דף נלווה ראש השנה כו

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י בקי גולדשטיין לכבוד יום הולדת של נכדה שלה, שרי ויום נישואין של הוריה קובי ורותם. "שרי נולדה בשבוע 25 ושקלה 890 גרם בפרשת חיי שרה. רבנים הציעו לקרוא לה שרי, שם חזק יותר משרה. כך התחילו שבועות של תפילות ברחבי העולם לרפואה שלימה בזמן ששרי כבשה את ליבנו. אני יודעת שהמלאך השומר עליה תמיד היה שרה אימנו" מזל טוב!

הלימוד השבוע מוקדש על ידי טרי קריבושה לרפואה אלישבע בת אורה.

האם עד יכול להיות דיין? ברור ממשנתינו שכן. אבל איך זה מסתדר עם שיטת ר' עקיבא שטוען שלא? אולי יש לחלק בין דיני נפשות (ששם אמר ר' עקיבא שאין עד נעשה דיין) לבין קידוש החודש. כל השופרות כשרים חוץ משל פרה - כי של רה נקרא קרן ולא שופר? ר' יוסי חולק. על בסיס הפסוק "במשוך בקרן היובל" ששם גם שופר נקרא קרן. הוכחתו נראית חזקה - אם כן, איך יגיבו חכמים לדבריו? עולא ואביי מביאים סיבה אחרת להסביר את שיטת חכמים, מעבר למה שכבר כתוב במשנה. הגמרא מביאים סדרה של קושיות על דברי עולא ומתרצת אותם. למה כל אחד נתן הסבר לחכמים כשטעם לדבריהם כבר היה מוזכר בגמרא? הגמרא מסבירה מנין לנו שכשכתוב בפסוק שהוזכר במשנה "היובל" המשמעות לאיל? ומשם סוטים מהנושא ומדברים על כל מיני מילים שלא ידעו מה פירושם ומפרשים אותם ותוף כדי, מסבירים ממי למדו את פירוש המילה. המשנה מביאה שתי דעות שונות לגבי סוג השופר (מיעל ופשוט או מאיל וכפוף) שיש להשתמש בו לראש השנה, ליום כיפור של שנת היובל ולתעניות. במקדש גם תקעו באותם ימים בחצוצרות. מה היה עיקר? בגמרא, לוי מביא גישתו שקצת שונה משתי השיטות במשנה.

הדף היום מוקדש ע"י בטצי מהלמן לעילוי נשמת דודה, קרל פלדמן, עקיבא בן אפרים ושרה.

