אנשי הביטקוין

רו"ח תום ורמר, הוא לשעבר אחראי מיסוי מטבעות דיגיטליים ברשות המיסים וכיום במחלקת הבלוקצ'יין של משרד עורכי הדין פישר בכר.

בין היתר שאלנו אותו עוד כמה שנים תהיה במדינת ישראל חקיקה שמקיפה את כל הנושא של מטבעות דיגיטליים? האם DAO יכול להיחשב כמניה? 

איך מגינים על משקיעים בעולם הקריפטו? מה ההשלכות המיסוייות של סטייקינג? מתי ממסים טוקנים נעולים?

איך מתייחס המחוקק לקריפטו?

איך קרה שאנשים חייבים למס הכנסה יותר כסף ממה שיש להם בפועל בקריפטו? ואיך עוזרים לאותם אנשים? איך עושים הסברה לציבור על עניין כמו תשלום מיסים?

מה עושים שני מפקחים של מס הכנסה בחנות שמקבלת קריפטו?

ומה הבשורה מצד מס הכנסה למי שלא מצליח לשלם את שומת המס שלו כי לא הצליח לממש כספים לבנקים בישראל?

 

מגישים: ניר הירשמן ואסף גרף

קבוצת ווטסאפ שקטה לעדכונים מאיגוד הביטקוין הישראלי:

https://chat.whatsapp.com/I0oA8rhGt1jJUKLvFRYEOM

דוד אסרף הוא director of growth בחברת INX ויעל ליפסקין היא מנהלת תחום CBDC בחברה, INX היא בורסה שמתעסקת בנכסים דיגיטליים.

הם דיברו איתנו על המשמעות של הנפקת מטבע יציב על ידי חברת פייפאל, מה הייתרון בייצירת מטבע יציב? 

האם יש קשר בין הנפקת מטבע יציב להנפקת CBDC? האם הירידה בשימוש במזומן בעולם צריכה להדאיג אותנו? מדוע האזרחים ירצו שיונפקו מטבעות של בנקים מרכזיים? מה בין עולם המטבעות הדיגיטליים לעולם הפיאט?

איך שומרים על פרטיות כשמנפיקים מטבע דיגיטלי שמונפק על ידי מדינה? ומה הקשר של כל זה לדיו שמודפס על שטרות?

מה עושה חברת INX? על איזה בלוקצ'יין יעבוד הCBDC? ולמה לעשות את זה על בלוקצ'יין?

פרק מיוחד של "אנשי הביטקוין" בו ניר ואסף עונים לשאלות ששאלו אותם מאזיני הפודקאסט.

בין היתר הם מדברים על הצעת החוק החדשה שעברה בקריאה טרומית לגבי מיסוי לחברות בתעשיית המטבעות הדיגיטליים.

מה יקרה כשסטושי נקמוטו ימכור את המטבעות שלו ואיך יודעים אלו מטבעות הם שלו? ובכלל מי זה סטושי?

האם יש בעיה בעומס שיוצרים NFT על רשת הביטקוין? מה היא עמלה ברשת ואיזה מידע עובר בטרנזאקציה ברשת? 

מה הם ביטקוין מקסיז (מקסימליסטים)?  האם מדינת ישראל תאמץ את ביטקוין כמטבע רשמי? ומה הוא פרדוקס השורד?

נשאלו וענו: ניר הירשמן ואסף גרף

אבינועם אולצ'יק הוא סמנכ"ל תפעול בצ'יינוואייר ומנהל קבוצות שונות של הקהילת הביטקוין בישראל, דיברנו איתו על קבוצת הדיונים הראשונה על ביטקוין - המיילינג ליסט של הסייפרפאנקס, פורום "ביטקוין טוק" ופוסט ה - Hodl שהפך למטבע לשון בקהילה. 

על המשמעות של הדינים השונים בקהילות וברשתות החברתיות, כמה מימים והומור תופסים מקום בשיח והאם זה מוזיל את השיח או דוקא משפר אותו?

האם יש חשיבות לסוג הפלטפורמה בה מפרסמים? איך מנהלים קהילה תוך שמירה על חופש הביטוי ולא חופש השיסוי?

מה הבעיה בהדפסת כסף? והאם בלוקצ'יין יציל את העולם?

וגם מי הם מקסימליסטים? איך שומרים על המשתמשים במערב הפרוע של המטבעות הדיגיטליים? איך מטפלים במשברים וסכסוכים בקבוצות האלה?

