דף נלווה יבמות נג

אם אחד עשה חליצה ​​ואחר כך עשה מאמר, רבי עקיבא סובר שהמאמר אינו תקף, חכמים סוברים שזה תקף ורבי יהודה הנשיא סובר שזה תלוי אם הוא קידש אותה לצורך נישואין או ייבום, כי קידושין לצורך ייבום (מאמר) יעיל רק בגלל הזיקה, שבמקרה הזה כבר לא קיים. לאחר שהובאו שני הסברים לוויכוח בין רבי יהודה הנשיא לחכמים בסוף יבמות נב, יש עוד ארבעה הסברים. כל אחד מסביר את המקרה שבו הם חולקים בצורה אחרת. המשנה קבעה שאם חליצה ​​או בעילה היו הפעולה הראשונה שנעשית, לא יהיה כלום לאחר מכן. אולם לשון משפט הקובע כך דנה רק בחליצה, לא בבעילה. הגמרא מפקפקת בנקודה זו ומביאה שתי תשובות. מספר שורות במשנה מושוות לעמדות תנאיות או אמוראיות אחרות בניסיון לומר שהמשנתנו אינה תואמת דעה זו או לומר שהיא יכולה לספק תמיכה לדעה מסוימת. מספר הצעות אלו נדחות מכיוון שהתבססו על קריאה שגויה ואי הבנה של המשנה. כמו כן, מועלות שאלות על חלקים מהמשנה שנראים מיותרים. נראה שהם הוצבו במשנה למטרות סגנוניות - להביא מקרים מקבילים זה לזה למרות שאין בהם שום חידוש. לגבי הוויכוח במשנה על בעילה - האם בעילה פסולה (שבאים אחרי מאמר או גט) יעילים לחלוטין או לא. יש דעה שלישית בנושא. מבואר הנמקה של כל אחת משלוש הדעות. ייבום יעיל גם אם מישהו מהצדדים ביצע זאת בשוגג או באונס. זה יעיל בין אם עסק בשלבים הראשונים של בעילה (העראה) ובין אם השלימו אותה. הדין הוא כך לגבי כל המקרים של יחסים אסורים. הגמרא מפקפקת בלשון המשנה "אפילו אם הוא שוגג והיא מזידה" - מדוע לשון "אפילו"? מה זה ייבום באונס?

הדף היום מוקדש לזכרם של כל אלו שנספו בשואה.

הדף היום מוקדש ע"י ליאנור דייויס לכבוד הוריה, הרב רובי וסוזן דייויס. "בלימוד דף זה אני מסיימת את הש"ס!"

הדף היום מוקדש ע"י קרוליין בן-ארי לזכר נשמת אביה ישראל בן מאיר ושרה.

