
Sign up to save your podcasts
Or


ידיעה שקראנו, על דעיכה ממשית בהכנסות של פלטפורמות ה-ווייב קודינג בעולם, ומצד שני הקצב האימתני שבו אנחנו רואים כלים מבוססי וויב קודינג עולים לאוויר - נתנו לנו מוטיבציה אדירה להזמין לאולפן את דניאל רכטמן, מנהל קהילת בייס44 ישראל ואיש פעיל מאוד בעולמות הווייב קודינג ובייס44 בפרט.
דניאל גילה את בייס כשחיפש לבנות פתרון מותאם לעסק שלו - והתאהב כל כך בפלטפורמה ובמה שהיא מאפשרת שמכר את העסק ועבר להתמקד לגמרי בעבודה עם בייס. כיום קהילת בייס44 ישראל בפייסבוק מונה למעלה מ-11000 משתמשים.
בין הנושאים עליהם דיברנו בפרק:
✨ מהם שלושת השימושים העיקריים שעושים המשתמשים של בייס, ואיך זה מותאם לפי סוגי המשתמשים?
פרק מלא בטיפים פרקטיים - תהנו!
ההכרזה של גוגל על אופל, הפלטפורמה לבניית mini apps משולבי אוטומציה ובינה מלאכותית, הושיבה אותנו להקליט פרק שאנחנו רוצים כבר הרבה זמן להקליט: איפה עובר הגבול בין פלטפורמות אוטומציה עם סוכני בינה מלאכותית, לפלטפורמות בינה מלאכותית עם יכולות אוטומציה??
לקחנו את הנושא, שעולה בסדנאות שלנו, והכנסנו בו סדר - בין אם אתם אנשי אוטומציה, בעלי עסקים או מנהלים שרוצים להבין באיזו גישה לנקוט ולאיזה כיוון ללכת:
🚀 מתי שימוש בבינה מלאכותית בתהליך אוטומציה הוא מעולה, ומתי זה פוגע בתהליך? ומה הקשר של זה לתהליכים דטרמיניסטיים?
באנו לעשות סדר 🫡 האזנה נעימה!!
בהרבה עסקים, במיוחד עסקים ותיקים וכאלו שצמחו לאורך זמן, יש את מערכות הליבה הותיקות - והתרגלו לעבוד איתן בשיטות מסוימות, לעשות דברים מסוימים במערכת ובעיקר לעבוד הרבה ידנית.
הזמנו לאולפן את עידן עוגן, מ-עוגן סולושנז - שמתמחה בתהליכי אוטומציה מתקדמים עם פריוריטי, מערכת ה-ERP הותיקה, שמצליחה מאוד בארץ ובחו"ל.
עידן למד אצלנו אוטומציה לפני 3 שנים בעקבות הרצון לשפר ולייעל תהליכים בעסק המשפחתי. הוא התאהב בעולמות האוטומציה, הקים את עוגן סולושנז וסטארטאפ בתחום הלוגיסטיקה ומלווה עסקים בכל הגדלים בשיפור תהליכים והתייעלות, עם דגש על אוטומציות מול פריוריטי.
מכיוון שיצא לנו לבנות תהליכי אוטומציה מול פריוריטי, ואנחנו יודעים שהעולם הזה לא מובן מאליו בכלל, ביקשנו מעידן שיעשה סדר - החל מהאופן שבו משכנעים ארגון להיפתח לאוטומציה (מה שהפך לקל יותר בעידן הבינה המלאכותית), דרך זיהוי הנצחונות המהירים ועד לעבודה מול המטמיעים והמיישמים בתוך הארגון.
בין הנושאים עליהם דיברנו בפרק:
🤝 מהם הנצחונות המהירים שעידן מנסה להגיע אליהם מול לקוחות, כדי שישתכנעו בכוחה של האוטומציה וישקיעו בזה את כל מה שצריך
לפני החגים הזמנו לאולפן את כוכבית ארנון – מנכ"לית CXxperts AI – כדי לדבר על החיבור בין חווית לקוח, אוטומציה ו-AI.
החברה של כוכבית מלווה ארגונים בהטמעה של תהליכי חווית לקוח ועובדים – במובן הרחב ביותר שאפשר.
