מדברים אוטומציה - הפודקאסט לעסקים שמחפשים לצמוח חכם

אנחנו משתמשים בכלי אוטומציה ומנועי הבינה כל יום, ולעיתים רחוקות שואלים את עצמנו –מתי הם לא מתאימים?ובכלל, מה קורה שם מתחת למכסה המנוע?

ומה עושים בתחומים שהם רגישים – התחומים הטיפוליים וטיפול בטראומה – כשאנחנו רוצים להשתמש בבינה מלאכותית ואוטומציה, וחייבים גם את המגע האנושי? איך משלבים ביניהם?

הזמנו לאולפן את ליאור גזית – חוקר בינה מלאכותית באקדמיה, יזם סדרתי ושותף בסטארטאפ remotEMDR, שבנה פלטפורמה לטיפול בטראומה עם אלפי משתמשים ברחבי העולם.

בתחומים הטיפוליים, מעבר לדרישות רגולציה קשוחות, יש חשיבות גדולה לאינטראקציה בין המטופל למטפל – והחיבור האנושי הוא קריטי.

מצד שני – כמו כל עסק, גם סטארטאפ בתחום הטיפולי רוצה למקסם את כלי האוטומציה והבינה כדי לגדול מהר וחכם.

הפלטפורמה של remotEMDR חוותה גדילה מסיבית בתקופת הקורונה, והצורך באוטומציה ובבינה מלאכותית נהיה מהותי.מכיוון שליאור חקר את התחום הרבה לפני שהצ'אט חדר לחיינו, היה ברור לו שזה כלי שיכול לשרת את הגדילה של הסטארטאפ.

אבל לפני כן – צריך להבין את הבסיס: איך עובדים מנועי הבינה המלאכותית ומה בעצם קורה בכל פעם שאנחנו מציגים קושיה או בקשה לצ'אט.

לשם כך התחלנו מהבסיס והתקדמנו לפתרונות העסקיים.

בין הנושאים שעלו בשיחה:

• 🔍 איך ה-AI חושב?
• 🔍 עד כמה אפשר לסמוך על ה-AI בעסק?
• 🔍 מה קריטי שנזכור בכל פעם שאנחנו מאצילים עבודה ל-AI?
• 🔍 איך סטארטאפ משלב בין בינה מלאכותית, אוטומציה קלאסית ועבודה טיפולית אנושית?
• 🔍 מה יקרה בשוק כשיותר ויותר חברות יראו ערך עסקי במתן שירותים טיפוליים בעזרת בינה מלאכותית – ובני האדם עדיין יצטרכו את המגע האנושי?
• 🔍 מה ליאור ממליץ ללמוד בעידן שבו הכל נהיה אוטומטי ומהיר?
• ⭐ ומה למדנו על אוטומציה השבוע?

פרק שמשלב פסיכולוגיה, טכנולוגיה ועסקים – האזנה נעימה!

תודה לשותפה שלנו לפרק וויסנטר – לפתיחת חשבון בוויסנטר לחצו כאן >>https://go.davidzisner.pro/voicenter

מה עסקים הכי אוהבים, אפילו יותר מאוטומציה? ובכן, כסף!! 😎 ובמיוחד לקבל אותו בהינף כרטיס אשראי וישירות, אחת לחודש, לחשבון הבנק.

אבל מה אם היינו מפסיקים להתייחס לכספים שהעסק שלנו סולק כהכנסה בלבד - ומבינים שזה כלי מינוף עסקי שיכול לשפר את העסק?

ומה אם כל הטוב הזה היה זמין בצורה דיגיטלית ומהירה ועם API לפעולות שכולנו חושבים עליהן כפעולות ידניות? מה זה היה מאפשר לכם להשיג?

הזמנו לאולפן את עמית חלפון - סמנכ"ל השיווק של חברת הסליקה, והניאו-בנק הראשון לעסקים, GROW.

כשהיא התחילה (תחת השם משולם), הייתה GROW חברת סליקה לכל דבר. עם התהפוכות והשינויים שעבר שוק הבנקאות בארץ (ועל חלקם דיברנו בפרק 84) הבינו בחברה שלעסקים יש צרכים רבים סביב כסף - ואם הם רק יוכלו להשתמש בכספי הסליקה לצרכים אלו, החל מתשלום משכורות ותשלום לספקים ועד שיפור הרווחיות - אז הכסף יהפוך להיות ממשהו סטטי לכלי עבודה חשוב בעסק.

