במגזר העסקי ולא משנה אם מדובר במנהלים בארגונים גדולים או יזמים בסטארטאפים צעירים התקבעה מנטרה, חדשנית ומודרנית כביכול הדוגלת בהשגת תיבת אימייל ריקה ונקייה מאימיילים (Inbox Zero).

תומכי השיטה מצביעים על היתרונות שלה, בהם פרודוקטיביות מוגברת בכך שפחות זמן מבוזבז על מעבר חוזר ונשנה על אותן הודעות, הפחתת מתח וחרדה והשגת שקט נפשי ותחושת שליטה כיוון שתיבה ריקה מפחיתה תחושת הצפה ורעש ויזואלי ומאפשרת מיקוד משופר (Focus). בנוסף, הגישה מעודדת קבלת החלטות מהירה יותר על ידי עידוד קבלת החלטה ברור ה לכל אימייל - למחוק, להתעלם, לתייק לבצע פעולה וכדומה, מה שמקל על זיהוי דחוף וחשוב ברגע שאימייל חדש מגיע. 

מנגד, המאמץ לשמור על תיבה ריקה דורש השקעת זמן יומית קבועה ומהווה משימה שהיא גזלנית זמן עבור מי שמקבל כמות משמעותית של אימיילים ביום, דבר שעלול דווקא ליצור לחץ לטפל בכל אימייל באופן מיידי גם כשזה מפריע לזרימת העבודה (Flow State). זה גם עלול לגרום לאנשים להשקיע זמן רב בטיפול באימיילים פשוטים ולא חשובים על חשבון משימות חשובות. יש גם לציין כי השיטה לא מתאימה לכל תפקיד, במיוחד לאלו שבהם נדרש מענה כמעט מיידי לאורך כל היום. 

בואו נעמוד על היתרונות והחסרונות של השיטה, וננסה למצוא את האיזון. 

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

נושאים חמים באימייל מרקטינג ועבירוּת לקראת 2026

הפרק עוסק במגמות הבוערות בעולם האימייל מרקטינג, עם דגש על הקשחת מדיניות העבירות (Deliverability) על ידי ספקיות האימייל הגדולות (גוגל, יאהו ומיקרוסופט). הוא מפרט את הדרישות הטכניות החדשות והמתגברות, כגון אימות SPF, DKIM ו-DMARC, ומצביע על הצורך של מדוורים בישראל להיערך למעבר עתידי למדיניות אכיפה (quarantine/reject) ב-DMARC. בנוסף, הפרק חושף את "משבר האמינות" בנתוני הדיוור כתוצאה מאינטראקציות לא אנושיות (NHI) כמו Apple MPP, שמנפחות באופן מלאכותי את שיעורי הפתיחה וההקלקות - אך רוב מערכות הדיוור פשוט מציגות נתונים מנופחים ולמרות שהיכולות להציג נתונים אמינים יותר קיימת, רובן מעדיפות להציג נתונים מנופחים. כמו כן הפרק מוסבר מדוע נתונים אלו אינם יכולים לשמש עוד ליצירת אוטומציות או לניהול נמענים לא פעילים. לבסוף, מוצגות מגמות עתידיות, כולל השפעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית על יצירת קמפיינים ושיפור חוויית האימייל בדגש על נגישות.

קמפיינים ושיפור חוויית האימייל בדגש על נגישות.

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

האם מנהלי שיווק באמת צריכים להתעניין בעבירוּת אימיילים?

למנהלי שיווק לא באמת אכפת לכם משיעורי פתיחה, וגם לא ממוניטין של כתובת IP או דומיין וגם לא אכפת להם אילו רשומות קיימות או חסרות ב- DNS. 

ואתם יודעים מה? זה ממש בסדר. זה באמת לא צריך לעניין אותם.​

מה שבאמת מעניין אותם הוא השורה התחתונה. התוצאה העסקית.

