העיתונואי והסופר יורי ינובר מתאחר לשיחה עם עומר על ספרו החדש ״אבא היה מכחיש שואה״, ולדיון על יהדות, ישראליות ולמה אין דבר כזה ״ניצול שואה״.

הספר, כותב ינובר בהקדמה, ״היה אמור לרדת לדפוס ימים ספורים אחרי שבת שמחה תורה, ז' באוקטובר 2023. אבל אז פשטו אלפי פורעים משולחי רסן על בתיהם של יהודים תושבי הספר על גבול רצועת עזה וביצעו בהם את זממם. האומה נתקפה בהלם שהפך מהר מאוד לזעם נורא, וכולנו או שגויסנו למילואים או שצפינו בפורנו של הריסות על כל המסכים הגדולים והקטנים שלנו. 

״מאבי המנוח למדתי את האמת המרה שאין כזה דבר ניצול שואה. משואה לא ניצולים – לא מי שנספה ולא מי שבמזל ישב חצי מטר ממי שנספה. וגם לא מי שנולד למי שלא נספה, וכנראה גם לא מי שנולד למי שנולד למי שלא נספה וכן הלאה, שורה ארוכה, ארוכה של קורבנות שואה מצולקים וחשוכי מרפא.

״בפרעות ת"ח–ת"ט (1648–1649) נטבחו כ-20 אלף יהודי אוקראינה ופולין, וכשהתחלנו לשמוע תיאורים של הזוועות בעוטף עזה, פתחתי את ספרו של הרב נתן נטע הנובר "יְוֵן מְצוּלָה" שבו הנציח את העדויות של מי ששרדו מגיא ההריגה:

״הרבה קהילות קודש... שלא יכלו לברוח, נהרגו על קדושת השם במיתות משונות ומרות. קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים ... ושחטו ילדים בחיק אימותם. והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים, ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר וחבטו בפניהן. וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים ותפרו הבטן וקצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול חי מן הבטן ... לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם...״

״אין דבר כזה ניצול שואה, כי עדותו של יהודי שנפטר ב-1683 נשזרת בהכרתי עם תיאור הנשים ההרות שאותם בני עוולה ערבים חתכו את כרסותיהן בעוטף עזה. אף אחד לא ניצל מזה.״

לרכישת הספר בפרינט או במהדורה דיגיטלית (סטימצקי)