אינטרוספקציה

סכסוך הוא מצב של חוסר הסכמה בין שני צדדים או יותר. בניגוד למחשבה האינטואיטיבית, לעתים סכסוך הוא נקודת ציון בדרך למצוא את עמק השווה ולכן הוא אדפטיבי במובן מסוים. לצד זה, סכסוך שמסלים והופך לאלים נתפס על ידי כל הצדדים המעורבים כמשחק שבו ההפסד גדול מהרווח. מכאן מתבקשת השאלה - למה לצד ההבנה הזו שאף אחד לא מרוויח, עדיין ממשיכים להתקיים סכסוכים אלימים? האם אפשר לצאת מהלופ האינסופי של הסכסוך? אם כן, אז איך?

כדי לנסות לענות על השאלות האלו, נפגשנו עם ד"ר קרן שרביט, ראש התכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים וחוקרת פסיכולוגיה חברתית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה. דיברנו בין היתר על הפרדוקס שמלווה את רוב הסכסוכים העיקשים, על מחקרים שנעשים בבית הספר כדי לנסות ולהבין כיצד ניתן לצאת מהסכסוכים האלו או למנוע אותם (אפשר אחרת!), וגם הרמנו לאמינות המדע באשר הוא.

עלתה לכםן שאלה בעקבות הפרק? כתבו לנו בקבוצת הפייסבוק "אינטרוספקציה" - https://www.facebook.com/groups/introspectionpod

או בטופס האנונימי - https://forms.gle/azEEXCGjr95gKJ8fA

רוציםות לקבל תוכן מיוחד לעוקביםות? הצטרפו לניוזלטר שלנו - https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter

וכמובן - צאו לבחור ולהשפיע!

כשהייתי בבית הספר היסודי יצאתי לשחק במגרש השכונתי ברחוב תל מאנה ממש מאחורי 'כניסת הספקים' של בית חולים כרמל. הכניסה אל המגרש דרשה ירידה תלולה בכביש אספלט סלול למחצה בין בניינים שמוחזקים בנס אדריכלי על עמודים דקיקים שנראו כמו בדידים.

פעם אחת, בזמן שהכדור התגלגל איתי בירידה המדוברת, הפתיע אותי כלב שנבח עליי מחצר הבניין הסמוך. למרות שהייתי מוגן בעזרת גדר תיל, הכלב שפרוותו הייתה שחורה חלקה ודומה לזו של סוס גזעי הפחיד אותי לאללה. הוא נבח כמו שניתן לראות בסרטים שמציגים קרבות כלבים, תוך שהוא פולט כמות ריר שיכולה לסייע לכנרת להגיע לקו האדום. בתגובה ישר נדרכתי, הרגשתי את הלב שלי פועם ברגל וברחתי מהר מאוד לחברים שחיכו במגרש.

בדיעבד, הפחד שלי ושל חלקכם שחוו תרחיש קרוב היה מסתגל: הפחד מזהיר אותנו מסיטואציות שעלולות לפגוע בנו. חיוני שהגוף שלנו יתכונן לסכנה גם מהבחינה ההורמונלית ושהדופק ברגליים יזיז אותן לכיוון בריחה למקום מבטחים. לעומת זאת, אם הגעתי הביתה ולא יכלתי לצאת אי פעם שוב למגרש בגלל החשש שאפגוש כלב כלשהוא בדרך, זה לא מסתגל ויכול לפגוע בשגרה שלי. אם אחרי המקרה התחלתי לחשוש מכל כלב, קטן או גדול, למעשה הכללתי את הפחד למקרים שלא בהכרח יסכנו אותי, כמו שיצו אימתני חסר רחמים שעשוי ללקק אותי בייסורים.

בפרק הקרוב עם פרופ' תומר שכנר דיברנו על ההבדל בין הפחד המסתגל לחרדה הפתולוגית. הבנו איך תהליכי למידה קשורים לתהליך, איך במעבדה מנסים לנבא בעזרת מדדים פיזיולוגיים התפתחות של הפרעות חרדה והספקנו גם לדבר על סושי ללא תחתית.

