אורי וישעי - ימים נוראים עם ישיבת ברכת משה

מה מלמד אותנו המבנה של הסליחות? במהלך השיעור נראה כי הסליחות בנויות במבנה המשווה את גדלותו של ה' אל מול אפסותו של האדם, ומתוך כך באים אנו ומבקשים שיסלח לנו. רק אדם המבין שאין הוא עומד כשווה מול בוראו יכול לגשת ולבקש שימחלו לו על חטאיו.

מדוע פותחים אנו את תפילות יום הכיפורים בהיתר להתפלל עם העבריינים? מדוע הדבר כה חשוב להיות בפתיחת היום הקדוש? במהלך השיעור נראה מספר הסברים לעניין זה ונחתום בהסברו של הרב קוק המעמיד במוקד את אחדות העם כולו ובדאגה לכל אחד ואחד.

האם יש מצוה מיוחדת לחזור בתשובה? מהו תכליתו של הוידוי? ומהו היחס בין תשובה לוידוי? עיון בדברי היראים והרמב"ם.

לדף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/21019.pdf

במהלך השיעור נבחן את מהותו של ראש השנה. ראש השנה שמצד אחד הוא יום ראשון של עשרת ימי תשובה, ומצד שני הוא יום תרועה - יום של המלכת הקב"ה בעולם. כך גם השופר שרמז יש בו, עורו ישנים משנתכם, אך כידוע הינו סמל של המלכת מלכים, כפי שמובא משמו של רב סעדיה גאון. מה היא בדיוק המלכת הקב"ה, ומדוע היא קודמת לתהליך המחילה והכפרה שמסתיים ביום הכיפורים?

לדף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/21015.pdf

מדוע אברהם השאיר את החמור מרחוק ונתקע עם העצים? האם יש קשר בין המילה "וישם" הנזכרת פעמיים בעקדה לבין הצלת יצחק? ביאור חדש לניסיון העקדה.

לדף המקורות - https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/21018.pdf

ברכות מלכויות זכרונות שופרות הן הברכות המרכזיות של תפילת מוסף ושל ראש השנה כולו.

בשיעור נלמד כיצד נוסח הברכות מלמד על ההוויה הרוחנית של יום זה.

האין חשש ששמיטת כספים תפגע בחיי הכלכלה התקינים, ובמיוחד במסחר הבנוי על הלוואות?

בשיעור נזכיר ארבע שיטות, כאשר כל אחת נותנת יחס שונה למטרת התורה בשמיטת הכספים וכיצד היא אמורה לבוא לידי ביטוי ביחס לעשירים.

אחת מהמצוות הייחודיות שנקשרות בשנת השמיטה היא מצוות הקהל המתקיימת לאחר שנת השמיטה. בפסוקי התורה נראה שמדובר בהתקהלות של עם ישראל לצורך קריאת התורה. בימי בית ראשון ושני התקיימו מעמדי הקהל, ועם שיבת עם ישראל התחיל פולמוס האם צריך לחזור ולקיים את האירוע או לפחות זכר לאירוע. בשיעור נסקור את השתלשלות האירועים בעת החדשה עד ימינו ובבירור השאלה ההלכתית האם בימינו צריך לקיים מצוות הקהל או שמא אסור לעשות זאת.

הרמב"ם מונה מצוות שבמבט ראשון נראות כבין אדם לחברו - צדקה, מתנות עניים ותיקון המידות, כמצוות שבין אדם למקום. הסיבה לכך היא שמצוות העוסקות במידות הן למעשה חזרה לצלם אלוקים שבאדם ואדם שסטה מן הדרך צריך לתקן את מידותיו ולבטא את צלם האלוקים שבו. הדבר מתבטא הן בידיעות של האדם והן במידותיו האישיותיות.

"יקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות" - הרבה לפני קבלת המצוות האדם נדרש לקבל עליו עול מלכות שמים. כך היה ביציאת מצרים, כך הוא במצוות קריאת שמע שבכל יום וכך הוא בראש השנה - תחילה ממליכים אנחנו את ה' עלינו ורק אחר כך מקבלים עלינו את המצוות. בראש השנה ה' הופך להיות מאל מלא כח למלך - מלך עם נתינים. ומשימתנו היא להמליך את ה' עלינו ברצון, עד שימלוך ה' לעולם ועד.