עם אסטרטגיית חדירה שמיועדת לעסקים, וגישה של אוטומציה, הוקם הניאו-בנק הראשון לעסקים בישראל.

בין הנושאים שדיברנו עליהם בפרק:

🤑 איך בונים אסטרטגיית חדירה אל מול הבנקים הוותיקים שמציעים סל רחב של שירותים

🤑 מה הזמינות המיידית של כספי הסליקה מאפשרת לעסק?

🤑 איך הופכים תהליך ידני כמו העברה בנקאית לדיגיטלי וקל, למה זה כדאי ואיך זה נראה בחו"ל?

🤑 איך שימוש חכם בבינה מלאכותית מאפשר למנף עוד יותר את כספי הסליקות - ואיך להתחיל עם זה כבר מחר?

🤑 איך מנגישים שירותי תשלומים מתקדמים ב-API?

🤑 מה צופן העתיד לעולמות התשלומים?

🤑 כסף זו אנרגיה בעסק - למה חשוב לשמור אותו בתנועה מתמדת?

⭐ ומה למדנו על אוטומציה השבוע?

תודה לשותפה שלנו לפרק וויסנטר - לפתיחת חשבון בוויסנטר לחצו כאן >>

https://go.davidzisner.pro/voicenter

ולהיכרות עם ה-Lead Tracker של וויסנטר לחצו כאן >>

https://lp.voicenter.co.il/talkingautomation/podcast/episode1

אנחנו רואים את הבינה המלאכותית והאוטומציה נכנסות לכל מחלקה בעסק, וזה מדהים. נראה שאין מחלקה שלא מושפעת - ואין מחלקה שמושפעת יותר מהשיווק, שם כלים אוטומטיים ליצירה והפצה של תוכן, לקידום ולפרסום צצים במהירות מסחררת.

אבל בסופו של דבר, בני האנוש שהם היעד של מחלקת השיווק לא השתנו מאוד במאות השנים האחרונות: צריכים לתפוס את תשומת הלב שלנו, לדבר אל הכאב והצורך האמיתי שלנו ולשכנע אותנו לעשות פעולה. איך כל זה אפשרי כשאנחנו מופגזים במסרים שנוצרו ב-AI בקצב שלא היה בעבר, שהרבה מזה נראה "עוד מאותו הדבר" ובכלל - בעידן שבו יש לי סוכן קופירייטר, סוכנת קריאייטיב, סוכן אסטרטג ואוטומציה מול מערכות הפרסום - מה בעצם התפקיד של ה-CMO?

הזמנו לאולפן את ליאור צברי - Fractional CMO למעלה מעשור, שיצא לנו להכיר ולעבוד ביחד עוד בתקופה שלאוטומציה היו שני שלבים...

רצינו להבין איך מנהלי שיווק יכולים לאמץ את הבינה והאוטומציה מצד אחד - ולהישאר בעלי ערך בשרשרת שמוחלפת יותר ויותר על ידי סוכנים ואוטומציה.

מתוך ההבנה שמרקטינג זאת המחלקה שבה מרחב האפשרויות גדל בצורה הכי משמעותית מכל המחלקות בארגונים - רצינו לקבל מענה על כמה שאלות חשובות:

🏋️ האם אפשר לסמוך על בינה מלאכותית שתייצר תוכן טוב לאורך זמן, ואילו מנגנוני בקרה חשוב להכניס?
🏋️ מתי האמון שלנו אישית נשבר, ואיך מותגים יכולים לשמור על אמון כשכל זב חוטם מייצר תוכן במהירות?
🏋️ למה חשוב חיבור נייטיב למערכות הפרסום ולא כלים צד ג'?
🏋️ למה ליאור קורא "מניירות AI" - ואיך לא ליפול להן?
🏋️ באיזה בידול להשקיע כאשר תוכן מקצועי הוא קומודיטי?
🏋️ למה בעידן ה-AI עוד יותר קריטי שיהיה CRM עם API ואוטומציה?
🏋️ איך לסמוך על סוכנים שרצים על אוטומט - אם התהליך השיווקי שבור?
🏋️ למה חברה מצליחה בתחומה דובקת באסטרטגיית תוכן שנראית טפשית?
🏋️ למי שייך חשבון קלוד שאיתו יוצרים את המהלכים - לנו או ללקוח? (דיון מעניין בעקבות שאלה של ענת)
⭐ ומה למדנו על אוטומציה השבוע?

