מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠

⁠ המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה

בפרק זה של הפודקאסט משוחחות ד"ר אוקי מרושק קלרמן וד"ר קרן קטקו איילי על יחסי רוב ומיעוט בדמוקרטיה, באמצעות דוגמאות של מקרים מבית הספר ומתוך החברה הישראלית. הן דנות בשאלה מתי הכרעת הרוב היא לגיטימית, ומתי היא עלולה לפגוע בעקרונות יסוד כמו שוויון, חירות וכבוד האדם. בדיון הן מבחינות בין סוגים שונים של רוב ומיעוט - קבועים ומשתנים, גלויים וסמויים – ומדגישות את החשיבות בקיומם של מנגנונים מובנים כדי להגן על זכויות המיעוט, במיוחד כאשר מדובר במיעוט קבוע. לבסוף, הן מציעות חלופות להכרעה דמוקרטית, מעבר להכרעת רוב, מתוך כוונה לקדם שיח דמוקרטי שוויוני ומכבד.

מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠⁠⁠ ⁠⁠

המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה⁠⁠⁠

פרק זה נדון בהשפעת המדיה החברתית והתקשורת המודרנית על הדמוקרטיה.  ד"ר יובל קרניאל, משפטן ומרצה לתקשורת, מתאר כיצד הרשתות החברתיות שינו באופן דרמטי את הדרך בה אנשים חווים את המציאות ומתייחסים למידע. בעידן שבו התקשורת פועלת בעיקר על הרגש, ופחות על הרציונליות, נוצר אתגר משמעותי להנחות היסוד של הדמוקרטיה. הפרק מציג את הדרך בה המדיה החברתית מנתקת את הקשר בין האזרחים למציאות, ומעודד הסתמכות על רגשות במקום על עובדות בקבלת החלטות פוליטיות. קרניאל מדגיש את הצורך בבניית אמון מחודש במוסדות הדמוקרטיים ובפיתוח מודעות לאופן בו הרשתות החברתיות משפיעות על תפיסת המציאות שלנו. הפתרון, לדבריו, טמון בחזרה לקהילות קטנות יותר ולקשרים אנושיים ישירים, לצד פיתוח חשיבה ביקורתית והבנת המורכבות של המציאות.

מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠⁠⁠ ⁠⁠

המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה⁠⁠

הפרק עוסק במורכבות של דמוקרטיה ייצוגית ובהבדלים בינה לבין דמוקרטיה ישירה. דרך סיפור על בית ספר שניסה ליישם דמוקרטיה ישירה, נחשפים האתגרים של קבלת החלטות משותפת בקבוצות גדולות, לעומת היתרונות שבבחירת נציגים. הפרק מציג ארבע דילמות מרכזיות בדמוקרטיה ייצוגית: האם ניתן למצוא נציג שחושב בדיוק כמונו?; כיצד בוחרים נציג כשיש הסכמה רק על חלק מהנושאים?; מה קורה כשנציגים משנים את דעתם?; האם חשוב יותר שהנציג יבוא מקבוצת הזהות שלנו או שיתמוך בעמדותינו?. באמצעות דוגמאות מהפוליטיקה הישראלית, כמו החלטתו של מנחם בגין להחזיר את סיני למצרים בניגוד לעמדת בוחריו, מודגם המתח בין נאמנות לבוחרים לבין שיקולים של טובת הכלל. הפרק מסתיים בדוגמה יצירתית כיצד בית הספר פתר את הדילמה: באמצעות מודל המשלב בין ייצוגיות להשתתפות ישירה. המודל מדגיש שניתן לפתח מודלים חדשים של דמוקרטיה כל עוד נשמרים עקרונות היסוד של שוויון, חירות וסולידריות.

מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠⁠ ⁠⁠

⁠⁠ המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה⁠⁠

פרק זה מוקדש לשיטות שונות ומגוונות לקבלת החלטות בדמוקרטיה. בפרק נתמקד בשיטות שפחות מוכרות במוסדות ובארגונים הדמוקרטיים הקיימים, אך פותחו כדי להתמודד עם האתגרים של הכרעת הרוב. בין השיטות שנכיר: יצירת קונצנזוס קבוצתי (החלטות פה אחד), הגרלת נציגים ונציגות, וועידות אזרחים ועוד. במהלך החיפוש אחר פתרונות חדשניים, גילינו גישה שמשלבת את כל השיטות הללו – "דמוקרטיה דיונית" (דמוקרטיה דליברטיבית). כדי להבין את מהותה ואת מרכיביה, הזמנו את נתי בירמן מה נעים, מנכ"ל תנועה ישראלית, המובילה תהליכים משתפים דליברטיביים בארץ. נתי יסביר כיצד מתקבלות החלטות בגישה זו ואיך היא יכולה לשנות את פני הדמוקרטיה. נעסוק גם באפשרות ליישם את התהליך הזה כחלק מתהליכי חינוך לדמוקרטיה, ולבחון כיצד הוא יכול לקדם חברה דמוקרטית, שוויונית ומשתפת יותר. נתי בירמן מה-נעים, יזם ופעיל חברתי. כיום מנכ"ל ובין מקימי העמותה ״תנועה ישראלית״ אשר עוסקת ביצירת כוח אזרחי לשינוי מבני בדמוקרטיה הישראלית.

מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠⁠ ⁠

⁠ המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה⁠⁠

בפרק זה אנו משוחחות עם נורית חג'אג', מומחית למגוון ולפלורליזם בחברה הישראלית. נורית משתפת כיצד ניתן לעצב סביבה מכילה ומגוונת בכיתה ובחברה, ולא רק למראית עין. היא מציעה הגדרה מעניינת למגוון: נגישות שווה של שונים למרכז, ובכך היא מחדשת. נורית מספקת כלים מעשיים ליצירת גיוון אמיתי, כמו ספירה ובדיקת ייצוג מגוון, זיהוי חסמים סמויים, הימנעות מהבלטת יתר של קבוצות מסוימות, ושינויים מבניים שמאפשרים הכלת שונות באופן מלא. נורית משתמשת בדוגמאות מעשיות מעולם החינוך, למשל יצירת לוח שנה פלורליסטי, העשרת תוכניות הלימודים והבחנה בשונות בין התלמידים כבר בתחילת יום הלימודים, כדי להמחיש כיצד המגוון יכול להפוך למקור השראה ועושר ולא קושי. הפרק נחתם בדיון על הקשר המהותי בין גיוון, פלורליזם לדמוקרטיה, תוך הדגשת החשיבות בהכרה בערך של כל אדם וקבוצה כבסיס לחברה דמוקרטית בריאה. נורית חג'אג', פעילת שלום, פמיניסטית מזרחית. מפתחת ומנחה תוכניות רגישות מגוון.

מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠⁠

המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה⁠

הפרק עוסק במנגנונים דמוקרטיים ליצירת הסכם כיתתי. ההסכם מיועד לקדם אווירה נעימה, למידה אפקטיבית וכבוד הדדי בין כל חברי קהילת הכיתה. מוצגים ונדונים שלושה מנגנונים: חוק, חוקה, נורמות, ותקנון. ד"ר אוקי מרושק קלארמן וד"ר קרן קטקו איילי מסבירות מהם ההבדלים ביניהם וכיצד ניתן לשתף את התלמידות והתלמידים ביצירתם ולהתאימם לסביבה החינוכית. מודגש הקשר בין ההסכם הכיתתי לבין מנגנונים דמוקרטיים רחבים יותר, תוך עידוד התלמידים והתלמידות לחשוב על עקרונות אלו מעבר לכותלי הכיתה. בפרק נציע גם אפשרות להרחבה, שבה התלמידים מתכננים את תהליך יישום המנגנון הנבחר, כולל כתיבה, אכיפה ולוחות זמנים. הפרק מעודד חשיבה ביקורתית על המחלוקות הקיימות בישראל בנוגע להסכמים חברתיים ומדיניים, ומזמין אותם להשוות בין ההחלטות שקיבלו עבור הכיתה לבין אלו הקיימות ברמה הלאומית.