המשנה קבעה שאם עשה מאמר ואחר כך בעל את היבמה, זו המצווה. מה זה אומר "זו היא מצוותה"? האם זה מראה שהמשנה יכולה להיות תמיכה לדבריו של רב הונא שזו הדרך האידיאלית לקיים את המצווה? אם לא, כיצד ניתן להסביר את המשפט הזה? עוד אמר רב הונא שאם בועלים ואחר כך עושים מאמר, זה גם יהיה יעיל. אבל האם לא מקבלים מלקות אם מדלגים על מאמר והולכים ישר לבעילה? כן, אבל המלקות הם דרבנן אז ברמה דאורייתא זה יהיה יעיל. רב היה נותן מלקות לגברים שהתקדשו בביאה או התקדשו ברחוב או ללא שידוכים או שביטל גט או נתן גט בהצהרה שמתן הגט היה בכפייה, או למי שפעל בחוצפה כלפי שליח בית דין, או שלא הגיע לבית המשפט לאחר 30 יום לבטל נידוי, או גר בבית חותנו (מחשש שיקרה משהו בינו לבין חמותו). לנהרדעא הייתה גרסה אחרת בדברי רב ובאיזה מקרים היה נותן מלקות. מה תכלול הכתובה של נישואי ייבום? אם גט נכתב בצורה לא נכונה (כתוב שהיא גרושה ממנו ואסור לכל גבר אחר - מה שבדרך כלל אינו יעיל בגט), וניתנה ליבמה, האם יאסור אותה לקרוביו ואותו לקרובותיה וגם לאסור עליו ועל אחיו לקיים עמה ייבום? שאלה דומה נשאלת לגבי מקרה של גט שניתן לפני הנישואין בתנאי שיחול מיד לאחר הנישואין. מה אם ניתן גט במיוחד כדי להסיר את הזיקה או רק את המאמר - האם זה יעיל או לא? רב קובע שהמשנה הולכת לפי רבי עקיבא שגורס שבאיסורי לאו קידושין אינם תוספים. על כך עולה שאלה מתוך אמירה אחרת של רבי עקיבא. הקושי הזה נפתר ומובא ברייתא לתמוך ברבי. אם אחד עשה חליצה ​​ואחר כך עשה מאמר, רבי עקיבא סובר שהמאמר אינו תקף, חכמים סוברים שזה תקף, ורבי יהודה הנשיא סובר שזה תלוי אם הוא קידש אותה לצורך נישואין או ייבום, כי קידושין לצורך ייבום (מאמר) יעיל רק בגלל הזיקה, שבמקרה הזה כבר לא קיים. רב יוסף משווה את עמדתו של רבי יהודה הנשיא למקרה של מי שמעדר את נכסיו של מתגייר שמת (הפקר) אבל חשב שהוא שלו. אביי דוחה את ההשוואה ומציע השוואה למקרה אחר שהוא מעשה יעיל, ולכן מפרש מחדש את עמדתו של רבי יהודה הנשיא.

המצגת בפורמט pdf

הדף היום מוקדש על ידי אלי גלמן לזכר בעלה, ראובן גלמן, ראובן שמעון בן שרגא דוב, שיום פטירתו היה בחול המועד פסח. תלמיד חכם, חוקר ומורה, הוא אהב את המפגש בין תורה ומדע ובמיוחד את הסוגיות הפחות ידועות ופחות מציאותיות. הוא בטח היה מוצא דברי חכמה להגיד על כל דף.

רבן גמליאל וחכמים חולקים האם יש מאמר אחר מאמר או גט אחר גט. מה ההיגיון שעומד מאחורי כל דעה? רבא מביא הסבר לרבן גמליאל אך אביי מעלה קושי ולכן מספק הסבר אחר. אביי מסביר עוד שלפי רבן גמליאל, ביאה פסולה (חלשה) - זאת אומרת, לאחר שניתן גט ביבמה אחת, היבם קיים יחסים עם יבמה אחרת (עם צרתה), הוא חזק יותר במובן אחד ממאמר אבל חלש יותר במובן אחר. מובאת ברייתא המבארת ביתר פירוט את דעותיהם של רבן גמליאל וחכמים במתן מקרים ספציפיים. כיצד משתלבות דעותיהם עם שמואל ורב לגבי זיקה וחליצה ​​פסולה? אם רבן גמליאל סובר שאין מאמר אחרי מאמר, אז למה אי אפשר לעשות ייבום עם היבמה הראשונה? רבי יוחנן ליקט מאמרים שונים של רבנים שונים והראה כי כולם סבורים באופן דומה שמאמר קונה קניין גמור.

המצגת בפורמט pdf

הדף של היום מוקדש לכבוד ג'ון ויעל כהן ביום נישואיהם ה-24. מזל טוב!