חווית לקוח זה מזמן כבר לא הסמס האוטומטי עם בקשה לדרג את השירות. זה החיבור שבין פסיכולוגיה, התנהגות וטכנולוגיה – ובמקרים רבים, ובכל תעשייה כמעט, זה הבידול הכי מהותי בין ארגונים.
ביקשנו מכוכבית שתסביר, איך בעולם מטורף שבו כלים חדשים נולדים כל הזמן, ארגונים צריכים לדייק ולשפר את מתודות העבודה והשירות, ויש תחושה שכולם כבר הטמיעו AI ואוטומציה ורק אנחנו מאחור – אפשר לצאת מה-FOMO ולהתמקד במה שמדויק לארגון במקום להיות בלמידה אינסופית.
דיברנו על המתמטיקה של ה-AI – השיפור לעומת ההתייעלות בכח אדם – היא הרבה יותר מורכבת ממה שמציגים בדיווחים ואיך לפנות זמן כדי למפות את התהליכים בצורה נכונה.
דיברנו על שגרירי אוטומציה ו-AI, איך חסכון בעבודה סיזיפית משמר עובדים והאם צריך להגיד ללקוחות שהם מתקשרים עם סוכן AI או לא?
דיברנו על הקשר בין כלי נו-קוד ו-AI לטרנטינו – ודבר אחד שלמדנו על אוטומציה השבוע!
אנחנו מדברים הרבה על זה שאוטומציה עוזרת לעסקים לגדול, להשיג יותר. אנחנו אפילו מדברים על זה בפתיח של הפודקאסט! 🎙
אבל יש עסקים שלא מעוניינים לגדול לרוחב אלא לעומק. ליצור אינטראקציות משמעותיות ולא בהכרח לגדול בסקייל. להישאר בוטיקים - ולעשות את זה בצורה טובה וחכמה.
הזמנו לאולפן את ריעות גז דיין, שמלווה עסקים לשיווק אלגנטי. ריעות למדה אצלנו לפני ארבע שנים כאשר נחשפה לעולמות האוטומציה והבינה איך הם מתחברים לתפיסה השיווקית שלה.
דיברנו על איך לדאוג לחוויה אישית בעידן האוטומציה וה-AI, איך עושים סמולטוק באוטומציה (זה לא מופרך כמו שזה נשמע, וזה ממש חשוב!).
דיברנו על הדבורה 🐝 והחיפושית 🕷, איך כל אחת מהן קשורה לסגנונות תקשורת ועל ספר מאוד משמעותי ששינה את ההתנהלות העסקית שלנו.
דיברנו על מחזוריות בעסקים, למה חשוב להבין אותה ואיך אוטומציה תומכת בה. האוטומציות שריעות בנתה בעסק שלה וכשהיא הזכירה אותה בסדנת סוכני AI שלנו - פנו אליה עסקים שרצו גם אוטומציה כזו 🤯
המסר של ריעות בפרק הוא - תמצאו את מה שאתם אוהבים לעשות, ותבינו איך עושים מזה כסף. יש דבר מורכב, אך עם זאת פשוט יותר? 🚀
לפני כשנתיים, בפרק #25, אירחנו את תמר פרוס כדי לספר ביחד את הסיפור המרתק של סיטיזן קפה - לקוחות יקרים שעברו גדילה מאסיבית, ובזכות האוטומציות ונחישות הצוות גם שרדו כדי לספר... 🦾
אחרי ארבע שנים של עבודה משותפת, ובשיחת הסיכום עם ההנהלה, נחשפנו לעובדה מדהימה - שסיטיזן הוכרה רשמית על ידי רשויות המס בישראל כחברת הזנק, או בעברית פשוטה - סטארטאפ 🚀
כדי להבין איך חברה שנוסדה עם חזון אדיר והכי לואו-טק הופכת רשמית לחברת סטארטאפ הזמנו לאולפן את אביעד דובדבני , אחראי הטכנולוגיה בחברה, כדי לספר את הסיפור במלואו 🤗
אביעד לקח אותנו אל אחורי הקלעים של השינוי - התפיסה של העובדים וההנהלה את המקום של טכנולוגיה ואוטומציה, ההבנה של מה המוצר בפועל ואיך מעניקים חווית פרימיום בסקייל גדול (מה שלפני שנים קיבל אצלנו את הכינוי חווית בוטיק על פס ייצור) ואיך מתרגמים חווית לקוח לכלים, תהליך ואוטומציה?.
