Beliefs and Consequences

מה לומדת ילדה כשמספרים לה לפני השינה שלוט הציע למסור את בנותיו הבתולות להמון אלים כדי שיפגעו בהן ולא באורחיו? ומה לומדים ילדים כשמציגים את יצחק כמי ששמח להיות קורבן של נסיון רצח בידי אביו (ה״עקדה״)? בפרק 204 של ״על אמונות ותוצאותיהן״, דניאל אדר חוזר לפרשת וירא דרך סדרת הספרים ״חמש דקות פרשה לפני השינה״ ובוחן את המסרים שסיפורי התנ״ך ועיבודיהם מעבירים לילדות ולילדים - גם ברגע זה.

הפרק עובר מהציפייה לבואו של אליהו הנביא במוצאי שבת אל האגדה על אדם וחוה הישנים במערת המכפלה, וממנה אל מיכאל, גבריאל ורפאל, המלאכים העשויים מאש. מה מלמדים על דיכוי האישה (״צניעות״) כששרה נשארת בפתח האוהל ושומעת את הבשורה על הולדת יצחק? ואיך מציגים לילדים את בחירתו של אברהם לומר בגרר ששרה היא אחותו כדי למסור אותה לגברים זרים ואלימים?

מסיפור לוט ובנותיו ומוצאם של מואב ועמון, הדיון עובר לישמעאל ולהגר במדבר. מדוע, לפי הסיפור המובא בפרק, המלאכים מבקשים מאלוהים שלא ישמע לתפילת ישמעאל אלא יהרוג אותו, בגלל מעשים המיוחסים לצאצאיו בעתיד? ומה קורה לדימוי של ״אל רחום וחנון״ כששואלים מי רצח את הילדים החפים מפשע במבול? דרך סיפורים על ניסים, צניעות, עקדת יצחק ויחס לעמים אחרים, הפרק שואל אילו ערכים נוראים על בסיס פרשת השבוע מציגים לילדים, ואילו שאלות הם משאירים פתוחות.

האם תינוק יכול להיות רשע עוד לפני שנולד? והאם אפשר ללמד ילדים שעם שלם נולד להיות אויב?

בפרשת השבוע תולדות, דניאל אדר בוחן את הסיפורים שמספרים לילדים על יצחק ורבקה, יעקב ועשיו, וחושף את המסרים המוסריים והחברתיים שמלמדת התורה ומלמדים חז"ל.

לפי הסיפורים המובאים בחומרי החינוך הדתי שבהם עוסק הפרק, רבקה נישאה ליצחק כשהייתה בת שלוש, אלוהים מונע מצדיקים ילדים כדי לשמוע את תחנוניהם, ועשיו מוכרז כ׳רשע׳ עוד כעובר ברחם אמו. כשהוא נולד, הוא מתואר כתינוק אדום, שעיר ומפלצתי, בעוד אחיו יעקב מזוהה עם הצדיקות.

אבל מה לומדים ילדים מסיפור שבו אדם נחשב לרשע עוד לפני שנולד, בחר, חשב או פעל?

דניאל מנתח גם את מכירת הבכורה תמורת התבשיל האדום, את האמונה בתחיית המתים ואת ההמלצה להזכיר לילדים בני משפחה שנפטרו כדי לחזק את אמונתם, שבקרוב הנפטרים ייצאו מקבריהם.

בהמשך נבחן סיפור הברית בין יצחק לאבימלך, והמסר המיוחס על ׳הגויים׳ (המין האנושי למעט היהודים): כמי שאינם דוברי אמת. כמו כן עולה שאלה קשה במיוחד: כיצד אפשר ללספר לילדים שאלוהים תמיד מציל את עם ישראל, לנוכח העובדות, ההיסטוריה היהודית והשואה?

זהו דיון ביקורתי בחינוך דתי מזיק במיוחד, באינדוקטרינציה, בגזענות, במעמד האישה והילדה ובאחריות המוסרית שלנו כלפי הדור הבא.

כי לאמונות יש תוצאות.

בת כמה הייתה רבקה כשנישאה ליצחק? בפרשנות רש״י לבראשית מופיע חישוב שלפיו יצחק היה בן ארבעים ורבקה בת שלוש. בקטע מתוך פרק 150 של ״על אמונות ותוצאותיהן״, דניאל אדר מתחיל בפרשת חיי שרה ובוחן את השאלות המוסריות שמתעוררות מהמפגש בין הסיפור המקראי, הפרשנות המסורתית וההלכה.