כיצד נפתרת הסתירה האחרונה שהעלה מנשה נגד ישעיהו? אם התורה אמרה שיש לאדם כמות קבועה של שנים לחיות וישעיהו אמר שהקב"ה לחזקיהו חמש עשרה שנים נוספות לחיות בגלל תפילתו, איך זה מסתדר? התשובה היא שיש מחלוקת תנאים איך לענות על השאלה. דעה אחת היא שלאדם יש כמות שנים מוגדרת ואם הוא ראוי, יחיה עד גיל זה, אבל אם לא, מספר השנים מצטמצם. דעה נוספת היא שאם אדם ראוי, ניתן לקבל יותר ממה שהוקצב. רב יוסף מעיר על החלק האחרון של המשנה בו היו מקרים רבים ושונים שהתייחסו למקרה שאישה מתה, בעלה או בעלה לשעבר יכולים לשאת את אחותה - באומרו כי הנה דוגמה למקום בו הוסיף רבי יהודה הנשיא דבר מיותר. האם יש משמעות לגט שניתן לאישה אחת לאחר שכבר ניתנה גט לצרתה או מאמר שנעשה לאישה אחת לאחר שכבר בוצעה מאמר בשנייה או בעילה לקיום מצוות ייבום לאחר שכבר נעשה לשני או חליצה ​​אחרי חליצה? חכמים ורבן גמליאל חלוקים ביניהם בנושא. המשנה מביאה כל שינוי אפשרי של גט, מאמר, בעילה וחליצה ​​שבוצעו על ידי שני אחים על יבמה אחת או יבם אחד על שתי נשים הממתינות לייבום. ההשלכות העיקריות הן - האם קרובי האישה אסורים ליבם? אם בוצעה קידושין לאחר מכן, האם הם תקפים? האם בכל זאת צריך לעשות חליצה ​​או שיצאו ידי חובת הייבום? האם הפעולות הללו מעבירים לגמרי את הזיקה (החיבור) של היבמות ליבם? על ידי חליצה ​​או בעילה יוצאים ידי חובת ייבום לחלוטין - אבל האם זה נכון רק אם זו הייתה הפעולה הראשונה שנעשתה או שזה גם אם היא התרחשה לאחר פעולה אחרת כמו מאמר או גט? גם זה נושא למחלוקת. מדוע מתן גט ליבמה יעיל לאסור על האחים לבצע ייבום עליה או על כל אחת מהנשים האחרות, אם גט לא יעיל למי שאינו נשוי? מדוע מאמר יעיל לאסור על יבם להתחתן עם הנשים האחרות (צרות)? מדוע לדעת חכמים בעילה אחרי גט או מאמר אינם מספיקים כדי לסיים את חובת הייבום, אבל חליצה ​​אחרי גט או מאמר תספיק?

איזהו ממזר? ישנן שלוש דעות שונות - האם זה מיחסים אסורים שהם רק חייבי לאוים (רבי עקיבא), כאלה שדינם כרת (שמעון התימני) ואלה שדינם מיתת בית הדין (רבי יהושע)? המשנה פוסקת כרבי שמעון התימני אך מביאה תמיכה לדעתו של רבי יהושע מתוך ספר יוחסין שבו מופיע מישהו שהיה ממזר ונולד מאשת איש, שדינם במיתת בית דין. אם אשתו או יבמה של מישהו מתה, אפשר להתחתן עם אחותה. זה מותר רק בפטירתה, אבל אסור לאחר גירושין או חליצה. ישנן שלוש דרכים שונות להבין את דעתו של רבי עקיבא. כיצד נלמדות הדרכים השונות הללו מתוך הפסוקים, וכיצד נלמדות דעותיהם של רבי שמעון התימני ורבי יהושע? כל הדעות מסכימות שמי ששוכב עם אשתו כשהיא בנידה או אשה סוטה (לאחר שבגדה בו), הילד אינו ממזר. הסיבה היא בגלל שקידושין תופסים. לגבי אשה הממתינה לייבום אשר מקודשת על ידי גבר אחר (זר), יש ויכוח אם קידושין תופסים ולכן מקרה זה לא הוזכר ברשימה זו שצאצאיהם אינם ממזרים. שלושה דברים היו רשומים במגילת היוחסין שהוזכרה במשנה: שאדם מסוים היה ממזר (כנזכר במשנה), משנתו של רבי אליעזר בן יעקב קו ונקי, ושמנשה המלך הרג את ישעיהו. מדוע מנשה הרג את ישעיהו? הוא דן אותו לדין מוות כי אמר שלושה דברים נגד משה רבינו. מה היו שלושת הדברים? מה יכול היה ישעיהו להשיב למנשה ולמה הוא לא ענה לו? איך הרגו אותו?