דיברנו על אופן העבודה של אריק, מנכ"ל החברה ועל לקחים שכל מנכ"ל צריך ליישם, איך התשוקה לעשות דברים יותר טוב התחברה לטכנולוגיה ולמה שהיא מאפשרת, על בנייה לסקייל גדול ומה זה אומר מבחינת התשתיות (היי וורדפרס, ביי וורדפרס), על האיזון בין רצון לפתח הכל מאפס לבין הצרכים העסקיים ואיך משנים תשתיות של ארגון תוך כדי תנועה ובסקייל גדול מאוד 😲😁
בסוף כמובן אביעד גם הסביר איך שילבו AI בעבודה של הצוותים השונים בחברה (טכנולוגיים ולא טכנולוגיים), למה לכל צוות יש GPT משלו וטיפים לעבודה נכונה עם AI בכתיבת קוד.
לא יאומן שהספקנו את כל זה בשעה!! אה, וגם דבר אחד שלמדנו על אוטומציה השבוע...
זה מבט מרתק לארגון שלא נולד מתוך האוטומציה והטכנולוגיה - אבל כשהוא הבין לאן הם יכולים לקחת אותו טס הכי גבוה שאפשר, ויש עוד תוכניות בקנה...
הפרק הזה, שמתכתב במידה מסוימת עם פרק 47 (לקוחות בירושה), שם זרקור על משהו שקל לפספס בעידן המדהים-טכנולוגית שאנחנו נמצאים בו.
בעידן שבו קל מתמיד פשוט לבנות משהו, רצינו לבחון את הפער בין לבנות משהו שעובד - ללבנות משהו שעובד לאורך זמן ובסקייל גבוה, מה שקרוי בעגה המקצועית פרודקשן.
אנחנו מכירים את הפער הזה מעולמות הנו-קוד - ובעידן ה-AI הוא נהיה יותר ויותר משמעותי: ככל שמתרחקים מאיך הדברים בנויים מתחת למכסה המנוע כך קל יותר לבנות דברים מהר - ולגלות שהם טובים עד לנקודה מסוימת...
שאלנו את השאלה - מתי משהו מפסיק להיות הוכחת היתכנות ועובר לפרודקשן? מה זה בעצם פרודקשן בעידן שבו אנחנו חושבים על משהו, כותבים כמה פרומפטים או בונים אוטומציה על קנבס ויש לנו תהליך חי ונושם?
נתנו דוגמאות לתהליכים שבנינו ללקוחות ואם לא היינו חושבים על הבנייה לסקייל - הם היו עובדים מעולה בהתחלה, ומהר מאוד היו מתחילות הבעיות... וכדי לאזן את התמונה - סיפרנו גם על המקומות שבהם לא עשינו את זה כמו שצריך, והמחיר שזה גבה.
אנחנו פועלים בעידן מדהים, שבו הגבולות של מה אפשר ליצור מתרחבים כל יום - וזו עוד יותר סיבה, שנושא הסקיייל והפרודקשן כל כך חשובים.
וכדי שלא נישמע כמו הזקנים הרוטנים מהחבובות 😊 נתנו את הטיפים שלנו לאיך לעשות את זה נכון וטוב. בצד הטכנולוגי והתהליכי.
אה, וכמובן - דבר אחד שלמדנו על אוטומציה השבוע! בין שנינו היו הפעם 3 דברים, היה שבוע פרודוקטיבי 🦾🦾
האזנה נעימה!
הפרק הזה מוקדש לכל הארגונים, והעסקים, שהבינו שהם רוצים צוות אוטומציה "בתוך הבית" - ורוצים לדעת איך לעשות את זה נכון.
אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים - טכנולוגיים או לא טכנולוגיים - שמבינים איך אוטומציה משפרת אותם - פנימית, מול הלקוחות, בכל חזית כמעט - ובמקום לצרוך את זה כשירות חיצוני מסוכנות או מפרילנסרים רוצים צוות שמוקדש כולו לבנייה ושיפור של אוטומציות בארגון.
