אבא חזר למילואים או שהוא בבית סוף סוף אבל כל התקופה הזו השאירה את הילד עם התנהגות שפחות מתאימה לגילו. משהו שם לא מאורגן עד הסוף עדיין. שוב שאלות מלחיצות, שוב הרטבות לילה, התקפי זעם או חוסר ריכוז בלימודים. עוד טלפון מהמורה שאומרת בשקט: אולי הגיע הזמן לאיבחון?

ולכי תסבירי שאבא כמעט חמישה חודשים און -אנד -אוף בבית אז אם אפשר כבר לאבחן טלפונית את זה כ"רגרסיית חרבות ברזל" ודי?

ואני איתכן בכל הקלחת הזו מתחילת המלחמה וזה קטע עבורי.

קטע שטיפול נפשי למבוגרים זה ה"דיי ג'וב" שלי. גם הדרכת הורים. אבל כבר הענקתי טיפול נפשי לילדים שנים. ודווקא כאן לכאורה "נפלתי". אולי מפני שהנושא כל כך כואב לי, אולי מפני שגם אני - הקשקשנית- נותרתי חסרת מילים מולו. 

אז החלטתי לקפוץ למים העמוקים והמלוחים (בכינו הרבה) והקלטתי לכן פרק על הילדים במלחמה שלנו ואם נתייחס באופן ספציפי יותר: איך נוכל להסתדר עם הרגרסיה שלהם? 

מה יעזור לנו למזער אותה? 

ואולי אפילו להימנע ממנה כמה שניתן.

איך נוכל לעזור להם ולהיענות על הצורך הבסיסי ביותר שלהם: ביטחון וקשר. 

מוזמנות להמשיך להגיב לי, זה מרגש תמיד!

ואם אתן מכירות אמא שהיא גם אשת מילואימניק והיא מתמודדת גם בחזית הילדים אתן ממש מוזמנות לשלוח לה את הפרק הזה. אולי בזכותכן היא תמצא כמה עוגנים בתוך הים הסוער הזה.

עקבו אחרי תכנים נוספים 

בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=100063480883514 

באינסטגרם:

https://www.instagram.com/n.e.therapist?igsh=MTZnZWYxMmFzdWlzOQ== 

באיזה תחום לא חווינו הרעת תנאים?

"למדנו" לסבול כמעט מכל דבר קטן: מלזייף חיוך, מלהכין עוד קופסאת אוכל בבוקר, מפרצוף חמוץ מטעם הבוס בעבודה, מלילות של חרדה ויקיצות של התינוק, מזה שהוא חזר מעזה ועזה חזרה איתו, מזה שה"לבד" עדיין נוכח, מזה שיש צו 8 חדש ביד.... ועוד ועוד… 

ויש לסבל הזה כנראה עוד בורות.

הפרק הנוכחי עוסק בדיוק בזה: איך להסתדר עם הסבל והקושי שלא נגמר.

כי יש פיתרון!

מוזמנות להאזין ולשלוח למיואשים ביותר שאתן מכירות. אולי בזכותכן תגיע כאן איזו עזרה ראשונה לייאוש העמוק הזה.

מוזמנות להמשיך ולהגיב לי. התגובות שלכן מרגשות ובהרבה מקרים עוזרות לי לדייק את התוכן.

עקבו אחרי תכנים נוספים 

בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=100063480883514 

באינסטגרם:

https://www.instagram.com/n.e.therapist?igsh=MTZnZWYxMmFzdWlzOQ== 

אם....

נמאס לך מהכל.

נמאס לך אפילו מעצמך.

התקופה האחרונה הביאה אותך לתחתיות שלא חשבת שתגיעי.

אז שני דברים לי אלייך:

שוב אני רוצה להודות לכל המגיבות והמגיבים. התגובות שלכם עוזרות לי לדייק יותר.

ואם אתם מכירים מישהי שהפרק הזה יכול לעזור לה, העבירו אותו אליה. 

כמו שהבטחתי, שאלון השחיקה של מסלאך (שתדעי סופית שזה נכון):

https://www.mindtools.com/auhx7b3/burnout-self-test

וסדנאת "לבבות ברזל" של נתנאל ורחלי וייס: 

https://kartisiach.co.il/iron-hearts

עקבו אחרי תכנים נוספים 

בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=100063480883514 

באינסטגרם:

https://www.instagram.com/n.e.therapist?igsh=MTZnZWYxMmFzdWlzOQ== 

הוא חזר מהמילואים והפער בין הציפיות לאכזבות מטורף. איך מגשרים עליו? חשבתי שלא אזדקק לעזרה אחרי שיחזור אבל אני רואה שהלופ של הצורך בעזרה עוד ממשיך…

בפרק הזה שמחתי לארח את שלומית בית הלחמי. שלומית היא עובדת סוציאלית, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת. בין היתר מנחת קבוצות של נשים הנשואות לנכי צה"ל פוסט טראומטיים. 

