בחלק החמישי של הפיוזן אנחנו כבר בשלהי הסגנון הכיפי הזה. הפעם מדברים על עבודה מאוחרת של זאווינול (הגנן), ברנד איקס שהם פיוז'ן של רוק מתקדם אבל על סטרואידים. אבל המנה העיקרית ללא ספק היא הרכב קנדי צרפתי בשם יו-זב. הרכב חשוב מאוד ווירטואוזי. שלישייה שנשמעת כמו תזמורת שלמה עם סינטיסייזרים ומה לא. בקיצור – היום יש אחלה פלייליסט.

האזנה נעימה

פלייליסט בספוטיפיי: https://open.spotify.com/playlist/186FSBfAxwU3KZ0VHPi2xv?si=3c03c9841833450f

ממשיכים בסקירת סגנון הפיוז'ן. זה כבר הפרק הרביעי והוא לא האחרון. הפעם אנחנו חוגגים עם הרבי הנקוק, שידוע מאוד בזכות הפיוז'ן והפיוז'ן בזכותו, אבל יאיר ממש לא חושב שזה עיקר הקריירה המוזיקלית שלו ובטח שלא השיא. עם קטעים כמו קמיליאון ובאטרפליי, אני (יוני) יכול להגיד שהוא בהחלט תורם לחגיגה. בנוסף אנחנו מאזינים ומדברים על הלהקה החשובה ביותר בפיוז'ן הלא היא ווז'ר ריפורט שהפגישה את שני הנגנים הכי משמעותיים ומדהימים שהסגנון הזה מציע הלא הם ג'אקו פסטוריאס הבסיסט (האגדי!) וג'ו זווינול שנראה כמו גנן אבל מנגן כמו שועל

פרק מלא בכל טוב. הפיוז'ן הוא תופעה מספיק מעניינת כדי שנמשיך לסקור את המבצעים השונים והכיוונים אליהם פנו. היום בפרק אנחנו משוחחים על צ'יק קוריאה, פאט מת'יני, גארי ברטון, קיט' ג'ארט ועוד.

הנה הפלייליסט:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLmq8L0vIe6BJ6AGbK9sGuBGTMN9lh8obl

האזנה נעימה

פרק נוסף על הפיוז'ן. בפרק הקודם התחלנו עם הסגנון הזה שכמו כמעט כל הסגנונות מאז שמיילס דיוויס בתמונה התפתח סביב פועלו של האיש הזה. בפרק הפעם נראה איך הוא מתפתח על ידי אותם נגנים שניגנו עם מיילס ויצאו לדרכם האישית כמו ג'ון סקופילד, צ'יק קוריאה והאחים ברקר. לא כולם לאו דווקא ניגנו עם מיילס אבל בוודאי הושפעו מצד אחד, והטביעו את חותמם מהצד השני.

בפרק הזה אנחנו גם מכירים טוב יותר את הסגנון ומתוודעים למאפיינים הייחודיים שלו שהם נגינה טכנית מרשימה ועיצוב צליל חדשני כאשר הצליל עצמו מהווה מקור השראה.

גם בפרק הזה אנחנו נפנה לפלייליסט חיצוני כדי לשמוע את הדוגמאות.

הנה הקישור: https://www.youtube.com/playlist?list=PLmq8L0vIe6BJGNoV3qWiP6_10z0GxAox-

האזנה נעימה

מתקדמים בסגנונות והיום אנחנו עם סגנון שלא היינו בטוחים איך נעשה אותו, כי חייבים להדגים אותו עם הקלטות מקוריות של הנגנים הגדולים שניגנו אותו. אבל הוא סגנון חשוב ביותר שאחראי על פני הג'אז כיום. אז אנחנו נגדיל ונעשה סדרת פרקים. במהלך הפרק נפנה לפלייליסט שאותו ערכנו, כל פעם לקטע רלוונטי. מומלץ בחום לעצור רגע את הפרק וללכת ללינק ולשמוע את הקטע.

הנה הפלייליסט: https://www.youtube.com/playlist?list=PLmq8L0vIe6BKFU8pM7zOwQIesTMEwWm7G

האזנה נעימה

סיגנון הג'יפסי הוא סגנון מתאים לרכישת הטעם של הג'אז. המקור שלו הוא לא בארה"ב אלא באירופה. הצוענים שהיו מומחים בבידור, קרקסים ומוזיקה הציגו לעולם את אחד מגאוני הג'אז הגדולים – דג'נגו ריינהרט. כמו שטום ג'ובים עשה לבוסה, ככה ג'נגו הוליד סגנון שובה לב, בוירטואוזיות שרק הצוענים יודעים ובלי כמה אצבעות אותן הוא איבד בצעירותו. הטוויסט הצועני לג'אז האמריקאי בהחלט שווה פרק. והוא מהנה במיוחד.