מגיש: ניר הירשמן

ד"ר אורי פריימן, מהמעבדה לחברה דיגיטלית שבאוניברסיטת מקמסטר בקנדה. הוא חוקר מדיניות, אתיקה והטמעה אחראית של טכנולוגיה, ומתמקד בבינה מלאכותית ובמטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.

ניסינו להבין יחד איתו אילו בעיות פרטיות יכולות לצוץ בשימוש במטבע דיגיטלי של בנק מרכזי? האם מי שאין לו מה להסתיר לא צריך לחשוש מחשיפת הפרטים הכלכליים שלו?

האם השקל הדיגיטלי הוא אכן האיום המרכזי על הפרטיות שלנו

מה קורה למוסדות השלטון כשיש שקל דיגיטלי? האם הם יפעילו את כוחם ויגבילו את המסחר? מה הדברים שעלולים להיות מנוצלים לרעה בשימוש בכלי הזה?

ואיך אפשר לנצל את הטכנולוגיה הזאת לצרכים טובים? מה הקשר למחאת המשאיות בקנדה? ואיך נמנעים מהסכנות האלה?

והאם יש אפשרות ליצור מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי ועדיין לשמור על פרטיות המשתמשים?

לקריאת טור הדעה של ד"ר אורי פריימן בכלכליסט:

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bjgyprmsh

רו"ח בן בנאקוט הוא דירקטור במשרד KPMG שמוביל שם את תחום הפינטק, בלוקצ'יין, חדשות ופיננסיים.

דיברנו איתו על הדברים של מנכ"ל בלאקרוק שביטקוין יחליף את הזהב - בהמשך לכוונה שלהם לייצר נייר ערך עוקב ביטקוין.

משרד KPMG ערך מחקר מקיף על תעשיית הביטקוין, בלוקצ'יין, קריפטו וWeb3 בישראל, בשנה האחרונה כזכור היתה האטה בשוק המניות הגלובלי, אך להפתעתם גילו שהתחום הזה בישראל דוקא לא שוקט על שמריו, התעשייה בישראל חיה ובועטת: 3800 עובדים מועסקים בחברות קריפטו בישראל, 174 חברות ישראליות וגלובליות שנמצאות בארץ. הון שגויס על ידיהן - 3.8 מיליארד דולר. התרומה של חברות הבלוקצ'יין לכלכלת ישראל היא חצי אחוז מסך הכלכלה הישראלית.

בן צלל איתנו למתודולוגיה של המחקר והאופן שבו מבצעים הערכות על המספרים הלא מפורסמים ואיך מבררים באמת את הנתונים.

מה אפשר לעשות כדי לגרום לחברות הללו להישאר בישראל ולצמוח פה? כמה בכלל מתכנתי בלוקצ'יין יש בעולם, ולמה קשה לכמת אותם? אילו סוגי חברות קיימות בתעשיה בישראל?

כמה מסך הטרנזקציות בישראל מעורבות בכלל בפשיעה על הבלוקצ'יין? (ספוילר - ממש לא הרבה). ומה אפשר ללמוד מילדים בני שלוש שמשחקים בארגז חול?

מגיש: ניר הירשמן

לקריאת דו"ח מצב התעשייה של KPMG באתר של פורום חברות הבלוקצ'יין:

www.icryptoforum.org/post/מה-מצב-תעשיית-הקריפטו-בארץ

בימים האחרונים אנחנו שומעים שאירופה מגיבה להתרחשויות מארה"ב והמלחמה של ה SEC בבורסות הקריפטו השונות. אנגליה פותחת את השערים שלה ומוכנה לא רק ליצור רגולציה מטיבה למטבעות דיגיטליים אלא גם שואפת להכניס אליה חברות קריפטו.

אדם בניון, שותף מייסד בקרן קוליידר, מסביר לנו איך ולמה כל זה קורה' ומה הקשר של זה לישראל.

בריטניה מייצרת בהירות רגולטורית שהתחילה בחוקים שנוגעים לסטייבלקוינס, וגם מתייחסת לקריפטו בכלליות. 

באירופה אנחנו רואים את MICA שבין היתר מתייחסת גם למטבעות דיגיטליים, מדוע דוקא פה יש מאמץ לעשות את מה שלא נעשה בארה"ב? 