אבל הנה הבעיה: כשהאימיילים שהארגון שולח נוחתים בספאם או נחסמים, המשפך השיווקי מתכווץ. פחות אנשים רואים את המסרים השיווקיים שלכם, מה שמוביל לפחות מעורבות, ופוגע ישירות במכירות ובהחזר על ההשקעה.

מנהלי שיווק מכירים היטב את המונח "מדיה מבוזבזת" – מונח שמאוד רלוונטי בפרסום מסורתי. בזבוז שכזה באימייל מרקטינג, הנובע מעבירות לא טובה, הוא מושג שמנהלי שיווק עשויים להתעלם ממנו, אבל הנזק שלו לשורה התחתונה הוא עצום. בין אם אתם מנהלי שיווק, או בעלי עסקים עצמאיים, בסוף השנה, כשאתם  מסתכלים על ה-ROI שלכם, תשאלו את עצמכם: כמה מהתקציב שלי בוזבז, כמה הכנסות, עסקאות ולקוחות הפסדתי, כי המסר שלי פשוט לא הגיע ליעד?

זו הסיבה שעבירוּת אימיילים היא נושא אסטרטגי, בליבת העסק. וזו הסיבה שמנהלי שיווק חייבים לשים אותה בראש סדר העדיפויות בתכנון השנתי.

מתכננים תקציב ל-2026 - איך להוכיח ROI מאימייל מרקטינג?

לקראת סוף שנה מנהלי שיווק בוודאי עוסקים בבניית תקציב לשנה הבאה. איך מחלקות השיווק מצדיקות את ההשקעה באימייל מרקטינג? 

החזר ההשקעה (ROI) הממוצע של אימייל מרקטינג הוא פנומנלי, ומתשאולים שנעשו בעבר הגיע ל-44 דולר על כל דולר שהושקע. מערכת הדיוור Klaviyo פרסמה לא מזמן יחס גבוה בהרבה מזה. אבל התמקדות בהחזר השקעה גבוה גורם לעסקים לפספס הזדמנויות שהן עדיין מוצלחות, גם אם החזר ההשקעה שלהן הוא נמוך יותר.

מחלקות שיווק ואנשי אימייל מרקטינג נוטים להתמקד בעיקר במדדי engagement, כגון שיעורי הפתיחה והקלקות. אבל נתונים אלה במקרים רבים, מנופחים ולא מדויקים, בגלל שינויי הפרטיות של אפל שהוצג ב-2021. למרות שחלפו יותר מ-4 שנים מאז, רוב מערכות הדיוור ממשיכות להציג נתונים מנופחים שלא מתייחסים ל-MPP.

במקום זה, נסו להציג להנהלה מדדים עסקיים קשים:

מחזור עסקי (Revenue): האם אתם יודעים לשייך הכנסות ישירות מקמפיינים ספציפיים באימייל מרקטינג?

שיפור יחס המרה (Conversion Rate): הראו איך קמפיין ממוקד גרם ליותר הרשמות, הורדות, או רכישות באתר.

עלות מול תועלת: הראו כמה עולה לכם להחזיק לקוח פעיל באמצעות email nurturing, לעומת העלות של הבאת לקוח חדש מערוצים אחרים.​

הנה קטע קצר מתוך הפודקאסט שערכתי עם: Chad S.White, מחבר הספר Email Marketing Rules

מהם המדדים (KPIs) שבאמת חשובים באימייל מרקטינג? (ואלה שלא)

קצת כמו הבדיחה על הפיל והעיוורים, זה תלוי את מי אתם שואלים. 

אם להסתכל דרך המשקפיים שאני מסתכל דרכן - משקפי ה-deliverability - ומה שאני מתמקד בו תחילה בתהליכי ליווי של חברות ומדוורים, הם מדדים שחייבים להתמקד בהם, אחרת כל מה שתעשו לא יסיט אתכם מהכיוון הנכון.