תודה לשותפה שלנו לפרק וויסנטר - לפתיחת חשבון בוויסנטר לחצו כאן:
https://go.davidzisner.pro/voicenter

ולהיכרות עם ה-Lead Tracker של וויסנטר לחצו כאן:
https://lp.voicenter.co.il/talkingautomation/podcast/episode1

למה יזם סדרתי בעולמות האוטומציה והנו-קוד חשב שיהיה נכון לבנות מוצר שמייצר תאומים דיגיטליים לעובדים בארגונים - ושחרר את המוצר בקוד פתוח?

איך יראה עתיד עולם העבודה במציאות שבה בני אדם עובדים יד ביד עם סוכני בינה מלאכותית שאולי יחליפו אותם - ומי אלו שיבינו את ההזדמנות בכך ולא יראו בזה איום? 😶

ומה ארגונים יכולים לעשות עם אלו שלא ישתפו פעולה?

הזמנו לאולפן את דולב חיוט - שמאחוריו כמה וכמה יוזמות ומוצרים בעולמות האוטומציה, והוא היזם שמאחורי Employee001:

ספריית קוד פתוח שמאפשרת לארגונים להקים, לאמן ולהעסיק תאומים דיגיטליים שלומדים את העובדים בארגון, מבצעים מטלות כמוהם ודואגים לשמר את הידע הארגוני גם כשאותם עובדים כבר אינם חלק מהארגון.

במציאות שבה סוכני בינה מלאכותית ובני אדם כבר עובדים ביחד, דולב רצה לייצר כלי שיהיה בעל ערך לארגונים - וגם לאותם העובדים שהסוכנים באים כביכול להחליף.

זה נושא עדין, במיוחד בשוק תעסוקה שעובר תהפוכות ופיטורים כמו שקורה בימים אלו - ולכן ניסינו לרדת לעומק הדברים עם דולב, לגעת בנושא מכל הכיוונים ולהבין איך הופכים תהליך כדי ל-win win.

בין הנושאים עליהם דיברנו בפרק:

🤖 למה שעובד שהוא מקור ידע ארגוני ישתף פעולה עם תהליך כזה?
🤖 איך מנכ"ל יכול להוביל תהליך כזה - בלי שהעובדים ירגישו מאוימים?
🤖 איך תהליך כזה נראה "מתחת למכסה המנוע" בחיבור למערכות של הארגון ולמנועי הבינה המלאכותית?
🤖 מה הקשר בין מושבת נמלים לתהליך יצירת תאומים דיגיטליים?
🤖 איך בונים מערכת בקרה ואישורים לעבודה של הסוכנים, ומי בארגון יהיה אחראי על זה? (רמז: זה לא תפקיד שבהכרח קיים כרגע, וכאן ההזדמנות)
🤖 איך נראית ישיבת צוות של סוכנים, או ישיבה מעורבת?
🤖 האם זה רק לארגונים טכנולוגיים? (רמז: לא)
🤖 איך שומרים על אבטחת מידע ארגונית?
🐣 ומה למדנו על אוטומציה השבוע?

תודה לשותפה שלנו לפרק, וויסנטר.

לפתיחת חשבון בוויסנטר לחצו כאן >>
https://go.davidzisner.pro/voicenter

ולהיכרות עם ה-Lead Tracker של וויסנטר לחצו כאן >>
https://lp.voicenter.co.il/talkingautomation/podcast/episode1

