האינטרסנטים

יאיא פינק, ממובילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית, נערך לבחירות והוא אופטימי ונחוש: "יהיו לנו 120 אלף מתנדבים ביום הבחירות" הוא מספר השבוע לגיא רולניק בפודקאסט המרקרים. יאיא, איש הציונות הדתית שצפוי להתמודד בפריימריז של הדמוקרטים, מנתח את ההשחתה של הציונות הדתית ועליית הפלגים הפשיסטים. 

עוד במרקרים השבוע, גם יאיר טרצ'יצקי, שהיה יו"ר אירגון העיתונאים ומקדם מהלך לבניית מחנה דמוקרטי ליברלי בהסתדרות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(02:25) לאחר מסע ארוך שהגיע עד ל-2.80 שקלים, הדולר שינה כיוון והוא מתחיל לטפס לכיוון 2.86 שקלים, וזה קורה בעקבות התבטאות אחת של נגיד בנק ישראל. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, רמז על אפשרות להורדת ריבית נוספת בקרוב הודות לאינפלציה הנמוכה יחסית, וזה הספיק כדי שהדולר יתאושש קצת. הנגיד משתדל לא לרמוז שום דבר, אך ייתכן שזו הייתה דרכו לבלום את התרסקות הדולר והחששות הכבדים שזה מעורר במגזר היצואנים ובחברות ההייטק. האם זה יחזיק מעמד? האם גם האפשרות שחברות גלובליות ישלמו כאן מסים בדולרים ויורידו את הלחץ מהשוק משפיעה? נשאל את ד"ר אדם רויטר מחברת חיסונים פיננסיים.

(16:30) ממשלת צרפת אסרה בתחילת השבוע על חברות ביטחוניות ישראליות להציג בתערוכת יורוסאטורי, ולא בפעם הראשונה, משום שאותן חברות מספקות חימוש ומערכות שמשמשות למלחמה בעזה. החרם הקטנטן הזה של הנשיא עמנואל מקרון לא באמת משפיע על התעשיות הביטחוניות, שרושמות שיאים היסטוריים בצבר ההזמנות וגם בייצוא הביטחוני שהגיע לכ-20 מיליארד דולר. נדבר על העניין הזה עם לי מוזר, שהקימה קרן בשם פרוטגו אשר עוסקת בתחום הביטחוני.

(33:59) בנק ישראל חקר את השפעת שכר הבכירים בענף הפיננסי, שם מנהלים כספי ציבור, ומצא שהוא הביא להורדת שכר המנהלים בכל המשק. ומה קרה לאיום של הבנקים על עזיבה קולקטיבית של המוכשרים ביותר, ולכן פגיעה בשירות, בביצועי הבנקים ובציבור כולו? אנו נבחון את זה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ.

(3:06) שיחה חריגה ויוצאת דופן התנהלה אתמול בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי דיווח של הכתב ברק רביד באתר אקסיוס, טראמפ אמר לנתניהו שהוא משוגע, האשים אותו בכפיות טובה והטיח בו: "בלעדיי היית בכלא, הצלתי לך את התחת". מה הביא להתקף הזעם הזה, מה זה אומר על מערכת היחסים ביניהם, וכיצד תשפיע השיחה הקשה הזו על תמיכתו של טראמפ בנתניהו במערכת הבחירות? ברק רביד, שליח חדשות 12 לוושינגטון שמדבר לא מעט עם טראמפ, יהיה איתנו בעניין הזה.

(21:42) לפני קצת יותר מחצי שנה הגיעו לישראל שני אחים יהודים, מייקל ודיוויד שאבסלס, כדי לגייס בבורסה בתל אביב כסף לחברה בענף שהמשקיעים הישראלים מעולם לא הכירו: מחנות קיץ. בדצמבר 2025 חברת סימד שבשליטתם גייסה כ-620 מיליון שקל בבורסת תל אביב, בעיקר מקרנות נאמנות, כאשר היא משעבדת 15 מחנות קיץ לטובת בעלי האג"ח - בהם כמה מגופי ההשקעות המוכרים בישראל כמו הראל, מגדל, ילין לפידות ואיי.בי.איי. לאחרונה התברר שהחברה לא מסוגלת לפרוע את החוב, ועוד התברר שבעלי השליטה לקחו מהחברה 34 מיליון דולר והעבירו אותם לחברה בשליטתם. זה נשמע כמו השקעה מפוקפקת במיוחד או הונאה, ואסא ששון יספר לנו עליה.