מדדים חיוביים שצריך להתמקד בהם:

מעורבות (Engagement): חלק משמעותי ממנגנון סינון האימיילים של ספקיות האימייל הגדולות מתבסס על נתוני אינגייג'מנט. צריך לזכור שספקיות האימייל רואות הרבה מאוד מדדים, שמדוורים, וגם מערכות הדיוור אינן מסוגלות בכלל למדוד. צריך להסתכל מעבר לפתיחות וההקלקות שמנופחות בנתוני שווא. צריך לעודד נמענים להגיב (reply) לאימיילים ולהעביר לאחרים. זה אינדיקטור חיובי.

מדדים עסקיים קשים ויחס המרה (Conversion): אלו מדדים שבוחנים את ההשפעה של פעילות הדיוור על מכירות. אמנם קשה לבודד את פעילות הדיוור ולשייך דווקא רכישה ספציפית לפעילות דיוור כי לעיתים תכופות נעשו פעולות שיווקיות נוספות כדי לתמוך במכירה הזאת, שאולי במייל האחרון הייתה באימייל. 

מדדים שליליים שחייבים לעקוב אחריהם:

דיווחים על ספאם (Spam Complaint Rate): זה המדד הכי קריטי. תשאפו להישאר מתחת ל-0.3% בג'ימייל. כלומר עד 3 תלונות מכל 1000 אימיילים שהגיעו.

חזרות קשות ורכות (soft / hard bounce). ניתוח של הסיבות שבגללן אימיילים חזרו יכול לסייע מאוד להבין ממה נובעות החזרות הללו. כיום, ספקיות האימייל הגדולות נותנות לא רק קוד תשובה, אלא גם הסבר קצר ובשפה פשוטה. 

ומהו המדד שצריך להפסיק להסתמך רק עליו:

מבחינת מדוורים נתוני הפתיחות (Open Rate) היו המדד המרכזי שמדוורים מסתכלים עליו. אלא שמאז העדכון של אפל (MPP), המדד הזה מנופח ורחוק מלהיות אמין. התייחסו אליו כאינדיקציה כללית בלבד כדי להבין את המגמות. חשוב לבדוק האם ואיך מערכת הדיוור מתייחסת לפתיחות של אפל. וכל מערכות הדיוור כלל לא מתייחסות לכך, ומציגות נתונים מנופחים, שרחוקים לשקף את האמת.

המטרה בכל תכנית דיוור היא לייצר דיאלוג וערך, לא רק לסמן V על המשימה - הנה שלחנו עוד אימייל.

ניוזלטרים בתשלום

ניוזלטרים חוזרים לאופנה אבל עם טוויסט שמאפשר ליוצרי תוכן לגבות תשלום עבור היצירה שלהם.

ראשית מעט רקע:  

ניוזלטר הוא עלון מידע שמופץ למנויים באמצעות אימייל לקהל מטרה מוגדר ועוסק בנושאים רלוונטיים לקהל זה, כמו חדשות, טיפים או תוכן מעשיר. הניוזלטרים של ימינו נשלחים באימייל ומהווים גירסה "מודרנית" של עלוני מידע שהופצו בעבר בעיקר בדואר רגיל (פיזי), וכיום מופצים באמצעות מערכות דיוור בתדירות קבועה – שבועית, חודשית או אפילו יומית תוך שהם לרוב מתמקדים במתן ערך אמיתי לנמענים, כמו סיפורים מעניינים, דיווחים עדכניים ותוכן מותאם אישית שמטפח נאמנות, מניע טראפיק בחזרה לאתר או לבלוג ומאפשר דיאלוג ישיר על קהל מנויים. 

ניוזלטר מוצלח מבדיל בין שיווק אגרסיבי לתוכן איכותי, ומשלב לעיתים מוניטיזציה בצורה מאוזנת, תוך הימנעות משיטפון פרסומי שגורם לנמענים להסיר את עצמם מהדיוורים. הניוזלטרים המוצלחים ביותר הם כאלה שנמענים מחכים לקבל אותם וכמו תוכנית (Show), הם מופצים בתדירות קבועה. 