00:00-01:45- פתיח עם מקס בארץ יצורי הפרא

01:45-06:30 פחד, חרדה ומה שביניהם

06:30-09:10 שלושת ההיבטים של פחד ומה מהם מתבטא בחרדה (מחשבות, תחושות גופניות והתנהגות)

09:15-11:10 מהם הגורמים שמשנים את המסלול של הפחד מאדפטיבי לפתולוגי (מפחד לחרדה)

11:15-15:40 וזה הכל עד לכאן: הדרך של תומר לתחום

15:45-18:50 פחד וחרדה במבט התפתחותי

18:50-22:50 מה זה נורמלי בכלל?

22:50-26:40 הגורמים שנקשרו לפיתוח הפרעות חרדה (מזג, ביישנות קיצונית וגנטיקה)

26:40-30:30 סגנון הורות והקשר לפיתוח הפרעות חרדה דרך מנגנוני למידה

30:30-35:20 יתר הכללה, למידת הפחד והקושי בהכחדתו בהפרעות חרדה

35:20-37:00- סיכום ביניים, נשימה וממשיכים

37:00-40:50 למידה והכחדת פחד במוח שלנו או במדדים היקפיים

40:50-44:10 איך בודקים את זה במחקר? דוגמאות מהמעבדה

44:10-49:00 קורס במתודולוגיה: איך יודעים שהניסוי באמת גורם לפחד?

49:00-54:40 ממצאי המעבדה ושאלות המחקר המרכזיות

54:45-56:10 העתיד כבר כאן: אמצעים טכנולוגיים שיתנו תמונה על המצב האובייקטיבי

56:10-01:05:10- CBT על רגל אחת בטיפול בהפרעות חרדה - חשיפה הדרגתית, גמישות מחשבתית ועוד

01:05:10-01:08:00 חשוב מאוד שנלמד מזה!

01:08:00-01:14:10 למה זה חשוב לדעת את כל הדברים האלו בכלל?

01:14:10-01:19:24 שאלת בונוס: פיצה או סושי ללא תחתית?

"התקשרות היא צורך קיומי. הטיפול הטוב (עבור הילד) הוא כמו אוויר נקי לנשימה. תחשבו שאתם נמצאים במקום בו האוויר נקי וזה בריא עבור הגוף שלך. אם לעומת זאת האוויר מזוהם בכל מיני דברים לא טובים אתה לא יכול להגיד לעצמך לא לנשום, נעבור דירה, נחכה כמה שנים וכשאעבור למקום אחר אתחיל לנשום. התוצאה היא שאתה נושם אוויר מזוהם, אתה משלם מחירים בריאותיים ומשהו עובד אצלך פחות טוב, אבל אתה חייב להמשיך לנשום. התקשרות זה בדיוק אותו הדבר: אם יש לך הורות שתומכת בהתקשרות בטוחה, הרווחת כמו אוויר נקי. אם יש לך הורות שהיא אפילו פוגענית, אתה לא יכול להפסיק לרצות להתקשר (כמו שאי אפשר להמשיך לנשום) ואתה מתקשר לאמא או לאבא גם אם הם פוגעים בך ואתה משלם מחירים כמו אוויר מזוהם וזה מעין יחס שיכול להיות שיפגע בך בהמשך ההתפתחות."

תאוריית ההתקשרות אומרת שבכל אחד מאיתנו טבוע הצורך ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות, ושקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של הפעוט. אם הצורך הקיומי נענה, הילד יפתח במערכת הציפיות הפנימית שיש מישהו שיוכל ללכת אליו כשרע לו וזה ינסוך בו תחושת בטחון. לצד זה, לא מספיקה ההתקשרות בלבד אלא גם שהמטפלת העיקרית תקרא את המצוקה שלו ותגיב בהתאם.

האם הצורך בהתקשרות טבוע בכל אחד מאיתנו ובאופן ספציפי בילדים על הספקטרום האוטיסטי? כן בענק. בניגוד למחשבה שאומרת שילדים על הרצף לא מעוניינים בקשר, הם כן מחפשים את ההתקשרות עם המטפל העיקרי אך מבטאים את זה בצורה קצת אחרת. אם ילד 'טיפיקלי' יושיט ידיים ויחפש את המגע החם שמרגיע, ילד על הרצף לפעמים יסובב את גבו בועד הוא יתקרב לעבר המטפל ויציג התנהגות דו משמעית ולא מובנת. ההבדל הזה ממחיש כי יש כאן תקשורת לא מובנת ולא בהיעדר התקשרות או אי צורך בתקשורת.

