שתי מחלוקות עיקריות בסוגיה בין שמואל לרבי יוחנן:
נכרי שבא בשבת: לרבי יוחנן שוכרים, ולשמואל אין מבטלים.
לשמואל אין מבטלים רשות מחצר לחצר ולרבי יוחנן מבטלים.
רבי יוחנן סובר שביטול רשות זו פעולה קניינית ושמואל סובר שזו פעולה שתוקפה מוגדר על ידי חכמים במדויק.
בסוף הסוגיה רב חסדא בפלפולו מוכיח לרב ששת שגם רבי יוחנן יודה, שכשבאו נכרים והקיפו בשבת שני בתים משני צידי רשות הרבים, אין מבטלים, כי זה מנוגד לחלוטין למהות העירוב, והביטול רק ממלא את מקומו, וכן שמואל יודה שכשמת נכרי בשבת מבטלים, כי סיבת התקנה היא לבטל את ההשפעה של הנכרי.
רב ששת, כבקי במקורות, מתיירא מכח הסברא של רב חסדא, בטענה שהמקור לא עומד במבחן ההגיון, ורב חסדא מתיירא מהבקיאות של רב ששת, שעלולה להפיל לו את כל מה שפלפל.
דף סו עמוד ב