היו מספר מקרים שבהם העדים אמרו משהו שלא נראה כאמת, כגון הירח היה במזרח בבוקר ובמערב בערב או הירח החדש נראה בליל השלושים אבל לא השלושים ואחת. בכל מקרה היה רב שטען שהם עדי שקר אבל רבן גמליאל קיבל את העדות. במקרה השני, שבו רבי דוסא בן הורכינס חלק על רבן גמליאל, בא ר' יהושע ואמר שנראים לו דברי ר' דוסא. רבן גמליאל גזר על ר' יהושע להתייצב לפניו ביום שלפי רבי יהושע יפול ביום הכיפורים עם מקלו וכספו, כדי להבהיר שהחלטת רבן גמליאל מחייבת את כולם. רבי עקיבא הציע לרבי יהושע להקשיב לרבן גמליאל מאחר שהוא כבר קבע שזה ראש חודש ודבר שנקבע על ידי בית הדין תקף אפילו אם הוא לא מדויק. רבי דוסא גם מייעץ לו לציית לדברי רבן גמליאל, ומסביר את הכוח של בתי הדין בכל תקופה. רבי יהושע מופיע כמבוקש ורבן גמליאל משבחו. הגמרא מסבירה מדוע קיבל רבן גמליאל את עדות העדים כאשר האחרים לא. הגמרא מביאה סיפורים אחרים שבהם היה בלבול אם הירח החדש נראה או לא. גרסה קצת שונה של סוף הסיפור עם רבן גמליאל ורבי יהושע מופיעה בברייתא. ברייתא אחרת מספרת גרסה מעט שונה של הדרשה שבה השתמש רבי דוסא כדי לשכנע את רבי יהושע לבוא לפני רבן גמליאל כמבוקש. ההוכחה היא מפסוק המשווה את משה ואהרן לשמואל, ועוד אחד המשווה את שמואל לגדעון, שמשון ויפתח. אף על פי שכולם לא היו גדולים כמו משה, עדיין משווים אותם אליו בהיותם מנהיגי דורם. הפרק השלישי מתחיל במקרה בו העדים הגיעו ביום 30, אך הם לא הספיקו לומר "מקודש" לפני שהיום הסתיים. במקרה זה, ראש חודש הוא למחרת. אם רק הדיינים בבית הדין ראו את הירח החדש או רק שלושה מהדיינים ראו, שניים מהדיינים מעידים לפני האחרים, לפחות לפני שלושה אחרים. הגמרא מסבירה שהמשנה מלמדת אותנו שגם אם מתחילים להתעסק עם העדים ביום, אי אפשר לסיים בלילה (בניגוד לדין ממוני שיכולים לסיים דין שהתחילו). עוד למדנו מהמשנה כי בסוגיה זו אין לקבל דיין אחד שהוא מומחה במקום שלושה. מהיכן דורשים הלכות אלו מהתורה?

דף נלווה ראש השנה כד

תמונות

הדף היום מוקדש ע"י מינה פליג ונעמי פרזיגר לעילוי נשמת סבם, אשר אנשל בן שאול יחזקאל ורבקה גרינפלד ז"ל ביום פטירתו ה56. היא וסבתה אטה שלחו בנותיהם לבית ספר חלוצי בזמנו, שולמית, ששם למדו תורה, דרך ארץ ועברית. והדף גם מוקדש ע"י הורי, אחי וממני לעילוי נשמת סבתי, סוניא ושיץ, שרה בת יצחק וינטה רחל ז"ל, בשנה לפטירתה. היא היתה אשה מיוחדת שבנתה מחדש את חייה כמה פעמים, החל מעזיבת משפחתה בשנת 1939 מוינה לבנות חיים חדשים לעצמה בארצות הברית בגיל 14. היא העריכה חינוך, עבודה קשה ואף פעם לא התלוננה! מתגעגעים אליך.

מה היו השאלות שהיו שואלים את העדים? מה היו התשובות ה"נכונות"? אילו פערים בין עדות שני העדים יפסול אותם כעדים ואיזה אי התאמה ניתן היה להתעלם מאחר שההבדל לא היה כה גדול? עדות לכך שהירח החדש נראה משתקף ממשהו לא תתקבל. או שנראה מאחורי עננים או מאחורי זכוכית. אם במקרה הבחין בירח החדש והלך להסתכל בכדי להעיד ולא ראה אותו יותר, אי אפשר להעיד. בית הדין היה מכריז על החודש החדש באמירת "מקודש" והאנשים היו עונים "מקודש. מקודש". מאיפה כל זה נדרש? ישנן ארבע דעות שונות לגבי האם טקס זה נעשה רק בחודש של 29 יום או גם על חודש של 29 וגם על חודש של 30 יום, או רק על חודש של 30 יום, או לא על אף אחד מהם. לרבן גמליאל היו צורות שונות של הירח בהן היה משתמש כדי לחקור את העדים. האם זה מותר? האם לא דורשים בברייתא שאי אפשר לעשות צורות בצורה של משמשי ה', שכנראה כוללים מאורות השמיים כמו הירח. מתקיים דיון מה בדיוק כלול באיסור זה. אולי הכוונה היא רק לפריטים שניתן לשחזר, כמו בית במידות המדויקות של ההיכל או כלים בצורה של כלי המקדש. מעלים מספר שאלות נגד הצעה זו מכיוון שמקורות אחרים מצביעים על כך שגם תמונות אחרות אסורות, כולל הירח. בסופו של דבר, מציעה הגמרא שאו שגוי עשה אותם ומכיוון שהיו לשימוש ציבורי, לא היה חשד שישמשו לעבודת אלילים, או שהתמונות נעשו בחלקים ולכן לא היתה צורה שלמה, או היה מותר רבן גמליאל לעשות לשימוש לצרכי למידה.