פרופ' דוד אופנהיים עוסק בשאלה הזו כבר שלושה עשורים במרכז המחקר להתפתחות הילד, והאש שבו עדיין בוערת. היא שומרת על חומה משום שעדיין קיימת התפיסה המוטעית לפיה ילדים על הספקטרום אינם מתקשרים להוריהם, ודוד פועל לשנות אותה דרך המחקר. כיצד עוזרים להורים לקרוא את הסימנים של ילדיהם? מהי החשיבות בקריאת הסימנים הללו והאם יש עוד גורמים סביבתיים שיכולים לתרום בהמשך החיים?

הצטרפו אלינו לפרק, וחפשו אותנו גם בקבוצת הפייסבוק "אינטרוספקציה"

ובאתר התכנית, בו תוכלו להירשם גם לניוזלטר - https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter

30 אנשים יושבים באוטובוס וקורית תאונת דרכים קלה. לשם הדוגמה, כל הנוסעים לא נפגעו מבחינה גופנית, אך מבחינה נפשית הסיפור נהיה מורכב. אחת מהנוסעות נבהלה ברגע התאונה, אך לאחריה הצליחה להירגע בעזרת דיבור עצמי מווסת. נוסעת אחרת לא נבהלה בכלל ואף הייתה אפאתית ואדישה למצב. נוסע נוסף נלחץ ודופק הלב שלו זינק בזמן התאונה; הוא החל להזיע והיה לו קשה מאוד לחזור למצב רגיעה. אותו נוסע גם התקשה להירדם בלילה, רעשים פתאומיים הקפיצו אותו והוא סירב לעלות לאוטובוס בדרך לעבודה כי הוא הזכיר לו את אותו המקרה.

תיאור התאונה מעלה את השאלה שבה עוסק ד"ר רואי אדמון: איך אנו כבני אדם עוברים לעיתים חוויות סטרסוגניות זהות, אך מגיבים אליהן באופן שונה? אנחנו בטח לא נתיימר לענות על השאלה משום שהיא ע-נ-קית, אבל כן ניתן ללמוד עליה מספר דברים מתוך עולם המחקר. 

ראשית, לפעמים טוב להיכנס לפאניקה (חדשות מרעישות, ללא מידה של ציניות במשפט). תגובת הסטרס (דחק) היא חיונית להישרדות הפרט ולשמירה על איזון, ונרצה להכניס את הגוף שלנו למצב של כוננות בעת רעידת אדמה או סכנה קרובה. כמובן שהתגובה תלויה בגודל האירוע, שהרי כניסה לכוננות גופנית בעקבות אורז שלא צלח אינה תואמת את ההגדרה של סכנה ממשית לפרט ואילו רעידת אדמה כן. יחד עם זאת, נרצה להיכנס למצב של כוננות לא גבוה מדי (שעלול להביא לחווית סטרס מועצם שלא ניתן להתמודד איתו ולהשפיע עלינו נפשית) או נמוך מדי (שעלול להצביע על אפאתיות יתר וחוסר תגובה, שהיא לא אדפטיבית לעיבוד אירועים סטרסוריים ונמצאה בקשר עם הפרעות פסיכולוגיות). שנית, תצטרכו להאזין כדי לשמוע על ההמשך 😉

אז איך מדחיקים אנשים במעבדה? האם רואי הצליח להכניס אותנו לסטרס? איך אפשר לשפר חוסן? כל התשובות בפרק!