בשנים האחרונות ניוזלטרים הפכו מסתם משהו אפרורי לדבר החם, כאשר הם אפילו מכונים "המדיה החברתית החדשה" - מדיה ישירה שמאפשרת דיאלוג ישיר ועשיר עם קהל, ללא חסרונות האלגוריתמים המניפולטיביים המאפיינים את הפלטפורמות החברתיות. 

כאילו כדי להוכיח שזה לא רק הייפ, בשנים האחרונות בוצעו כמה רכישות בתחום הניוזלטרים, כמו רכישת פלטפורמת הניוזלטרים Revue על ידי טוויטר ב-2021, ורכישות של הניוזלטר הפופולרי Morning Brew.

שתי הדוגמאות מעידות על חשיבותם של ניוזלטרים ל"כלכלת היוצרים" (creator economy) ועל חשיבותם כערוץ ישיר לתקשורת עם קהל.

מרבית הניוזלטרים הם חינמיים ונשלחים ללא תמורה למנויים שביקשו להירשם לניוזלטר (opted-in).

בדומה לתופעת ה-Patreon ופלטפורמות אחרות שתומכות ביוצרים, בשנים האחרונות התפתחו ניוזלטרים בתשלום. כלומר, מנויים משלמים דמי מנוי עבור קבלת הניוזלטר, שלרוב יכלול תכנים ייחודיים ובלעדיים.

היכולת הזאת משרתת מצוין יוצרי תוכן, חלקם אפילו משפיענים או אנשי תקשורת מסורתית שעשו מעבר מהמדיה המסורתית למדיה עצמאית. לדוגמא, Megyn Kelly, שהייתה מגישת חדשות ומנחה תוכניות טלוויזיה ב-Fox News ולמשך תקופה גם ב-NBC News. או Jim Acosta שעבד לאורך שנים כמגיש ועיתונאי ב-CNN ובתחילת 2025 פתח ערוץ ב-Substack תחת השם “The Jim Acosta Show”

הייחודיות של Substack 

סאבסטאק היא הנער השובב של ג'אנר הניוזלטרים בתשלום ובולטת בייחודיות שלה כסוג של אולר שוויצרי ליוצרים עצמאיים המשלבת ניוזלטרים באימייל, פלטפורמה ליצירת בלוגים, מערכת פודקאסטים, פלטפורמת וידאו וקהילה באקוסיסם אחד, תוך דגש על פשטות תפעול ויכולת גילוי (Discoverability) מובנית דרך רשת המשתמשים הגדולה שלה. 

בניגוד למתחרות רבות, היא מאפשרת ליוצרים לשלוט בנתוני הקהל שלהם באופן מלא ומאפשרת להם להתחיל לפעול בפלטפורמות שלה בחינם וגביית עמלה של 10%ובתוספת עלות הסליקה של Stripe על מנויים בתשלום.

תמיד אפשר לעבור עם רשימת הדיוור לפלטפורמת סאבסטאק או לייצא ממנה את הרשימה כשעוזבים.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

בשבוע שעבר, הגשתי את החלק הראשון שכלל 10 שאלות ותשובות לגבי תהליכי בחירה, החלפה והטמעה של מערכות דיוור. 

ב-show notes אשים קישור למאמר עם סרטונים קצרים שצילמתי בהתאם לפודקאסט הזה. 

כעת לחלק השני שכולל 7 שאלות ותשובות נוספות

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

1. למה כל כך קשה לבחור מערכת דיוור?

אולי אתם חדשים בתחום האימייל מרקטינג ורוצים לבחור מערכת דיוור לראשונה ואולי אתם מדוורים ותיקים שרוצים להשתדרג או להחליף מערכת דיוור קיימת. על בסיס שבועי אני רואה פוסטים ברשתות החברתיות ובקבוצות, בסגנון: "חברים: איזו מערכת דיוור הכי טובה, על איזו מערכת אתם ממליצים?"

מכירים את זה, נכון?

ואז בתגובה לפוסט מתחיל תהליך של name dropping - זריקת שמות של מערכות דיוור. אבל האמת? שזה כמו לשאול "אילו נעליים הכי טובות?" בלי לציין אם אתם רצים מרתון או הולכים לחתונה.