מה עושה עסק מבוסס תיירות, עם מוצר יחודי וצוות מעולה, כשהמציאות הגלובלית והישראלית מציבות אותו שוב ושוב מול סיטואציות שמסכנות את הקיום של העסק?
החל מהקורונה, דרך 7 באוקטובר ועד איראן ואיראן 2 - מה עושה עסק שכמו הרבה אחרים חוטף ברקסים שוב, ושוב ושוב?
דבר אפשרי אחד הוא לחכות עד יעבוד זעם - לעצור ולנסות לצלוח את אי הוודאות בשקט.
אפשרות שנייה - לנצל את הנסיבות הלא פשוטות כדי לשפר את העסק, לבנות תשתיות חכמות ולהפוך לארגון רזה, יעיל וכזה שכמו סוס מירוץ, יוצא מהשער בשעטה כשהתנאים מאפשרים זאת.
זה בדיוק מה שעשו בגרפיטיול - והזמנו את דור קורן, מנכ"ל החברה, כדי לתת טיפים והשראה איך לעשות את זה נכון.
מעסק עמוס בכוח אדם לחברה רזה ויעילה, מעבודה חזרתית וסיזיפית לתהליכים מהירים ומעסק סטטי לאקורדיון - עסק שקטן וגדל לפי הצורך והתנאים - דור וענת לוקחים אותנו אל מאחורי הקלעים של התהליכים שהפכו את גרפיטיול לחברה יציבה וחכמה במציאות הישראלית הלא פשוטה בכלל.
דיברנו על החופש שהאוטומציה נתנה לדור כמנכ"ל להיכנס ולעשות עבודה שלפני זה הצריכה שעות עובד רבות, על ניהול זמן ואנרגיה ואיך הם כחברה פגשו את אירועי איראן באופן שונה מכל האירועים שקדמו להם (כולל הקורונה ו-7 באוקטובר).
דיברנו על איך תשתית וסיסטם חזקים מאפשרים לפרוץ לשווקים חדשים ולמה כל עובד צריך להרגיש שהמערכת הוקמה ועובדת בשבילו.
דיברנו על איפה מתחילים לעשות את השינוי ואיך לתעדף את הצעדים והבחירות (כי אי אפשר לעשות הכל בו זמנית), איך מחליטים מתי לרוץ ומתי לעצור עד יעבור זעם ומה למדנו על אוטומציה השבוע! 😎
במציאות עסקית משתנה באופן מואץ, ובמדינה שבה בכל רגע עלולה להיות מערכה כלשהי - הגישה שהוביל דור יכולה להיות ההבדל בין להיות או לחדול!

אנחנו מסתכלים סביב ורואים שהעולם משתנה: ארגונים מפטרים לטובת סוכני בינה (ואז מגייסים אנשים שיודעים להפעיל אותם), כל אחד יכול לבנות מוצר או מיזם ואנחנו רואים סטארטאפים שמורכבים משלושה עובדים ושלושים סוכנים, או יוניקורן של אדם אחד.
ובתוך כל זה, המודלים הכלכליים והמודלים של יצירה לא השתנו הרבה: מבנים היררכיים, תגמול לפי שעה או פרויקט ואפילו שחזרנו את מבנה הצוותים בארגונים - רק עם סוכני בינה מלאכותית.
איך באמת יכולה להיראות יצירה משותפת שכולם מרוויחים ממנה בעידן הבינה והאוטומציה?
הזמנו לאולפן את רונן גפני - פילוסוף עסקי, יזם ומייסד המשחק פרשביז ששיחקו בו למעלה מ-100,000 איש בעולם (כולל הילדים שלנו 😎).
רונן כבר שנים חוקר, פועל ומרצה על כלכלת יוצרים ויצירה משותפת - ומאז שבייס44 עלה לאוויר הוא בעשייה מטורפת בהקמה וניהול של כפרים דיגיטליים ליוצרים.
היום כשהמילה "יוצר" רלוונטית לכל אחת ואחד, המודלים הכלכליים יכולים סוף סוף להשתנות לטובת כולנו. קהילות שהיו עד עכשיו מקום מפגש אסינכרוני יכולות להפוך למנועי יזמות והכנסות ובמקום לשחזר את העולם הישן רק עם בינה מלאכותית וסוכנים - נרצה לשאול, מה ניתן ליצור היום שהוא לגמרי חדש?
בשיחה המרתקת עם רונן דיברנו על:
🐣 מהי כלכלת יוצרים ואיך נראה כפר דיגיטלי של יצירה משותפת
🐣 למה, כשהאוטומציה והטכנולוגיה עושים כל כך הרבה מהעבודה שלנו - עדיין לא התפנה לנו זמן?
🐣 מה נכון שנעשה עם הזמן שכן נצליח לפנות בזכות הטכנולוגיה ולמה זה חשוב?
🐣 איך יוצרים מאפס פלטפורמת יזמות ויצירה משותפת עם כלי ווייב קודינג ואוטומציה?
🐣 איך לרתום את הטכנולוגיה כדי שנבלה כמה שיותר זמן באזור הגאונות שלנו
🐣 מהם טוקנים של יצירה משותפת ואיך זה משנה את המודל הכלכלי של עסקים
🐣 האם ואיך מודלים של יצירה משותפת יכולים לעבוד בארגונים?
🐣 מה השלב הבא של קהילות?
🦘 ומה למדנו על אוטומציה השבוע?
הצצה מרתקת על העתיד שכבר כאן - האזנה נעימה!