האתר שלנו ממש לא מלחיץ - https://introspectionpod.wixsite.com/podcast

בניוזלטר תקבלו תוכן מרגיע ובלעדי - https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter

שימוש במושגים ששמורים להפרעות נפשיות קיים בתוך השפה היומיומית שלנו, ומי מאיתנו לא שמע/אמר את המשפטים 'אני בדיכאון' או 'יש לי או.סי.די. קל'. לפעמים בהקשר שבו אנחנו תוהים ומתחבטים אם נעלנו את הרכב או בעת סידור סימטרי להפליא של החדר וערימת הספרים שבפינה. אבל, האם כל מי שאומר את המשפט הזה יודע מהי הפרעה טורדנית-כפייתית וכיצד היא פוגעת באורח החיים של אלו הסובלים ממנה? למה כל כך קשה להתמודד איתה? ולאילו מנגנונים מוחיים היא קשורה?

אנחנו מצטערים לבשר, אבל המציאות הפשוטה היא שעדיין אין הסכמה או הבנה נרחבת על מה קורה מבחינה מוחית לאלו שסובלים מהפרעה זו. לצד האמירה הכנה והכואבת לפעמים, אי אפשר להגיד שלא התקדמנו בכלל. התחום הפסיכו-ביולוגי יוצא מנקודת הנחה כי ההתנהגות שלנו קשורה באופן הדוק לשינוי מוחי, ונמצאו קשרים כאלו למשל עם התנהגויות טיפוסיות להפרעה כמו למידת הרגלים. שלומי חבושה נמצא בדיוק בצומת הקריטית הזו - יש צורך להבין בדיוק מה הבעיה, כדי לא לירות באפילה. יחד עם שלומי נכנסו מטאפורית לרכב שעומד בצומת הקריטית, וניסינו להבין לאן הגענו. הדקו חגורות, מתחילים בנסיעה. 

לאתר ההסכת~ https://introspectionpod.wixsite.com/podcast

להרשמה לניוזלטר שלנו שבו מתפרסם תוכן בלעדי בו אנחנו מביכים את עצמנו~ https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter

אל הפרק הקרוב מתלווה פרק בונוס מיוחד לחברי הניוזלטר, ונשתדל להסביר למה. ישנה מורכבות בהסכת שעוסק במחקר אקדמי בגובה העיניים: מצד אחד, מחקר אקדמי דורש בסיס מאוד רחב להבנת השפה והמושגים המדוברים ומצד שני מטרת ההסכת היא לפשט ולקצר את התהליך הארוך הזה. כדי להביא את התוכן לאוזניים יותר מנוסות או כאלו שרוצות להעמיק וללמוד, נולד פרק הבונוס כהשלמה לפרק שעשינו יחד עם שלומי חבושה מהמעבדה למעגלים מוחיים של התנהגות. פרק הבונוס נכנס יותר לפן המחקרי - מהו שמם של המעגלים שעליהם דיברנו, כיצד מלמדים התנהגות מוכוונת מטרה במודלים של בעלי חיים ועוד.

פירוט הפרק -

00:00-01:30  פתיח ומתחילים + עמית וענבר מהעתיד קופצים לבקר

01:30-06:50  המרחב הפסיכו-ביולוגי והחיבור בין מוח להתנהגות

07:00-11:30 התנהגות מכוונת מטרה שהופכת להתנהגות הרגלית

11:30-13:00 מעבר בין סוגי ההתנהגויות שנזכרו לעיל (איזו עברית יא באבא #1)

13:00-16:30 הפרעה טורדנית כפייתית ואיך היא קשורה לקושי במעבר בין סוגי ההתנהגויות שנזכרו לעיל (איזו עברית יא באבא #2)

17:00-20:30 מעגלים מוחיים שונים לכל התנהגות?

21:00-21:45 איך יודעים להבדיל בין פעילות של אזור לבין ההתנהגות?

21:40 אנחנו מהעתיד!

22:45-24:00 הבנת הקשר בין מוח להתנהגות עבור הניבוי כי יש צורך

24:00-26:30 משנתו של שלומי על התחום ותרומתו הייחודית

26:30-28:00 גילוי נאות

28:00-29:45 רב הנסתר על הגלוי: שינוי קטן במוח יכול ליצור שינוי התנהגותי גדול?

30:00-34:15 דוגמאות לסוגי ההתנהגויות אצל אנשים 'בריאים'

34:15-35:00 מנפצי המיתוסים

35:00-39:07 בונוס ~ נוטלה או השחר? השחר או נוטלה?