תמונות

מדוע הודלקו משואות רק בחודשים חסרים ולא בחודשים מלאים? למה לא הפוך? כמה סוגים של עצי ארז יש? יש אומרים ארבעה ויש אומרים עשרה. אחד מהם הוא עץ אלמוגים ומביאים מימרה של רב כדי להסביר את האופן המסובך שבו היו מוציאים אותו מהמים. עץ זה היה בעל ערך רב. כל העצים שנעקרו על ידי הגויים בירושלים יוחזרו על ידי הקב"ה - זה נגדרש מהפסוק הנזכר בו פורטו סוגי הארזים השונים. רבי יוחנן אומר מספר אמירות על החשיבות של ללמד תורה לאחרים ולא רק ללמוד. ומוסיף עוד אמירה על כך שהגויים נענשים על הריגת מלמדי תורה כמו רבי עקיבא. מזוהים המקומות המוזכרים במשנה בהם הדליקו את המשואות. מובאת רשימה חלופית - איך זה מתחבר לזה שבמשנה? שתי אפשרויות מובאות כדי להסביר. המרחק בין ההרים מתואר כקצר יותר ממה שהיה ידוע בתקופת האמוראים. איך זה יכול להיות? כדי לתמרץ אנשים לבוא להעיד על הירח החדש, נערכה ארוחה חגיגית בחצר בבית יעזק, שם היה בית הדין חוקר את העדים. אם באו בשבת, אסור היה להם ללכת הביתה, ואפילו לא לצאת מהחצר בגלל שכבר יצאו מתחום שבת בכדי להגיע. אולם מאחר שהדבר ירתיע עדים מלבוא, התיר להם רבן גמליאל ללכת אלפיים אמה לכל כיוון. זה הותר גם עבור קבוצות אחרות של אנשים שצריך לתמרץ, כמו מיילדת, כבאי ואחרים. מה הייתה האטימולוגיה של השם בית יעזק (יעזק או יזק) - האם הייתה לו קונוטציה חיובית או שלילית? אילו שאלות נשאלו מהעדים כדי לוודא שהם דוברי אמת? ברגע שהיו להם עדים טובים, הם עדיין היו שואלים במקצת את האחרים שלא ירגישו שהיה בזבוז זמן שהגיעו ולא יגיעו שוב.

הדף היום מוקדש ע"י לאה בריק, לכבוד בנה, שועה בריק לכבוד קבלת סמיכה מישיבה אוניברסיטה.