ויש הפתעה נעימה: את הפתיח והקטע הראשון מנגן נגן יקר ומוכשר – אסף אלבז. מי שירצה יוכל לפגוש ולשמוע את אסף בג'אמים הדו שבועיים שאנחנו עושים ברודאו החיפאי. כיף לארח אותך אסף. תודה.

את הפלייליסט של הפרק גם אסף ערך ויש בו דוגמא לנגנים שיאיר מזכיר בפרק. כמו בירלי לגריין - שמראה לנו מה זה קירקס (דקה 5:30), האחים רוזנברג - שווה לתת את הדעת דווקא לסולו כינור בדקה השלישית. הקטע השלישי של "הדור הצעיר" שמראה לנו שהעולם שייך לצעירים

https://www.youtube.com/playlist?list=PLmq8L0vIe6BL8euLp9J5saUl4UF7SSTp-

האזנה נעימה

בוסה נובה

בפרק על ההארד-בופ, כשאמרתי שזה הסגנון האהוב ביותר עלי, אני פשוט שכחתי את הבוסה נובה. הווווו, בוסה בוסה אהובה. מה שיפה כל כך בבוסה זה שגם אני וגם יאיר המאסטר המתנשא ממש אוהבים אותה. זה בשל הגאוניות של אבי הבוסה נובה – טום ג'ובים. כברזילאי צעיר, הוא ויתר על ניסיונות לא נעימים להשתלב בסצינה הניויורקית הקשוחה ובחר לפתח סגנון ברזילאי שהיה די משמים. ג'ובים הכניס אלמנטיים ג'אזיים מורכבים לתוך הסגנון תוך כדי שהוא שומר על מלודיות יפייפיות ששואבות השראה דווקא מהמלחין הנודע שופין (בפלייליסט שערכתי לפרק יש השוואה מאלפת בין פרילוד 4 של המלחין לשיר של ג'ובים). היופי בסגנון הזה הוא המורכבות החבויה בו וההרמוניות שנשמעות כל כך נאיביות ומתנגנות אבל למעשה הן לא טריוויאלות בכלל. כל זאת ועוד (כולל פינת הגיטרה התורנית של יאיר) בפרק שכולו בוסה נובה.

פלייליסט לפרק: https://www.youtube.com/watch?v=u91KqTfymgY&list=PLmq8L0vIe6BLVMjSFt8xrSWUgsDKw38VE

האזנה נעימה

ממשיכים בסקירת הסגנונות השונים של הג'אז ואנחנו כבר די מתקדמים. הג'אז ממשיך להתפתח אחרי הביבופ בכיוונים שונים. דיברנו על ההארד-בופ בפרק הקודם. שני סגנונות נוספים הם הקול והמודאל. הדמות שאולי הכי מובילה את הג'אז החל משנות הביבופ ועד ממש לאחרונה היא, מי אם לא - מיילס דייויס. שני סגנונות אלה הם מתחום ההשפעה של ענק הג'אז הזה. מעניין לראות לאן מיילס לקח את הג'אז בשנים שאחרי הביבופ. ובעיקר נעים להכיר. שימו לב - אזהרת טעם נרכש. הסגנונות הללו מכילים אחוז גבוה מאוד של ג'אז. כמו וויסקי טוב - זה לא לילדים

ערכנו פלייליסט של קטעים שהוזכרו בפרק על ההארד-בופ. כל הקטעים חפים מזכויות יוצרים, חוץ מהקטע הראשון שמבוצע על ידי יאיר בכבודו ובעצמו

תהנו להאזין

היום בפודקאסט שלנו, אחד הסגנונות שיש בו הכל. התחכום של הביבופ והנשמה של הגוספל. בסוף שנות החמישים, הבינו הנגנים המובילים של הג'אז כי ההסתגרות בתוך הביבופ המתוכחם מידי עד כדי טרחני עבור רוב הקהל, עושה נזק לז'אנר שהקהל מתקשה להתחבר אליו. על כן, עשו לו התאמות כדי שהקהל יהנה להקשיב למוזיקה הזו. התוצאה: הטוב מכל העולמות. איך הורידו את הביבופ לעם אך עדיין שמרו על התחכום והעניין? על זאת ועוד, בפרק שלנו שכולו הארד בופ.

בסוף הפרק ערכנו פלייליסט של קטעים שהוזכרו בקטע. כל הקטעים חפים מזכויות יוצרים, חוץ מהקטע הראשון שמבוצע על ידי יאיר בכבודו ובעצמו.

תהנו להאזין