דף נלווה תענית יא
המהלך בדרך צריך להמעיט באכילה – או בגלל שמזונו אינו טוב לבני מעיו, או בגלל החשש שלא יישאר לו מספיק אוכל. מהן הנפקא מינות בין שתי הסיבות האלו?
בשעת רעב, אסור לשמש מטתו אלא אם כן אין לזוג ילדים. כמו כן, אסור לפרוש מן הציבור בשעת רעב. מי שפורש מן הציבור מכונה בגמרא "בינוני" לומר, אינו רשע גמור אך גם אינו מזדהה עם הציבור בצערו.
מי נחשב רשע? אדם כזה למיתתם של צדיקים.
מה כדאי לעשות בכדי לצער עצמו עם הציבור ומה השכר שמקבל? יש להשתתף בצער הציבור, כפי שעשה משה במלחמת עמלק – הוא לא ישב באוהל אלא עמד עם העם. השכר על כך הוא שזוכה לראות בנחמת הציבור.
מי מעיד על אדם שפורש מהציבור? יש כמה אפשרויות: אבני וקורות ביתו, שני מלאכי השרת שמלווים את האדם, נשמתו, ואבריו. בכך יש אזהרה לאדם שלא יחשוב שאין אף אחד שידע – כל מעשה נרשם ונודע.
הצדיקים נענשים על עבירות קלות, הרשעים מקבלים שכר על מצוות קלות, ובסוף חייו האדם מצדיק את דינו ביום הדין. כלומר, הוא מכיר בצדקת המשפט האלוקי ומבין את משמעות מעשיו.
האם זה נחשב דבר חיובי לאדם להתענות או האם זה דבר לא מומלץ? יש שתי גישות לדבר, והן נלמדות מהנזיר שעליו נאמר "אשר חטא על הנפש" . יש הסוברים שהוא חטא בגלל שנדר לא לשתות יין - כלומר, עצם ההימנעות היא חטא. ויש הסוברים שמדובר רק במי שנטמא למת.
יש שני סוגים של אנשים – אלו שיכולים לסבול תעניות ואלו שלא. לתלמידי חכמים אסור לצום, כי הדבר מבטל אותם מתלמוד תורה.
אין תענית ציבור בבבל חוץ מתשעה באב.
הלן בתעניתו (לאחר שצם יום שלם, החליט להישאר בצום עד למחרת בבוקר) – האם הוא אומר תפילת עננו למחרת? הדבר תלוי בשאלה האם תענית יכולה להיות רק לשעות או האם תענית נחשבת רק כאשר היא נמשכת יום שלם. אם תענית לשעות נחשבת – יאמר עננו,, ואם לא – לא יאמר.