‏הדיון עובר מפירוש רש״י למשנה ולתלמוד במסכת נידה, לאזכורים במסכת יבמות ולכתבי הרמב״ם. במרכזו עומדים ספי הגיל המופיעים במקורות, המונחים ״קידושי ביאה״ ו״הלכה למשה מסיני״, והאופן שבו הטקסטים מסווגים מעשים הנוגעים לקטינות ולקטינים. אדר מציג ביקורת חריפה על המסגרת הזאת ושואל מה מקומם של שלמות הגוף, ההגנה על ילדים והאחריות המוסרית בתוך הדיון ההלכתי.

‏בהמשך נבחנים סיפורים תלמודיים שבהם מופיעים רבי עקיבא ורבי מאיר, וכן אמירות על מי שאינם יהודים. הדיון מגיע גם לדיווח משנת 2006 של העיתונאי אבישי בן חיים על פסיקה המיוחסת לרב יוסף שלום אלישיב בעניין שירת ״מה נשתנה״ של ילדות מגיל שלוש.

‏זהו עיון ביקורתי בדת, במוסר ובסמכות: כיצד מתייחסים לטקסטים מקודשים כשהם מעוררים התנגדות מוסרית, ומה קורה כאשר מסורת עתיקה ממשיכה להשפיע על חינוך ועל חיי היום־יום? הקטע כולל דיון מילולי בפגיעה מינית בילדים, ללא תיאורים חזותיים.

‏מדוע מלים תינוקות? האם ברית המילה נועדה להשלים את גוף האדם, להגן מפני סכנות או דווקא לרסן את המיניות? ומה קורה כשההסברים השונים מתנגשים זה בזה?

‏בקטע מתוך פרק 147 של ״על אמונות ותוצאותיהן״, המוקדש לפרשת השבוע לך לך, דניאל אדר בוחן את האמונות והנימוקים שנקשרו לברית המילה לאורך הדורות. הקטע מתפרסם מחדש לקראת הקריאה החוזרת בפרשה, ומציב במרכז שאלה שנוגעת למסורת, לזהות ולזכות להחליט על הגוף.

‏הדיון מתחיל במקורות המתארים מילה כהשגת שלמות גופנית ובהסבר של ספר היובלים על הדמיון למלאכים. משם הוא עובר לקמעות מן המזרח הקדום, לסיפור ״חתן דמים״ על משה וציפורה ולפרשנויות של רש״י, רבי יהודה בר ביזנא ואבן עזרא. בהקשר זה מוזכרת גם הרצאתו של ד״ר יגאל בן נון על מקורות המנהג.

‏בהמשך נבחנת התפשטות מילת התינוקות בעולם דובר האנגלית, על רקע הפחד הוויקטוריאני מאוננות והטענות ההיסטוריות של הרופא לואיס סייר. לבסוף מגיע הדיון לרמב״ם ול״מורה נבוכים״: כיצד הסביר את מטרת המילה, ומדוע ייחס חשיבות לביצועה בינקות?

‏זהו דיון ביקורתי בהיסטוריה של רעיונות, בפרשנות ובכוחו של הרגל תרבותי. הטענות הרפואיות ההיסטוריות המובאות בו מוצגות כחלק מן האמונות הנדונות, ולא כהמלצות רפואיות עדכניות.

‏#בריתמילה #פרשתלךלך #פרשתהשבוע #עלאמונותותוצאותיהן #דניאלאדר #רמבם #יגאלבןנון #לואיססייר #רשי #רבייהודהברביזנא #אבןעזרא #אברהם #משה #ציפורה #אליעזר #פרעה #אדם #שת #נח #שם #איוב #יעקב #יוסף #בלעם #שמואל #דוד #ירמיהו #זרובבל #דינה

האם צריך אלוהים כדי להיות מוסריים, או שאמפתיה והבנת הסבל מספיקות? ומה נשאר מ״בחירה חופשית״ כשמאחורי הבחירה עומדים איומים בגיהנום, בהדרה או באובדן המשפחה?

‏לרגל פרק 200 של ״על אמונות ותוצאותיהן״, דניאל אדר מארח את אורי כתבן מ׳הקו האתאיסטי׳ לשיחה על אתאיזם, אמונה דתית, מוסר וחשיבה ביקורתית. השיחה מתחילה בשאלה יסודית: איך אנחנו יודעים את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים? מכאן הם בוחנים מקורות מידע, צנזורה דתית, כשלים לוגיים והטיות קוגניטיביות, ואת ההבדל בין שינון עובדות לרכישת כלים לבדיקת טענות.

‏בהמשך נבחנים ׳שכר ועונש׳, הפחד מהגיהינום וההימור של פסקל: האם החשש לטעות מצדיק אמונה, ואיך בוחרים על איזו דת להמר? דניאל ואורי מדברים גם על הפחד שעלול להישאר אחרי עזיבת הדת, ועל חשיבות ההקשבה לחוויות של מאמינות ומאמינים לשעבר.