בפרק הקודם ראינו איך בונים בנק דיגיטלי, מבוסס אוטומציה ובינה מלאכותית מהיום הראשון.
הפעם עניין אותנו לשאול - איך עושים אוטומציה בסקייל כשצריך לעבוד מול גופים ממשלתיים, שהם לפעמים השם הנרדף לחוסר יעילות וטכנולוגיה? 🤬
עבור כך הזמנו לאולפן את אסף כהן - יזם פיננסי ומנכ"ל פינאפ מבית מיטב דש.
פינאפ מספקת שירות יקר וחשוב - היא עוזרת לאזרחים, שכירים ועצמאיים, לגלות האם מגיעים להם החזרי מס, ולהשיג את ההחזר המקסימלי.
באופן טבעי תהליכי העבודה של פינאפ מתממשקים לרשויות המיסים, שאינן ידועות כחדשניות טכנולוגית ועדיין - איך סטארטאפ (היום חברה מבוססת) שרוצה לגדול יכול לעשות את זה כשצריכים לעבוד מול גופים שבאופן מובהק אומרים - אל תעשו אוטומציה לעבודה מולנו! 😶
פתחנו עם אסף את תהליכי העבודה מקצה לקצה, איך חברה בוחרת במה להשקיע את הטכנולוגיה כדי לייצר סקייל ומה החשיבות של הגורם האנושי בתהליכי עבודה - במיוחד כשרוצים להגיע לסקייל גבוה ולהיות תחרותיים.
דיברנו על בינה מלאכותית לפני עידן הצ'אטים - אילו תהליכים פינאפ שילבה לפני Gen AI,
איך מעדכנים מוצר באופן בלתי פוסק בעזרת בינה מלאכותית ואיך בוחרים מה ילך לפיתוח, מה ילך לאוטומציה ומה יפתר בעזרת בינה מלאכותית.
בהמשך לפרק 67 שנקרא "מיינד דה גאפ", דיברנו על הקלות שבה הכלים הטכנולוגיים היום מביאים אותך ל-80%, ומתי ואיך אפשר וחשוב לסגור את הפער למוצר שהוא 100%.
יש מקומות שבהם זה לא מהותי - ויש שווקים, כמו פיננסים, שבהם זה קריטי.
דיברנו על הציפייה האגרסיבית של לקוחות לחווית שירות, ואיך אוטומציה וסוכנים מאפשרים לארגונים לתת מענה בסקייל גדול. דיברנו על איך טכנולוגיה יכולה לפתוח לפינאפ שווקים חדשים - ואיך משתמשים בטכנולוגיה כדי לבחור לאיזה שווקים נכנסים ומאילו להימנע.
סיימנו במה שלמדנו על אוטומציה השבוע ואיך זה משרת את המסר של הפרק - איך עושים אוטומציה במקומות שבהם אי אפשר? 🤩
תובנות של למעלה מעשור שרלוונטיות לכל עסק שרוצה להיות תחרותי - מוזמנים להאזין! 🤖

אחרי עשרות שנים שבהן לא הוקם בנק חדש בישראל, וואן זירו נולד 🐣 והוא נבנה מראש, ברמת הטכנולוגיה והמודל העסקי, להיות מבוסס אוטומציה ובינה מלאכותית, אפילו לפני שכולנו התרגלנו להתייעץ על כל דבר עם הצ'אט!

היינו חייבים להבין איך נראה בנק שנבנה לאוטומציה ו-AI מתחת למכסה המנוע - אז הזמנו לאולפן את יובל בירנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיה של הבנק.

יובל סיפר לנו איך מודלים עסקיים ותהליכי עבודה מושפעים מההחלטה הבסיסית שאוטומציה היא זו שתעשה את העבודה במקרים רבים - ואיך צוותי אוטומציה וצוותים אנושיים עובדים ביחד בפיתוח, ובשאר המחלקות בחברה, על מנת לייצר מודל תמחור רזה ותחרותי.

דיברנו על איך מודל כזה מאפשר לשנות את השיח עם הלקוחות - ואיך תהליך קבלת ההחלטה של הלקוחות על הצטרפות לבנק השתנה ממה שהכרנו לפני כן והפך דומה יותר לתהליך קניית תוכנה.

דיברנו על העידן בו הבינה מעבירה אותנו מאוטומציה של אצבעות לאוטומציה של החלטות ומה זה אומר לכל עובד - ואיך נראית יזמות, פיננסית ואחרת, בעידן בו לכולם יש גישה לאותם הסוכנים והכלים במחיר מצחיק.