חברים, ככה לא בוחרים מערכת דיוור. פוסט כזה והתשובות שתקבלו עליו יכול להיות רק נקודת התחלה בתהליך הבחירה.

אם ככה תבחרו, הסכנה היא שתקבלו את ההמלצה ותחליפו למערכת דיוור שמתאימה למי שהמליץ לכם אבל כלל אינה מתאימה לכם.

בעולם הגדול יש למעלה מ-500 מערכות דיוור ואוטומציה שיווקית וכל הזמן צצות מערכות חדשות, נוצצות ומבריקות, חלק מהן עם אדיטור שתומך בעברית, גם אם ממשק המשתמש הוא באנגלית. 

אז מה עושים?

קודם כל - תפסיקו לחפש את המערכת "הכי טובה". אין דבר כזה. יש מערכת שהכי מתאימה לעסק שלכם.

לפני שאתם שואלים "איזו מערכת?" תשאלו את עצמכם: מה אתם צריכים? כמה אימיילים אתם שולחים? לאיזה קהל אתם מדוורים (פרטי, או עסקי? בארץ או בחו"ל)? עם אילו מערכות אחרות אני מערכת הדיוור צריכה לדעת להתממשק? וכו'.

מה שטוב לעסק אחד, לאו דווקא יהיה טוב לעסק שלכם.

בתקופה האחרונה ליוותי בתהליך בחירת מערכת דיוור במסגרתו נוצר גיליון הכולל מעל ל-100 שאלות ותכונות בנושאים שונים כדי שאפשר יהיה להשוות תכונות שונות בין המערכות השונות ולהביא לשולחן לקראת בחירה את המועמדות המתאימות ביותר לעסק הספציפי הזה. 

----

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ואימייל מרקטינג, המסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

כשאומרים ספקית אימייל בישראל, אנחנו בעיקר מתכוונים לג'ימייל. 

במדינות ואזורים שונים ישנן ספקיות שהן דומיננטיות יותר, אבל כאן בישראל ג'ימייל היא ללא ספק ספקית האימייל הדומיננטית ביותר. 

לאחרונה היא מובילה מספר שינויים שמיטיבים עם נמענים ומעט מקשים על מדוורים שלא עומדים בדרישות שלה. 

מרכז לניהול מנויים 

ג'ימייל שמה דגש חזק על מה שהנמענים רוצים. 

כבר תקופה ארוכה שהיא מנסה לעשות את תהליך ההסרה מדיוורים כמה שיותר קל ופשוט עבור הנמענים.

זה התחיל בבאנר שהציע לבצע הסרה מדיוורים כזה או אחר שמזמן לא פתחנו. 

בחודשים האחרונים היא החלה להטמיע שינוי שנפרס בהדרגה ועדיין לא הגיע לישראל - Subscription management - מרכז ל"ניהול מנויים".

זהו דף ייעודי המציג את כל רשימות התפוצה והניוזלטרים אליהם רשום המשתמש במקום מרוכז אחד. 

התצוגה מדרגת את המנויים הפעילים לפי תדירות השליחה של כל מדוור, כך שהמדוורים ששלחו בתדירות או בכמות הגבוה יותר בשבועות האחרונים אמורים להופיע בראש הרשימה. ליד השם וכתובת האימייל של כל מדוור מצוינת הערכת כמות ההודעות ששלח אליך לאחרונה.

המשתמש יוכל לבטל הרשמה לכל ניוזלטר או דיוור שיווקי בלחיצה אחת באמצעות לחיצה על כפתור unsubscribe ייעודי שמופיע לצד שם וכתובת האימייל של השולח.

התכונה מבוססת על RFC 8058 אותו header שמציג את קישור ההסרה בקליק אחד שמופיע לצד כתובת האימייל של השולח וגם כשעוברים עם העכבר (hover) מעל אימייל אפילו בלי לפתוח אותו. 