המילה אידיאל היא רעיון שמייצג מופת שעלינו לרצות ולחתור להשיגו. אנשים רוצים להיות העובדים האידיאליים כדי להתקדם בעבודה, לחיות בעולם אידיאלי בלי רעב או מלחמה, ולהיות בעלי מראה גוף שעונה על הגדרות אידיאל היופי (או כמו שמכנה אותו ד"ר נועם ויינבך - אידיאל הרזון).

"אידיאל הרזון היא מגפה שהתחילה הרבה לפני הקורונה, והיא פה כדי להישאר. לא נראה לי שפייזר או מודרנה ימצאו לה חיסון". 

חשוב להעלות את המודעות לאידיאל הלא ריאלי שקיים סביבנו. קחו את 3 השעות הקרובות (במידה ואתן לא קוראות לפני השינה) כניסוי, ובדקו כמה מסרים שקשורים לאידיאל הרזון אתן מצליחות לזהות בסביבתכן. זה יכול להיות אמא שרואה צילום אולטרסאונד של "השמנמן שלי", החבר שמתאר את השחקן מהסרט כ"מקרר" ועוד ועוד. המודעות יכולה לגרום לסף העוררות שלכן להיות יותר נמוך וכך לייצר תגובת נגד, גם על עצמכן. כלומר, ככל שאנחנו מודעות/ים וביקורתיות/ים יותר כלפי האידיאל - כך יתכן שיהיה לנו קל יותר להתנגד לו.

תקשיבו לפרק. נועם הוא פסיכולוג קליני שמטפל בהפרעות אכילה, והבנת ההתפתחות של הפרעות אלו יכול להוביל זיהוי מוקדם ומדויק יותר. מעבר לזה, המחקרים של נועם מתעסקים במציאת שיטות התערבות אפקטיביות שעשויות לסייע להתנגד למנגנון שמשמר את ההפרעה בלופ אינסופי (בלי ספוילרים לפרק - תצטרכו להאזין). זה מה שמוביל אותנו לנקודה האחרונה - 

תפיצו את הפרק. לא רק בגלל שזה הפודקאסט שלנו, אלא כי הוא יכול ליפול על האוזניים שזקוקות לו כרגע. קיימים בו בין היתר טיפים מעשיים, תובנות מעניינות על איפה זה פוגש את כולנו בחיים, איך נראה אידיאל היופי אצל גברים, וגם קצת צחוקים בתוך כל הנושא. 

להרשמה לניוזלטר שלנו- https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter

פירוט הפרק:

00:00-01:30 פתיח ומתחילים

01:40-06:30 הדרך של נועם לתחום 

06:40-08:40 על אידיאל הרזון/היופי 

08:45-10:30 התפתחות דימוי גוף, עוד לפני שנולדנו!

10:30- תרגיל בהתעוררות

10:50-13:30 אידיאל הרזון אצל גברים לעומת נשים

13:40-16:20 איך הגענו עד לכאן? גלגולי אידיאל הרזון

16:20-18:30 איך עומדים אל מול תהליך חזק שמושך לכיוון אידיאל מסוים?

18:40-21:45 על הפרעות אכילה: מאפיינים ואיך הן נראות

21:50-23:00 מדוע מתקיימת התנהגות מפצה

23:00-25:00 הקושי בטיפול בהפרעות אכילה 

25:00-27:50 לרוב זה מתחיל בדיאטה

27:50-31:00 התנהגויות אכילה - הקשר הרגשי או פיזי

31:00-37:30 מנגנון ההרעבה העצמית באנורקסיה: יכולת עצירת תגובות אוטומטיות

37:30-38:30 השפעת חווית רגש שלילי על התנהגויות אכילה והיכולת לעצור תגובה למזון

38:30-43:40 אם מכירים את המנגנון, איך משפיעים עליו בטיפול קליני? 

43:40-49:30 התרומה של השוואה חברתית על קשיים בדימוי גוף 

49:30-53:30 שאלות המאזינות

53:30-55:45 טיפים לניסיון בבית

55:45-60:35 שאלת בונוס: בלי מקלחת או אינטרנט למשך חודש?

