליטית הפנימית בישראל. אנחנו נדבר עם הפרשן שלנו עמוס הראל. 
שאלה נוספת וחשובה לא פחות היא איך העסקה תשפיע על כלכלת ישראל, והאם יש בכוחה לתקן לפחות חלק מהנזקים שנגרמו מאז ה-7 לאוקטובר 2023.  הפעם אנחנו נתמקד בהיי-טק, הקטר של המשק, וננסה קודם לשרטט את המצב הנוכחי של התעשייה, שנהנתה אמנם מגיוסים ואקזיטים מרשימים  – אבל כמעט כולם בחברות הגדולות ובענף אחד: הסייבר. אבי חסון, מנכ"ל ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל, שעוסק באיסוף נתונים על תעשיית ההייטק, אומר שהתעשייה מתמקדת עכשיו ב"כוכבים" בתת-ענפים פופולריים, בעוד שהאחרים מתקשים מאוד להשיג מימון. אנחנו נדבר איתו.
ממשלת ארצות הברית החליטה להגביל את ההפצה של שבבים מיוחדים, אלה של הבינה המלאכותית, בקרב שורה ארוכה של מדינות – ומסתבר שישראל היא אחת מהן. אנחנו נדבר עם עורך ההייטק שלנו שגיא כהן על הנזקים של ההחלטה – ומה הסיכויים שהנשיא הנבחר דולנד טראמפ יסיר את שמה של ישראל מהרשימה השחורה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום שני, היום ה-465 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 98 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  

האם אנחנו רגע לפני העסקה הדרמטית שכולנו ממתינים לה כבר יותר משנה: במהלך הבוקר פורסמו בתקשורת הזרה ידיעות לפיהן במהלך הלילה הושגה פריצת דרך במגעים לעסקת חטופים. המערכת הפוליטית כבר מגיבה לשמועות הללו, עם תגובה יוצאת דופן באלימותה מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמכנה את העסקה "קטסטרופה" ודורש במקומה כיבוש מלא של עזה. מנגד, משפחות החטופים נכנסו לדריכות גדולה, הם מסבירים שזו ההזדמנות האחרונה לשחרר את יקיריהם בחיים,  וכי העסקה דומה לזו שהיתה על השולחן במאי 2024 – ובפועל טורפדה על ידי נתניהו. אנחנו נדבר עם כתב הארץ ג'קי חורי.

מי שבינתיים, אולי באופן מפתיע, לא מתרגשים מידיעות על הפסקת הלחימה הם השווקים הפיננסים. הבורסה עדיין נסחרת כמעט ללא שינוי, ואילו בשק המט"ח השקל דווקא נחלש מעט מול הדולר – בעיקר ערב עלייה של הדולר מול כל שאר המטבעות החשובים. אנחנו נדבר על תגובת השווקים ועל הציפיות שלהם עם מנכ"ל פריקו יוסי פריימן.

בין כל האירועים הדרמטיים והחדשות הקשות, יש לפעמים גם התפתחויות חיוביות, ואחת מהן היא הניסיון של יזמים להקים עסקים אלטרנטיביים וחברתיים יותר – כדרך להתמודד עם יוקר המחיה, או כדי לשפר את איכות המוצרים והשירות. למשל, יזם בשם קסם לי שהקים מיזם בשם "החישוק", שמוכר מוצרים מזון בעלות נמוכה. אנחנו נדבר איתו על המיזם שלו וגם מדוע הוא החליף את השם שלו מ'גבי' ל'קסם'.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, היום ה-464 למלחמה, בעזה יש 98 חטופים, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל

השיחות על עסקת חטופים עולות להילוך גבוה יותר, כן היינו כבר כמה פעמים במצב הזה אבל יש מי שסבור שכניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן תאיץ הפעם את המהלך ותביא פריצת דרך. בעזה אין פריצת דרך, ולאחר שבוע מדמם עם עשרה חיילים הרוגים, האם נכנסו לשלב הדשדוש ולמעשה עסקת חטופים היא הפתרון הכפול? עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ, יהיה איתנו

שבוע לפני כניסת טראמפ לבית הלבן, המדדים המובילים בוול סטריט צנחו בסוף השבוע ומחקו את כל העליות שנרשמו מתחילת החודש. הסיבה היא דווקא טובה – דו"ח תעסוקה שמצביע על שיפור חזק מהצפוי בשוק העבודה, וגם ירידה באבטלה וגידול במספר מקומות העבודה. מדוע התפתחות חיובית שכזו מביאה לירידות בבורסה? משום שכלכלה מחוממת מפחיתה את הסיכוי להורדת ריבית, וכידוע ריבית נמוכה היא הסיבה הכי טובה לחפש תשואות טובות בבורסה. דפנה מאור עורכת החדשות הגלובליות, תסביר.