בעת הקשת unsubscribe ג'ימייל תשלח בקשת הסרה מרשימת התפוצה בשמכם, מבלי שתצטרכו לחפש את המדוור, לפתוח את האימייל או לחפש קישור “הסרה” בגוף האימייל. Gmail תטפל עבורכם בפנייה ותודיע לשולח להפסיק לשלוח אליכם דיוורים.

ב-Google Postmaster Tools החדש, שמיד נדבר גם עליו, ישנו Compliance Center חדש שאד מהפרמטרים שלו הוא Honor USubscription. 

כלומר, ג'ימייל תגיד לכם אם אתם עומדים בדרישות או לא, והאם אתם מכבדים את בקשות ההסרה. 

מרכז המינויים החדש מזכיר לכולנו, כמדוורים, את הצורך שלנו להיות מועילים ורלוונטיים לנמענים שלנו. 

שינוי טאב "קידומי המכירות" (promotions tab) והוספת מיון אוטומטי לפי חשיבות ורלוונטיות למשתמש

גוגל מכניסה באיטיות יכולות AI שהתכלית שלהן היא ייעול תיבת האינבוקס של נמענים. 

גוגל תעדכן את תצוגת לשונית ה-Promotions ב-Gmail ובמקום לסדר את האימיילים לפי תאריך, אימיילים שהנמען נוטה להגיב אליהם, כמו אימיילים ממותגים שהוא מקיים איתם אינטראקציה יקבלו עדיפות וימויינו לפי הרלוונטיוית.

היא תוסיף  לשונית "Purchases" חדשה שמרכזת במקום אחד את כל האימיילים הקשורים בהזמנות ועדכוני המשלוחים, עם פוקס על חבילות שבדרך ויגיעו בקרוב לפריטים שאמורים להימסר בתוך 24 שעות. אימיילים דחופים כאלה ימשיכו להופיע גם בראש תיבת הדואר הראשית ובכרטסת תקציר בתוך אימיילים הקשורים בהזמנות. התצוגה החדשה נפרסת בהדרגה במובייל ובדסקטופ. 

מדוורים? שני מדדי deliverability הולכים לאיבוד

החל מה- 30/9/2025, Google Postmaster Tools עובר לגירסה החדשה V2  והגירסה הישנה שלו (V1) תפסיק לפעול בהדרגה עד להחלפה המוחלטת בגירסה 2.

הדש בורד החדש כולל כמה נתונים חדשים שלא היו קיימים ב-Postmaster Tools הישן.

שני נתונים הנחשבים משמעותיים: "Domain reputation" / "IP reputation" לא מופיעים בגרסה החדשה.

באופן מפתיע, הרפיטיישן של הדומיין ושל ה-IP, לא יעברו לגרסה החדשה, ולמעשה, מדוורים לא יוכלו יותר לראות יותר את הנתונים האלה החל מעוד כמה ימים.

בהודעה שגוגל פרסמה, היא אומרת שנתונים אלו עשויים היו להטעות את המדוורים (כמה פעמים ראינו דומיין רפיוטיישן גבוה, אבל עדיין האיימלים מגיעים לספאם).

בהמשך גוגל תוסיף לדשבורד החדש נתונים מועילים יותר למדוורים שיאפשרו להם במידת הצורך לנקוט בצעדים לשיפור המצב.

כמו כן, ה-API שמשתמש מפתחים וחלק מכלי ניטור העבירוּת משתמשים בו, יפסיק לפעול. ה-API יחזור לפעול בגרסה החדשה, בסוף השנה.

השינוי זה מצטרף לסדרה של שינויים שגוגל ערכה בשנה האחרונה. בין השאר, שינויים הנוגעים ל"דרישות החדשות ממדוורים" (יחד עם יאהו ומיקרוסופט שהצטרפה השנה).

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

חגי הקניות אונליין ואתגרי אימייל מרקטינג ב־2025

בלאק פריידי, סייבר מאנדיי וחגי נובמבר הם שיא הפעילות באימייל מרקטינג. אבל השנה המשימה מורכבת יותר מתמיד. ספקיות האימייל הגדולות (Gmail, Yahoo, ובהמשך גם Microsoft) מציבות דרישות מחמירות למדוורים, וכל מי ששולח אימיילים צריך להיערך בהתאם.

