שבת מא-ב מב-א

שבת מא א

שבת מ ב

שבת מ א

שבת לט ב

שבת לט א

שבת לח ב

שבת לח א

איזה הערות קצרות:

שכח קדירה – לרש"י איירי בנתבשל כמאכל בן דורסאי ולשי' חכמים אסור להשהותו ע"ג כירה ועבר בשב ואל תעשה באיסור דרבנן, וכשנתבשל בשבת כל צורכו נמצא דנהנה מהבישול.

חמין שהוחמו כל צורכן מותרין מפני שמצטמק ורע לו – היינו אפילו במזיד.

ותבשיל שבישל כל צורכו אסור מפני שמצטמק ויפה לו – היינו דאסור במזיד וכתבשיל שלא נתבשל כל צורכו.

קתני מיהת תבשיל שלא נתבשל כל צורכו – ורבי חייא איירי בלא נתבשל כל צורכו כדמשמע לשונו ובשלה בשבת (לענ"ד)

קשיא דר' מאיר – דבברייתא לעיל לא התיר אלא שהייה בחמין (מצטמק ורע לו) וכאן היתר אכילה אפילו בתבשיל שנתבשל כל צורכו (אפילו במצטמק ויפה לו).

קשיא דר' יהודא – דבברייתא לעיל התיר שהייה בחמין ותבשיל (אפילו במצטמק ויפה לו).

הא לכתחילה – אסר שהייה בתבשיל אפילו בגרופה וקטומה.

הא בדיעבד – מותר תבשיל אפילו באינו גרופה וקטומה ולא קנסו חכמים כל שנתבשל כל צורכו.

כאן בגרופה וקטומה – לכן מותר שהייה אפילו בתבשיל (שמצטמק ויפה לו).

כאן שאינה גרופה וקטומה – קנסו חכמים בתבשיל שמצטמק ויפה לו. ובחמים שהוחמו כל צרכו ומצטמק ורע לו לא קנסו חכמים אע"פ שאסר שהייה באינו גרופה וקטומה משום כאן בדיעבד לא קנסו חכמים באינו נהנה אע"פ שעבר ושהה (תוס').

עבר ושהה – היינו במזיד ומכ"מ לא נהנה מבישול שהיסרו מהאש קודם שנצטמק (ריטב"א).

שבת לז ב

שבת לז א

וחזרה על תחילת פרק כירה

ג' מהלכים במתני'

1. לב"ש מותר שהייה בגו"ק ובחמין, וחזרה אסור אפילו בחמין ואפילו בגו"ק, ולב"ה דין חזרה כדין שהייה ומותר בתבשיל בגו"ק ומתני' דלא כחנניה.

2. שהייה מותר לכו"ע בלי גו"ק כל שהוא כמאכל בן דורסאי, וחזרה מותר בגו"ק ולב"ש בחמין, ולב"ה אפילו בתבשיל.

3. שהייה לב"ש מותר בלא גו"ק בחמין ולא תבשיל (ודלא כחנניה), וחזרה אסור לב"ש אפילו בגו"ק ואפילו בחמין (דהך חזרה לא דברי הכל הוא) ולב"ה מותר שהייה בתבשיל אפילו בלא גו"ק וב"ה כחנניה ולענין חזרה מותר בגו"ק אפילו בתבשיל.

א"א בשלמא להחזיר תנן – ונמצא דבשהייה לא בעינן גו"ק ודאי לא התירו אלא מעל גבה דלא מיקרי הטמנה, אבל בתוכה הוה הטמנה בדבר המוסיף הבל.

א"א לשהות תנן – נמצא דלא התירו אלא בגו"ק ומה לי תוכה מה לי על גבה הרי לא מיקרי דבר המוסיף הבל ואין כאן איסור הטמנה.

אסיפא קאי – היינו דשהייה מותר אפילו בתוכה, וחזרה אסור בתוכה דאע"פ שאין כאן גזירה דשמא יחתה דכל שגו"ק ואינו מוסיף הבל לא גזרינן, מכ"מ אסרו חזרה על גבי גחלים עצמה דנתינת קדירה בתוך הכירה עצמה מיחזי כמבשל.

ב' כירות המתאימות כו' משהין – היינו דלא מיקרי כמטמין בדבר המוסיף הבל.

ב"ש אומרים ולא כלום – דלא כמתני' דב"ש מתיר שהייה בגו"ק בחמין.

ב"ה אומרים חמין – דלא כמתני' דב"ה מתיר שהייה אפילו בתבשיל.

עקר – דלא כמתני' דב"ה מתיר חזרה בגו"ק אפילו בתבשיל.

קשיא לב"ש בחדא – היינו בשהייה, דלמתני' מותר שהייה בחמין באינו גרופה ולר"מ אסור לב"ש שהייה בחמין בין בגרופה בין באינו גרופה.

ולב"ה בתרתי – היינו בשהייה וחזרה, דלמתני' מותר שהייה אפילו באינו גרופה אפילו תבשיל, ולר"מ מותר דוקא בגרופה ודוקא בחמין, ולמתני' מתיר חזרה לב"ה כלשון מתני' "אף מחזירין" ולר"מ לכו"ע אסור חזרה וכלשון ר' מאיר "עקר דברי הכל לא יחזיר".

אי מתני' לר' יהודה קשיא גרופה וקטומה – דמתני' נחלקו באינו גרופה וקטומה, ולר' יהודה נחלקו בגרופה וקטומה ובאינו גרופה וקטומה לכו"ע אסור בין חמין בין תבשיל.

כר"י בחדא – דלבית הלל מותר גם שהיית תבשיל (דלא כר"מ), ודלב"ה מותר חזרה (דלא כר"מ דלב"ה אסור חזרה).

ופליג עליה בחדא – דתנא דמתני' סבי"ל כחנניה דשהייה מותר אפילו בלא גו"ק, ור"י סבר דשהייה מותר בגו"ק.