(34:54) מכירת הדירות החדשות נמוכה מאוד, אולי כי הקונים הפוטנציאליים מחכים שהמחירים ירדו, אך הם צריכים לגור היכן שהוא, וזה מביא להגדלת הביקוש לדירות שכורות. המצב הזה הוביל לזינוק במחירי השכירות במקומות מסוימים: בבית שמש, למשל, שכר הדירה עלה מאז 2024 ביותר מ-17%, ובכפר סבא בכ-10%. דווקא בתל אביב נרשמה עלייה צנועה יחסית של 5%. אנחנו נברר כאן עם שלומית צור, כתבת הנדל"ן, אם מדובר במגמה זמנית או בתופעה שתישאר איתנו עוד זמן רב.

(47:25) אם מתחשק לכם להיכנס להשקעות בתשתיות לבינה מלאכותית, אולי כדאי שתחשבו שוב, כי מדובר בכסף גדול, מאוד גדול, ובביזנס של חברות ענק כמו גוגל למשל. אלפבית, החברה האם של גוגל, מגייסת 80 מיליארד דולר במניות, כולל השקעה של 10 מיליארד דולר מברקשייר האת'וויי, לצורך השקעות בתשתיות בינה מלאכותית. זהו אחד מגיוסי המניות הגדולים ביותר בהיסטוריה, המצטרף לגיוסים מתוכננים של חברות המתחרות באלפבית בתחום ה-AI. דפנה מאור, עורכת החדשות הגלובליות, תספר על התוכניות של גוגל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(08:11) בשבוע הבא, כך לפי ההערכות, צפויה להתקיים בוול סטריט ההנפקה הכי חמה של העשור: חברת ספייס אקס (SpaceX), התאגיד של היזם אילון מאסק הכולל פעילות של טילים, חלליות, בינה מלאכותית, רשת חברתית ותקשורת אינטרנט לוויינית, תגייס הון מהציבור לפי שווי מוערך של כ-1.8 טריליון דולר. זו הנפקה שמעלה הרבה שאלות: איך אילון מאסק הגיע למעמד המיוחד שלו? האם המספרים מצדיקים את שווי החברה? האם נמצא את המניות הללו במהירות בתוך המדדים של הבורסה ובחיסכון הפנסיוני של כולנו? וכמובן: האם כדאי לקנות מניות ביום המסחר הראשון או דווקא להמר נגדן ולעשות "שורט"? אנחנו נדבר על ספייס אקס ואילון מאסק עם גיא רולניק, מייסד TheMarker וכיום מרצה למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו.

(31:16) בעוד שבהייטק הכלכלנים - וגם אנחנו - מנסים להסביר את הסיבות לגל הפיטורים האחרון בחברות טכנולוגיה, ולברר האם האשם הוא ב-AI, בשקל החזק או אולי במנהלים ובמשקיעים הציניים של החברות, הגיעה אתמול רשות החדשנות ושפכה עוד דלי של מים פושרים על הענף. על פי "דו"ח מצב ההייטק", נרשמה לראשונה מזה עשור ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח, ובמקביל חברות מעבירות פעילות לחו"ל ויותר עובדים רוצים "רילוקיישן". מדוע כל זה קורה? אנחנו נדבר עם מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין.

(03:31) האם לפני שלוש שנים רכשתם מניות של חברת ביטוח, או אולי אפילו קרן מחקה או תעודת סל על מדד חברות הביטוח? אם כן, יפה לכם. אם לא, קצת חבל, כי מדד הביטוח עלה ביותר מ-500% בשלוש השנים הללו, ורק בשנה האחרונה הוא עלה ביותר מ-100%. אבל מדוע? בחברות הביטוח לא המציאו את הבינה המלאכותית, הן לא מייצרות מיירטים למערכת כיפת ברזל, והן לא פיתחו דור חדש של שבבי זיכרון. אלה אותן חברות ביטוח שמוכרות פוליסות רכב ודירה, ובעיקר מנהלות את כספי הפנסיה של הציבור. האם יש היגיון בנסיקת המניות שלהן? אנחנו נקיים על כך שיחת עומק.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(04:15) בעוד שאנחנו אמורים להיות בסטטוס של הפסקת אש והדיווחים על הסכם בין ארה"ב לאיראן מתמהמהים, המציאות בשטח ממשיכה להסלים. הבוקר אנחנו מתעוררים לבשורה על מותו של סמ"ר מיכאל טיוקין מאשקלון, לוחם בסיירת גבעתי, שנהרג אתמול מרחפן בדרום לבנון. במקביל, צה"ל מדווח על כיבוש מחדש של מבצר הבופור ואילו הפגזות החיזבאללה מתרחבות דרומה. כמעט כמו בכל שבוע בחודשים האחרונים, נפתח בסקירה של הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, על הלחימה בצפון, על האסטרטגיה של צה"ל ועל הדרך - אם בכלל קיימת כזו - לעבר הפסקת אש.

