הבוקר נמשיך את המחשבה מהפרק הקודם שבה ראינו את שאול וסילא שרים שירי הלל לאלוהים ומתפללים אליו ברגע מאוד מאתגר וקשה בחיים שלהם. הם נמצאים בכלא, אבל עדיין מצליחים לשיר ולהלל את אלוהים.

מוזמנים להקשיב לפרק הקודם:  

https://www.buzzsprout.com/2425616/episodes/18476498

הבוקר נקרא את המשך הפסוק שבו כתוב שהאנשים שהיו סביבם הקשיבו להם. האנשים בחנו אותם. 

מה לגבינו? התגובה שלנו נבחנת- איך חיי האמונה באים לידי ביטוי בחיים שלי- זאת העדות שלנו בתקופות לחוצות.

שהאדון יעזור לנו להיות עדות טובה ונאמנה למען שמו היקר והקדוש!

הבוקר נחשוב על שאול וסילא ואיך שהם הגיבו לסיטואציה מאוד מאוד קשה. הלקו אותם, זרקו אותם לכלא, האשימו אותם בשקרים- איך הם יגיבו?

ואיך אנחנו מגיבים בתקופות לחוצות? כשדברים לא הולכים כמו שציפינו? כשהעולם הזה לא הוגן?

שהאדון יעזור לנו להגיב כמו שאול וסילא- בשירי הלל ותפילה!

במזמור תהילים לא׳ דוד מוצא את עצמו בסיטואציה מאוד קשה בחיים שלו. 

אבל למרות הנסיבות הוא מחליט לבטוח באדון האדונים. 

המטרה של הפרק היום היא פשוטה- לעודד את מי שזקוק לעידוד עם הפסוק האחרון במזמור: ״חזקו ויאמץ לבבכם על המייחלים ליהוה״. למרות כל הנסיבות, יש לנו במי להתחזק ולהתעודד!

ביוחנן כא׳ מתואר הסיפור שבו כיפא ושאר התלמידים פוגשים שוב את ישוע על שפת ים הכנרת. מתואר שם איך שכיפא, ברגע שהוא קולט שהאדון ישוע נמצא בחוף, קופץ ישר למים ורוצה להגיע כמה שיותר מהר אל האדון ישוע. 

כמה התרגשות הייתה לו לפגוש שוב את האדון!

מה לגבינו? האם גם אנחנו מתרגשים מהמפגשים שלנו עם האדון ישוע?

הבוקר נחשוב על שני פסוקים ממזור כה׳ שבהם דוד מדבר על הרצון שלו ללמוד את דרכי אלוהים. 

נחשוב על שלוש נקודות- יש אלוהים שהוא גם בורא וגם קרוב אלינו, יש אמת שאנחנו יכולים ללמוד ולסיום נחשוב על הפסוק ״אותך קיוויתי כל היום״ (פסוק 5).

הבוקר נאתגר את עצמנו עם שאלה פשוטה- האם אנחנו מראים לעולם שסביבנו שיש מקלט ומקום בטוח באדוננו ישוע המשיח? האם אנחנו מספרים את החדשות הטובות האלה לעולם שזקוק לישועה? לעולם שזקוק לרועה הטוב?

בפרק הבוקר נקרא מגלטים ב׳ 20 וניזכר איך האדון קורא לנו לחיות.

בנוסף, נקרא שני ציטוטים מאדם בשם טוני דאנג׳י- כמו בפרק הקודם :) נחשוב על השאלה האם המטרות של החיים שלי הפכו להיות הדברים שנותנים לי את המשמעות של החיים שלי?

מצרף שוב את הלינק לפרק הראשון של בטוב בספר למי שרוצה לשמוע עוד: 

  https://www.buzzsprout.com/2425616/episodes/17035889

יש קטע בבשורה על פי מתי שבו ישוע מאכיל את חמשת אלפים האנשים סביבו. איך הוא עושה את זה? הוא משתמש במעט שהיה לתלמידים- חמש כיכרות לחם ושני דגים- והופך את המעט להרבה.

הבוקר נדבר על המחשבה הבאה- האם אני מגביל את אלוהים במה שהוא מסוגל לעשות? לפעמים הוא רוצה שנביא את המעט שיש לנו, והוא יעשה מהמעט הזה משהו גדול בהרבה.

בפרק הזה נקרא ציטוט מהספר של טוני דאנג׳י. לפני כמה חודשים עלה הפרק הראשון של ״בטוב בספר״ שבו דיברנו על הספר הזה. אז אם פספסתם, הנה הלינק לפרק הזה למי שרוצה להקשיב:

https://www.buzzsprout.com/2425616/episodes/17035889

הבוקר נחשוב על העובדה שחיינו כאן עלי אדמות הם קצובים בזמן. באגרת יעקב ד׳ 13-15 יש כמה פסוקים שמזכירים לנו שאנחנו לא יודעים מה ילד יום. הפסוקים גם מזכירים לנו באיזו גישה עלינו לתכנן תוכניות לעתיד- "אם ירצה יהוה, נחיה ונעשה כזאת וכזאת״ (פסוק 15).

שהאדון יעזור לנו לחיות בהלך הרוח הנכון מול האדון ששולט בכל. 

בהושע ו׳, אלוהים מדבר אל העם ואומר להם שהוא לא רוצה זבחים ועולות שהם ריקים מתוכן, שניתנים בצביעות וללא כוונה אמיתי להלל ולשבח את אלוהים.

האם יש דברים כאלה בחיי, שאני עושה רק כדי לסמן וי אבל הם בעצם ריקים מתוכן? 

שהאדון יעזור לנו וירענן אותנו, שנוכל לזהות את הדברים האלה בחיינו ולשנות אותם. יש לנו אדון טוב שראוי לכל שבח וכבוד!