‏השיחה עוסקת במעמד הנשים ביהדות האורתודוקסית, בהדרה מהמרחב הציבורי ובשאלה מתי ״זו הבחירה שלי״ מבטאת חופש, ומתי היא משקפת חינוך תחת איום, ושליטה בהסכמה.

‏לבסוף עולה שאלת היהדות הרפורמית: האם אתאיסטים ויהודים רפורמים יכולים להיות בעלי ברית במאבק על שוויון ודמוקרטיה, גם כשהמחלוקת על האמונה נשארת? דניאל מדגיש את הדחיפות החברתית והפוליטית בישראל, ואורי את חשיבות בירור האמת גם בין בעלי ברית.

‏שיחה כנה על רעיונות, רגשות והמחיר של אמונות בחיים המשותפים שלנו.

ככל שישראל מתקרבת לבחירות, השאלה איננה רק במי בוחרים, אלא אילו אמונות, ערכים ורעיונות מקבלים כוח פוליטי והופכים לתוצאות.

בפרק 199 של על אמונות ותוצאותיהן, דניאל אדר בוחן את האיום הקיומי על ישראל, באמצעות הדוגמא של ח"כ יצחק פינדרוס, ממפלגת הגברים האשכנזים הפונדמנטליסטים 'יהדות התורה', ואת מה שהן חושפות על הקשר בין פונדמנטליזם דתי, כוח פוליטי והשלמת משימת השמדת הדמוקרטיה הישראלית.

הפרק עוסק בעמדות הטליבאניות האלימות וההרסניות של פינדרוס ודומיו בנוגע לח"כ נעמה לזימי, לנשים שהתגיירו מחוץ לכתות האורתודוקסיות, ללהט"ב ולבית המשפט העליון. הדיון כולל את התמיכה הדתית המסיבית במפלצת עמירם בן אוליאל, שורף בני משפחת דוואבשה, את הרצח הדתי למהדרין של שירה בנקי ז"ל בידי המחבל האורתודוקסי ישי שליסל, ואת הצדקת הטרור הדתי מאת האייתולה הרב הראשי לשעבר שלמה עמאר.

דרך המקרים האלה עולה השאלה המרכזית שמלווה את הערוץ כבר חמש שנים: מה קורה כאשר אמונות זוועה פרימיטיביות של טליבאן בעברית הופכות לחקיקה, למדיניות, לכוח פוליטי ולמציאות חברתית?

לקראת הבחירות, דניאל שואל האם ישראל תמשיך בכיוון של טרור דתי רב תחומי ורב חזיתי, בהנהגת האייתולות של הכתות האורתודוקסיות, או שהציבור הישראלי הלא פסיכו-משיחי יבחר סוף סוף לשנות כיוון ולהגן על דמוקרטיה, שוויון, חופש דת וחופש מדת.

#יצחקפינדרוס #פוליטיקהישראלית #דתומדינה #יהדותהתורה #דמוקרטיה #פונדמנטליזםדתי #נעמהלזימי #שירהבנקי #שלמהעמאר #ישי_שליסל #עמירםבןאוליאל #להטב #בחירותבישראל #חופשמדת

חמש שנים אחרי שיצאנו לדרך עם על אמונות ותוצאותיהן, אנחנו פותחים את עונה 6 וחוזרים לשאלה שנמצאת בלב הערוץ מאז 2021: מה קורה כאשר אמונות הופכות לכוח פוליטי, למדיניות ולמציאות?

בפרק 198 דניאל אדר חוזר לאזהרות שהשמענו לאורך השנים ובוחן את ישראל של 2026: התחזקות המשיחיות הדתית, הפגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק, יחסי דת ומדינה, מעמד הנשים והאזרחים הערבים, כוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות, אלימות וטרור יהודי בשטחים, תפקידה של התקשורת והמחיר הבינלאומי שישראל משלמת.

ומה יקרה אחרי הבחירות? הפרק מציג שני תרחישים: המשך שלטון הקואליציה הנוכחית, או ממשלה אחרת שתנסה לשנות כיוון. אבל גם במקרה של חילופי שלטון עולה שאלה מטרידה: האם הכוחות המשיחיים שהתחזקו בשנים האחרונות פשוט יקבלו את הכרעת הבוחר?

הפרק כולל גם התייחסות לדבריו של ספי רכלבסקי, מחבר "חמורו של משיח", ולפעילות שעליה דיבר בערוץ בעבר העיתונאי והמתעד אורן זיו.

