אורות התשובה | רה"י הרב יצחק שילת

החילוניות והכפירה נגרמו מכיוון שלימוד רזי התורה נעשה בהתרשלות והיה דל, ולכן התביעה לרוחניות וגדלות לא מולאה. הרב טען שבסופו של דבר יגיע צמאון להכיר את ארון הספרים היהודי וליצור תורה משמעותית.

הרב תיאר את סגולתו המיוחדת של עם ישראל, ואמר שתפקידו הוא להוביל את הקריאה בשם ה' בעולם, והתעלות אל האידאלים האלוקיים. בכך הסביר איך תשובה של כל אחד מישראל משפיעה על כלל האומה.

נקודת היסוד של העולם היא מציאות רוחנית והיא יורדת מדרגה אחר מדרגה עד שמגיעים לעולם הפיזי בו אנו חיים. עקב כך בכל דבר במציאות יש את הרצון להתעלות ולתקן את עצמו ולשוב לרמות גבוהות של קיום. רצון זה הוא התשובה שמניעה כל תהליך בעולם כגון תיקון פרטי של חטא, התקדמות טכנולוגית ומוסרית וכדו'.

בשיעור נראה כי הרב קוק הגדיר את התשובה באופן רחב יותר מהמובן הקלאסי של חרטה ושיבה על חטאים ספציפיים. הרב מתאר את התשובה כתהליך שמניע את כל כוחות החיים חזרה אל מקורם האלוקי. כל תנועה שתכליתה תיקון ושאיפה אל מציאות שלמה יותר נובעת מהרצון לשוב אל ה'.

בשיעור נעסוק בחילוק נוסף בתשובה. ישנה תשובה המופנית כלפי חטאים ספציפיים, ובהתאם התשובה ממוקדת בהם. ואילו יש תשובה שאינה עוסקת בעוונות מסוימים, אלא היא באה לתקן תחושה כללית של ריחוק מהקב"ה ואת הצער הנגרם מכך.

על פי רוב תהליך התשובה הוא ארוך ומתמשך, הרי את המעבר מרשע לצדיק אי אפשר לעשות ברגע. אף על פי כן הרב קוק מתאר את התשובה הפתאומית שנובעת על מאירוע מסוים או הבנה חדשה, ובעומקה מעידה על השפעה פנימית של הנפש. וכן הרב הסביר את פשר מיקומה של הפסקה העוסקת בתשובה העליונה

הרב הציג את שני סוגי התשובה הנותרים - תשובה אמונית ותשובה שכלית. תשובה אמונית נובעת מהרצון לתקן את החטאים מצד היותם חוק ומשפט התורה. התשובה השכלית מגיעה רק לאחר התשובה הטבעית והאמונית, ומקורה הוא בהבנה שחוקי התורה מובילים למציאות אידיאלית ומתאימים לפנימיות האדם, ועל כן יש להשמע להם. בהגדרה זו הרב קוק רומז לתשובה מאהבה, עליה נאמר שזדונות נהפכים לזכויות.

הרב הגדיר את התשובה הטבעית בשני הרבדים שלה - הגופני והנפשי. ברובד הגופני הצורך לשמור על הבריאות ולקחת אחריות על הגוף שלנו, וברובד הנפשי הדרישה מהאדם לשמוע לקול נפשו, ולבחור בטוב לה.