דף נלווה שבת קז

השיעור היום מוקדש על ידי ד"ר רובין זייגר ופרופ' יונתן בן עזרא לכבוד בתם, ברכה - מאוד גאים בך שאת עושה סיום על מסכת תענית. ועל ידי ליליאן כהן לזכר נשמת אביה, קורט פיליפ, דוד בן צבי ז"ל. היום היה אמור להיות יום הולדתו ה91. ולכבוד יום האב בארצות הברית, על ידי קרולין בנגר לכבוד אביה, דוב בן צבי ז"ל. "הוא היה המורה הראשון שלי ופתח את עיני לתורה. אני מתגעגעת אליך כל יום וחושבת עליך ביום האב. ולכבוד פול גומפרס, אב ממעלה ראשונה, מסיון, אניקה וזואי. ולכובד אדם כהן מילדיו. מסירותך ללימוד הדף היומי מעורר השראה. אוהבים אותך הרבה, מקס, הנה, סם וסיליה.

אם הבהמה או עוף כבר ניצודים, מותר למנוע ממנו לצאת ולא חייבים על מלאכת צידה. מהן שלושת המקרים שפטור ומותר בשבת? לפי המשנה הצד אחד משמונה שרצים או החובל בהם חייב ושאר שקצים ורמשים פטור. למה? יש מחלוקת בגמרא אם זה רק לפי ר' יוחנן בן נורי שאומר שעור של שמונת השרצים אינם כבשרם ולכן חייבים בעושה חבורה. או האם זה גם שיטת חכמים כי למרות שחולקים בטומאה, הם אינם חולקים בשבת. הגמרא מביאה כמה קושיות על הדעה השנייה (שיטת רב). אם עור אינו נחשב לבשר, אם מישהו חובל זה נחשב חבורה אפילו אם אין דם כי הדם לא ייבלע שוב בבשר. מניין לנו שזאת ההגדרה של חבורה? שאר שקצים פטור אם חבל בהם אבל משמע שחייבים אם הורגים אותם. הלכה זו - לפי איזה תנא? האם זה יכול להיות לדברי הכל? אם צדים כי צריך את הבהמה/שרץ חייב אבל אם לא, פטור. זה תואם את שיטת ר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה.

דף נלווה שבת קז

השיעור היום מוקדש על ידי ד"ר רובין זייגר ופרופ' יונתן בן עזרא לכבוד בתם, ברכה - מאוד גאים בך שאת עושה סיום על מסכת תענית. ועל ידי ליליאן כהן לזכר נשמת אביה, קורט פיליפ, דוד בן צבי ז"ל. היום היה אמור להיות יום הולדתו ה91. ולכבוד יום האב בארצות הברית, על ידי קרולין בנגר לכבוד אביה, דוב בן צבי ז"ל. "הוא היה המורה הראשון שלי ופתח את עיני לתורה. אני מתגעגעת אליך כל יום וחושבת עליך ביום האב. ולכבוד פול גומפרס, אב ממעלה ראשונה, מסיון, אניקה וזואי. ולכובד אדם כהן מילדיו. מסירותך ללימוד הדף היומי מעורר השראה. אוהבים אותך הרבה, מקס, הנה, סם וסיליה. 

אם הבהמה או עוף כבר ניצודים, מותר למנוע ממנו לצאת ולא חייבים על מלאכת צידה. מהן שלושת המקרים שפטור ומותר בשבת? לפי המשנה הצד אחד משמונה שרצים או החובל בהם חייב ושאר שקצים ורמשים פטור. למה? יש מחלוקת בגמרא אם זה רק לפי ר' יוחנן בן נורי שאומר שעור של שמונת השרצים אינם כבשרם ולכן חייבים בעושה חבורה. או האם זה גם שיטת חכמים כי למרות שחולקים בטומאה, הם אינם חולקים בשבת. הגמרא מביאה כמה קושיות על הדעה השנייה (שיטת רב). אם עור אינו נחשב לבשר, אם מישהו חובל זה נחשב חבורה אפילו אם אין דם כי הדם לא ייבלע שוב בבשר. מניין לנו שזאת ההגדרה של חבורה? שאר שקצים פטור אם חבל בהם אבל משמע שחייבים אם הורגים אותם. הלכה זו - לפי איזה תנא? האם זה יכול להיות לדברי הכל? אם צדים כי צריך את הבהמה/שרץ חייב אבל אם לא, פטור. זה תואם את שיטת ר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה.