יש שתי גרסאות לסיפור שבו עיכבו עדים בלוד בשבת כי הגיעו הרבה עדים. לפי הגרסה במשנה, ר' עקיבא עכבום ורבן גמליאל נזף בו. לפי הברייתא, זה היה ראש העיר של גדר (ושמו זפר) ורבן גמליאל הורידו מתפקידו. האם אב ובן יכולים להצטרף לקידוש החודש. על זה יש ויכוח במשנה בין ר' שמעון ותנא קמא. ר' יוסי מביא מעשה לחזק שיטת תנא קמא שלא מקבלים עדותם. ר' שמעון פוסל עבד משוחרר ור' יוסי מכשירו. מי עוד פסול להעיד? המשנה מביאה רשימה של פסולים לעדות מדרבן כגון המשחק בקוביא, מלווה בריבית וכו', כפי במופיע בסנהדרין כד: עדים אלו (שהם פסולים מדרבנן) יכולים להעיד רק בדברים שגם אשה יכולה להעיד. אפשר לחלל שבת גם לעזור לעד להגיע לבית הדין וגם להביא מקלות או אוכל כפי הצורך. פרק שני מתחיל עם נושא הבייתוסים שניסו לשבש את הלוח ולהביא עדים שישקרו שראו את הירח. בגלל זה התירו בשבת גם להביא עד להעיד על אמינותו של עד שלא מוכר להם. משמע מהמשנה שעד אחד יכול להעיד על אמינותו אך הגמרא מסבירה שבהחלט מדובר בשני עדים. אבל עד אחד כן יכול להעיד בגולה שעיברו את החודש בתאריך מסוים בארץ ישראל כי זה דבר שעתיד להתגלות ויש חזקה שאנשים לא משקרים בדברים אלו. מסופר על מקרה שניסו הבייתוסים להשכיר עדים לשקר על עדות החודש, אך לא הצליח כי אחד מהעדים סיפר על כך לבית הדין. בהתחלה היו מודיעים על ראש חודש על ידי הדלקת משואות בראשי הרים מסוימים. אבל הפסיקו בגלל שהכותים ניסו לשבש אותם ולהדליק משואות ביום שלא קבעו כראש חודש. ולכן סמכו אחר כך רק על שליחים. היו משיאים משואות רק בחודש של עשרים ותשעה ימים ולא על חוש מלא. למה?

דף נלווה ראש השנה כא

לגבי שני ימים טובים מספק, ר' יוחנן קבע שאם גרים במקום שבתשרי לא היה מספיק זמן לבוא, אבל בניסן היה (בגלל ימים רבים בתשרי שבהם אי אפשר לנסוע), גם בניסן צריך לשמור שני ימי פסח. מספר סיפורים/מנהגים לגבי יום כיפור - מה קורה אם יגלו לאחר יום כיפור שהם צמו ביום הלא נכון? רבא היה מקיים יומיים של צום רק כדי להיות בטוח, אך זה לא היה המנהג הרווח. בשנה שבה תסתיים עונת החורף עד (או ביום) ט"ז בניסן, יש להכריז על שנה מעוברת. איך אלו שגרים על הים ידעו מתי יחולו החגים? עדים יכולים לחלל שבת להעיד שראו את הירח החדש רק בניסן ותשרי בגלל החגים, כדי לא לעכב את השליחים. אולם השליחים אינם יכולים לחלל את השבת. מאיפה כל זה נדרש? בזמן המקדש יכלו לחלל שבת מדי חודש בגלל הקרבנות לראש חודש. את זה שינה רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן. עדים יכולים לבוא בשבת גם אם הירח החדש נראה בבירור. למרות שיש שחולקים ומתירים לבוא רק אם זה לא היה כל כך ברור.

דף נלווה ראש השנה כ

הדף היום מוקדש ע"י דיאנה בלום לעילוי נשמת סבה ישראל בן מנס.

חכמי ארץ ישראל שלחו למר עוקבא בבבל שאדר סמוך לניסן תמיד חסר. לפי גירסה אחת רב נחמן מקשה עליו ולפי גירסה שנייה הוא מביא חיזוק מהמשנה הבאה שעדים יכולים לחלל שבת על ניסן ועל תשרי. איך הגמרא מגיבה לדבריו? עולא בא לאנשי בבל לספר שעיברו את אלול ועשו לטובתם. למה זה היה לטובתם ולמה דווקא לבבלים ולא לארץ ישראלים? שמואל רצה לקבוע לוח שנה בבבל. אבל הקשו עליו שהוא לא באמת יודע הכל. ר' זירא מסביר על כמה עניינים בקשר למולד והזמן שיש בין המולד לירח החדש במקומות אחרים בעולם.