לפי ויקיפדיה, סנכרון (תיאום בעברית צחה) הוא יצירה של קואורדינציה בין אירועים לצורך הפעלת מערכת באופן אחיד.

בפרק הרביעי (!) שמחנו לארח את פרופ' סימון שמאי-צורי, וצללנו לתוך השאלה כיצד המוח שלנו כל כך טוב בהבנת רגשות של אחרים?

הרי כשאנחנו שומעים על קול האחר עלייה או ירידה בטון אנחנו מזהים שהוא מצוברח או שמח, וזהו תהליך שרובנו מומחים בו מבלי לשים לב.

אם נקרא לילד בשמו, לתהליך הזה קוראים אמפתיה והוא נמצא בבסיס הסנכרון בין א.נשים. אל המסע לעבר נבכי האמפתיה סימון יצאה לפני כ-20 שנים, ואנחנו הצטרפנו קצת יותר מאוחר כדי לשמוע ממנה מה חדש היום שלא ידעה אז.

גילינו שסנכרון קודם כל מתרחש בתדרים זהים ברמה המוחית. גילינו שהוא יכול לעזור בתפקוד בין נגנים, להפחית כאב בין בני זוג רומנטיים וגם להיות לא רצוי בין בני זוג רומנטיים במקרים מסוימים. גילינו שאפשר לעשות פודקאסט דרך הזום, ועוד גילינו שהמילה הזו נלעסה מספיק בפוסט והיא גם נהפכה למוזרה אחרי כמה שימושים (אל תנסו את זה בבית). 

רגע של רצינות: גילינו שאנחנו מורכבים הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. מה שקורה לנו בקופסה השחורה מדי יום מגובה ברשתות כל כך מורכבות ברמה המוחית, ולרוב אנחנו לא מפנים לעובדה הזו את הקשב, ולו רק בכדי להודות על הקלות שבה הדברים מתרחשים בפועל. לנסות להבין איך זה קורה זו משימת חיים ארוכה שדורשת בדרך כמה רגעי תיאום במקום הנכון, בזמן הנכון.

פירוט הפרק:

00:00-1:00 - תודה לשחר בר~

01:00-03:00 - והיום על הפרק, סנכרון בין אישי ברמה המוחית

03:00-05:00 - אמפתיה 101

05:00-07:46 תחילת דרכה של סימון במחקר אמפתיה דרך פגיעות מוחיות

07:46-09:50 - אמפתיה 102: אמפתיה קוגניטיבית, רגשית, סימפתיה ומה שביניהם

09:50-10:20 - כיצד נפגעת אמפתיה רגשית? איך היא נראית כפגיעה באזור מוחי?

10:20-13:20 - נוירוני מראה, כן כן יש כזה דבר וזה גם קשור ליכולת האמפתית שלנו

13:10-13:47 - דיסוציאציה (הפרדה בין אזורים) בתפקוד מוחי

14:00-14:50 - התקדמות המחקר מפגיעות מוחיות לכלי הדמייה

14:50-16:28 - סנכרון בין בני זוג רומנטיים ברמה המוחית (!)

16:30-17:15 - תהיה קיומית ללא פואנטה

17:20-21:00 - האם שימוש בכלים מדמה בצורה מיטבית את המציאות? התגברות על הקשיים

21:05-23:20 - הרמוניה מוחית גם בזמן נגינה, גישת שני המוחות כרשת רחבה

23:30-28:50 - האם סנכרון תורם לתפקוד מסוים? סנכרון רומנטי מפחית כאב?

28:50-30:50 - סנכרון משפיע על פעילות הורמונלית, אוקסיטוצין למשל

30:50-33:50 - הסנכרון משתפר, נרכש או משתנה עם הזמן

33:50-35:40 - הקשר בין מה שאנחנו עושים לבין מה שאנחנו חווים/הקשר בין סנכרון מוטורי לסנכרון רגשי

35:40-36:20 - סנכרון רב מוביל לאיבוד הזהות של הפרט?

