האקטיביסטים

בפרק זה ראיינתי את עו״ד זיו גלסברג, מעמותת אל-ספאם - העמותה למיגור תופעת ״דואר הזבל״ בישראל״.

העמותה הוקמה על ידי עורכי דין שהיו בין החלוצים ומובילי הדרך במלחמתם בתופעת הספאם המושמצת במטרה למגר את תופעת דואר הזבל באמצעות הנגשת מידע לציבור, התערבות אקטיבית בהליכים משפטיים (כגון הגשת חוות דעת, הצטרפות להליכים כידיד בית המשפט וכו'), סיוע כספי לתובעים ועוד.

העמותה משמשת כידיד בית המשפט בתיקים מורכבים של דואר זבל ופועלת בכדי לסייע לתובעים ולהנחות אותם במלחמתם בספאם. לעמותה מערכת שהוקמה על מנת לאפשר למפרסמים לגיטימיים לבצע הרשמה כפולה כאשר אישור ההרשמה נשמר בשרתי העמותה ומאפשר איחזור שלו במקרים של תביעות סרק נגד מפרסמים לגיטימיים הפועלים על פי החוק.

בפרק דיברנו וניסינו להנגיש את המידע בכל מה שקשור לספאם - מה זה ספאם, מה מותר ומה אסור, איך אפשר לתבוע על ספאם ועוד. 

בפרק זה ראיינתי את אלעד מלכא, חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת ״התעוררות״, מייסד ומנכ״ל הלובי ״האינטרס שלנו״ ופעיל מרכזי ב״ליברלים בליכוד״.  

״האינטרס שלנו״ הוא לובי ציבורי של ימין כלכלי שקם לאחרונה. הם מנסים לקדם מס׳ נושאים נכון לימים אלה: ביטול שיעורי המכס ביבוא חמאה, הגבלת זכות השביתה כך שתחול רק על שירותים חיוניים, שיפור התחבורה הציבורית ועוד ועוד.

כמו כן, אלעד הוא חבר מועצת העיר ירושלים, מטעם סיעת ״התעוררות״ (בראשות עופר ברקוביץ׳), שנמצאים כיום באופוזיציה אל מול ראש העיר, משה ליאון. דיברנו על העשייה שלו בעירייה, על הישגיו ועל מגוון נושאים אחרים.

בפרק זה ראיינתי את יעל שרר, אקטיביסטית למען נפגעות ונפגעי אלימות מינית, שהקימה בשנת 2019 את ״הלובי למלחמה באלימות מינית״. 

הלובי למלחמה באלימות מינית הוא ארגון אזרחי שהוקם על מנת לייצג את קולן/ם של נפגעות ונפגעי אלימות מינית, בגוף ראשון, במסדרונות הכנסת והממשלה, ובכל מקום בו מתקבלות החלטות שמשפיעות על הטיפול שאנחנו מקבלות/ים מהמדינה. הנפגעות הן אנחנו. דברו איתנו - לא עלינו.

המטרה של הארגון היא לדאוג לכך שכל נפגע ונפגעת אלימות מינית בישראל יקבלו טיפול מקצועי, מיידי ומותאם מהמערכות הרלוונטיות במדינה. הלובי מקדם את הטיפול המערכתי בנפגעות ונפגעי אלימות מינית. טיפול מערכתי נכון מביא להרשעות של עברייני מין, מפחית את ההשלכות הפיזיות והנפשיות של הפגיעה בקרב הנפגעות והנפגעים, ומסייע בהגברת הביטחון הציבורי במדינה.

בפרק דיברנו על מספר נושאים, כמו מה זה לעזאזל חדר אקוטי, האם חקיקה בתחום היא נחלתן של חברות כנסת ולא של חברי כנסת וכן על מספר פרויקטים אחרים שיעל עשתה במהלך השנים.

בפרק זה ראיינתי את גב׳ ג׳ידא רינאווי-זועבי, מועמדת מס׳ 4 ברשימת מרצ לכנסת ה-24 (בחירות מרץ 2021).

