היחס הרך אבל הנוקב של רבי מאיר, לעומת היחס החותך של רבי יהודה.

קריטריון ה'פרהסיא'.

ומה דין מחלל שבת בפרהסיא בימינו?

דף סט עמוד ב

סט א

סח ב

סח א

סז ב

שתי מחלוקות עיקריות בסוגיה בין שמואל לרבי יוחנן:

נכרי שבא בשבת: לרבי יוחנן שוכרים, ולשמואל אין מבטלים.

לשמואל אין מבטלים רשות מחצר לחצר ולרבי יוחנן מבטלים.

רבי יוחנן סובר שביטול רשות זו פעולה קניינית ושמואל סובר שזו פעולה שתוקפה מוגדר על ידי חכמים במדויק.

בסוף הסוגיה רב חסדא בפלפולו מוכיח לרב ששת שגם רבי יוחנן יודה, שכשבאו נכרים והקיפו בשבת שני בתים משני צידי רשות הרבים, אין מבטלים, כי זה מנוגד לחלוטין למהות העירוב, והביטול רק ממלא את מקומו, וכן שמואל יודה שכשמת נכרי בשבת מבטלים, כי סיבת התקנה היא לבטל את ההשפעה של הנכרי.

רב ששת, כבקי במקורות, מתיירא מכח הסברא של רב חסדא, בטענה שהמקור לא עומד במבחן ההגיון, ורב חסדא מתיירא מהבקיאות של רב ששת, שעלולה להפיל לו את כל מה שפלפל.

דף סו עמוד ב

האם מותר לשכור מנכרי בשבת, והאם ביטול רשות מועיל במקום נכרי

דף סו עמוד א

איסור נכרי מחצר לחצר

שכירות מנכרי שהשכיר לנכרי אחר דליתיה

סה ב

היום נלמד כמה יתרונות שיש לשתיית יין, ובכלל היתרון של הזרימה הטבעית על פני הכבדות.

פטור שיכור מתפילה ומכל המצוות, חשיבות יישוב הדעת המעכבת תורה ותפילה, ופעולת היין החיובית על הנפש.

מגמת הסוגיה היא מגמת עירובין בכלל, לקרב לבבות ולאפשר מגוון בתוך רשות היחיד אחת.

דף סה ב

השבוע הסוגיה "גולשת" לדבר על שתיית יין: שתוי אל יתפלל, וכיצד מפיגים את היין.

ובכן, אנחנו לא מוותרים, ומחפשים את ההקשר. בכלל אנחנו לומדים את העיקרון הזה ממסכת עירובין, שהכל קשור (מעורב)...

אנחנו נקשרים בחבורה, בבית מדרש כלל ישראלי, עם שני רבנים מגוונים, וגם נעזרים בחידושי הרב אביב מבית המדרש באריאל.

בכח האחדות והעירוב נמצא גם את האחדות והקשר שבין המימרות במסכת עירובין.

וגם קצת רוח הקודש ישנו בסוגיה...

דף סד עמוד ב