היא באה לתת לכולנו פרספקטיבה עמוקה ורחבה יותר על מה מתרחש בין בני הזוג כשהוא חוזר מהמילואים וגם תדע לדייק עבורנו נורות אדומות ששווה לשים אליהן לב אם חלילה בן הזוג או הזוג בכללותו צריך לגשת לטיפול. 

בפרק שלומית מדברת על תגובות צפויות, כלים להתמודדות ברגעים קשים (יהיה מפתיע), חשיבות המגע ומרשם לכמה כפות גדושות של חמלה עצמית ביום.  

רוצה גם כאן להודות לשלומית שפינתה מזמנה וחלקה מהידע העצום שלה עבור כולנו. 

תודה לך!

כהרגלי בקודש, מודה לכן על התגובות, על הדיוקים, על ההאזנות. בבקשה המשיכו להגיב לי, לעזור לי ולכוון אותי עבורכן.

עקבו אחרי תכנים נוספים 

בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=100063480883514 

באינסטגרם:

https://www.instagram.com/n.e.therapist?igsh=MTZnZWYxMmFzdWlzOQ== 

ליצירת קשר עם שלומית בית הלחמי:

052-3599193

לא ברור למה דווקא כשהוא סוף סוף השתחרר הוא בוחר לינסוע עם החברים מהצוות לסופ"ש בוילה. רק עכשיו היית איתם שלושה חודשים בעזה. מה דחוף לך?

מה איתי??

מה עם הילדים????

או להפך, דווקא כשהוא חוזר וממש מראה לך עד כמה הוא נוכח את עדיין מתקשה להתנחם בחזרה שלו. את עדיין בלחץ שמא יגוייס בקרוב ממש. 

בפרק נדבר על איך את מסתדרת עכשיו כשהוא חזר הביתה אבל הפער בינכם בתגובות הרגשיות פשוט עצום. נדבר על איך לבסס שגרה חדשה אחרי שהכל כל כך השתנה וכל הטבע הכי הכי ראשוני שלנו קופץ החוצה במלוא עוצמתו. ובואו נודה על האמת, הטבע הזה לא תמיד הכי מחמיא לנו ולזוגיות שלנו.

אני שוב רוצה להודות לכן על התגובות, על הדיוקים, על ההאזנות. בבקשה המשיכו להגיב לי כאן או בכל פלטפורמה שנוחה לכן. עזרו לי לתת לכן עוד ידע וכלים מדוייקים עבורכן.

עקבו אחרי תכנים נוספים 

בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=100063480883514 

באינסטגרם:

https://www.instagram.com/n.e.therapist?igsh=MTZnZWYxMmFzdWlzOQ== 

איך את מסתדרת עכשיו כשהוא חזר הביתה?

כנראה זה לא חלק ממש.

וסמכו עלי, אני דתיה שנשואה לחילוני. אני מבינה לא מעט בפערים…

בפרק הזה אני מתייחסת לפערים המובנים שיש בין בני זוג ומציעה דרך אחת לצמצם את אחד מהם. אני נותנת כלי שמתאים מאוד (גם) לתקופה של החזרה מהמילואים. 

מקווה לשפר משמעותית את התקשורת בינכם. 

מזמינה אתכן להמשיך להגיב לי. התגובות שלכן עוזרות לי לדייק את הפרקים. 

מה עוד היה מעניין אתכן לשמוע?

מה היה חסר לכן?

מה לקחתן?

מזמינה אתכן גם לשלוח את הפרק למי שזה יכול להתאים לה ולבן הזוג שלה. 

עקבו אחרי תכנים נוספים 

בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=100063480883514 

באינסטגרם:

https://www.instagram.com/n.e.therapist?igsh=MTZnZWYxMmFzdWlzOQ== 

קישור לרכישת "כרטישיח" שפיתחו רחלי ונתנאל וייס:

https://www.kartisiach.co.il/

לבקש עזרה זו אחת ההתמודדויות הכי קשות עבורנו בתקופה הזו. בני הזוג שלנו לקחו חלק ממש פעיל בניהול הבית, המשפחה ותמיכה בקריירה שלנו ופתאום ה-כ-ל עלינו. ושלא לדבר על הרמה הנפשית...

