און דה רקורד עם נעם ניישול

יעל נשמעת כמו מייסי גריי או שמא מייסי גריי נשמעת כמו יעל? השאלה הזו לא עומדת במרכז הפרק. אבל היא בהחלט נדונה בו, על אלבום בכורה מיוחד, במינו והיוצרת שיצרה אותו.

רונן הוציא אלבום קונספט נפלא בשם" שלושה - עשר חודשים," מעין יומן אישי של אדם במלחמה, על הבית, על החיים וגם על הלב שלו, שלאט לאט נשבר.הפרק איננו "האזנה מודרכת" (אם כי באלבום כזה, זה מתבקש) ולכך אולי נועדה ההופעה אני מציע להקשיב לאלבום ואז לפרק, בכדי לקבל תמונה שלמה יותר, כי האלבום הזה הוא דוגמה קלאסית למוסיקה שלא מאכילה בכפית.

אילת המוכשרת, הוציאה אלבום בכורה מדהים, אפשר ממש לראות את הפצעים שלו ולהחלים איתו ביחד

טל הוא אחד היוצרים הכי מוכשרים שפגשתי, אמנם יצא לנו פרק קצר (יהיה המשך אני מבטיח) אבל מה שהכי מעניין פה הוא כמה דינמיקה יכולה למלא את הלב באנרגיות. וזו בדיוק החוויה שלי

אלי ואסי הם גיסים, שהחליטו לנגן ביחד, אבל השירים שלהם רחוקים מאחווה, להיפך הם מסמכים של מציאות: כואבת, מדכאת ולפרקים גם יפה. אחד הפרקים היותר מעניינים לדעתי,

לירז גרין חוזרת לפרק נוסף, שנתיים אחרי הפרק הראשון. עם איפי שני, לב פתוח והמון תובנות על החיים

אחד הפרקים הכי משמעותיים שזכיתי להקליט, פשוט תקשיבו.

נועם הוציאה בכורה מעולה, כח תיאור של האלבום שלה במילים רגע יגרע ממנו, ולכן, דיברנו עליו. הרי השיחה לפניכם

התרגשתי להקליט את השיחה הזו. בגלל שנעמי היא אחת היוצרות הכי אהובות עליי, אני מרגיש שאני מחובר למעיין היצירה שלה בעבותות. השירים שלה מפרקים לי את הנפש ומחברים אותה מחדש. ככה, ואני מתכוון לכל מילה

לפני שלוש שנים ענבר הוציאה אלבום בכורה שקצת חמק מהאוזן קוראים לו "מקבילים" ראיתי אותה מופיעה ונחשפתי אליו בעצם דרך ההופעה הזו. מכאן הדרך הייתה קצרה לפרק. הרי הוא לפניכם ולפניכן.