באילו סוגי נעליים ניתן להשתמש לחליצה? מהן הדעות השונות? באילו מצבים עם פגם בכפות הרגליים אדם לא יכול לעשות חליצה? נראה כי דיני עלייה לרגל בחגים שונים מההלכות כאן - מדוע? מדוע מבחינה ההלכה בין רגל שנכרתה בירך לבין אחת שנכרתה בשוק? מספר פסוקים בתורה מובאים כדי להראות שהמילה רגליים יכולה להתייחס גם לחלק העליון של הרגל, אולם הם מובנים לרוב כמשמשים כלשון סגי נהור ולכן אינם רלוונטיים לדיון. מוזכר הפסוק המתייחס לפיתויה של יעל לסיסרא ונשאלת שאלה על מעשיה. אפשר להשתמש בנעל שהיא לא שלו - אבל זה לא אידיאלי. מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת? מובאות שתי גרסאות לגבי דעת רבא לגבי נעל מצורע - אם משתמשים בה לחליצה, האם זה כשרה?

הדף היום מוקדש לכבוד פיליס הכט. את מקור השראה לכולנו. תרגישי טוב! באהבה ממשפחת זום של הדרן.

באילו מצבים גר יכול לשמש כדיין? האם אפשר להשתמש בנעל לחליצה לכתחילה או רק בדיעבד (ולכתחילה רק מותר בסנדל)? זה מחלוקת בין תנאים ובין אמוראים. הסיבה למי שסובר שנעל פחות אידיאלית היא בגלל החשש שהיא עלולה להיקרע (מכיוון שנעליים היו עשויות עור רך וסנדלים עשויים מעור קשה) או בגלל שנעליים מסוימות אינן מכסות את רוב כף הרגל, שכן נדרש בחליצה. רצועה משמשת להדק את הסנדל בצורה חזקה יותר כדי שלא ייפול, אלא יוסר על ידי היבמה. נדרש מהיבמה להתיר את השרוכים ולהסיר את הסנדל ויש להורידו מרוב העקב. עולות מספר שאלות ללא תשובות לגבי הדרישה המדויקת להסרת הנעל. צריך להיות כוונה לחליצה ​​גם על ידי היבמה וגם על ידי היבם כדי לקיים את המצווה. הנעל חייבת להיות עשויה מעור - מאיפה זה נדרש? הרצועה יכולה להיות עשויה משיער עיזים, שכן היא גם מחיה. רב כהנא מוכיח מפסוק שהשורש ח.ל.צ. מתייחס להסרה; לכן אנו למדים שחליצה ​​פירושה הורדת הנעל. אולם מובאים פסוקים נוספים המעידים שהשורש ח.ל.צ. פירושו לחזק ואולי היבמה צריכה לשים את הנעל על יבם. הצעה זו נדחית על ידי קריאה מדוייקת של הפסוק המסביר כיצד עושים חליצה. יש כופר (מין) שהביא פסוק המעיד שה' עשה חליצה ​​עם העם היהודי ולכן הם כבר לא העם הנבחר. רבן גמליאל משיב בהוכחה שהוא טועה בקריאת הפסוק. האם ניתן להשתמש בנעל רכה עשויה בד (אנפליא)? האם זה נחשב לנעל? מובאת סתירה בין מקור לגבי נעליים בבית המקדש לבין נעליים ביום כיפור שבשני המקורות מופיע אנפיליא - והאם היא נחשבת לנעל או לא. רבא ואביי פותרים את הסתירה בצורה אחרת.

אם נולד ילד/ה לאישה שהייתה נשואה לשני גברים שונים בתוך שלושה חודשים ולא ברור מי האב, אם הבן/בת קילל/ה או היכה את שני האבות, האם הוא/היא חייב/ת? יש ויכוח אם זה משנה אם הוא/היא קילל/ה את שניהם בו זמנית או אחד אחרי השני. אם שני האבות כהנים, עליו לעבוד בבית המקדש בשבוע שבו כל אב אמור לעבוד כדי שלא יחשדו אנשים שיש בעיה עם הכהונה באותה משפחה. מותר לו לקבל חלק באוכל (מהקרבנות וכו') של אותו שבוע רק אם שני האבות היו באותו משמר ובאותו בית אב, שתפקידם יהיה לעבוד בבית המקדש באותו היום בדיוק. כמה דיינים צריך לחליצה? עם איזה סוג נעל? האם אתה יכול להשתמש בנעל של מישהו אחר? מה אם לאחד יש רגל פרוסטטית? האם הנעל צריכה להתאים כמו שצריך? אם אין לך דיינים אלא שלושה אנשים רגילים, אפשר להשתמש בהם, אבל הם צריכים לדעת לקרוא. הגמרא מראה כיצד רבי יהודה ורבי יהודה מפרישים את הפסוקים בצורה שונה כדי להראות אם צריך שלושה או חמישה דיינים. מה כל אחד עושה עם הפסוקים שבהם משתמש השני כדי להוכיח את דבריו? בסופו של דבר הם מסיקים שאפילו רבי יהודה, שדורש חמישה דיינים, שינה את דעתו ודרש רק שלושה. לגבי מיאון נראה שאנו פוסקים שרק צריך שני דיינים, אף על פי שסתם משנה אומרת שלושה ממש כמו בחליצה. מדוע אנו מבחינים בין חליצה ​​למיאון? הדיינים צריכים גם לייעד מקום לחליצה. לאחר שהחליטה הגמרא שצריך שלושה דיינים לחליצה, מביאה הגמרא מעשים שבהם דרשו רבנים חמישה דיינים. זה נעשה כדי להבטיח שהדבר יתפרסם. מהמקרים שהובאו עולה הסוגיה לגבי גר והאם הוא יכול לשמש כדיין.