בפרק נדבר על:

מהן הדרישות החדשות של Gmail, Yahoo ו־Microsoft (Yahoogle).

למה גם עסקים קטנים צריכים לעמוד בסטנדרטים של המדוורים הגדולים.

אימות דומיין (SPF, DKIM, DMARC) ואיך לוודא שההגדרות תקינות.

הכנת דאטה: הסיכונים בשליחה לרשימות ישנות, bounces ומלכודות ספאם.

חימום דומיין והגברת שליחות בצורה הדרגתית לקראת החגים.

המעקב אחרי מדדים ולמה נתוני הפתיחות שאתם רואים לא תמיד משקפים מציאות.

ההשפעה של אינטראקציות לא אנושיות (פתיחות והקלקות מזויפות) על מדדי האימיילים.

הפרק יעזור לכם להגיע מוכנים לחגי הקניות, לשמור על עבירוּת גבוהה ולמקסם את המכירות.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

במשך השנים "התחנכנו" על כך שככל שנבקש פחות פרטים ונקל על תהליך ההרשמה, נגדיל את רשימת התפוצה.

מצד אחד, הרשמה נטולת חיכוך (friction) יכולה להגדיל את שיעורי ההמרה ואולי גם לשפר את חוויית המשתמש.

בדרך כלל, זו הגישה שרוב המותגים נוקטים בה: בקשה של כתובת אימייל בלבד, או לכל היותר שם וכתובת אימייל.

פעמים רבות כדי למקסם את כמות ההרשמות, אפילו נשים פופ-אפים באתר.

ואמנם ככל שנבקש פחות פרטים (כלומר נקטין את החיכוך) נקבל יותר הרשמות ונגדיל את כמות הנרשמים, אבל יתכן שזה יבוא על חשבון איכות הנרשמים ורמת המעורבות שלהם עליה נשלם בעתיד באתגרים הקשורים ל-deliverability ובכל הקשור ב-"Sunset Policy".

לאחרונה נשמעים קולות אחרים סביב השאלה האם כדאי במקרים מסוימים דווקא להגביר את החיכוך בתהליכי הרשמה לדיוור. כלומר להפוך את ההרשמה לרשימות דיוור למעט יותר מורכבת על ידי הוספת חיכוך בשלב ההרשמה וגם בשלבים הבאים - לאורך נקודות המגע הראשוניות במסע הלקוח.

בצד האחד יש הטוענים כי הפחתת חיכוך, כלומר, צמצום שלבים או פישוט הטפסים משפרת את חוויית המשתמש ומגדילה את שיעורי ההמרה. לעומתם, יש הסבורים כי פשטות יתר עלולה לפגוע באיכות הלידים ורמת המעורבות שלהם בעתיד.

בואו ונסקור את שתי האפשרויות, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.

----

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

איך לפתור בעיות עבירות אימייל באתרי וורדפרס?

ניהול אתר וורדפרס, גם אם מדובר באתר הפשוט ביותר, כולל צורך בשליחת אימיילים. לדוגמא שליחת אימייל לפתיחת משתמש חדש והסיסמה שלו, הודעות שהאתר שולח אל מנהלי האתר לגבי שגיאות ואם מדובר באתר קצת יותר מורכב, שזה בדרך כלל המצב, שליחת אימיילים שונים כגון אישורי הרשמה, איפוס סיסמה, התראות למנהל האתר וללקוחות הקצה על רכישות בחנות WooCommerce, מילוי טפסי ״צור קשר״ ועוד.

בעיות עבירוּת אימיילים (Email Deliverability) מתרחשות כאשר אימיילים הנשלחים מהאתר אינם מגיעים לתיבת ה-Inbox של הנמענים אלא אל הספאם, או שאינם נמסרים כלל (נדחים).

בפרק זה זה אסקור מדוע בעיות כאלה קורות וכיצד לפתור אותן.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג