ברוכים הבאים לפרק סיום העונה של "דיסקובססיה". אחרי שצלחנו שמונה אלבומים, הגענו לתחנה האחרונה בסיפור של הלהקה הוולשית המופרעת ביותר בעולם האלבום התשיעי והאחרון (בינתיים), Dark Days/Light Years משנת 2009.

בפרק הזה אני צולל לתהליך היצירה הייחודי של האלבום, שהתבסס על ג'אמים וריפים מאולתרים באולפן בקרדיף תחת ידיו של המפיק כריס שואו, ומנסה להבין מהו ה-Festyval Wynd – אותו פיתוח טכנולוגי של גריף שמנסה להכניס סאונד של פסטיבלים ורוח של MDMA אל תוך האולמות הסגורים.

נדבר על הסיפורים שמאחורי השירים, מהסולו הגרמני ב"Inaugural Trams" ועד לשיר הכי "ערבי" של הלהקה, שעוסק בטרגדיה העיראקית ובניגוד ההזוי שבין פצצות נופלות מהשמיים לפסקול בנאלי של חיי היומיום.

בחלק השני של הפרק נסקור את מה שקרה ביום שאחרי 2009. למרות שהלהקה הפסיקה להוציא אלבומים, חבריה נשארו פעילים להפליא. נסקור את פרויקטי הסולו הפוריים של גריף כמו Neon Neon וAmerican Interior, את ההרכב האלקטרוני Das Koolies, ועד להכרזה המרגשת על ההופעות המתוכננות ב2026 והאוסף החדש Precreation Percolation.

זהו סוף המסע שלי בעקבות האובססיה לסופר פרי אנימלס. תודה רבה שהייתם איתי לאורך כל העונה הזו.

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

נתראה בעונה הבאה!

בפרק הזה של "דיסקובססיה", אני ממשיך לצלול לתוך הדיסקוגרפיה של הסופר פרי אנימלס, והפעם הגענו לתחנה השמינית והצבעונית במיוחד: האלבום !Hey Venus משנת 2007.

לאחר המורכבות של האלבום הקודם, הלהקה מבצעת פניית פרסה חדה ויוצרת את האלבום הכי פופי, ישיר וקצר בקריירה שלה (36 דקות בלבד!). מה גרם ללהקה הכי הרפתקנית בבריטניה לחזור לסאונד ה"סיקסטיז" הפשוט?בפרק נדבר על:המעבר ללייבל Rough Trade ועל דרישת הלייבל לאלבום "כמו פעם", תהליך ההקלטה בצרפת הכולל את העבודה עם המפיק דייב נויפלד וההחלטה להקליט כלהקה חיה בחדר אחד ללא סאמפלרים ואלקטרוניקה, כלי הנגינה הייחודיים שהשתלבו באלבום מהצ'מבלו שהעניק לו ניחוח בארוק ועד לדולצימר ולסאז החשמלי, סיפורי השירים והאמת האפלה מאחורי המלודיה המתוקה של "Baby Ate My 8 Ball", המחווה לפיל ספקטור ב-"Run Away" והוויכוח על הסינגל "Show Your Hand", והסיפור המוזר על סנטה קלאוס על הצלב מאחורי שיר חג המולד "The Gift That Keeps Giving".

האם מדובר ב"חזרה מוצלחת" או ב"אלבום פחות הרפתקני"? הצטרפו אליי לניתוח של אחד האלבומים הממוקדים והקליטים ביותר של הלהקה.

רוצים להמשיך את הדיון?

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

אני ממשיך במסע האובססיבי שלי על הסופר פרי אנימלס , והפעם אני צולל לאלבום השנוי במחלוקת שלהם מ2005, Love Kraft.

במשך שנים חשבתי שזה האלבום החלש ביותר שלהם, ומלבד הפתיחה הגרנדיוזית של "Zoom!" והסינגל "Lazer Beam", התאכזבתי. בפרק הזה, אני חוזר להאזנה מחודשת ומנסה לנתח למה האלבום פחות עבד לי, ומה גיליתי ששינה את דעתי.