הבעיה היא, שאם הם רק יגייסו מישהו מהתחום ויגידו לו "רוץ!" - סיכוי גבוה שהתהליך יכשל ובמקום צוות אוטומציה מפואר וחברה בעננים, יהיה להם איש אוטומציה - וחברה - שלא ממצים את הפוטנציאל של אוטומציה בארגון...
מכיוון שיצא לנו ללוות בתהליכי בנייה של צוות (לפעמים מחלקה!) של אוטומציה, ישבנו לפרט את השלבים שיוצרים הצלחה.
איך לגבש אסטרטגיה לתחום האוטומציה בארגון, למה (ואיך) חשוב לצבור מסה קריטית של אמון ותהליכים כמה שיותר מהר, איך לקוחות שלנו חשבו על תחום האוטומציה כמרכז רווח בחברה ומה זה מאפשר ואיך להכניס אנשים, שרוב היום לא חושבים על אוטומציה (כן כן, זאת האמת 🙀) למיינדסט של אוטומציה.
איך לשווק את האוטומציה בארגון ומול הלקוחות, איך לתעדף, האם לגייס פנימית או חיצונית ואיזה סביבה לתת, בכל אחד מהמקרים, לאותו איש או אשת אוטומציה שמתניעים את התחום החדש בארגון.
פירטנו את השלבים, אחד אחרי השני, כדי שיותר ויותר ארגונים יקימו בהצלחה פעילות אוטומציה חכמה, רווחית וכזו שמטיסה את הארגון למעלה! 🚀
בפרק הזה נגענו בנושא שנוכח בכל פרויקט אוטומציה שהוא מעבר לטריוויאלי - והרבה פעמים לא מקבל כמעט במה, למרות שהוא ממש ממש חשוב 🦾
הדטהבייסים שמלווים את תהליכי האוטומציה שלנו - ב-CRM, באיירטייבל, SQL או כל פתרון אחר - ממלאים תפקיד כפול: הם גם מחזיקים את הנתונים החשובים, וגם מספקים טריגרים חשובים לאוטומציות.
אז אם הם כל כך חשובים, למה פעמים רבות לא מקדישים מספיק זמן לארכיטקטורה של הדאטה, מה תלוי במה ועל ההשפעה של התהליך העסקי על הדאטה? ולמה בעידן הנו-קוד וה-AI זה עלול להיות אפילו גרוע יותר?
בפרק הזה אנחנו עושים זום אין על הקשר בין התהליך העסקי, האוטומציות והארכיטקטורה של הדאטה. איך שאלות עסקיות גרמו לנו לבנות את הדטהבייסים בצורה שונה מזו שהלקוח חשב, מה קרה כששכחנו טבלה אחת בלבד במערך האוטומציה המפואר שבנינו ללקוח ולמה אנחנו פאנטים על סוגי העמודות בדטהבייס, וגם אתם צריכים להיות!!
יש לא מעט פרקים ששפכנו לתוכם את הצלקות שלנו מהשטח, טעויות שעשינו וראינו - וזה לגמרי אחד מהם 🙀😊
אם אתם עוקבים אחרינו בסושיאל, אני מאמין שלא פספסתם את העובדה שלפני כחודש הוזמנו על ידי Make, ביחד עם עוד כ-30 שותפים מכל העולם, להשתתף בהאקתון של AI Agents משולבים באוטומציה - במשרדים של מייק בפראג 🦾
הגענו לאירוע ללא הכנה מוקדמת - ותוך כמה שעות אינטנסיביות בנינו סט של סוכני AI, משולבים בתהליכי אוטומציה במייק, לעולמות גיוס עובדים.
נהנינו בטירוף!! ואחרי שהצגנו את מה שבנינו (שעבד מושלם!) והשופטים התכנסו, גילינו לשמחתנו שזכינו במקום הראשון בהאקתון 🎉🎉
הפרק הזה הוא סיכום של התובנות, השיטות והמסקנות שלנו מההאקתון - איך כל אחת ואחד צריכים לגשת לעולמות המדהימים של סוכני AI משולבים באוטומציה כ 😎
לימוד נעים!
From the publisher's feed