המצגת בפורמט pdf

הדף היום מוקדש ע"י מריל פייג' לזכר נשמת אביה, יוסף מיכאל הלוי.

יש עשרה סוגי אנשים שלא יכולים לאסוף תרומה מהגורן - למה? רובם מאפשרים להביא להם את התרומה לביתם, מלבד חלקם - למה? למרות שנשים נכללו ברשימה ההיא, ברייתא מזכירה שהם מקומות שבהם מותר לנשים לאסוף בגורן, ובמקומות האלה, לנשים יינתנו תחילה. הגמרא מסבירה שהם ודאי מתייחסים למעשר העני ולא לתרומה. הנשים קיבלו ראשונים כדי שזה לא יהיה מבזה עבורם לחכות בתור - "נשים קודם". כשהיה רבא מקיים בית דין, היה דן את האנשים תחילה, כדי שיצאו לקיים חובתם במצוות, אבל כששמע דין זה שינה את דעתו והיה דם את הנשים קודם. במקרה של המשנה שבה הכהן היה מעורב בעבד, מבינה הגמרא שכאשר הזכירה המשנה מה יקרה אם ישחררו זה את זה, רואים בכך ציווי, כדי לאפשר לכל אחד להינשא. איך היו מביאים קרבן מנחה - ככהן או כישראל, כיוון שהדינים שונים בין מנחת כהן למנחת ישראל (הכהן נשרף כולו ובישראל שורפים קמיצה והשאר נותנים לכהן)? שתי אפשרויות מובאים. אם אישה התחתנה תוך שלושה חודשים מיום שכבר לא היתה נשואה לבעלה הקודם וילדה ילד שיחוסו מוטלת כעת בספק (מהבעל הראשון של השני?) מה הם הלכות ייבום לאותו ילד? אם הבעל היה כהן והשני ישראלי, הילד חייב לשמור על החומרות של שניהם. אבל לגבי עניינים כספיים או עונשים אנחנו מקילים. אם שני האבות היו כהנים, מהן הדינים השייכים? שמואל קבע שאם עשרה כהנים היו ביחד ואחד עזב את הקבוצה וזנה עם אישה, הצאצא הוא שתוקי. הם מבינים את זה שהוא לא יכול לעבוד בבית המקדש ככהן, למרות שברור שהוא כהן. למה? קונסים אותו בגלל הזנות. נשאלת שאלה ממשנה שלנו כי הם מוכיחים שהמקרה של אי המתנה של שלושה חודשים חייב להיות לאחר קשר מחוץ לנישואין (זנות) והמשנה קובעת שהוא יכול לעבוד בבית המקדש. בסופו של דבר, מסבירה הגמרא שניתן להבין את המשנה כמקרה שהאישה הייתה קטינה ונישאה על ידי אחיה או אמה ועשתה מיאון. עם זאת, אפשרות זו נפסלת גם כן, שכן צעירהשיכולה לעשות מיאון, לא תוכל להיכנס להריון ולחיות מזה כפי שנמצא בתוספתא לגבי נשים שמותר להן להשתמש באמצעי מניעת הריון. הסבר חלופי הוא שהיא הייתה מקודשת ונשואה לבעל הראשון אך הקידושין נמצאה כטעות (אולי תנאי שלא התקיים).

המצגת בפורמט pdf

הדף היום מוקדש להצלחת קמפיין גיוס ההמונים של קהילת שירת התמר באפרת ומתוך הערכה עמוקה לרבנית הקהילה שירה מרילי מירוויס.