חמש שנים אחרי שהתחלנו, השאלה נשארת אותה שאלה: מה קורה כשאמונות הופכות למעשים, ומעשים מולידים לתוצאות?

טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות נתפס כאירוע סמלי שמייצג את ערכי המדינה. אבל מה קורה כשהבחירות שנעשות בו מעלות שאלות קשות על אותם ערכים עצמם? בפרק הזה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳, דניאל אדר מנתח את הבחירה באברהם זרביב להשיא משואה ביום העצמאות 2026, ושואל מה המשמעות הרחבה של ההחלטה הזו, עבור החברה הישראלית ולגבי האופן שבו היא נתפסת בעולם.

הדיון מתמקד בקשר שבין אמונות דתיות, שיח ציבורי ומדיניות בפועל - בין אמונות לבין תוצאותיהן. כיצד אמירות, תפיסות וערכים דתיים מזמנים אחרים הופכים לפעולות בשטח במאה ה-21? ומה קורה כשהפער בין חוק למציאות, ובין דת לבין אנושיות, הופך לנורמה?

הפרק מציב הקשר רחב יותר לשיח הישראלי והבינלאומי, כולל האופן שבו מעשים וגם אמירות מתוך החברה הישראלית - ובמיוחד השילטון בישראל - משמשות חומר גלם יקר לאנטישמיות.

#ישראל #יום_העצמאות #טקס_המשואות #אברהם_זרביב

בפרק הזה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳, אנחנו מנתחים את פורים 2026 כרגע שבו המסכות נפלו והאמת נחשפה. לא עוד תחפושות, לא עוד הסוואה. מה שמתגלה הוא שילוב מסוכן וידוע של דת ואלימות אידיאולוגית. הזמן להגיד ״לא ידעתי״ עבר.

הפרק בוחן את המשמעות של הצעת חוק עונש מוות לערבים בלבד, את הכחשת כל "טרור יהודי", ואת האופן שבו הנהגה הפוליטית הקרויה ״רוחנית״ מייצרת טרור ללא הפסקה.

בזמן שממשלה פונדמנטליסטית בישראל תומכת בטרור יומיומי, הגיע הזמן להכיר בעובדה שטרור יהודי בישראל קיים על טהרת הדת. רק הדת מייצרת טרור יהודי ומחבלים יהודים ללא הפסקה וללא גבולות. כל פוגרום יהודי - מקורו דתי ורבני.

1. כיבוש 2. גירוש 3. התנחלות 4. עונש מוות לערבים - זאת הנוסחה ואלו המעשים.

כפי שחשף ללא כחל וסרק הגיס הדתי של נתניהו: ״ישראל תתנהל על פי ההלכה, ומי שרוצה דמוקרטיה שייסע לארה״ב.״

האם אזרחי ישראל יתעוררו סוף סוף ויבעטו מחייהם את הטליבאן בעברית? האם אזרחי ישראל יבחרו בדמוקרטיה?

מדוע הממסד האורתודוקסי בישראל מגיב בפחד ובפניקה כלפי היהדות הרפורמית? בפרק זה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳ נדבר על הניצחון המשפטי של הרפורמים, נתעכב על המונח המטעה ״הפרדה״ כאשר במציאות מדובר על היררכיה ברורה ועל העליונות מגדרית. נסקור את הסיבות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות לאימה בהנהגה האורתודוקסית מהתפשטות יהדות שוויונית, ליברלית ומודרנית - גם בישראל.

לא מפתיע שמגזר וכתות פטריארכליות פרימיטיביות הרואות בעקרונות השיוויון בין גברים ונשים, ובזכויות הלהט״ב - ״טירלול פרוגרסיבי״ - יאבדו את שלוותם בראותם יהדות אחרת, שונה מאוד משלהם, משגשגת כי היא ליברלית, שפויה, מכבדת, מזמינה ומתאימה למאה ה-21. הם בפניקה.

דרך ניתוח היסטורי, חברתי ורעיוני, נבדוק כיצד נולדה היהדות הרפורמית, מדוע היא מושכת קהלים חילוניים ומסורתיים הולכים וגדלים, ומה המשמעות הרחבה של פלורליזם דתי במדינה דמוקרטית ושוחרת השכלה. הפרק מציג גם דוגמאות לטקסים ואירועים שוויוניים בקהילות רפורמיות רבות בישראל.

האם רבים מיהודי מדינת ישראל הם רפורמים ולא יודעים את זה? עד כמה האורתודוקסים מנסים שימשיכו לא לדעת? הדיון בפרק מבקש לעורר מחשבה, להציב שאלות קשות ולבחון מחדש הנחות יסוד על דת, חברה ושוויון בישראל של ימינו.