דף נלווה שבת קו

האם באמת כל המקלקל פטור? מה לגבי חובל ומבעיר? יש מחלוקת בין ר' שמעון ור' יהודה בנושא. מתי חייבים במלאכת צידה לגבי עופות, בהמות ודגים? במה זה תלוי?

דף נלווה שבת קו

האם באמת כל המקלקל פטור? מה לגבי חובל ומבעיר? יש מחלוקת בין ר' שמעון ור' יהודה בנושא. מתי חייבים במלאכת צידה לגבי עופות, בהמות ודגים? במה זה תלוי? 

דף נלווה שבת קה

השיעור היום מוקדש על ידי ריקי גרגר לכבוד אורלי הלפרן, ילדה בת אחת עשרה שקיבלה השתלת כבד.

מניין לנו שיש נוטריקון בתורה? הגרא מסיימת עם עניין כותב ועובר לשיעור הנדרש כדי לעבור על מלאכת אריגה. יש מחלוקת ר' אליעזר וחכמים. מי שקורע על מנת לתפור חייב אבל אם על מת או מחמתו, פטור. אבל במקור אחר כתוב שחייב. איך אפשר לפרש? האם זה דבר חיובי לקרוע בכעסו או לא? הגמרא מדברת על החשיבות של להתאבל ולהספיד אחרים.

דף נלווה שבת קה

השיעור היום מוקדש על ידי ריקי גרגר לכבוד אורלי הלפרן, ילדה בת אחת עשרה שקיבלה השתלת כבד. 

מניין לנו שיש נוטריקון בתורה? הגרא מסיימת עם עניין כותב ועובר לשיעור הנדרש כדי לעבור על מלאכת אריגה. יש מחלוקת ר' אליעזר וחכמים. מי שקורע על מנת לתפור חייב אבל אם על מת או מחמתו, פטור. אבל במקור אחר כתוב שחייב. איך אפשר לפרש? האם זה דבר חיובי לקרוע בכעסו או לא? הגמרא מדברת על החשיבות של להתאבל ולהספיד אחרים. 

דף נלווה שבת קד

בכתיבת ספר תורה, אם משתמשים במ"ם רגיל כמ"ם סופית, ואומרים שזה כשר, האם זה יהיה אותו דבר אם משתמשים במ"ם סופית כמ"ם באמצע מילה? מבחינה היסטורית, האם אחת קדם לשנייה? הגמרא מביאה דרשה על כל האותיות וגם על הצורה וכיוון של האותיות. הגמרא הביאה עוד דרשות לפי כתב סתרים כמו א"ת ב"ש או דילוגי אותיות. באיזה צורות, עם איזה חומרים חייבים להביא קרבן חטאת ובאיזה רק אסור מדרבנן? אם כתב על אותיות שכבר נכתבו או הוסיף אות אחת לאות שכבר היתה קיימת? מה אם כתב שתי אותיות רחוקות מאוד זו מזו? או כתב או שרט על בשרו? מסופר על בן סטדא ששרט דברים על בשרו כדי להוציא סודי כישוף ממצרים. יש קטע עליו שהושמט מהצנזורה - האם מדובר בישו הנוצרי? אם כתב אות אחרונה של ספר, האם חייב מדאורייתא?