נדבר על איך שינוי בסגנון הכתיבה בין חברי הלהקה הוביל לסאונד רגוע, נוסטלגי ומתוזמר, עם עיבודי מיתרים והרמוניות שהושפעו מהביץ' בויז. אני חושף את הסיפור מאחורי ההקלטות בספרד והמיקסים בברזיל, שהכתיבו את האווירה ה"חמה" וה"איטית" של האלבום.

נצלול לפנינים נסתרות כמו "Walk You Home" החלומי, והאלמנטים המוזיקליים הייחודיים בשיר "Psyclone!".

האם "Love Kraft" באמת "האלבום הטוב ביותר שלהם עד כה" כפי שטענו המבקרים, או שעדיין מדובר באלבום טוב שנחבא מאחורי קודמיו? כל התשובות בפרק.

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

בפרק הזה נצלול לאלבומם השישי של הסופר פרי אנימלס - Phantom Power (יצא ב-21 ביולי 2003): תיעוד של תקופת יצירה עצמאית, ניסוי-וטעיה, והחלטות אסתטיות שעיצבו אלבום חם, אקוסטי ולרוב אישי אך גם מודע לעולם הפוליטי שסביבו.

נדון בפרקטיקות ההקלטה הייחודיות: הקלטות בלילה באולפן הפרטי שלהם בקארדיף, הייצור העצמי של המוזיקה, והפעם הראשונה שבה הלהקה טיפלה גם בטכנאות ההקלטה בעצמה. נשמע על ניסויים אקוסטיים משונים כולל הקלטת גיטרות בתוך אוהל וויגוואם במסדרונות הבניין ועל המחזור של שירים שגריף כתב על כיוון גיטרה פחות שגרתי (D-A-D-D-A-D), שהניב דמוים רבים וקטעים כמו ה-instrumentals Father Father 1 & 2.

ננתח שירים בולטים וההפיכות שלהם: איך שירים שהתחילו כדמואים אקוסטיים Out of Control, Golden Retriever, Valet Parking קיבלו עיבודים רוקיים/אלקטרוניים שונים; נדבר על הלהטוטים של Slow Life (טכנו, רוק, קאנטרי וקלאסי ביחד) והמעבר החלק בין חלקים אלקטרוניים לרוק; וגם על היצירות הפוליטיות של האלבום Liberty Belle ו-Piccolo Snare ושורשיהן ההיסטוריות והאנטי-מלחמתיות בתקופה של אחרי ה-11 בספטמבר.

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

מה קורה כשלהקה אנטי תאגידית כמו סופר פרי אנימלס מוצאת את עצמה חותמת עם סוני מיוזיק ועוד עם דרישות מופרכות כמו קליפ לכל שיר, מיקס סראונד, ואפילו אירוח של פול מקרטני?

בפרק הזה של דיסקובססיה אני צולל אל Rings Around the World (2001), האלבום שהפך את הSFA מלהקה מבריקה עם קהל נאמן לאחת ההרפתקאות המוזיקליות הכי מסעירות של תחילת המילניום. נדבר על הדרך אל החתימה עם Epic, על ההקלטות בניו יורק ובוויילס (כולל המפגש המוזר עם דובים באולפן Bearsville), על הניסויים המהפכניים בסראונד ובפרו טולס, ועל ההוצאה הכפולה עם גרסת DVD חדשנית.

וכמובן נצלול אל השירים עצמם: מJuxtapozed with U, דרך הבלדות המפוארות, ועד ההתפרצויות האקספרימנטליות של Receptacle for the Respectable ו No Sympathy שהפכו את האלבום הזה לאבן דרך בלתי נשכחת.

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

בפרק הזה של "דיסקובססיה" אנחנו חוזרים לשנת 2000, כשSuper Furry Animals הוציאו את Mwng אלבום אמיץ, כולו בשפה הוולשית. אחרי Guerrilla הפופי והמאכזב מבחינת הצלחה מסחרית, הלהקה החליטה להקליט "בשביל הכיף": שירים אישיים, אינטימיים ולעיתים פוליטיים, שהוקלטו במהירות ובצורה ישירה יותר מבעבר.

