שיחה עם פרופסור רחל אליאור פרופסור אמירטוס למחשבת ישראל חוקרת קבלה ופילוסופיה יהודית. שיחה על ילדותה בשנות ה-50 בשכונת תל-ארזה פינת רחוב הבוכרים כדור ראשון של הצברים. העולם שאסור היה לדבר עליו ברקע "ארץ שם" והמשיכה להתעניין בו על רקע הילדות הפסטורלית בירושלים. המפגש עם גדעון אלעד שהציע לה לקרוא את הספר "החסידות כמיסטיקה" ולימודי מחשבת ישראל באוניברסיטה. הרצון להכיר את העולם היהודי שאבד. המחלוקות בין תלמידו לבנו של רב שניאור זלמן מלאדי והעניין בגורלם של מי שנדחק הצידה המוחרמים והנרדפים, הפולמסים בתוך העולם החסידי. רב שניאור זלמן מלאדי והחידוש שלה בכתיבתו ספר מבואר על החסידות ספר "התניא". מלוא כל הארץ כבדו כחידוש של החסידות בכל מקום שאדם מחשב שם הוא נמצא עם הקדוש ברוך הוא וההשלכות של החסידות בביטול ההיררכיות. התוספת של החסידות למצוות "למען איחוד קודשא בריחו ושכינתיה" למצוות המעשיות התורם להעלאת השכינה מגלותה. ההיפוך מהיות האדם מצפה לגאולה להיות האדם גואל את השכינה (יוסף קארו)וייסוד המרכז הקבלי בצפת. המיסטיקה כתורת הסוד, או תורת המרכבה (המושג מיסטיקה מטשטש ולא מדייק). האפשרות למגע עם עולם הנסתר דרך החלום למשל ובעלי הסוד והסופרים כמי שיכולים לחבר בין החלום והחזון למילים בעלות משמעות חלומות בעלי משמעות אוניברסלית. מסורות ספרות ההיכלות, מרכבת הכרובים וחזון המרכבה. המשכן והמקדש כמקור של חיים ושלום ונצחיות. הרעיון כי המקדש שחרב בארץ מצוי בשמים המהווה את תחילת המסורת המיסטית. מסורת המרכבה הנמשכת מימי משה לאורך כאלפיים וחמש מאות שנה עד ראשית הקבלה. 

שיחה עם פרופסור ברק מדינה הרקטור לשעבר של האוניברסיטה העברית ופרופסור מן המניין למשפטים . שיחה על הרלוונטיות של עולם המשפט לציבור. המחקרים האקדמיים שערך על יחסי הגומלין בין כלכלה למשפט ועל משפט חוקתי. מה היא חוקה? מה המעמד של חוקי היסוד? הספר שחיבר "דיני זכויות האדם בישראל". תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית. המקרה הייחודי של בג"ץ בארץ. הזהות החוקתית של מדינת ישראל ומה הפירוש החוקתי של ההגדרה מדינה יהודית. הרפורמה המשפטית|המהפכה המשטרית. דמוקרטיה כהגנה על "זכויות האדם" והחובה של ביקורת שיפוטית כדי להבטיח זאת. ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל והעדר הביקורת השיפוטית עד 1992. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חיסול הביקורות השיפוטית במטרה לשנות את ההגדרה של ישראל למדינה יהודית ולא דמוקרטית. מטרה נוספת בביטול הביקורת השיפוטית הנצחת שלטון הימין. מה שעשוי להפוך את ישראל למדינה לא לגיטימית. דמותו של אהרון ברק. הירידה באמון הציבור בישראל בערכים ליברליים ובעבודה כי שוויון צריך להיות מעוגן בחוק. הצורך בכינון חוקה והרגע החוקתי בו אנו מצויים. שיחות הדברות בבית הנשיא והסודיות האנטי דמוקרטיה שלהן. הקווים האדומים שאסור להתפשר עליהם- פוליטיזציה של המשפט. הצורך בהוספת תקנים בבית-המשפט. סוגיות ייצוג המזרחים והאזרחים באופן כללי. משבר האקלים והגנת הסביבה במישור החוקתי והגנה חיובית על זכויות. 