דף נלווה יבמות מח

הברייתא קבעה שהתהליך לגיור זהה עבור עבד משוחרר כמו עבור מתגייר. הגמרא מניחה שהם התכוונו שגם עבד משוחרר צריך לקבל מצוות עם הטבילה במקווה. עם זאת, זה סותר ברייתא שגורסת שאין צורך. רב ששת מיישב זאת באומרו שיש מחלוקת תנאי בנושא זה כפי שניתן לראות במחלוקת בין רבי שמעון בן אלעזר לחכמים בעניין אשת יפת תואר. מה הסיבה לכל אחד מהדעות שלהם? רב פפא מטיל ספק בתשובתו של רב ששת אם ניתן ללמוד מאשת יפת תואר לעבד/שפחה כנעני/ת, כיון שהמקרים אינם זהים - מאחר והאשת יפת תואר באה ממקום שבו לא שמרה מצוות כלל, והעבד שמר מצוות לפני שהשתחרר. דחייה זו מוכח גם מברייתא. מתרצים את הקושי באופן אחר - המשפט שבו כתוב שגר ועבד משוחרר שוים, מתייחס לעניין טבילה במקווה ולא נאמרה בקשר לקבלת מצוות. יש עוד כמה מחלוקות תנאיים בנוגע לפרטים של התהליך שצריכה לעבור אשת יפת תואר אם גבר יהודי מעוניין להתחתן איתה. האם היא מגדלת ציפורניה או חותכת אותן? האם היא בוכה על הוריה או על האלילים שהיא משאירה מאחור? כמה ימים היא בוכה - 30 או 90? האם אפשר להחזיק עבדים כנענים אם הם לא עושים ברית מילה? בסוגיה זו יש ויכוח בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא. מאילו פסוקים בתורה נלמדות דעותיהם? רבי יהושע בן לוי אמר שמי שקונה עבד מאינו יהודי ואינו רוצה לערוך מילה יכול להחזיקו לשנה אבל אם לאחר שנה הוא עדיין לא רוצה לעשות ברית מילה, חייב הבעל למכור אותו בחזרה לאינו יהודי. האם זה מסתדר רק עם דעתו של רבי ישמעאל או שאפשר להסביר את זה גם לפי שיטת רבי עקיבא? רבין אמר בשם אחרים שאם קנה עבד בתנאי שלא ימול, אז יכול להשאירו ערל. האם זה מסתדר רק עם דעתו של רבי ישמעאל או שאפשר להסביר את זה גם לפי רבי עקיבא? מדוע המתגיירים סובלים בעולם? הגמרא מביאה ארבע תשובות.

המאמר של ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

הדף היום מוקדש ע"י יחיאל ברקוביץ לזכר נשמת אמו שרה ברקוביץ "היא שרדה את השוואה, עמדה על עקרונותיה, והאמינה בחינוך יהודי".

הדף היום מוקדש ע"י דבורה רדומסקי לכבוד בת המצווה של בתה, אלישבע יהודית.

אם מישהו אומר שהוא גר, האם אנחנו מאמינים לו? איזה סוג של הוכחה נדרש ובמה זה תלוי? האם יש הבדל בין גרים בארץ ובחו"ל? צריך להתגייר בבית דין - אי אפשר להתגייר בעצמו. מסופר על מקרה שבו הניחו שמישהו יהודי ואז אמרו שהוא התגייר לבד. רבי יהודה פסק שיש לקבל את עדותו על עצמו שהוא כבר לא נחשב יהודי (כי התגייר בלי בית דין), אבל לא קבלו את עדותו לקלקל את ילדיו. הגמרא מפקפקת בפסיקתו של רבי יהודה על סמך פסיקה אחרת שלו לגבי עדות אב שמתקבלת כדי לפסול את ילדיו. רב נחמן ורבא מביאים כל אחד תשובות שונות כדי לפתור את הסתירה הזו בדברי ר' יהודה. מה הנוהל כשמישהו בא ואומר שהוא רוצה להתגייר? ראשית אנחנו מנסים להרתיע אותם - למה? אבל אם הם רוצים אנחנו מקבלים אותם ולא מנסים יותר מדי להרתיע אותם - זה נדרש מרות ממגילת רות. כמה אנשים צריכים להיות נוכחים בזמן הטבילה במקווה? עבד כנעני שמשתחרר צריך לטבול במקווה - אבל האם הוא צריך לעשות גם קבלת מצוות בזמן הטבילה?

