אינטרוספקציה

*את הטקסט הבא כתבנו כמעט לפני 4 חודשים, כשהרפורמה המשפטית הייתה הנושא העיקרי שהעסיק את החברה הישראלית, ותכננו במוצאי שבת של ה-7 באוקטובר להעלות אותו. שנינו (ענבר ועמית) כאבנו וכואבים מאוד את האירועים האחרונים, והתקשינו לעסוק בכל דבר אחר. היה לנו כבד בגרון ובנשמה והתלבטנו מתי ואיך לפרסם את הפרק ואם בכלל מישהו יהיה פנוי לכך. עכשיו כשלצד אירועי המלחמה אנחנו מנסים לנהל או למצוא עוגנים בשגרה שלנו, החלטנו לחזור לשגרה מסוימת גם בהסכת. במקרה או לא, הפרק שהקלטנו עם פרופ' אחמד אבו-עקל מדבר על אמפתיה בניהול סכסוכים והיכולת הפוטנציאלית שלה לאחד אותנו ולא לפלג. 

בשנת 1990 הוציאה משינה את האלבום הרביעי שלה שאת רובו כתב והלחין שלומי ברכה, וכולל את השיר 'אז למה לי פוליטיקה עכשיו'. באותו השיר כותב ברכה ש - "שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה, לפתור את המצב הנוכחי", כאילו הויכוח שלהם עם כוסברה הסתיים. במילים אחרות, שמיר ופטרוזיליה בקונפליקט, ייתכן בשל הטעמים השונים. אותו ויכוח הוביל אותם למאבק ארוך שנים ולמלחמה עקובה מקובה סלק, שגבתה קורבנות רבים כמו אמנון ודניס. המאבק לא הסתיים שם וגרר את הקהילה הבינלאומית לדון בטיעוני הצדדים השונים ואף התקיימה ועידת 'סולתם' בה ניסו לפייס את הסכסוך. ניסיונות אלה כמו שאתם יודעים ויודעות, לא צלחו, ו-33 שנה לאחר שיר הייאוש של להקת משינה, הסכסוך בין שמיר ופטרוזיליה עדיין מבעבע ומהביל ולא נראה כי בעתיד הקרוב הם יוכלו לחיות בסיר אחד. 

בקווים משותפים, בשנה האחרונה מתנהל בחברה הישראלית ויכוח ער סביב הרפורמה המשפטית. נדמה שהויכוח הזה חוצה את הטיעונים לשניים, אנשי השמיר ואנשי הפטרוזיליה. אנשי השמיר אומרים שצריך, ואנשי הפטרוזיליה אומרים שלא כדאי, ואפשר להרגיש שהקלחת החברתית מבעבעת. התנגחויות פוליטיות ברשתות, השד העדתי יוצא שוב מהבקבוק וארוחות שישי הופכות למלחמת גוג ומגוג תוך-משפחתיות. אם נשים את תוכן הטיעונים בצד, על פניו נראה שכמעט ולא מתקיים שיח אמיתי בין הצדדים. גם כאשר ניגש צד שלישי ניטרלי (נשיא המדינה) לפתוח בשיחות איחוי, אלו לא צלחו, והובילו אותנו לסחרור מתמשך עד היום נכון לכתיבת שורות אלו.

אז לאן הולכים מכאן? בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על היכולת שלנו להבין את האחר, לזהות את הרגשות והמחשבות שלו כאמצעי לקירוב בין שני צדדים שמצויים בקונפליקט. יחד עם פרופ' אבו-עקל, ניסינו לחבר ממצאים ממחקרים פסיכולוגיים לחיי היומיום שלנו, בצורה רלוונטית וישירה. דיברנו על רכישה ותרגול של היכולת האמפתית, על הקיבולת של האמפתיה שלנו, על שחיקה ביכולת הזו ואיך היא יכולה לסייע לנו להתגבר על הטיות קוגניטיביות כמו קבוצת הפנים-חוץ. עוד הדגמנו למה השיחות בבית הנשיא לא צלחו (התראת ספוילר - בגלל שהוא לא נתפס כניטרלי), ואיך המחקר מגבה את זה. לבסוף, ניסינו לחשוב על כלים מעשיים גם ברמה המנהלית וברמה האישית לפיתוח היכולת שלנו להקשיב לאחר, כדי לנסות להבין אותו מעט יותר ולראות שהוא גם כמונו, עשב תיבול מוצלח שמנסה לפלס את דרכו בסיר. 

00:00-02:45 נעליים, ומקרר שיקרר לי את המוח (פתיח)

02:45-04:00 פרופ' אחמד אבו-עקל

04:00-07:25 תאורייה של המיינד - חיזוי מחשבות של אחרים

07:25-10:00 התחלה של יכולת אמפתית, דרך הבנת האחר וחיפושי שוקולד

10:00-12:30 אמפתיה 101

12:30-14:15 למה חלקינו אמפתים וחלק פחות?