שיחה עם יאיר אסולין, סופר והוגה דעות ישראלי. שיחה על ילדותו בקריית מוצקין, החוג לפילוסופיה וההתפתחות סופר ופילוסוף . "סוף עידן הפוליטיקה" והצורך ב"תודעה חדשה". המאה העשרים כמאה של המה? בה כללי המשחק היו קבועים. המאה העשרים ואחת כמאה של איך? דקארט בהגיונות מטיל ספק וקאנט ככותב ביקורות, ההכרח ב"קניבליזם עצמי" לבניית תשתית של שיח.  תפקידה של התרבות כמכוננת סיפורים חדשים. הרומן שפרסם "נסיעה" העוסק בחייל הנוסע עם אביו לקב"ן, ההשוואה "לתפסן בשדה השיפון" והאוניברסליות של המקומי. ההבחנה בין "יהודי" כסיפור רחב אקס טריטוריאלי ל"ישראלי" כסיפור של מדינה עם גבולות והעיסוק של הספרות הישראלית במתח הזה. ספרות ככלי לשינוי התודעה האנושית. הרומן שכתב "הדברים עצמם" בין רמת אביב ג לבית כנסת והניסיון לחבר ביניהם. הצורך בהפרדת דת ממדינה דווקא מהצד של היהדות והצורך ביצירת "אתוס חדש של אלוהים". המהפכה המשטרית והזמן הזה כטרגדיה וכהזדמנות לכונן שיחה ישראלית רחבה. המחאה שכנגד והאתגר הרוחני שלה. הוועדה לבחירת שופטים והצורך לגיוון בה. זרם השינוי כזרם השימור והצורך בשיחה כלל ישראלית. הסכנה בהפיכת מגילת העצמאות לקדושה, הסכת "התבודדות" אותו הוא מגיש והתבודדות כמצב קיומי. אלוהים, משבר האקלים, והאופטימיות נוכח האתגרים במאה ה-21. לסיום בלעדי קטע מרומן בכתובים פרי עטו "הצפה".  כל זאת ועוד בשיחה יחד עם קובי פישר. האזנה הערבה

שיחה עם פרופסר דני גטווין המלמד בחוג לתולדת ישראל באוניברסיטת חיפה. שיחה על ילדותו של דני והבית בו גדל. לאומיות וקונליאליזם בהקשר הישראלי כחברה של מהגרים ממדינות עולם שלישי. חישבותה של המעורבות הפוליטית בתור איש אקדמיה. רעיון המגזרים בחברה הישראלית והרס מדינת הרווחה. כינון החברה החרדית כמגזר, עלייה בילודה של החרדים ירידה בחשיפה לשוק העבודה. הציבור החרדי כקורבן ההנהגה שלו הדוחפת להפיכה המשטרית. תת אזרחות ערבית, אפלייה על פי חוק חרדית, אין אזרחות פלסטינית, אזרחות על מתנחלית, תת אזרחות שמאלית. חינוך ובריאות כסחורה במקום זכות. גידול באוכלסיית המתיישבים כתוצאה מהטבות כמו דיור ושירותיים מנוצפליים טובים יותר עקב פירוק מדינת הרווחה. נתניהו כמכונן קואליציית המגזרים, ומגנון הנאמנות בחלוקת התקציבים. המהפכה המשטרית וכיצד היא תפגע בכלכלה הניאו ליברלית וההייטק, המעבר לביסוס הכלכלה על גז, ונפט. המחאה כנגד (הסקטורקרטיה) מחאה של מעמד הביניים המצליחה להעביר מצביעי ימין אך נקודת התורפה שלה באי יצירת קשר עם אשכולות הבסיס 4-7. לצד המאבק הדמוקרטי שימת לב לכך שהאזרחים מצביעי הליכוד מדברים על עצמם כאזרחים סוג ב ומבטאים בכך את המקום שהם תופסים בחברה הישראלית. אי שוויון החברתי העמוק בישראל. והדמון המדומה בג"ץ אהרון ברק כמחולל הפרטת בית המשפט. התייחסות לאי השוויון, חוק זכויות חברתיות, ביטול הפריווילגיה של המעמדות המבוססים, מס דמוקרטי, חינוך שיווני, מערכות  מיסוי מתקדמות, שיקום מדינת הרווחה כפתרון לדמוגרפיה החרדית. תחזית פוליטית לעשרים שנה הקרובות. הציבור החרדי כציבור עני, מדינת רווחה כפתרון, והאיום הדמוגרפי כתוצאה של מדיניות אי שוויון . כל זאת ועוד האזנה ערבה

