שיטת ההסקה בסטטיסטיקה , זו שנותנת לנו את ערך ה-p, דומה לפעולה של בלש כאשר הוא מחפש חשודים בפשע.

הבלש מנסה לגלות משהו על הפשע בעזרת ממצאים. הסקה בסטטיסטיקה היא ניסיון לגלות משהו על העולם בעזרת מדגם. ובמקרה של מחקר קליני ברפואה- המדגם הוא המחקר עצמו.

כדי לחשוד באדם כלשהו, הבלש שואל את עצמו: אם האדם חף מפשע, עד כמה הזוי לגלות אצלו ממצא מסוים במהלך החקירה? אם זה הזוי, האדם כבר לא חף מפשע, והבלש מסיק שמדובר בחשוד העיקרי. 

במקרה של מחקר קליני, כדי להוכיח יתרון של תרופה, המבחן הסטטיסטי, כמו מבחן student’s t  למשל, שואל באופן דומה- אם במציאות התרופה לא מועילה, עד כמה הזוי לגלות יתרון של התרופה במחקר? אם זה הזוי, כנראה התרופה כן מועילה.

הביטוי "הזוי" במשפטים האלו מקבל בסטטיסטיקה ביטוי מספרי: ערך ה-p  מייצג סבירות , ו-p  נמוך מאוד מייצג ממצא מאוד לא סביר, זאת אומרת "הזוי".

למשל, במחקר על תרופה לירידה במשקל, שמצא הבדל של 3 ק"ג בממוצע במשקל בין אלו שקיבלו תרופה לבין אלו שקיבלו פלצבו,  מבחן t בודק מה הסבירות (p) שאם במציאות התרופה כלל לא עוזרת, נקבל יתרון כזה של התרופה במחקר. כש-p  נמוך מאוד - הזוי לקבל כזה יתרון כשהתרופה לא עוזרת – ונסיק שהתרופה כן עוזרת.

---

לקריאה נוספת על מבחן t

https://www.statisticshowto.com/probability-and-statistics/t-test/