דף נלווה
הגמרא מביאה ברייתא שנייה ובה חמישה טיעונים נגד טענת הבייתוסים, לפיה יש להביא את קרבן העומר תמיד ביום ראשון בשבוע שלאחר היום הראשון של פסח. הברייתא מסיימת בלימוד מן הפסוקים שגם קצירת העומר וגם הספירה צריכות להתבצע בלילה, בעוד שהקרבת הקרבן עצמה נעשית ביום.
רבא עובר על תשעת הטיעונים שהציגו חכמים נגד הבייתוסים (הנמצאים בשתי הברייתות) ודוחה באופן שיטתי את שלוש הטענות הראשונות המופיעות בכל ברייתא.
המשנה ממשיכה לתאר את תהליך הבהוב (קלית) גרגירי השעורה. רבי מאיר וחכמים חולקים לגבי השלב המדויק שבו מתבצע ההבהוב והאופן שבו יש לבצעו.
לבסוף, שיירי קמח השעורים שנותרו לאחר תהליך הניפוי נפדים. חכמים ורבי עקיבא חולקים בשאלה האם קמח זה שנפדה פטור בסופו של דבר מחובת הפרשת מעשרות.