דף נלווה ראש השנה יט

יש מחלוקת האם בטלה מגילת תענית או לא לאחר חורבן הבית. כמה אמוראים מביאים מספר קושיות מברייתות נגד דעת רב ור' חנינא שמגילת תענית בטלה. תוך כדי אחת הקושיות, לומדים שמגילת תענית אסרה על כל הימים תענית והספד וגם על היום שלפני ואחרי האירוע. עניין זה לא קיים בחגים ושבתות וראשי חדשים כי חכמים היו צריכים לחזק את דבריהם, אך אין צורך כשמדובר בדברי תורה. בסוף מסיקים להלכה שלאחר החורבן בטלה מגילת תענית חוץ מפורים וחנוכה. האם אלול תמיד חסר? אן כן, למה יוצאים על תשרי? האם אדר תמיד חסר? והאם כשיש שני אדרים, זה ברור מראש כמה ימים יהיו בכל חודש או לא?

דף נלווה ראש השנה יח

הדף היום מוקדש ע"י רינה גולדברג לעילוי נשמת דודתה ולי דנסה ז"ל, שחיה עד ל100 פלוס, וחיה חיי חסד. וע"י משפחת פורטינסקי, "מזל טוב ליהודית ואריק וייל על החתונה של נתנאל ועדינה".

האם גזר דין של יחיד נחתם ואי אפשר לשנותה? נושא זה מחלוקת תנאים. האם באמת אפשר לקרוע גזר דין של ציבור? באיזה חודשים יצאו שליחים להכריז על ראש חודש ולמה? למה לא יצאו על כל הצומות? האם יש חיוב לצום בצומות אלו? האם יש הבדל בין זמן שלום, זמן גזירת המלכות וזמן שאין זה ואין זה? יש מחלוקת ר' עקיבא ור' שמעון על התאריכים המדויקים של חלק מהצומות. האם בטלה מגילת תענית לאחר החורבן - ואם כן, למה עדיין חוגגים חג חנוכה?

השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת הרב יונתן זקס. יהי זכרו ברוך.

יש מחלוקת בית שמאי/בית הלל לגבי מה יקרה לבינוניים בתחיית המתים. האם ירדו לגיהינום בכדי לכפר על העוונות שיש ולאחר מכן יעלו, על סמך תפילת חנה, "מוריד שאול ויעל"? או שהם לא יצטרכו לעבור את הסבל הזה בכלל, ויינצלו בגלל רחמנות ה'. מי נכנס לקטגוריית האנשים הרשעים שיישארו בגיהינום לנצח? לפי בית שמאי שגורסים שהבינוניים ילכו תחילה לגיהינום, תהיה להם כתם שחור על פניהם שיישאר מגיהינום. לגישת בית הלל מבואר שהבינוניים מתפצלים לשלוש קטגוריות - מי שחטאיו מרובים מזכויותיו, מי שחטאיו ומעשיו הטובים שווים אך חטאו בגופם, ומי ששווים ולא חטאו בגופם. הגורל של כל קבוצה שונה. ההסבר של בית הלל התבסס על הבנתו של אחת משלוש עשרה מידות של הקב"ה, רב חסד. איך בדיוק הקב"ה משתמש בתכונה זו כדי שהזכויות יכריעו את העוונות? מוצעות כמה אפשרויות. פסוק צוטט ממיכה, המתייחס למידות הקב"ה וזה משמש גם ללמד שמי שמתעלם ממי שעשה לו משהו רע, אלוהים יסלח על חטאיו. סיפור של רב הונא בנו של רב יהושע מובא כדי להוכיח זאת. הסבר נוסף של החלק האחרון של אותו פסוק מובא כדי ללמד את חשיבות הענווה. עוד נלמד שאלוהים שופט קודם עם צדק (מידת הדין) ואחר כך ברחמים וזה מוכח מכמה פסוקים. הקב"ה לימד את משה את שלוש עשרה המידות כדי שהעם ישתמש בהן בכל פעם שזקוקים לסליחה. רבי יוחנן מסביר כמה גדולה תשובה שהיא יכולה לבטל גזר דין של הקב"ה. נגד דבריו של רבי יוחנן מועלות מספר שאלות ונפתרות.