ג׳ידא רינאווי-זועבי היא ילידת נצרת, נשואה ואם לשני ילדים. לאחר לימודים אקדמיים, היא הייתה אחת ממייסדות מרכז ״אינג׳אז״ (״הישג״ בערבית) וכיהנה כמנכ״לית העמותה, שמטרתה להיות מרכז מקצועי לקידום רשויות מקומיות ערביות בישראל, במשך כעשור. בשנת 2015 הוענק לה תואר ״אבירת איכות השלטון״ מטעם התנועה למען איכות השלטון ובשנת 2018, בחר בה מגזין ״פורבס ישראל״ כאחת מ-50 הנשים המובילות במשק הישראלי.

למזלי, הצלחתי ״לתפוס״ אותה לשיחה, תוך שהיא ״בהילוך חמישי״ עם קמפיין בחירות ארצי, כחודש לפני מועד הבחירות. בפרק דיברנו, בין היתר, על איזה חוקים היא הייתה רוצה לקדם בכנסת במידה ותבחר, על הקשיים של הצעיר והצעירה הערביים-ישראלים וגם - כמה מנדטים היא חושבת שמרצ תקבל בבחירות.

בפרק זה ראיינתי את סטס טישקביץ׳, מהתאחדות שחקני הפוקר בישראל, אחד ממקימי ״האקדמיה לפוקר״ והמוכר  בכינויו בתור ״Stasia42״ בקהילת הפוקר בארץ. 

מכיוון שפוקר עדיין נחשב משחק מזל אסור לפי החוק הפלילי בארץ, קמה לפני מספר שנים התאחדות שחקני הפוקר בישראל, שבין מטרותיה קידום חקיקה כדי להפוך את משחק הפוקר לחוקי בארץ, כפי שנהוג במדינות אחרות בעולם. 

בפרק דיברתי עם סטס על המאמצים לקידום מהלך זה (במהרה בימינו!), מה מעמד משחק הפוקר בארץ כיום ועל העובדה שמדובר במשחק שהוא תכלס ... ממכר. לקינוח, כמובן שלא יכולתי שלא לשאול על ההישג האחרון של סטס מאליפות העולם בפוקר בשנת 2020 - מקום 20 ב- main event של הסבב העולמי. 

בפרק זה ראיינתי את גלעד סוויט, המוכר בתור ״המורה של מדרסה״.

מדרסה הוא מיזם טכנולוגי-חברתי-קהילתי ללימוד ערבית מדוברת חינם. מטרת המיזם היא לקדם תקשורת טובה יותר בין המגזרים השונים בחברה הישראלית, דרך לימוד והנכחה של השפה הערבית המדוברת. המיזם משלב בין פורטל לימודי הכולל קורסים מקוונים ומגוון עשיר של תכנים ובין קהילה לומדת פעילה, המונה עשרות אלפי תלמידים – באתר, ברשתות החברתיות, ובמפגשי תרגול ושיח ברחבי הארץ.

בפרק ביררתי עם גלעד איך הוא יודע ערבית כל כך טוב, האם יש לו טיפים ללימוד ערבית ולמה קשה לנו ללמוד ערבית ולכן רוב אזרחי המדינה לא יודעים את השפה הזו. אה - וכמובן - איך מדרסה התחיל בתור כמה סרטונים ביוטיוב והפך תוך כמה שנים לשם דבר.

בפרק זה ראיינתי את רחל בית אריה, מנכ״לית עמותת ״זוכרות״.  ״זוכרות״ היא עמותה הפועלת משנת 2002 לקידום אחריותיות של הציבור היהודי בישראל לנכבה הפלסטינית ומימוש זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. אין ספק שמדובר בנושא ״רגיש״ בחברה הישראלית אבל עצם היותו של הנושא רגיש - לא אומרים שאי אפשר או אסור לדבר על זה. בפרק דיברנו, בין היתר, על העלמת הנכבה מספרי הלימוד הישראלים, על  סוכנויות הפליטים בעולם והאם הן (אולי) חלק מהבעיה ומדוע שם העמותה הוא בגוף נשים רבות ומה זה אמור לסמל.

בפרק זה, ראיינתי את מתן פנקס, שמגדיר את עצמו בתור ״קוסם וחוקר תודעה״ אבל אני הייתי גם מוסיף אומן חברתי, יוצר וקולנוען. מתן מגלם גם את ״שגריר איראן בירושלים״, דמות אותה הוא מגלם, לאחר שפתח לפני מספר שנים את שגרירות איראן שם. את האמנות של מתן פנקס לא תפגשו במוזיאונים וגלריות אלא ברחוב ובאופן לא צפוי. רוב האמנות שלו היא באינטראקציה עם העוברים ושבים שלא מודעים לגמרי לסיטואציה. בפרק דיברנו על מספר פרויקטים אחרים שהוא מעורב בהם, על חקר התודעה ועל אמנות באופן כללי.

בפרק הזה ראיינתי את דורית חיזי, מנכ״לית הסדנא לידע ציבורי. המטרות הרשמיות של הסדנא הן פעילות חינוך והסברה למען שיפור השקיפות והפתיחות של השלטון, פיתוח ותמיכה במיזמי תוכנה הפועלים להרחבת מאגר הידע הציבורי ומתן סיוע ציבורי ומוסרי לפועלים למען מטרות העמותה. במילים אחרות - הסדנא לידע ציבורי מנסה לעשות טוב דרך נתונים (דאטא) וקוד. יש להם כמה פרוייקטים מגניבים ממש ששווה להכיר. רוב הפעילות של הסדנא היא מבוססת על מתנדבים אז אתם חזקים בקוד (ואפילו אם לא) - ומכווני מטרה - האזינו לפרק זה ואולי תחברו לסדנא לידע ציבורי. ידע ציבורי זה טוב. אנחנו אוהבים ידע ציבורי :)

בפרק זה ראיינתי את יאיר סמוליאנוב, אחד ממקימי היוזמה לצמצום הסכסוך. היוזמה היא למעשה עמותה שקמה לפני שנה (תחילת שנת 2020)  במטרה לקדם צעדי מדיניות לצמצום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולאחות את השיח הפנים-ישראלי. אבל בואו נתחיל מההתחלה - היוזמה קמה בעקבות ספרו של ד״ר מיכה גודמן - ״מלכוד 67״ שיצא בשנת 2017. הספר (בקיצור נמרץ) מדבר על למה אנחנו במלכוד בסוגיה הפלסטינית. הרי כבר שנים שאין מו״מ או אופק מדיני מול הפלסטינים. גודמן טוען שגם הימין וגם השמאל צודקים (בחלקים) וטועים (בחלקים). אבל היותנו במלכוד לא אומרת שאי אפשר לקדם צעדי מדיניות שישפרו את המצב של הפלסטינים (וגם של הישראלים על הדרך) תוך שמירה על שיקולי הבטחון. באוקטובר 2020 פרסם ד״ר גודמן מאמר במגזין ״ליברל״ שנקרא ״שמונה צעדים לצמצום הסכסוך״. גודמן כתב במאמר הזה שהמאמר הוא בעצם ההמשך של הספר כי פה הוא כבר ממש מציע צעדים לפעולה. היוזמה, שקיבלה את ברכתו של גודמן, העלתה להצבעת חבריה (כל מי שמשלם סכום חודשי קבוע בכל חודש הופך לחבר) 5 הצעות לקידום ושתי הצעות נבחרו. כעת היוזמה תנסה לקדם את שתי ההצעות הללו. אין ספק שיאיר הוא בחור שממש מעניין להקשיב לו ותכלס למדתי כמה דברים מהשיחה הזו. אני מאמין שגם אתם תמצאו פה ערך.