״הלבישני בגדי ישע״. הפסוק הזה מישעיהו סא׳ מתאר את האמת עלינו ועל אלוהים. אנחנו חוטאים, ואלוהים קדוש. 

למרות זאת, כשאנחנו באים אליו בידיים ריקות, הוא מושיע, מציל ומלביש אותנו בבגדי ישע.

אלוהים הוא טוב ונאמן, הללויה!

היום נחשוב על המשך הסיפור שדיברנו עליו בשני הפרקים הקודמים. 

כיפא יורד מהסירה ומתחיל ללכת על פני המים. איזה נס! איזה רגע מדהים בחייו.

אבל ברגע שהוא מתחיל להסתכל על הגלים ועל הסערה הוא מתחיל לשקוע. הוא מאבד את הפוקוס הנכון. 

איך הוא ניצל? הוא קורא לאדון ישוע שמיד אוחז בו ומוציא אותו מהמים.

 האם אני מרגיש שאני שוקע בגלים ובסערה? בואו נישא מבטנו אל אדונינו ישוע המשיח!

הבוקר נמשיך את המחשבות מהפרק הקודם, שבו דיברנו על התלמידים בסירה שרואים את ישוע ומפחדים. בפרק הקודם חשבנו על התגובה של ישוע שמיד מגיב עם עידוד וחיזוק.

הבוקר נמשיך את הקטע ונחשוב על התגובה של כיפא.

כיפא אמר לישוע- אם תקרא לי, אני אבוא. אם תקרא לי, אני אצא מהמקום הבטוח ואצא אל הגלים והרוחות, כי אתה זה שקורא לי. וזה מה שהוא עשה.

ומה לגבינו? האם גם אנחנו מוכנים להגיב לקריאה של ישוע ולבוא אליו?

בפרק הזה נחשוב על הקטע שבו ישוע האדון הולך על פני המים. נחשוב על התלמידים ועל התגובה שלהם כשהם רואים מראה שמפחיד אותם עד כדי כך שהם צורחים מבהלה ופחד.

אבל בעיקר נחשוב על התגובה של ישוע לפחד של התלמידים- הוא מיד מדבר אליהם במילים האלה: ״חזקו, אני הוא. אל תפחדו״ (מתי י״ד 27).

תודה לאל שגם אנחנו יכולים לשמוע הבוקר את קולו של הרועה הטוב שאומר לנו את המילים היקרות האלה!

הבוקר נחשוב על דבר שכולנו כל כך זקוקים לו, במיוחד בימים האלה שאנחנו עוברים וכנראה עוד נעבור. הדבר שנדבר עליו הוא ״שלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע״ (פיליפים ד׳ 7).

בין כל הרעשים, הלחצים והקולות שנשמע בימים הקרובים, בואו ניתן לקול שלו לדבר אלינו. בואו ניתן לשלום אלוהים לפעול בנו.

תודה לאל על אדון השלום שרוצה לתת לנו את השלום שלו.

״מה רבו מעשיך יהוה, כולם בחכמה עשית״ (תהילים קד׳ 24). 

הפסוק הזה מסכם את המחשבה של הפרק הזה- אלוהים ברא את העולם שלו בחוכמה וביצירתיות, ולנו יש את הזכות ליהנות ממנו. 

מעבר להנאה, לנו, כבני אדם שנבראו בצלם אלוהים, יש גם אפשרות להיות יצירתיים, כי הבורא שלנו יצירתי. 

תודה לאל על העולם היפה, היצירתי והמגוון שהוא ברא!

בראשונה לקורינתים ג׳ מדובר על התפקיד של אלוהים ועל התפקיד שלנו. אנחנו זורעים ומשקים, אבל אלוהים הוא זה שמצמיח. 

הפרק הזה נחשוב על השאלות הבאות- מה זה אומר שאלוהים הוא המצמיח? מה זה אומר שיש לנו אפשרות לזרוע ולהשקות ובעצם לשרת יחד עם אלוהים? 

תודה לאל על הזכות לשרת את אלוהים. לו מגיע כל הכבוד.

לפעמים טוב להיזכר ביסודות האמונה ומה זה אומר שנושענו במשיח ישוע. הבוקר נחשוב על שני פסוקים מהאגרת אל הקולוסים וניזכר בעובדה שלמרות שאנחנו חוטאים ושבורים, ישוע המשיח עדיין אוהב אותנו ומקבל אותנו אליו. הוא היה מוכן לשלם את המחיר הכבד ביותר כדי שנוכל לבוא אליו. 

שהאדון יברך אותנו כשאנחנו מגיבים לאהבה האדירה שלו ואומרים לו- אתה כל כך אוהב אותי, לכן, הנני שלחני. 

בשנייה לקורונתים א׳ 3-4 יש תיאור של אלוהים שיכול כל כך לעודד אותנו, במיוחד כשאנחנו בתקופות של צרה ומצוקה. אלוהים מתואר כאב הרחמים ואלוהי כל נחמה.

בפרק הזה נחשוב על האמת המדהימה הזו- יש אלוהים שמכיר אותנו ואת הצרות שלנו בצורה אישית ורוצה להיות קרוב אלינו ולנחם אותנו. 

כל כך טוב להגות באמיתות שאולי שמענו עשרות פעמים או אולי בפעם הראשונה. אלוהים הוא אב הרחמים ואלוהי כל נחמה והוא רוצה לנחם אותנו. הוא מלא אהבה, חסד ורחמים. 

תודה לאל שזה האלוהים הטוב והאוהב שלנו!

הפרק השני של בטוב בספר יצא לאור! 

בפרק הזה נדבר על אדם מיוחד שהחליט לחיות את החיים שלו בצורה די מדהימה- הוא בטח באלוהים שיפסק את כל צרכיו שלו, של משפחתו ושל הילדים בבתי היתומים שהוא הקים. הוא החליט שכאשר יש לו בקשה או צורך מסוים, הוא יבקש מאלוהים בתפילה שהוא יספק. 

מולר הקים בתי יתומים שבהם הם חיו לפי העקרונות האלה- הם נאמנים לשרת, והאדון מספק את מה שצריך. אלפי ילדים עבור בבתי היתומים האלה, והאדון סיפק פעם אחר פעם. 

בפרק הזה נדבר על המשמעות של חיי אמונה ותפילה. נחשוב על רעיונות פרקטיים לחיות חיים כאלה. נדבר גם על הנושא של ׳לחלום בגדול׳ בחיים המשיחיים ונסיים עם כמה מחשבות על כך שאלוהים קורא לנו להיות נאמנים בכל מקום ומצב שאנחנו נמצאים בו, גם במקום שבו אנחנו נמצאים היום.

מקווים שהפרק הזה יעודד ויאתגר אותנו לחיות חיי אמונה ותפילה מלאים ושלמים יותר!