דיברנו על הפרס שבו זכתה הבנקאית הדיגיטלית של הבנק - ומה זה אומר עבורנו שסוכנת מבוססת בינה מלאכותית זוכה בתחרות שהייתה שמורה עד לא מזמן לבני אנוש. דיברנו על השימוש בכלי נו-קוד בבנק, על מה חשוב להקפיד כשעובדים עם סוכני בינה מלאכותית על דאטה ממש ממש רגיש ומה כל זה אומר על עתיד עולם התעסוקה.

דיברנו על איך כל עסק יכול לאמץ את המיינדסט הזה אליו גם אם הוא לא טכנולוגי, במה חשוב להתמקד, מתי לבנות ומתי לקנות ודבר אחד שלמדנו על אוטומציה השבוע! 🤖

פעם, החלום של כל עסק היה להיות מקום ראשון בגוגל. היום כולם רוצים שמנועי הבינה המלאכותית ימליצו עליהם.
מהו ה-GEO, קידום אורגני במנועי בינה,
איך הוא קשור ל-SEO הותיק
והאם כל העבודה שעסקים עשו כדי "להיות מקום ראשון בגוגל" צריכה להשתנות כדי להישאר רלוונטיים?
הזמנו לאולפן את ירין פרנקל, הבעלים של חברת מולטינט ואיש SEO ותיק.
היו לנו ים שאלות בנושא - כולל:
🔍 למה חשוב "קאט דה בולשיט" בתוכן למנועי בינה מלאכותית
🔍 מה המבנה הנכון לתוכן שמנועי בינה אוהבים?
🔍 איך מודדים ביצועים של חיפוש במנועי בינה?
🔍 איך בונים אסטרטגיית תוכן נכונה למנועי בינה וגוגל ביחד?
🔍 איך נכון למנף אוטומציה ובינה ליצירת תוכן?
🔍 בעידן שבו כל אחד יכול לייצר אינסוף תוכן כל יום - איך נכון להישאר יצירתי ומקורי עבור הקוראים?
🔍 מהו תוכן לבני אדם לעומת תוכן למנועים?
🔍 איפה ומתי משתמשים באוטומציה קלאסית לקידום תכנים?
🪬 ומה למדנו על אוטומציה השבוע?

בזק אמרו בזמנו - זאת זכות לתת שירות!
אם יש משהו שאנחנו כאנשי אוטומציה עושים זה לתת שירות - להקשיב לצרכים, לבנות את האוטומציה שאותו הלקוח צריך ולהתקדם לפיצ'ר הבא.
יש משהו מאוד חזק במקום שבו אנחנו מפסיקים להסתכל על אוטומציה כשירות לכל לקוח בנפרד - ומתחילים לראות איך מה שבנינו הופך למוצר, שיכול לשרת לקוחות רבים!
עכשיו, מוצר ושירות הם דומים במהות - שניהם באים לפתור ללקוח בעיה כלשהי.
היישום שלהם בפועל - שונה מאוד...
רצינו להקדיש שיח למקומות שבהם אנחנו זיהינו איך שירות שאנחנו נותנים יכול להיות ארוז כמוצר - איך זיהינו את זה, איך ניגשנו לבנייה בפועל ואילו דברים הפכו את המוצר שלנו לכזה שלקוחות יכולים להתאים לצרכים שלהם.
בעידן שבו קל מתמיד לבנות מוצרים - עם כלי נו-קוד וכלי ווייב קודינג - ההבנה של מה גבולות הגזרה של מוצר חשובים מתמיד!
בין הנושאים עליהם דיברנו בפרק:
🤖 איך לזהות את המכנה המשותף הרחב ביותר ואיך, ברמה הטכנית, משאירים "פתח לעוד"
🤖 למה חשיבה גנרית היא קריטית!! בתהליכים של הפיכת אוטומציה למוצר
🤖 מתי לבנות מוצר בנו-קוד או ווייב קודינג ומתי בקוד?
🤖 איך קובעים מה יכנס למוצר ומה לא?
🤖 איך להימנע מכך שהמוצר שלנו יהפוך לפח זבל של פיצ'רים?
🤖 איך איש אוטומציה בתוך ארגון יכול לחשוב "מוצרית" ולמה זה מומלץ?
🤖 למה בעידן הווייב קודינג יש יותר מקום למוצרים קטנים - ולמה עבודה צמודה עם לקוחות היא קריטית?
🤖 איך לתמחר ולהפיץ מוצר אוטומציה שבניתם
🤖 ומה למדנו על אוטומציה השבוע?
בעידן הנוכחי, היכולת להרים מוצר זמינה מתמיד - אל תפספסו את ההזדמנות לארוז את השירותים שלכם כמוצרים!