14:15-15:30 אמפתיה קוגניטיבית ורגשית

15:30-18:00 יש קיבולת ליכולת האמפתית?

18:00-22:15 למה לי אמפתיה עכשיו? להתחבר, להרגיש טוב בעצמי, לפתור קונפליקטים ועוד אלמנטים של קשת בענן 

22:15-23:50 אמפתיה מרככת קונפלינקטים?

23:50-25:40 האם על החזק מוטלת האחריות לגלות אמפתיה לצד החלש?

25:40-30:00 תעודדו אמפתיה בסכסוכים - מדיניות מקרבת

30:00-32:00 הסכסוך סביב הרפורמה כמרקחה - הקשחת עמדות כנגד קבוצת החוץ

32:00-33:00 סיכום ביניים

33:00-35:00 שימור עקרונות ומטרות - רע לאמפתיה!

35:00-38:00 אז מה המחקר אומר על קירוב בין צדדים באמצעות אמפתיה?

38:00-40:00 אנחנו מקשים על אחמד, והפתרון הוא מכנה משותף!

40:00-42:00 נשיא המדינה - מנוע לעידוד אמפתיה. האמנם? רק אם הוא נייטרלי

42:00-44:10 לקיחת הפרספקטיבה של האחר

44:10-48:00 מחקרים של אחמד - מפורסמים ואמפתיה

48:00-54:10 עידוד אמפתיה כמדיניות מקרבת #2

54:10- בונוס!

לפני כחודשיים נתקלנו בסרטון של המנטליסט נמרוד הראל מבצע תרגיל עם נבחרת השחייה האומנותית של ישראל, ונמצא בתגובה הראשונה. בסרטון אפשר לראות את נמרוד מבקש מאחת הבנות לחשוב על קלף ולא לספר לשאר. בעזרת יתר הנבחרת הוא מנסה שהן יגיעו לסנכרון מיטבי - כמו שנדרש מהן בשחייה אומנותית - כדי שיבינו איזה קלף עלה בראש אחת הבנות. בסוף הסרטון הן אכן מצליחות לעשות זאת ולשלוף את הקלף הרלוונטי, 8 לב אדום. לצד הפרגון שיש לנו לנמרוד הראל, אנחנו מעוניינים בדבר מסוים שהוא עושה בסרטון הזה ונוגע לקשב של הצופה.

באופן מאוד פשטני*, קשב הוא היכולת שלנו להתמקד בגירוי מסוים לאורך זמן. הוא היכולת שעוזרת לנו לבצע שתי משימות במקביל כמו לנהוג ולדבר בטלפון (ברמקול כמובן), או היכולת שעוזרת לנו למקד את המבט וההאזנה למי שננהל איתו שיחה בתוך חדר רועש ומלא בהסחות. נסו לחשוב על סיטואציה שבה אתם אכן בחדר כזה, ותנסו להקשיב לכל השיחות במקביל. זה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי כי הקשב שלנו הוא כמו מיכל שיש לו כמות משאבים סופית. אנחנו זקוקים לעשות בחירה למה אנחנו מקשיבים ולמה לא. לכן, הקשב שלנו חשוב מאוד כי הוא עוזר לנו באופן יומיומי להתמודד עם כמות אדירה של מידע בעולם שסביבנו ולחלץ ממנו מה רלוונטי.

אחרי שדיברנו קצת על קשב, נוכל לחזור לדוגמת המנטליסט שמציג לכם חפיסת קלפים. כשאנחנו צופים בסרטונים האלו אנחנו מרגישים שאנחנו מעט נדרכים. העיניים שלנו מנסות להבין מאיפה יגיע הטריק. שלא נאבד את הקשב ויעבדו עלינו בעיניים. במילים אחרות, אנחנו ממקדים את הקשב שלנו בכל מיני גירויים ומנסים לא להיות מוסחים מדברים שקורים מסביב. הבשורה הכואבת היא שלפעמים זה מה שמכשיל אותנו. בחרנו למקד את הקשב בעבודת הידיים שלו, וכאשר אנחנו ממוקדים באיזור מסוים אנחנו מגדילים את הסבירות שנאבד חלק מהמידע שמונח מולנו. למשל, אנו נבקש מכן להסתכל על כמות השחייניות בנבחרת. אחרי שראיתן שהן 8, נבקש מכן להסיט את הקשב עכשיו לצורות שנמרוד מייצר לפעמים עם ידיו. יכול להיות שעד כה לא מיקדתן את הקשב באלו, אך עכשיו זה נראה ברור מאליו.

ומה לגבי שאר הדברים שנמרוד עושה בסרטון? את זה תצטרכו לשאול אותו, אנחנו מתעניינים בפסיכולוגיה. בגלל זה, אירחנו בפרק 19 את פרופ' יפה ישורון, חוקרת קשב מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה לשיחה צפופה על קשב ו-2 טלוויזיות בסלון. נסענו בנתיבי איילון כדי להדגים עומס תפיסתי, עצרנו להתרעננות כדי להבין מהו קשב סמוי וקיבלנו דוגמאות יישומיות מהשטח. נסיעה טובה.

*ההגדרה של קשב נעשתה בצורה פשטנית לצורכי הפרסום בלבד. אזורים רבים ורשתות מבוזרות במוחנו מעורבות בתהליכים קשביים, דבר שמראה את המורכבות שיש ל"קשב" בפועל.

קישורים חשובים:

לפני כשבוע קיבלתי עצה מגוגל שכדאי לי לבדוק את חוזק הסיסמאות שלי. לטענתו של הנציב העליון, כבר תקופה לא שיניתי אותן וייתכן שלאחרים תהיה גישה אליהן. סך הכל הצעה הגיונית לרענן את האבטחה האישית, אבל ניסיתי להגיד לו שזו אותה סיסמה שקיימת איתי מילדות ואין מצב שאני מתבגר עכשיו ומתחיל לנהל פנקס סיסמאות כמו בשנות ה-90. לאט לאט הבנתי שאני יותר מתעצבן מההצעה שלו והרמתי את הקול ואמרתי לו שהסיסמה שלי חזקה מאוד ומה קרה בכלל שהוא נזכר אחרי עשרים שנים. יאלללהה. את התגובה לכעס שלי לא קיבלתי ממנו כי הוא אלגוריתם (חה חה), אבל הבנתי שזו בסך הכל עצה לא מוצלחת, ואני לא חייב לקבל אותה. למעשה, זו עצה אחת מיני רבים שאנחנו מקבלים באופן יומיומי: להחליש את עוצמת האוזניות מחשש לפגיעה לטווח הארוך, יוטיוב שמציע לנו שיר לפי סגנון המוזיקה ששמענו, ואחת האהובות עלינו, שגורמת לתוצאה ההפוכה מכוונתה - 'נסה להירגע'.

למען ההגינות, עצות אלו לא תמיד הופכות אותנו לענק הירוק, אבל הן כן תלויות בהרבה מאוד משתנים שיכולים להשפיע על האופן שבו אנו מקבלים החלטות. משתנים אלו כוללים את המומחיות של המייעץ, תזמון העצה, מידת הקרבה, אופן הניסוח, מצב הרוח הנוכחי, הסביבה החברתית ועוד. למשל, במידה ונקבל המלצה מדיאטנית על שינוי תזונתי קטן, יש סבירות גדולה יותר שהיא תתקבל בחיוב מאשר אם נקבל אותה מאחד ההורים (אמא, קורנפלקס כריות זה לנשמה). רמת המומחיות מייצרת אצל שומע העצה אמון ראשוני על סמך הכשרה קודמת, נייטרליות לעומת עצות מקרובים, ובחלק מהמקרים העצה תינתן לאחר חיפוש אקטיבי של השומע - דבר שמציב אותו ברמת פתיחות גבוהה יותר לקבל אותה מלכתחילה.

ישנו דבר מעניין נוסף בעצות שעוד לא דיברנו עליו בכלל - למה אנחנו לעזאזל נותנים עצה? אם כבר שאלתם, אז עצה היא דרך נוספת לתקשורת חברתית. לפעמים כשאנחנו רואים מישהו שנמצא לפני חוויה שעברנו בעבר, יש לנו מוטיבציה לייעץ לו מתוך הניסיון שלנו (דבר שלא תמיד נעשה באופן מותאם לאחר, למרות הכוונה הטובה). העצה שאנו מגישים לצד השני יכולה לעתים לשמש כדרך להתחבר ואף לקדם את המעמד החברתי שלנו כנותני עצות מעולים, ולהפוך אותנו למוקד עלייה לרגל עבור נחיל מאמינים שתרים אחר מנת הפלאפל הטובה בעיר. במילים אחרות, עצה טובה יכולה להגדיל את המוניטין שלנו, האופן שבו אחרים תופסים אותנו, ולהגדיל את הסבירות שיקשיבו לעצה שלנו גם בפעם הבאה.

לפני מספר חודשים אירחנו את ד"ר אוּרי הרץ הנפלא לשיחה מרתקת על ייעוץ וקבלת החלטות (נסו לנחש מתי הקלטנו לפי הרפרנסים בפרק; למשל, "ברידג'רטון" ו"הממלכה האחרונה" בדיוק היו בראש הסדרות החמות של נטפליקס), ואנחנו עדיין מנסים להבין מה היה יותר מעניין - ההבדל בין עצה מאלגוריתם או אדם, הדב פדינגטון, איך עצות קשורות לפסיכופתולוגיה ואפילו המלצות לייעוץ מיטבי. בגלל הקושי להחליט, אולי תייעצו לנו אתםן?

כיום, הגדרה של הפרעה פסיכיאטרית כלשהי נעשית בהתבססות על ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (ה-DSM), שנועד לסווג את ההפרעות הנפשיות על סמך התסמינים שלהן. הספר הידוע אכן עוזר לנו ליצור שפה אחידה בין המאבחנים כדי לתקשר מקצועית ובעיקר לטפל בהתאם. למרות הרצון להפריד בין ההפרעות השונות באופן מוחלט, המצב לא כל כך פשוט. במידה ואדם מאובחן בהפרעת חרדה, יש לו סיכוי של 40% להיות מאובחן גם בדיכאון. האחוזים הגבוהים של התחלואה הנלווית נובעים בין היתר מתוך התסמינים המשותפים שיש לחרדה ודיכאון (למשל, חוסר תיאבון או קשיי שינה) ולסבירות הגבוהה שמצב אחד יגרור את השני.

בעיה נוספת שהיא תוצר לוואי של החפיפה החלקית בין ההפרעות היא הטיפול התרופתי הלא מדויק. כדי להמחיש את הבעיה נסו לדמיין סלט לא טעים עם עשרות אלפי מרכיבים, שבו אתם צריכים להבין מה המרכיב או המרכיבים שצריך להוציא ממנו. אם זה לא מספיק, אז הסלט הזה משתנה כל פעם שאתם טועמים ממנו. נשמע קשה, נכון? מכיוון שאין "גן ספציפי" להתפתחות הפרעות, קשה לנו מאוד להגיד מה המקור הפיזיולוגי היחיד אליהן. אנחנו לא יודעים אם היא מתבטאת בעודף של מוליך עצבי בודד או בחוסר של אחרים, ובאיזה אזור במוח סביר שנראה זאת אצל אנשים שונים. מעבר לזה, חרדה כללית אצל אדם אחד תיראה באופן אחר לגמרי אצל אדם אחר.

הקושי הגדול הזה יוצר מורכבות עבורנו בהתאמת הטיפול התרופתי לאדם הסובל מההפרעה. לכן, כמו בדוגמת הסלט, נעשה תהליך של ניסוי וטעייה. בהתחלה מנסים תרופה אחת, עוברים לשנייה או שמעלים מינון. המשפט האחרון נרשם בקיצור רב, אך נטילה או החלפת תרופה לוקחת זמן (בין 3-6 שבועות). התהליך הזה לעתים רבות גורם לאנשים לאבד אמון במערכת הרפואית והפסיכיאטרית שתיתן מענה מתאים, ואף במחקרים נמצא כי התנסויות חוזרות ונשנות של תרופות מורידות את הסיכוי של תרופה חדשה כלשהי לעבוד. לכן, בפרק הקרוב פרופ' גל ריכטר-לוין מציע לנו ולכםן לחבוש משקפיים חדשים, כאלו שיסתכלו על הצד הביולוגי וינסו לענות על השאלות האלו מזווית חדשה. בהמשך לאנלוגיה - המשקפיים האלו חידדו גם עבורנו כמה דברים מובנים מאליהם.

האזנה נעימה!

פירוט הפרק לנוחיותכםן:

00:00 -00:45  - פתיח גנרי, אפשר לדלג בתכלס

00:45 - 05:15 - פתיח ממש לא גנרי, תאזינו!

05:15 - 09:20 - הדרך של פרופ' גל ריכטר-לוין, ומהי פסיכיאטריה ביולוגית

09:20 - 11:20 - ההישענות המסורתית של הפסיכיאטריה על ההתנהגות

11:20 - 13:10 - הדרכים החדשות להבנת ההפרעות

13:10 - 19:00 - למה בכלל חשוב לנו להסתכל על הצד הביולוגי של ההתנהגות?

19:00 - 24:00 - הפתרון #1 - להתאים תרופות לפי מאפייני האדם

24:00 - 27:00 - הפתרון #2 - רפואה מותאמת אישית

27:00 - 29:00 - הפתרון #3 - הסתכלות על ביטוי הגנים והשפעתם על ההתנהגות שלנו, ולהיפך

29:00 - 31:00 - זהירות בהסקה שלנו על סיבתיות פשוטה של גנים-התנהגות

31:00 - 33:20 - הגענו לדוגמאות סופסוף!

33:20 - 36:00 - חשיבות המתודולוגיה המתאימה ביותר, שתאפשר לנו לגזור מסקנות נכונות

36:00 - 41:00 - ולא נשאיר אתכםן בלי דוגמה מתודולוגית

41:00 - 47:35 - חזרה למודלים - איך עובד מודל בבעלי חיים?

47:35 - 49:40 - מדוע לא כולם משתמשים בשיטה הזו?

49:40 - 51:00 - הבדלים מגדריים בגורמי הסיכון

51:00 - 57:30 - אפשר להכליל תהליכים ביולוגיים קטנים מאוד? מה כן נוכל להגיד שאנחנו "יודעים"

57:30 - הסוף - שאלת בונוס!

כמעט עשור עבר מאז פרסום הסרטון האלמותי של רועי כפרי, 'תור ליאור'. למי שלא הספיק.ה לראותו, ממליצים מאוד לחפש ביוטיוב. הסרטון הוא מעין תיעוד דוקומנטרי יומיומי של ליאור, אחייניתו של כפרי. מעבר לתיאורים שובי הלב והצצה לראש של ילדה בת(!) 3.5, אפשר להבחין במספר לא מועט של טעויות לשוניות ומיעוט בתיאור שפתי. למשל, חודש נובמבר הופך לחודש נוברדר. שיר האלף-בית מקבל משמעות אחרת בפיה. בנוסף, כשנשאלת ליאור מה היא חושבת על מה שאחותה אמרה, היא עונה "חושבת מאוד!", תשובה המראה שהיא מסכימה איתה. על פניו זו תשובה חמודה להפליא, אך ליאור לא משתמשת במגוון של מילים לבטא את התחושה שלה כדי שתהיה מובנת עבור מי ששומע.ת אותה. 

שפה אצל ילדים מקושרת להצלחה אקדמית. ילדים עם שפה עשירה יותר יצליחו יותר בהמשך. לעומת זאת, ילדים עם שפה פחות עשירה מחזיקים באוצר המילים מצומצם, לא מצליחים להביע את עצמם ואף מתקשים להבין את מה שנאמר סביבם. המצב הזה מעורר אצלם תסכול גבוה וחרדה בגלל החוויה שהם מרגישים לא מובנים או מבינים. 

לפרק ה-16 אירחנו את ד"ר נעמי הברון, חוקרת בתחום השפה בבית הספר במדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. דיברנו עם נעמי על בלוטים וספלולים, מה המשמעות של אחיות גדולות בפיתוח שפה וגם על הבדלים בין תרבותיים. 

רצינו לרשום שהיה כיף, אך כיאה לפרק שעוסק בעושר לשוני, נרשום שהשיחה עם נעמי הרחיבה לנו את האופקים, גרמה לנו להביט באופן שונה על קשיים שפתיים בילדות. בקיצור, גועל נשפ.

במשך 14 פרקים של ההסכת "אינטרוספקציה" הספקנו להעמיק בסכסוכים עיקשים, הפרעות חרדה בקרב מתבגרים ובאידיאל היופי ובהפרעות אכילה. כל אלו נושאים חשובים כשלעצמם, אך שמנו לב שלא דיברנו על פרט מאוד טריוויאלי - איך בכלל מבצעים מחקר בפסיכולוגיה?

לטובת מענה על השאלה הזו פרופ' עידן אדרקה והדוקטורנטית הלל שץ הכניסו אותנו ואתכםן למעבדה לחקר חרדה חברתית. אנחנו מאמינים שהמחקר צריך להיות מונגש בצורה טובה יותר, ולכן בפעם הראשונה צילמנו פרק כדי להראות איך זה נעשה בפועל, עם תוספת כתוביות כדי להקל על זיכרון העבודה בזמן הצפייה. 

במעבדה ביצענו בדיקת סנכרון כדי לבדוק את טיב התקשורת בינינו, ולאחר מכן תוכנת מחשב ניתחה את דמיון התנועה שלנו כמדד לכך. בעבר נמצא שאנשים עם חרדה חברתית מסתנכרנים באופן שונה מאשר אנשים בלי חרדה חברתית. למשל, הם מחקים יתר על המידה את הצד השני בשיחות חולין אך בשיחות אינטימיות מראים סנכרון נמוך יותר. ההסבר הנוכחי מתאר ממש על קצה המזלג איך אפשר לקחת תאוריה ולמדוד אותה בעזרת כלים מוחשיים, אבל זה ממש מחקר על רגל אחת. 

יש לכםן ניחוש כמה טוב אנחנו היינו מסונכרנים?

למה לנחש בעצם, צפו בפרק וגלו!

https://www.youtube.com/watch?v=ZKw_jWWMWvk

ברוח החגים, גללתי בפייסבוק באמצע הארוחה והוא הציע לי אפליקציית כושר. אין ספק שיודעים להכות על הברזל בעודו חם, אבל זה פוסט לפרק אחר. בסרטון הפרסומת של האפליקציה ראיתי ספורטאי מחוטב למשעי שכדאי לו לשקול הסבת מקצוע לשחק ברמבו 7 במקום סילבסטר סטאלון המתבגר.

את כל זה השיג, כמובן, באמצעות האפליקציה החדשנית פורצת הדרך שלא נראתה אי פעם במחוזות האינטרנט. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מצידי עשיתי את הדבר ההגיוני ביותר באותו רגע, והורדתי את האפליקציה (אנחנו אוהבים להתבדח. לכו להקשיב לפרק 5). בתוך האפליקציה התבקשתי להזין מדדים אישיים שיש בהם צורך משום שבעזרתם האפליקציה תדע להתאים עבורי את האימון המיטבי. במילים אחרות, היא תדע לא לקרוע אותי על ההתחלה אבל לא לתת לי הרגשה קלילה מדי.

תארו לכם.ן שתהיה אפליקציה כזו לא רק בתחום הבריאות הגופנית, אלא גם בתחום הבריאות הנפשית. תוכלו להזין או לעבור מבחנים שיחלצו את המדדים הרלוונטיים כמו רמות החרדה, נוכחות הטייה מחשבתית ועוד. מעבר לשיתוף המידע הרגיש, ודאי תבינו שיש צורך בכך משום שהיא תדע להתאים עבורכם.ן את האימון או הטיפול המיטבי. במילים אחרות, היא תדע לטפל ספציפית במה שעולה בשלב הראשוני ובצורך של המשתמש, ולא בדברים אחרים שאינם מוקד הבעיה.

בפרק 14 עם פרופ' הדס אוקון-זינגר לבשנו מכנסי כושר ודיברנו מדוע זה כה קריטי להתאים מראש טיפול, אילו סוגי אימונים יהיו באפליקציה העתידית ועל אילו מנגנונים היא מנסה לעבוד. מוכניםות? היכון - צא!

00:00-02:22 פתיח ומתחילים

02:22-04:30 פסיכולוגיה מותאמת אישית דרך אבחון מדויק ומותאם יותר - יש חיה כזאת?

04:30-08:00 עצירת ביניים לדרכה של הדס למחקר

08:00-11:30 מהי חרדה ואיך היא נראית?

11:30-14:50 הטיות קוגניטיביות בהפרעות חרדה (קשב, פרשנות, זיכרון)

14:50-16:27 יש שוני בין אנשים בהטיות קוגניטיביות! כן כן, אנחנו שונים!

16:27-18:00 החשיבות בייצור אבחון וטיפול מותאם אישית

18:00-20:00 דוגמה לטיפול קוגניטיבי מותאם אישית

20:00-24:35 איך אימון קוגניטיבי עשוי להשפיע על המוח ולהיות ממוקד בהטיית קשב?

24:35-31:45 הטיית פרשנות מהי ומהו אימון קוגניטיבי בה?

31:45-33:30 האם יש הטיות ללא הפרעות חרדה?

33:30-35:00 רגע של פילוסופיה (הדליינר1?)

35:00-36:30 מנפצי המיתוסים: אימון מותאם אישית לא ידרוש יותר משאבים

36:30-38:45 לפני האימון צריך לאבחן במדויק מה מתאים לכל אחד ואחת

38:45-43:10 בעיית ההישנות המשותפת (קומורבידיות) - חרדה בדר"כ מגיעה עם דיכאון (הדליינר2?)

43:10-44:50 לפעמים האימון הקוגניטיבי יותר קל וכיפי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי

44:50-49:35 האם אימון קוגניטיבי מחזיק זמן? Brain 12

49:35-57:20 השוני של דיכאון מהפרעות חרדה בהטיות קוגניטיביות

57:20- שאלת בונוס~

אי-וודאות הוא בין הנושאים המאתגרים ביותר שאנו מתמודדים איתו בשגרה שלנו. אנחנו לרוב לא יודעים מה נאכל בצהריים (אם כי זה לא מטריד את חלקנו), אנחנו דואגים האם נצליח לעמוד בציוני הקבלה לתואר ומעניין מה יקרה למחשב שלי עם כל הזיכרונות שנשאר לרפואה דחופה בידיו של איש שפגשתי לפני 3 דקות בדיוק. יותר מזה, אף אחד גם לא מבטיח לנו שכל יום יהיה שגרתי וזהה לקודמו, הרי לכו תדעו אם תפרוץ מגיפה עולמית בהפסקת הקפה או בהפסקת האוכל. 

התמודדות עם אי-וודאות היא למעשה התמודדות עם תחושת חוסר שליטה על המתרחש. קשה לחשוב על האופציה שאסונות גדולים וקטנים מחכים לנו מעבר לפינה, ולנו פשוט אין מה לעשות עם זה. המחשבה הזו לפעמים עלולה לייצר סטרס (דְּחָק או עָקָה בעברית צחה), ואם הוא מספיק מתמשך וחזק הוא עלול לגרום ל....יתרון גנטי, קוגניטיבי והתנהגותי עבור הילדים שלנו. כן, חזרתםן שוב על השורה האחרונה ולא טעיתםן. בניגוד למחשבה האינטואיטיבית, ייתכן מאוד שמה שאנחנו חווים כטראומה תפגוש את היכולת שלנו לפתח עמידות בפניה, ואף "תיצרב" לנו בדיסק הקשיח עד כדי כך שנעביר את זה הלאה לדורות הבאים. 

לעומת זאת, יכול לקרות בדיוק המצב ההפוך. מקרה שבו אדם מתמודד עם אי-וודאות כלכלית גבוהה לאורך זמן ממושך בגלל משבר הקורונה יכול לגרום ללחץ כה גדול, עד כדי העברת הלחץ לצאצאיו. מה יקרה לילדים? לפי מחקרים, ככל הנראה הם יהיו פחות עמידים בפני לחץ כשזה יגיע ויהיו בסבירות גבוהה יותר לפתח הפרעות פסיכיאטריות. אם תרצו להוסיף עוד קושיה, בוודאי תשאלו למה יש אנשים שמצב כזה משפיע עליהם באופן הזה ויש כאלו שלא? 

כאן בדיוק טמונה החשיבות של הבנת המנגנון של העברה בין-דורית. אנחנו רוצים לדעת איך אנשים מעבירים את התנסות העבר לצאצאיהם, למה זה בכלל קורה בשונות כל כך גדולה באוכלוסייה, האם אפשר לאבחן אנשים בסיכון גבוה יותר לפני ואף לנסות להתאים טיפול לאנשים שונים. פרופ' אינה גייזלר-סלומון אומרת שכאן בדיוק טמונה החשיבות של הבנת המנגנון של העברה בין-דורית ולכן הפכה את השאלה הזו ועוד רבות למשימת המחקר העיקרית שלה. בנחישות, סבלנות, התמדה ולא מעט צחוק אינה משתפת אותנו בקשיים ובשאלות מהותיות העולות מתחום המחקר שלה. את הידע הזה אנחנו נעביר הלאה, ואתםן?

פירוט הפרק:

00:00-02:00 - פתיח ומתחילים

02:00-04:00 תחום המחקר - העברה בין דורית

04:00-05:00 מאיפה הכל התחיל?

05:00-07:40 דוגמה של ממש - השפעת החוויות הטראומתיות

07:40-10:00 מנגנון הפעולה של העברה בין דורית, אי ודאות וסטרס

10:00-12:30 איך בכלל אפשר לבדוק את זה?

12:30-15:15 מולקולות שבאמצעותן המידע הגנטי עובר

15:25-17:20 סטרס יכול להיות מועיל?

17:20-22:00 תקופת ההתבגרות כתקופה של שינויים קריטיים והתפתחות

22:00-23:47 האם אפשר להקביל מחקר בחולדות לבני אדם?

23:47-29:40 למה זה חשוב לדעת מה עובר בין הדורות? 

29:40-32:30 ההבדל בין זכרים לנקבות בעמידות לתקופת דחק חזקה

32:30-35:10 גורמים נוספים שיכולים להשפיע על העמידות שלנו לסטרס

35:10-39:10 איך אנחנו יודעים שסטרס עובר את הסף?

39:10-44:10 האתגרים שבמחקר של אינה

44:10-46:45 שאלות מחקריות!

46:45-53:32 שאלת בונוס!

חשבו על הסיטואציות המביכות והלא נעימות בחייכםן: אולי זה לעמוד מול קהל, להכיר אנשים חדשים במסגרת חברתית, לשאול אדם זר ברחוב כיצד להגיע לנקודת היעד, לצאת לדייט ועוד. כבר בדקות הראשונות של הפרק, תבינו מעידן שזו הרגשה לגיטימית ואנושית לגמרי. אז מה זו חרדה חברתית? דמיינו שלקחתםן את העוצמה של הדוגמאות הקודמות, וכמו בסטריאו סובבתםן אותה למקסימום. דמיינו שכל החיים זה דייט אחד מתמשך. דמיינו שכל שיחת מסדרון עם קולגה בעבודה או בלימודים היא עצם בגרון.

אם המחשבה על הקושי בהתמודדות עם חרדה חברתית לא התישה אתכםן, אז קחו את הנתון המפוקפק הבא: בממוצע, הסובלים והסובלות מהפרעה זו ייפנו לטיפול פסיכולוגי לאחר 15 שנים מרגע הופעתה. זה בהחלט לא מפתיע שקיימת רתיעה מכל מפגש אנושי, ובוודאי מטיפול פסיכולוגי שיפגיש את האדם עם אותה חרדה. כדי להתמודד עם הקושי המתואר, המעבדה של פרופ' עידן אדרקה מציעה טיפול שמועבר כולו דרך טקסט באינטרנט וכאן שוכנים חידושו של המחקר וחשיבותו הטיפולית.

בנוסף לשיח המרתק על חרדה חברתית, עידן שיתף אותנו בממצאים מעניינים על שיפורים פתאומיים בטיפול - מצב שבו רואים שיפור חד במצבו/ה של המטופל.ת בהפרש בין שתי פגישות בודדות. אנחנו רגיליםות לחשוב על הטיפול הפסיכולוגי כתהליך איטי שנעשה עקב בצד אגודל, אז מה זה אומר כשלפתע דברים מקבלים בּוּסְט חיצוני, חיובי ומהיר? האם זה שינוי שיכול להחזיק לאורך זמן? לחצו "נגן" ותנו לעידן להפתיע אתכםן.

00:00-01:30 - פתיח ומתחילים

01:30-02:40 - חרדה חברתית מהי?

02:40-07:00 - אז איך מתחילים טיפול כשיש קושי בפגישות עם אנשים?

07:00-09:00 - המנגנון שבבסיס החרדה החברתית הוא אדפטיבי? הקשר של הימנעות מחרדה

09:00-14:45 - למידה על עצמי באמצעות חשיפה הדרגתית - אבל בטקסט!

14:45-19:00 - האתגר בטיפול אינטרנטי

19:00-24:00 - חשיפה הדרגתית כחלק מהטיפול האינטרנטי

24:00-28:40 - איך מתניעים את תהליך החשיפה? עידן מספק הצצה טיפולית

28:40-31:20 - טיפים מעשיים לתקשורת יומיומית בטקסט לאחר התנסות בטיפול אינטרנטי

31:20-36:00 מהם שיפורים פתאומיים בטיפול

36:00-39:00 - הם קורים לכולם? מתי? למה? מי אני מה אני? אני שרקן? אני קביה?

39:00-42:40 - האפקט של השינוי הפתאומי

42:40-46:00 - חשיבות התייחסות טיפולית לשינוי הפתאומי

46:00-48:30 - האם להיפרד אחרי שיפור בטיפול?

48:30-52:00 - המשיכה של עידן לתחום

52:00-01:05:30 - המחקר העדכני על חרדה חברתית, כדאי להגיע עד לכאן

01:05:30-01:13:20 - שאלת בונוס: לחיות ביער או ברחוב?

לפני שנה טל הקימה את העמוד babysteps_psychology@ באינסטגרם. בתור אמא צעירה, טל שוטטה ברחבי המרשתת ונתקלה במספר לא מבוטל של ברי סמכא שמספקים מידע בתחום גידול הזאטוטים שלנו, ובמספר לא מבוטל של הורים שצורכים את אותו המידע. אממה? הפסיכולוגיה לא נמצאה בין קלינאי התקשורת, מדריכות ההורים ומפראות בעיסוק.

אם כך, הבעיה העלתה בפני טל שאלה: אם הידע שנצבר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית כה רחב, מדוע הוא לא זמין לציבור? לכן, בראש ובראשונה, טל פתחה עמוד שמטרתו היא להנגיש את המידע הפסיכולוגי בתחום ההתפתחותי (בדומה להפליא להסכת שלנו). מכיוון שהשנים הראשונות הן קריטיות להמשך חיינו, העמוד מספק התבוננות במה שידוע מתוך הפסיכולוגיה על התפתחות הקטנטנים ומייצר חשיבה פעילה לכל הורה.

חשוב לציין שהפתיחות של המידע שקיים בימינו הוא לעתים אליה וקוץ בה (דבר שיש בו גם פגם לצד הדברים הטובים). זה מצוין שאפשר לגשת לכמות הידע שנצבר בלחיצת כפתור ואפילו מבורך לקיים סביבו דיון מפרה ברשת עם מומחים מתחומים שונים. עם זאת, אנחנו צריכים להיות ביקורתיים בנוגע למקור המידע, ואם להיות ישרים - הביקורת לא צריכה לפסוח גם על העמוד של טל וההסכת הנוכחי. מבחינתנו כעמוד יש מידה עצומה של אחריות כשזה נוגע להעברת מידע אמין מבלי לדעת מי צורך אותו בצד השני, וחשיבות רבה לכך שהוא לא יהיה שגוי.

אז יאללה, לחצו "play" ובקרו אותנו! ;)

וכמובן, איך אפשר בלי העמוד של טל באינסטגרם -  /https://www.instagram.com/babysteps_psychology

לוח הזמנים:

00:00-01:20- פתיח ומתחילים

01:20-08:15- מה פה קורה פה? על הצורך והחוסר שטל זיהתה

08:15-11:45- דוגמה לתוכן שעובר בעמוד, הזנה של התינוק גם בפן הקשר הרגשי

11:45-15:30- האפשרות בחשיבה משותפת והזדמנות לרפלקציה בעמוד האינסטגרם, בחירה חופשית מתוך התוכן

15:30-20:30- אם טובה דיה, חוסר שיפוטיות וגמישות בגידול הקטנטנים, האם יש עשה ואל תעשה?

20:30-25:25- איך לוקחים את המורכבות הפסיכולוגית ומנגישים אותו באינסטגרם?

25:35-34:00- השלכות של מידע מהימן באינסטגרם

34:00-35:20- חשיבות משחקיות בעמדה הורית וחשיפה לתכנים פסיכולוגיים

35:20-39:00- השלכות של מידע סותר ולא מהימן באינסטגרם, אחריות אישית

39:00-49:28- טיפים לזיהוי מקורות מידע אמינים ולא אמינים, ביקורתיות בקריאה

49:28-57:50 - שאלת בונוס - לזניה אחת או שתיים?