ברייתא מפרטת כמה מקרים שבהם אדם עלול להיות חייב לעשות חליצה ​​לאמו, לאחותו או לבתו מתוך ספק. באילו נסיבות זה יקרה? מצבים ייחודיים נוספים מתוארים בברייתא אחרת - שבהם זוג יכול להביא חמישה ילדים, שלכל אחד מהם מעמד שונה - גר, גוי, עבד, ממזר וישראל. אֵיך? חידה נוספת - יכול להיות מצב שמישהו יצטרף למכור את אביו, שהוא עבד, כדי לקבל את הכתובה של אמו. אֵיך? מה זה מלמד אותך על מעמדם של עבדים והאם הם משועבדים לכתובה? המשנה תיארה עוד מצבים בהם מתערבבים בלידה שני ילדים שאחד הוא אחיינו של השני. מה הם הלכות יבום/חליצה ​​להם ולאחיהם? אם בן אשה נשואה לכהן התערבב עם בן שפחה בביתו, מה מותר/אסור לאותו בן לעשות? הוא נחשב כהן מחמת הספק ולכן הוא צריך להקפיד על חומרות של כהנים, אולם בכל הנוגע לסוגיות כספיות אנו מקילים על בסיס עקרון "המוציא מחברו עליו הראייה", חובת ההוכחה היא על זה שמנסה לתבוע את הכסף. רבי יוסי ורבי יהודה חלוקים בשאלה האם עבד יכול לאסוף תרומה מהגורן. החשש הוא שאנשים יראו אותו ויחשבו שהוא כהן ויאפשרו לו להתחתן עם יהודיה, בלי להבין שהוא עבד כנעני שלא יכול להתחתן עם יהודיה. רבי יוסי מתיר כי בעירו, הם לא מתירים לאנשים להתחתן על סמך עדות שראו אותו בתור לאסוף תרומה. רבי יהודה כי במקומו היו מקבלים עדות לייחוס אם ראו אותו בתור בבית הגרנות לחלוקת תרומה לצורך נישואין. למי עוד אסור לאסוף תרומה מהגורן?

המצגת בפורמט pdf

אם אשה היתה בהריון כשהתגיירה, ז"א שהבן הורתו כשהיה גוי ולידתו כיהודי, עם איזה קרוב משפחה מותר/אסור להתחתן? אם התינוקות של חמש נשים התערבבו בלידתם, וכולם גדלו, נישאו ואחר כך מתו בלי ילדים, ולכולם יש אחים מהאב אך אינם יודעים מי האח של מי, כיצד מתקיימת מצוות ייבום?

המצגת בפורמט pdf

הלימוד השבוע מוקדש ע"י הורי, רוברט ופאולה כהן לזכר נשמת הענא בת יצחק נחמיה, סבתי.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י שלום וטינה לם לזכר נשמת הרב נחום לם, רב נחום בן מאיר שמואל ופראל זצ"ל.

הדף היום מוקדש ע"י משה וניצן שילוני לרפואת חנוך בן שרה.

למה ר' יוחנן הקפיד על ר' אלעזר שלא ציטט הלכה בשמו? יש מחלוקת האם אדם אסור באנוסת אביו. הגמרא מביאה כמה חידות על אנשים שקשורים משפחתית בכמה דרכים שונות. האם אחים שהתגיירו חייבים בייבום? האם איסור אשת האח תקף לגבם?

המצגת בפורמט pdf

הדף היום מוקדש ע"י לאה אקנר ויונתן לורינג לכבוד בת המצווה של בתם מאירה רייזל.

הגמרא מביאה עוד מספר תירוצים לקושי על שמואל - איך הוא יכול לפסוק כרבי יוסי וגם לומר שאין מתייחסים ליבמה כאל אשת איש. המשנה מתארת ​​מקרה שבו גבר התחתן עם מספר אחיות בחושבו שאחותן נפטרה, אך למעשה, הם לא נפטרו. למי הוא נחשב נשוי ולמי לא? נדונים הלכות לגבי ייבום עם ילד בן 9. מה ההבדל בין פעולות שלו ביחס לייבום שלו לבין מי שכבר הגיע לגיל ההתבגרות? אם הוא מייבם את היבמה על ידי ביאה, מה החוזק של המעשה הזה? מה אם שני אחים כל אחד מעל תשע אבל עדיין לא הגיעו לבגרות, בצעו ייבום עם היבמה, איך אנחנו מתייחסיםלמעשים אלו? מה אם בן התשע קיים מצוות ייבום ואז מת, מה מצבה אשתו לעניין ייבום?

המצגת

מדוע אסור לאשה לחזור לבעלה לאחר שהייתה עם גבר אחר בשוגג (עד אחד העיד כי נפטר) בעוד שגבר שאשתו יצאה למדינת הים והוא התחתן עם אחותה, לאחר ששמע שאשתו מתה, אינו נענש ויכול לחזור לאשתו המקורית? התשובה מגיעה מדרשה, כי ההיגיון היה קובע שזה אסור. יש מחלוקת לגבי מצב דומה אם מישהו שוכב עם חמותו - האם אז אסור לו לחזור לאשתו (בתה) או לא? ההיגיון שהוזכר קודם שממנו היינו חושבים לקובע שאסור לחזור לאשתו אם התחתן עם עם אחות אשתו מבוסס על איסור קל – מה האיסור הקל? מובאות כמה הצעות עד שהם מסיקים שמדובר באשת איש. למה זה נחשב איסור קל? הגמרא מביאה שני הסברים לדעת הקשה להבין של רבי יוסי במשנה. שמואל פסק כרבי יוסי. נגד זה עולה שאלה מתוך ויכוח בין רב ושמואל. איך אפשר לפתור את זה?

המצגת בפורמט pdf

ישנם שלושה ניסיונות לענות על שאלה שנשאלה לרב ששת (גרסה שנייה) האם עד אחד נאמן להתיר לפטור אשה מייבום? אם יש גבר שאשתו נסעה לחו"ל ונאמר לו שהיא מתה והתחתן עם אחותה, מה הדין?