מכירים את המושג פשרה? ברור שמכירים. פשרה היא הסכמה של שני צדדים מנוגדים על פתרון. בסוף השבוע פורסם מתווה חדש לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים המכונה "פשרת לוין-סער". כלומר, פשרה של שני חברים בכירים בקואליציה – שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער. המתווה שלהם יגביר מאוד את הפוליטיזציה של בית המשפט העליון, ישלול לחלוטין את כוחם של שופטי העליון, ולמעשה זהו המשכה של ההפיכה המשטרית, רק באריזה של "פשרה". ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי שלנו, ירחיב.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע ב"המרקרים" עם ענת ג'ורג'י וגיא רולניק:

ד"ר מעיין גלבוע, חזרה משנתיים של התמחות-על במיאמי הישר להתמודדות היומיומית בישראל עם בן זוג, רופא גם הוא, שגויס מיד למילואים ותגמול שלא מאפשר לגמור את החודש. היא מספרת על התגובות שקיבלה כשהעזה להתלונן ומדברת על מחקר שבו היא שותפה שבחן מה גורם לרופאים ישראלים שיוצאים להתמחות לחזור או לא לחזור לישראל. בין היתר נבדקה השפעת ההפיכה המשטרית על ההחלטה, שיקולים כלכליים ומצב בטחוני.

עם גיא לרון, ד"ר ליחסים בינלאומיים, דיברנו על משהו אחר, אבל קשור. לדבריו, לנוכח עליית ממשלות ימין במדינות רבות, לא בטוח שמצבם של הרופאים ישראלים בחו"ל יהיה פשוט וקל כל כך. הוא גם ידבר על מאמר שפרסם באחרונה ובו הסביר למעשה מדוע מחאת קפלן, שמנסה להגן על היועצת המשפטית על הממשלה ועל הסדר הקיים - מפספסת את המטרה ואת הדרך לשינוי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMArker. יום רביעי, היום ה-460 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 100 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ

המלחמות החיצוניות והפנימיות בישראל לא מסתיימות, עם הרוגים בעזה, עם חיסול של חולית מחבלים בשומרון שגרם למוות של ילדים, עם אי ציות מופגן של גורמים בקואליציה למשטרה ולבית המשפט, ועם עוד מקרה בו הוכח שראש הממשלה בנימין נתניהו משקר כל הזמן לציבור. במילים אחרות: עוד יום בישראל. 

היום אנחנו נעסוק בעיקר בדברים שמתרחשים בחו"ל, אבל כאלה שישפיעו גם עלינו, כשהאירוע המרכזי יהיה כמובן כניסתו לתפקיד של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ בעוד פחות משבועיים. אף אחד לא יודע מה הולך לקרות, והספקולציות משתוללות. טראמפ הציג בקמפיין שלו מדיניות בדלנית ונסיגה ממדיניות השוטר העולמי, אבל בימים האחרונים הוא מדבר על התרחבות של ארצות הברית לגרינלנד, תעלת פנמה ואפילו על מיזוג עם קנדה. האם זה רציני? אנחנו נדבר עם דר' אלי קוק, היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי וראש התוכנית ללימודי ארה"ב באוניברסיטת חיפה. 

מי שעוד מתקרבים לטראמפ ומעלים סימני שאלה על הקשר בין השלטון לבין מיליארדרים, הם בעלי השליטה בענקיות האינטרנט. אחרי אילון מאסק וג'ף בזוס גם מארק צוקרברג זוחל לכיוון הנשיא הנבחר. לאחר שפגש את טראמפ  וגם תרם מיליון דולר לקופת טקסי ההשבעה שלו, צוקרברג הודיע אתמול על שינוי דרמטי במדיניות העריכה וסינון התכנים שיעלו מעתה לפייסבוק ולאינסטגרם: הוא יפסיק לבדוק ולמחוק תכנים פוליטיים, ובמקום זה יסתפק ב'התראות של הקהילה' כפי שנעשה ברשת X, טוויטר לשעבר. אלו חדשות גרועות מאוד עבור האנושות, וכדי להבין מדוע אנחנו נדבר עם עידן רינג, סמנכ"ל קהילה של איגוד האינטרנט הישראלי. 

וגם משהו טכנולוגי שמתרחש בישראל: הממשלה הודיעה ששנת 2025 במערכת החינוך תהיה "שנת הבינה המלאכותית", אבל מה זה אומר והאם הדברים הללו יגיעו לכלל תלמידי ישראל או רק לקומץ של בתי ספר בגוש דן? אנחנו נדבר עם שחר טביב, מנכ"ל  Slice Knowledge, שמתמחה ביישומי AI בחינוך.

See omnystudio.com/listener for privacy information.