שיחה עם הסופר אלי עמיר. שיחה על ילדותו בשנות הארבעים והחמישים בעיראק. דמותו של החכם הבאשי, קטעים מהרומן "מפריח היונים".המגולל את חיי היהודים בעיראק ומקים יד לקהילה היהודית המפוארת שהייתה שם. הפרהוד מאורעותיו וכיצד ניצלו בנס. העלייה ארצה לישראל ולקיבוץ. החיים בקיבוץ משמר העמק וההשתלבות בחברת הנוער כעולה חדש. קטע מתוך הספר האחרון "מחרוזות הענבר" על הנעורים בקיבוץ. ראשית הכתיבה והרומן "תרנגול כפרות" העוסק בחיים במעברה לעומת החיים בקיבוץ. ידידתו עם הסופר עמוס עוז ופגישתם ההיסטורית בחולדה בעקבות פרסום הרומן והעידוד שעודדו עוז, יצחק נבון ולובה אליאב, את אלי לכתוב את "מפריח היונים" המגולל את סיפורה של יהדות עיראק. פצע ההגירה. תפקידו כמנכ"ל עליית הנוער. פגישתו עם הסופר המצרי זוכה פרס נובל "נגיב מחפוז" הערצה לה זכה והשוואה ביניהם. היחסים עם סופרים ערבים. מפגשיו כנער אופניים עם המנהיגים דוד בן גוריון, לוי אשכול, טדי קולק דמותם ומנהיגותם המאחדת. ההבדל מהנהגה הנוכחית שמפלגת את החברה לשבטיות. האם החלום על מיזוג גלויות נכשל? והצורך במנהיגות חדשה. הספר החדש שפרסם "מחרוזות הענבר" והצגה החדשה בתיאטרון החאן לפי ספרו "נער האופניים". הזקנה, חשבון נפש על חייו, והאהבה. 

שיחה עם הדוקטור דרור בונדי החוקר את משנתו של הרב הפרופסר והפילוסוף אברהם יהושע השל. בשיחה דרור מספר על ילדותו בציונות הדתית, על השבר שהתחולל לאחר הסכמי אסולו ורצח רבין. על לימודיו בישיבה והכירותו עם הרב שג"ר. דרור מנתח את הציונות הדתית כפי שגדל אליה והתמורות שהתחוללו בה לאורך השנים. בהמשך השיחה כיצד התוודע להגותו משנת החיים של הרב השל. דרור ישרטט קווים לדמותו ולחייו המפגשים הדרמטיים עם היטלר ומרטין לותר קינג שהשפיעו עליו ההתנגדות של השל למחלמת ויטנאם והמאבק למען זכויות האדם. בנוסף דרור ידבר על הגותו המיוחדת של השל בנושאים שונים כמו השבת, מיסטיקה, ארץ ישראל וזכויות האדם. על ההבדל בין הגותו של בובר והגותו של השל. עוד בשיחה על המתח בין יהדות לישראליות ובחינה של המציאות הנוכחית לאור הגותו של השל, כיצד היה תופס את הרפורמה המשפטית ואת השסע בעם. השפעתו של השל על החברה האמרקאית והישראלית ועל

  שיחה עם המשורר, העורך, הבמאי והאוצר עמיחי חסון. בשיחה עמיחי מספר על ילדותו ברמת גן ומוצאו המשפחתי. בהמשך ידבר על לימודיו בישיבת ההסדר בעתניאל, על דמותו של הרב פרומן ויחודו בנוף הישראלי בכלל והציוני דתי בפרט. המעבר ל"סם שפיגל" ולימודיו אצל המייסד והמנהל האגדי רנן שור. ספר הביכורים שלו "מדבר עם הבית" והנושאים המופיעים בו. בהמשך יקרא גם מספר שיריו השני "בלי מה". על השוטטות כמנוע לכתיבה וההשראה שהוא שואב מרחובות רחביה והיסטוריה שאצורה בהם. עמיחי יוסיף ויקרא גם מספר שיריו האחרון לפי שעה "שירים על סף". עוד בתוכנית הסרט שביים "ישורון שישה פרקי אבות" על דמותו של המשורר "אבות ישורון"  והספר שערך "אדם מהלך בעולם" על הרב אברהם יהושע השל. בתוכנית  משולבים שני שירים "הקפה ראשונה" שהלחין המוזיקאי דוד לביא ו"האיילה" שהלחינה שי לי גמשיד. האזנה הערבה  