⁠⁠ המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה

⁠⁠מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠⁠

בפרק זה נצלול אל עולם שיטות הבחירות בדמוקרטיה. מצטרף אלינו לדיון פרופסור אבנר בן זקן, היסטוריון של המדע וראש המכון למחשבה הישראלית. יחד איתנו הוא יסקור מגוון של שיטות בחירות במדינות דמוקרטיות שונות – דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה ייצוגית, יחסית ורובנית, אזורית וארצית, אישית ומפלגתית אידיאולוגית ועוד. נשווה בין הגישות השונות ובאתגרי העתיד, כולל הרעיון האפשרי לשינוי שיטת הבחירות בישראל. הפרק מעלה שאלות מרתקות על עתיד ההשתתפות האזרחית בדמוקרטיה המודרנית, אל מול המציאות המשתנה במהירות ומציע לבני נוער ולצעירים להצטרף לתהליך של יצירת מודל בחירות אשר יתאים לעולם המחר וייתן מענה לבעיות איתן מתמודדת החברה הישראלית בימים אלו.

לפרק זה מצורפות שתי פעילויות שמטרתן לעודד את המאזינים והמאזינות לחשוב על מודל הבחירות המתאים לדעתם לחברה הישראלית. פעילות אחת מתאימה ליישום בכיתה והשנייה לקבוצות אחרות המתלבטים בשאלה זו.

מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠⁠

⁠⁠ המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה

מושג זכויות האדם הוא אבן יסוד במשטר הדמוקרטי. בפרק זה, ד"ר נעמה כרמי, מומחית בתחום זכויות האדם, מעמיקה במשמעות המושג 'זכויות' ומסבירה את סוגיהן השונים. בפרק נחשוף את הקשר המורכב בין זכויות לחובות בדמוקרטיה, ונדגים כיצד מילוי חובות מאפשר את מימוש הזכויות. נדון ביחד בדילמות מרתקות הנובעות מהתנגשות בין זכויות, כמו הזכות להפגין מול הזכות לתנועה חופשית, ונחשוב על דרכים להתמודדות. הפרק מספק מבט חשוב על האיזונים העדינים הנדרשים לשמירה על זכויות האדם בחברה דמוקרטית מודרנית.

מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠

⁠ המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה

בפרק נלמד בקצרה מהן הרשויות הקיימות במשטר הדמוקרטי (המחוקקת, השופטת והמבצעת), ומה טיב הקשר ביניהן המבטיח בצורה המיטבית את תפקודו. פרופ' קרמניצר מסביר על חשיבות ביזור הסמכויות להגנה על חירויות האזרח מפני עריצות השלטון. בשיחה מועלות דוגמאות על עקרון הפרדת הרשויות בישראל ובמשטרים דמוקרטיים אחרים ומצבים שבהם העיקרון הופר. בסוף פרופ' קרמניצר מציע המלצות מעשיות לחיזוק ביזור הסמכויות.
פרופ' מדרכי (מוטה) קרמניצר, פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

⁠מערך פעילות חוויתי לפרק זה מצורף – להורדה⁠

⁠ המשוב שלכם.ן חשוב לנו ! – מלאו שאלון קצר בקישור זה

מומלץ לחלק את ההאזנה לפרק לשניים: חלק 1 עד הדקה ה-12; חלק שני מדקה 12 עד הסוף.

בפרק זה אנו מארחות את העיתונאית ענת סרגוסטי, האחראית על תחום האתיקה במועצת העיתונות, לשיחה מעמיקה על חופש העיתונות וחשיבותו לחוסנה של חברה דמוקרטית. היא תשתף בתובנותיה לגבי האתגרים הניצבים בפני עיתונאים בימינו ובפועלה לקידום עיתונות אחראית ורלוונטית. בין הנושאים שיעלו בפרק: חשיבותו של חופש העיתונות כמרכיב מרכזי בדמוקרטיה בריאה; 'קו 300' והשפעת המקרה על התקשורת הישראלית; ההשלכות של יחסי התלות והקרבה בין עיתונאים ופוליטיקאים; האיזון הדק בין חופש הביטוי והמידע לבין אחריות ואתיקה עיתונאית; כלים וגישות לחיזוק מנגנוני האכיפה האתית בעולם התקשורת.