רב אמר שמי שמי שקונה עבד כנעני מעובד כוכבים אין לו עדיין זכויות מלאות בעבד ולכן אם העבד טובל לשם גיור, הוא נחשב כיהודי ומשוחרר מעבדות. למה? מובאת סתירה לדבריו והסתירה נפתרת. רב אויא מצמצם דבריו כדי להוציא מקרה שבו קונים את העבד ישירות מהעבד עצמו, אך מעלים קושי נגדו. עבד כנעני צריך למול ולטבול לשם עבדות. כדי למנוע מהעבד להשתחרר בתהליך הטבילה (אם מתכוון לגיור), מציע שמואל להראות בעלותו עליו כשמכניסים אותו למקווה, להבהיר שהוא טובל לשם מצווה. מסופר על אירוע טבילה שבו קיימו דבר זה. כשהגיע רבי חייא בר אבא לעיר מסוימת, הוא ראה מספר דברים שאנשים לא עשו כמו שצריך. היו להם נשים יהודיות שהתעברו מגברים שנימולו לשם גיור אך עדיין לא טבלו. יהודים שתו יין שנמזג על ידי עובדי כוכבים ואכלו תורמוסים שבושלו על ידי עובדי כוכבים. לאחר התייעצות עם רבי יוחנן, הוא נזף בעם על כל המעשים הללו. מה היה בעייתי בכל אחד מהם? יש ויכוח משולש לגבי פעולות גיור חלקיות – מל ולא טבל, טבל ולא מל - האם נחשב ליהודי או לא? על מה מתבססת כל דעה? כפי מי פוסקים?

הדף היום מוקדש על ידי דבורה הופמן-וויד "בהוקרת תודה לאמי בת ה-90, ג'רלדין הופמן, שילדה אותי היום לפני 69 שנים."