שיחה עם דן מרידור על ההבדל בין מנהיג לפוליטיקאי. על מנהיגים אתם עבד בעבר ומהם שאב השראה. יצחק שמיר ומנחם בגין. על ההבדל בין ליעוד של פעם והליכוד של היום, תנועה לאומית ליברלית. על האיזון בין הרשויות ערב הרפורמה. על חיזוק מערכת המשפט וחיזוק הכנסת והצעדים הנחוצים לשיטתו. על העדר חוקה במדינה. איך תשפיע הרפורמה עלינו כאזרחים. המחאה נגד הרפורמה והצעדים שיש לנקוט. בהמשך גם על המהפכה החוקתית שהוביל כשר משפטים. השסעים העיקריים בחברה שהוא מזהה והצעדים שיש לנקוט במיוחד בשילוב חרדים בחברה. למרות הרוח הפסימית ישתף דן מרידור מה הוא חושב על אנשים שרוצים לעזוב את הארץ ומה עוד ניצן לעשות. זאת ועוד בשיתוף עם יובל לרנר סטודנט למשפטים בעברית. 

שיחה עם פרופסור אבינועם רוזנק, על לימודיו בישיבת הר עציון, על רבו הרב עמיטל, על לימודיו בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית אצל המרצים אביעזר רביצקי, אליעזר שביד, וזאב הרווי. זכרונותיו מאביו הפילוסוף מיכאל רוזנק ועל ההבדל בין חינוך ישבתי לחינוך באקדמיה. שוחחנו על האחריות הקהילתית של הפילוסוף וההוגה במחשבת ישראל ותפקידו החינוכי. בנוסף דיברנו על ההשפעה של הפילוסופיה המערבית על מחשבת ישראל. על הקשר בין הלכה לאגדה ועל חשיבות ההלכה לאדם הישראלי. שאלנו מהי הפילוסופיה של ההלכה? על מופע  היהדות במרחב הציבורי בעבר ובהווה. על דמותו של הרב קוק. על תנועת שיח שלום שקמה אחרי ההתנתקות והשפעתה הפוליטית. על הקשבה כמפתח לאחדות ישראל. היהדות הרפורמית

האזנה נעימה!

ילדות בבני ברק, והחינוך התרבותי העשיר שקיבל. סבו פרופסור פנחס פלאי המשורר חוקר הפילוסופיה וסבתו פנינה פלאי מחלוצות הפמיניזם הדתי. הקשרים הסמויים והגלויים ביניהם. ישיבת שיח יצחק, דמותו של הרב שג"ר ותרומתו להבנה של הנקודה הפנימית שבדברים.  הדוקטורט שכתב על מיתוס מלכי אדום בזוהר- המיתוס של העולמות הקדומים. האידרא רבה, כינוס התלמידים הבכירים. קריאה ספרותית בזוהר. התרומה של לימוד זוהר המלמד על רצף וחיבור ליום יום. הממדים האלוקים בעולם. הקשר בין הזוהר לחסידות. "אור חוזר" ספר מקיף שערך על תנועת החסידות המכיל מגוון רחב של נושאי החסידות כמו הסיפור החסידי, הניגון, הצדיק ועוד. ראשית הכתיבה והחלחול של השירה הפואטית לעולמה של הציונות הדתית קבוצת "משיב הרוח". מקורות השראה בכתיבה זלדה, צלאן ותורת הסוד. האם השירה מוסיפה לחוויה דתית. הכמהה לדיבור עם האינסוף, חוויות אנושיות עמוקות הן חלק מחוויות דתיות. ספר הביכורים של אבישר "סוסי אש" ושירים מתוכו והלשון המיסטית האופייניות בו החיבור בין הנקודה הזוגית והדתית. ספר שיריו השני "אל אשר לו אחוזת הארץ". שירים לרב פרומן והרב שג"ר המתח שבין המוות לחיים. היחס למוות כחלק מ"נהר החיים" או "עץ החיים". זאת ועוד