בפרק, בין החוויות האישיות שלי, אני מתייחסת לאחד הגורמים שקשורים ליכולת שלנו לבקש עזרה ונותנת כמה רעיונות (מוכחים) שעשויים להגדיל את הגורם המשמעותי הזה.

אני מזמינה אתכן לשלוח לי שאלות אישיות שאתייחס אליהן בפרק תוך כדי אנונימיות מלאה כמובן.

ולבסוף, עד שנגדיל את היכולת הזו בתוכנו, אנחנו נדרשות לעזור לאחרות ולשגרר גם את הצורך שלהן. פשוט קחי יוזמה ועזרי לחברה. במקום לשאול "איך אוכל לעזור לך?" תודיעי לה על העזרה שאת עומדת להעניק לה.

אשמח שתפיצי את הפרק הזה או כל פרק אחר כדי לעזור לעוד אשת מילואימניק או לכל אחת שמתמודדת עם משבר. כך, אולי תגדילי את היכולת של עוד מישהי לבקש עזרה.

מחכה לתגובות מכן, להערות והארות. ותודה לכל מי שהגיבה עד עכשיו :)

בפרק נדבר על תחושה שמוכרת לכולנו עוד מהאפטרים של תחילת המלחמה, תחושת הפומו או בעברית, הפחד מהחמצה. גם אם בן הזוג שלך השתחרר עכשיו למספר שבועות את עלולה לחוות פומו מההתחלה או ככל שהגיוס המחודש יתקרב. בפרק תמצאי בין החוויות האישיות שלי דרך יעילה ונגישה ממש להתמודדות עם "התקפי הפומו"

אם אהבת את הפרק, אשמח אם תשלחי אותו לחברה אחת כדי שתפחד קצת פחות מלהחמיץ את הרגע.

אשמח לכל פידבק או רעיון לשיפור בתגובות.

לעוד תכנים, מוזמנת לעקוב אחרי באינסטגרם ובפייסבוק

מחכה לכל תגובה שיש לכן [email protected]

בפרק הראשון אנחנו מתעסקות בתחושת הבדידות שהפכה להיות החברה הכי טובה שלנו בשלושת החודשים האחרונים. בפרק תמצאי בין החוויות האישיות שלי גם כמה טיפים שיוכלו לעזור לך כבר היום.

אם אהבת את הפרק והוא דיבר אליך, אשמח אם תוכלי לשתף אותו עם חברה אחת. יכול להיות שהיא תרגיש קצת פחות בודדה בזכותך

אשמח לקבל כל פידבק או רעיון לשיפור בתגובות.

מוזמנות לעקוב אחרי עוד תכנים באינסטגרם ובפייסבוק

היי כולן. אני נס ארז וב-"איך את מסתדרת" נדבר אותנו- נשות המילואימניקים. זה המקום שלי כאשת מילואימניק לשעבר ואולי לשעתיד וגם כאשת מקצוע מתחום בריאות הנפש לתת לכן הנשים מקום, נראות, תמיכה, תיקוף והרבה טיפים בתוך כל המציאות המטלטלת אותה אנחנו עוברות.

אז לא תהיינה כאן ארוחות שוות של על האש וכנראה גם לא הופעות חיות של אומנים וגם לא שעות שינה מפנקות אבל כן יהיה כאן הקול שלכן. קול שחשוב שישמע.

אז בעונה הראשונה של הפודקאסט אנחנו עושות היסטוריה לא רק במעשים שלנו אלא גם באופן בו אנחנו מתעדות את התקופה. כדי שלא ישאלו בעתיד כמו שאנחנו שאלנו בתחילת המלחמה: איך הנשים הסתדרו בזמן מלחמת יום כיפור? 

אז לא. 

אנחנו נשמיע את הקול שלנו בהווה ובעתיד. אנחנו ניצור לעצמנו ולדורות הבאים ארגז כלים גדוש כדי שנוכל לצאת מהזמן הזה חזקות. 

אני אדבר כאן על הרגעים הקשים, על פתרונות אפשריים גם מתחום בריאות הנפש וגם בכלל. 

אשמח ממש שתעזרו לי לדייק את התוכן עבור כולנו. חשוב לי לדעת מכן מה חשוב לכן, מה להשאיר, מה לשנות ומה אתן עוד רוצות לשמוע.

ככה אוכל להשתפר ואשמיע את הקול של נשות המילואימניקים. מחכה לתגובות מכן.