36:20-38:35 - תמיד נרצה לשאוף להסתנכרן עם אנשים? יצירתיות וסכסוכים

38:35-46:05 - שאלות שלכםן המאזינים והמאזינות! קנאה מול סנכרון, פוליטיקה, קורונה וחיות אחרות

46:10-48:20 - מדגם לא מייצג: שאלת בונוס

48:20 - דה אנד

לקבוצת הפייסבוק שלנו:  https://www.facebook.com/groups/introspectionpod

לאתר התכנית: https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/episodes

יאללה, נשתמע!

בפרק המיוחד הזה זכינו לארח פאנל של חוקרות בתחום התפתחות הילד:

• ד"ר אפרת שר-צנזור - ראש התכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.

• ד"ר שירלי שויער - חוקרת בפקולטה לחינוך במכללת אורנים, ומלווה את פרויקט עבודות הגמר בתכנית הבינתחומית בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.

• גב' פאולה ברומיגר-מיכלין - בוגרת התכנית ומומחית תחום אוטיזם במתי"א ראש העין, אורנית ואלקנה. מחברת חוברת ההדרכה "יחד בכיתה אחת" בנושא שילוב.

יחד דיברנו על התכנית הבינתחומית בהתפתחות הילד בכלל (היחידה מסוגה בארץ) ועל שילוב ילדים על הספקטרום האוטיסטי במסגרות חינוך רגילות בפרט.

ב-14.10.20 יתקיים וובינר (בחינם!) בנושא שילוב ילדים על הספקטרום האוטיסטי במסגרות חינוך רגילות, בו ירצו חוקרות מובילות בתחום (וגם האורחות המוכשרות שתשמעו בפרק הזה!) ולבסוף ייערך פאנל עם מנהלת, מחנכת, אמא וילד משולב - שיספרו על השילוב מנקודת המבט שלהם. לחצו כאן כדי לקרוא עוד על הוובינר ולהירשם!

כמו כן, המעוניינות.ים בחוברת ההדרכה "יחד בכיתה אחת" מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר עם פאולה במייל: [email protected]

האזנה נעימה!

פירוט הפרק:

איזה כיף היה לנו יחד עם ד"ר עודד קלויר מהמעבדה לחקר מעגלים מוחיים של התנהגות. דיברנו על מה עדיף - לבדוק פעילות של תאים בודדים או של מערכת שלמה? מה זה אופטוגנטיקה? איך מקשיבים לדיבור בין נוירונים? ומה הקשר של זה לאקדמיה ללשון? 

לפי התפיסה הפסיכו-ביולוגית ממנה מגיע עודד, לא עשינו רק 'כיף', אלא גם עבר עלינו שינוי מוחי שהשפיע על החוויה שלנו - למשל דרך שחרור כימיקלים מציתי הנאה. גם אתם רוצים כימיקלים 'חיוביים'? קישורים ופירוט הפרק ממש כאן 👇

https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/episodes

המאזין היקר תומר קרן - זה בזכותך, ועבור רווחת הציבור:

00:00-01:35 - הקדמה

השינויים וההתאמות שאנחנו נאלצים לעשות בהתאם לתקופת הקורונה ולהנחיות, משפיעים עלינו כאנשים פרטיים, וגם על מטפלים ומטפלות רבים שנתקלים כיום באתגרים חדשים משלהם מבחינה מקצועית.

איך נראה קשר טוב בין מטפל.ת למטופל.ת? מה היא "הברית הטיפולית" ומה הם "שברים" בברית הזו? כיצד משפיע היעדר המגע האנושי על א.נשים בכלל ועל הטיפול בפרט? ומה עדיף - טיפול בזום או פנים-אל-פנים?

כדי לענות על השאלות האלו, אירחנו בפרק הזה את טוהר דולב-עמית, דוקטורנטית במעבדה לפסיכותרפיה של פרופ' סיגל זלכה-מנו ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית, שפרסמה לאחרונה מאמר בנושא.  למרות שהברית הטיפולית מדברת על הקשר בין המטפל למטופל, אפשר בהחלט ללמוד מכך על חשיבות התקשורת ביום-יום בנושאים לא נעימים והשפעתם החיובית על הקשרים האישיים של כולנו.

מוזמנים להצטרף לקהילת הפייסבוק שלנו ולקרוא עוד באתר:

https://www.facebook.com/groups/291063738813537/

http://www.introspectionpod.wixsite.com/podcast