נדבר על תהליך הכתיבה, על השפעות של אמנים וולשים כמו Meic Stevens וDatblygu, ועל השירים שהפכו את Mwng לאלבום ייחודי מ Ysbeidiau Heulog הקליל ועד Pan Ddaw’r Wawr העגמומי. נסקור גם את השחרור העצמאי בלייבל Placid Casual, ההצלחה המפתיעה במצעדים, והאופן שבו האלבום הכניס את השפה הוולשית למיינסטרים תוך שהוא פותח ללהקה תקופה חדשה ושאפתנית במיוחד.

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ב1999, סופר פרי אנימלז ניסו לעשות את הדבר הכי נועז שעשו עד אז: ליצור אלבום פופ.

אבל כמו תמיד אצלם, גם הניסיון הזה יצא מוזר, אקלקטי, לא צפוי ובעיקר שלהם.בפרק הזה אני צולל ל־Guerrilla אלבום שהתחיל במסע קולומביאני של הלהקה, המשיך בדמואים ניסיוניים בכלים אלקטרוניים, והפך באולפן למעבדה חיה בה הלהקה איפשרה למוזיקה להוביל, גם כשזה הוביל לשירים עם שורת טקסט אחת בלבד.
נדבר על השיר על מזג האוויר, על העדפת הלהקה לשירים מטופשים דווקא, על השיר שמתחבא בתחילת האלבום, ועל עטיפה של דמות תלת־ממדית שהיא לא בדיוק מה שהיא נראית.
נשמע איך פרידה אישית של גריף הפכה לשיר אינטימי ויוצא דופן, ולמה למרות הציפיות העצומות מהאלבום הוא דווקא התקבל באכזבה יחסית כשיצא.

וגם על האלבום האוסף שיצא רגע לפני Guerrilla, והפך לאהוב על המעריצים.

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠⁠

בפרק הזה של דיסקובסיה אנחנו צוללים אל Radiator – האלבום השני של Super Furry Animals מ-1997.
איך גזר יומי העניק השראה באולפן? למה גריף תלה גזירי עיתון על הקירות? ומה הקשר בין אלברט איינשטיין, צ'ה גווארה ותחנות דלק?
נשמע על הפעם הראשונה שקיאן חיבר סמפלר לאולפן, על בלון דוב מצויר עם מסכת שודד, ועל הרגע שבו הלהקה החליטה פשוט לשרוק במקום לשיר – במחאה נגד מבקרי מוזיקה וולשים.
נעסוק גם ב-EP Ice Hockey Hair, אסופת שירים לא שייכים, שנולדה בין אלבומים וקיבלה חיים משל עצמה.

זה הפרק שבו הסופר פרי אנימלס נפרדים מהרוק הבריטפופי המסודר – ומתחילים להמציא את עצמם מחדש.

בפרק הזה נבחן את האלבום הראשון של Super Furry Animals, שיצא ב-1996 והפך אותם ללהקה בולטת בסצנת הרוק הבריטית של הניינטיז.

הפרק מתאר את הדרך שהובילה להקלטת האלבום – החל מהחבר השישי שנשכח, ריס איוואנס, דרך הקלטות מוקדמות בלייבל העצמאי Ankst, ועד החתימה בלייבל הבריטי Creation.

נעסוק גם באולפן רוקפילד, בגורוול אוון כמפיק ובשירים המרכזיים באלבום – כולל הסיפורים שמאחוריהם, כמו הטנק ששימש לקידום הסינגל, האוגר שזינק מחלום לתוך שיר, ומי זה הווארד מארקס, למה הלהקה רוצה לבלות איתו ואיך הוא קשור לאלבום.

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠

עונה חדשה של "דיסקובססיה" יוצאת לדרך, והפעם – עם להקת Super Furry Animals.
בפרק הפתיחה של העונה נתחיל מההתחלה: רקע כללי על הלהקה, סיפור ההקמה שלה, וההקשרים שמהם צמחה. פרק מבוא שמניח את היסודות לקראת הצלילה המעמיקה שנעשה בפרקים הבאים לדיסקוגרפיה המלאה שלהם.

מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"

ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