האם מותר למכור יוטיליטי טוקן? האם איתריום הוא סקיוריטי? למה חשוב לחברות שיהיו חוקים ברורים?

מה קורה ברגולציה בישראל, והאם יש חשש אמיתי שיזמים ישראלים יעזבו לאירופה?

ואיך אפשר בכל זאת להפוך את ישראל למשמעותית במשחק הזה ולא לאבד את המגרש הבינלאומי?

מגיש: ניר הירשמן

אסף נעים - מה עושה קירובו?

אסף נעים מנכ"ל ושותף מייסד בקירובו (Kirobo) שמחזירה את התכנות לרמת הטרנזאקציה באיתריום במקום על חוזה חכם.

קירובו מאפשרת ליצור לוגיקה בחוזה חכם באופן פשוט יותר: המרת מטבע, סגירה בזמן, ירושה ועוד

זה דבר שמפשט את התכנות ומאפשר לבנות אפליקציה במהירות על הבלוקצ'יין, וגם נותן כלים לסוחרים.

אז למה לא לעשות את כל זה על חוזה חכם ריכוזי? ומה ההבדל בין זה לחוזה של DeFi?

למה ריצה אל הבנקים נפוצה בשוק הקריפטו? מה הם "גשרים" בעולם המטבעות הדיגיטליים ומה יכול להיות בעייתי בהם?

איך מגשרים בין עולם הWeb3 לכלכלה המסורתית?

ולמה חברות ישראליות בוחרות לעבוד בחו"ל? ואיך הופכים את ישראל לידידותית יותר לתעשיית המטבעות הדיגיטליים?

https://www.kirobo.io/

איציק לוי הוא מנכ"ל ומייסד וויטסטרים (Whitestream) חברת מודיעין ישראלית לניתוח בלוקצ'יין שחוקרת פעילות לא חוקית בקריפטו. 

הוא הסביר לנו איך מחלטים מטבעות שאמורים להיות בשליטה בלעדית של מי שמחזיק אותם? מה השתנה עם השנים בדפוס פעילות של גורמי טרור שמגייסים כסף במטבעות דיגיטליים? איך עוקבים מאיפה הגיע התשלום ולאן הכספים הללו מגיעים? איך מנסים לטשטש את המסלול שעשה הכסף על הבלוקצ'יין? מה האינטרס של זירות מסחר ריכוזיות לשתף פעולה עם חקירות כאלה?

האם הממשל הסיני באמת מתנגד לקריפטו? איך עובדת הונאת פאמפ אנד דאמפ ואיך מוכיחים שהיא אכן קרתה?

אלו מדינות מקיימות מסחר בין מדינתי באמצעות סטייבל קוינז? 

אלו עוד פרטים עסקיים אפשר לדעת מניתוח הבלוקצ'יין? מה ההבדל בין צ'ינאלסיס לוויטסטרים? ואיזו דרך איציק עשה בתעשיית הקריפטו הישראלית?

מגיש: ניר הירשמן

השבוע התבשרנו שהSEC - רשות ניירות ערך האמריקאית תובעת שתי בורסות קריפטו: קוינבייס האמריקאית ובייננס.

ישבנו עם עורך הדין דן יעקובוביץ', יועץ משפטי בקרן קוליידר, כדי להבין על מה בדיוק הן נתבעות והאם זאת מתקפה על עולם הקריפטו?

בשני המקרים מה שהתביעה אומרת היא שהן הלכה למעשה בורסה לניירות ערך וצריכות להירשם ככזאת ולפעול תחת הוראות החוק.

למה יוצאים נגד "הילד הטוב" של התעשיה? ומה היה בתקציר הפרקים הקודמים בין קוינבייס לSEC? מה הבעיה עם סטייקנינג? מה היא "הצעה לציבור"? מה הם המבחנים לדעת אם נכס הוא נייר ערך?

למה עולם המטבעות הדיגיטליים המבוזר צריך לשיטתם לפעול תחת חוקי מדינה? 

מה הבעיה עם המצב הרגולטורי בארה"ב? האם חברות יצאו מארה"ב בגלל קשיים רגולטורים ואם כן איך התעשייה יכולה להסתדר בלי ארה"ב?

וגם: מה קרה עם ביננאנס? מה הבעיה עם הטוקן של BNB? ובאילו הונאות בייננס מואשמים? 

ואיך תתקדם תעשיית המטבעות הדיגיטליים לאור ההתפתחויות הללו?

מגיש: ניר הירשמן