אנחנו לקראת סיום המסע שלנו ב"סוד הישראלי", ואנחנו פותחים את הפרק האחרון בספר (פרק 13) עם אחד הנושאים הכי טעונים שיש: המתח שבין התנועה הציונית (המדינה בפועל, החילונית, הפוליטית) לבין החזון הנבואי הגדול של "שיבת ציון".
שואלים את השאלות הקשות: האם הציונות של ימינו היא רק חיקוי חיוור לחזון של הנביאים? למה כל כך הרבה אנשים טובים, ביניהם החרדים, מפחדים מהמפעל הציוני ומעדיפים לבקר אותו מבחוץ? ואיך בכלל מתמודדים עם הפער המתסכל בין המציאות היומיומית במדינת ישראל (לרבות הפוליטיקה והבג"ץ) לבין האידיאלים הרוחניים העצומים שלנו?
בפרק נדבר על:
- הזוגיות כמשל: למה הציונות היא רק ה"דייט הראשון", ואיך בונים את ה"שכינה ביניהם" בתוך המדינה?
- למה אנחנו מפחדים מביקורת? על התפקיד החשוב של המבקרים, ואיך ביקורת בונה מצעידה אותנו קדימה, ולא מייאשת.
- למה יצחק אבינו רצה לברך את עשיו? הסוד מאחורי החלוקה בין החומר (הטכנולוגיה, הכלכלה, ה"סוסיתא") לרוח, ואיך זה קשור לתפקיד של עם ישראל בעולם.
- אור לגויים במציאות מלוכלכת: איך מתמודדים עם מדינות וגורמים עולמיים שלא הולכים לפי הקוד המוסרי שלנו, ולמה אסור לנו להתנתק מהם.
הצטרפו אלינו לחלק הראשון של סיום הספר!