דף נלווה שבת קד

בכתיבת ספר תורה, אם משתמשים במ"ם רגיל כמ"ם סופית, ואומרים שזה כשר, האם זה יהיה אותו דבר אם משתמשים במ"ם סופית כמ"ם באמצע מילה? מבחינה היסטורית, האם אחת קדם לשנייה? הגמרא מביאה דרשה על כל האותיות וגם על הצורה וכיוון של האותיות. הגמרא הביאה עוד דרשות לפי כתב סתרים כמו א"ת ב"ש או דילוגי אותיות. באיזה צורות, עם איזה חומרים חייבים להביא קרבן חטאת ובאיזה רק אסור מדרבנן? אם כתב על אותיות שכבר נכתבו או הוסיף אות אחת לאות שכבר היתה קיימת? מה אם כתב שתי אותיות רחוקות מאוד זו מזו? או כתב או שרט על בשרו? מסופר על בן סטדא ששרט דברים על בשרו כדי להוציא סודי כישוף ממצרים. יש קטע עליו שהושמט מהצנזורה - האם מדובר בישו הנוצרי? אם כתב אות אחרונה של ספר, האם חייב מדאורייתא? 

דף נלווה שבת קג

השיעור היום מוקדש על ידי דברה לואיס לכבוד ג'נט לאשייס ועל ידי סימה גרינברג לזכר נשמת פאלה זאגר ז"ל.

למה חייב מי שמכה בקורנס על הסדן? מהו השיעור המינימלי להתחייב בשבת בחורש? מנכש? מזרד? זה תלוי לאיזה צורך הוא/היא עש/תה. למה זה חשוב? הרי אם עושה פעולות אלו כדי להאכיל לבהמתו, השיעור הוא כמלוא פי הגדי - הרי בכל אופן הוא מייפה את הקרקע אז למה לא חייב בכל שהוא? ואפילו לר' שמעון שמתיר בדבר שאינו מתכוון, הרי בפסיק רישיה מודה שחייב? הגמרא מביאה תשובה שהוא עשה בשדה של מישהו אחר. לתשובה זו יש השלכות לגבי החיוב של ר' שמעון במקרה של פסיק רישיה. יש שמפרשים (הערוך ואחרים) בגלל שלא ניחא ליה אבל תוס' חולק על פרשנות זו ומפרש בצורה אחרת. הגמרא מביאה הרבה דעות תנאים בקשר לשיעור כתיבה בשבת שמחייב. האם חייבים אם שתי האותיות הם אותם אותיות? האם חייב אם התכוון לכתוב מילה וכתב רק חלק והחלק שהיא מקודם מילה בפני עצמה? האם חייבים אם עשה שני סימנים? אם כתבו מ"ם בתורה שאמורה להיות מ"ם סופית (סתום) וכתב כמ"ם רגיל (פתוח), האם זה כשר? האם אפשר ללמד את זה מסוגייתינו?

דף נלווה שבת קג

השיעור היום מוקדש על ידי דברה לואיס לכבוד ג'נט לאשייס ועל ידי סימה גרינברג לזכר נשמת פאלה זאגר ז"ל. 

למה חייב מי שמכה בקורנס על הסדן? מהו השיעור המינימלי להתחייב בשבת בחורש? מנכש? מזרד? זה תלוי לאיזה צורך הוא/היא עש/תה. למה זה חשוב? הרי אם עושה פעולות אלו כדי להאכיל לבהמתו, השיעור הוא כמלוא פי הגדי - הרי בכל אופן הוא מייפה את הקרקע אז למה לא חייב בכל שהוא? ואפילו לר' שמעון שמתיר בדבר שאינו מתכוון, הרי בפסיק רישיה מודה שחייב? הגמרא מביאה תשובה שהוא עשה בשדה של מישהו אחר. לתשובה זו יש השלכות לגבי החיוב של ר' שמעון במקרה של פסיק רישיה. יש שמפרשים (הערוך ואחרים) בגלל שלא ניחא ליה אבל תוס' חולק על פרשנות זו ומפרש בצורה אחרת. הגמרא מביאה הרבה דעות תנאים בקשר לשיעור כתיבה בשבת שמחייב. האם חייבים אם שתי האותיות הם אותם אותיות? האם חייב אם התכוון לכתוב מילה וכתב רק חלק והחלק שהיא מקודם מילה בפני עצמה? האם חייבים אם עשה שני סימנים? אם כתבו מ"ם בתורה שאמורה להיות מ"ם סופית (סתום) וכתב כמ"ם רגיל (פתוח), האם זה כשר? האם אפשר ללמד את זה מסוגייתינו?