מה מעמדו של ילד שנולד לאב לא יהודי או לעבד כנעני ולאם יהודייה? האם הילד ממזר? האם הילד אינו ממזר, אלא פסול מלהתחתן עם כהן? יש דעות שונות לגבי הנושא הזה. ר' יוחנן אמר שכולם מודים שהולד ממזר - למי הוא התכוון בדבריו "הכל מודים"? בהתחלה חושבים שזה ר' שמעון התמיני אבל מעלים קושי נגד דעה זו, ורב יוסף מסביר שמדובר ברבי יהודה הנשיא. הובא מקרה עם שבויה שהייתה בהריון. רבי אמי רצה להכריז על הילד כממזר על פי דעתם של רבי יוחנן, רבי אלעזר ורבי חנינא, אך רב יוסף השיב נגדו שאם אתה פוסק כך בגלל שיש הרבה רבנים שפוסקים ככה, אני אביא לך רשימה ארוכה יותר של רבנים שלא סוברים ככה - רב ושמואל בבבל ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בישראל. רב יוסף מסביר שיש לפסוק להחמיר משום שר' יהודה הנשיא סובר ככה. ר' יהושע בן לוי שהתיר את הולד מדין ממזר, פסל אותה לכהונה - למד מקל וחומר מאלמנה. אביי מקשה על רב יוסף ומביא מסורת אחרת בדברי ר' יהודה הנשיא שבה הוא התיר את הולד. למרות שרב התיר גם, אדם מסוים (שנולד מאב שאינו יהודי בא לפני רב ולאחר ששמע את פסק דינו המתיר, ביקש לשאת את בתו של רב, ורב לא הסכים לכך. על כך נמתחה ביקורת על רב שכן לא היה מוכן לפעול על פי דבריו, אולם רב עמד חזק והסביר מדוע אינו מוכן. רב התעצבן על מי ששאל אותו את השאלה וגרם למותו. חצי עבד/חצי בן חורין שיש לו ילד עם אישה יהודייה, מה מעמדו של הילד? שאלה זו נשאלה לרבא והוא ענה שהילד אינו ממזר. רב יוסף הטיל ספק בכך שקבע שזה חייב להתבסס על רב יהודה שפוסק שילד של עבד ואישה יהודיה לא ממזר, אבל רב יהודה אמר במקום אחר שלילד של חצי עבד/חצי בן חורין אין תקנה (כלומר הילד הוא ממזר). איך אפשר לפתור את הסתירה? עבד/אינו יהודי מקיים יחסים עם אישה נשואה, האם מתייחסים אליה כאשת איש (כלומר, האם הולד ממזר) או שאין עניין של אשת איש ביחסים עם אינו יהודה/עבד? זה נושא לוויכוח בין רבנים שונים. רבא התיר לרב מרי בן רחל שאביו היה אינו יהודי (שאחר כך התגייר) להיות פקיד בבבל כיוון שהוא ראה בו יהודי לחלוטין בעקבות האם. אשה לא יהודיה הוטבלה במקווה על ידי עבדו של רבי חייא בר אמי לצורך נידה, אבל רב יוסף אמר שזה יכול לחשב גם לגיורה. מובאים עוד כמה מקרים דומים.

דף נלווה יבמות מד

המשנה מסבירה שאם יש ארבעה אחים שמתו כולם ללא ילדים, האח הגדול שעדיין חי יכול לעשות ייבום עם כל אחת מנשותיהם. איך אפשר להתחתן עם ארבע נשים - זה לא אחראי מבחינה כלכלית? מי שיש לו שתי נשים, רק אחת מהן צריכה לעשות ייבום או חליצה. מאיפה זה נדרש? למה שניהם לא צריכות לעשות ייבום? האם עדיף שאחת תעשה ייבום והשנייה חליצה? למה לא עושים ככה? רבי עקיבא סבור שמי שמתחתן עם מי שאסור בחייבי לאוים, הילד שנולד מאותו זיווג הוא ממזר. חכמים סוברים כי רק נחשב ממזר כאשר מדובר באיסור כרת. הדוגמה שהובאה בה מסכימים הרבנים שהילד הוא ממזר היא קרובת גרושתו. המשנה הזכירה שרבי עקיבא סבר שמי שמתחתן עם קרובת חלוצתו, הולד ממזר. אבל האם זה לא אסור רק מדרבנן - ואם כן, איך אפשר להגיד שהולד ממזר? מציעים לשנות את נוסח המשנה לקרובת גרושתו. הגמרא מנסה למצוא ראייה לנוסח זה מלשון המשנה בהמשך המשנה אך הוכחה זו נדחית. מובאת תשובה אחרת להסביר מדוע רבי עקיבא אומר שקרובת חלוצתו יכול ליצור ממזר, כי ניתן לדרוש הלכה זו מהתורה. רב יוסף אמר כי כולם מסכימים שהילד שנולד ממי שנישא לגרושתו בשנית לאחר שנישאה לאדם אחר, פסול מלהתחתן עם כהן. שלוש שאלות עולות נגד דבריו - שתיים נענות אך אחת לא. לפיכך, דבריו של רב יוסף מתוקנים לומר שכולם מסכימים שאם גבר מתחתן עם אישה שאסורה עליו באיסור כרת, הולד פסול לכהונה. מי זה "כולם" שמסכימים לפי דברי רב יוסף? זה מתייחס לר' יהושע ונלמד מקל וחומר מאלמנה.