(18:48) כאילו שלא מספיקה העמקת השקיעה בבוץ הלבנוני, גם בתוך ישראל אנחנו עדים לשילוב של חוסר יכולת ורוע לב. שר החינוך יואב קיש שוב במוקד: הפעם, במקום לעסוק בשיפור הישגי התלמידים במדעים ובאנגלית, קיש בוחר לעסוק במעקב אחרי המורים. שר החינוך דורש לקבל גישה למידע רגיש על מאות אלפי מורים, מנהלים, הורים ותלמידים - כולל מספרי תעודת זהות ותשובות בסקרי עמדות, לצד ההישגים של כל אחד מהתלמידים במבחני המיצ"ב. מה עומד מאחורי הצעד הזה? נשאל את כתב החינוך שלנו, ליאור דטל.

(27:50) את העברת הכסף הקואליציוני ואת סבסוד החרדים בממשלה הנוכחית כולם כבר מכירים, אבל מרוב מיליארדים שעפים באוויר, אף אחד לא באמת לא יודע בכמה כסף מדובר. מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף כי אזרחי ישראל מסבסדים את החברה החרדית ב-37 מיליארד שקלים בשנה. המכון מתריע כי ללא שינוי מבני, הסבסוד הזה צפוי לזנק ב-75% ולהגיע ל-65 מיליארד שקלים בשנה עד שנת 2050. נדבר על המספרים האלו עם גלעד כהן קובץ', חוקר בתוכנית לחברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע בפודקאסט "המרקרים" עם גיא רולניק:

מזה חמישה חודשים פועלת בכנסת ועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, שמוגדרת רשמית ככזו שנועדה להוביל "רפורמה בחוק השידורים". אלא שלפי חברת הכנסת שלי טל-מירון מיש עתיד (ביחד) והחוקרת ד"ר איילה פנייבסקי מסיטי יוניברסיטי בלונדון, שמצטרפות אלינו השבוע, מדובר בוועדה שמבקשת לקדם הפיכה תקשורתית בישראל. פנייבסקי טוענת כי המהלך הנוכחי מסוכן לדמוקרטיה הישראלית אפילו יותר מההפיכה המשטרית שקידם יריב לוין לפני שלוש שנים.

בנוסף, פנייבסקי מציגה את ספרה החדש, "הצנזורה החדשה", שבו היא מנתחת את התופעה המטרידה של עיתונאים הבוחרים לגזור על עצמם צנזורה משיקולים "אסטרטגיים". היא מסבירה כיצד הפרקטיקה הזו מובילה את החברה הישראלית במדרון חלקלק לעבר משטר לאומני, גזעני, ובסופו פשיסטי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(02:54) בעוד המו"מ להסכם הפסקת הלחימה בין ארה"ב לאיראן נמשך על אש בינונית, פרשנים ועיתונאים רבים מבקרים את דונלד טראמפ על ניהול המשא ומתן הכושל, ולא מפספסים הזדמנות לעקוץ אותו בעזרת ציטוטים מספרו המפורסם, "אמנות העסקה". הטענה המרכזית היא שכל האיומים שהוא מפריח כבר מזמן אינם אמינים, אף אחד לא מאמין למילה שהוא אומר, וממילא אין לו קלפי מיקוח מול האיראנים. אך האם הניתוח הזה באמת נכון? המומחה לתהליכי משא ומתן, מוטי קריסטל, יסביר לנו האם האיראנים אכן מנצחים את טראמפ ב"אמנות העסקה" שלו.

(18:42) בינתיים אצלנו, משהו מוזר קורה בענף ההייטק: מצד אחד, ה"קטר של המשק" ממשיך לגייס השקעות דולריות ולהציג אקזיטים, מה שמשתקף בנתוני ההשקעות הזרות ובזינוק השקל מול הדולר. אלא שמצד שני, הולכות ומצטברות עדויות על פיטורים משמעותיים בחברות, סגירת מרכזי פיתוח של תאגידים זרים, וקושי של חלק מהעובדים למצוא משרות איכותיות כבעבר. האם מתחת לפני השטח משהו לא טוב קורה בתעשיית ההייטק? עורך הטכנולוגיה שלנו, שגיא כהן, ינסה לעשות סדר בנתונים.

(26:38) כמו כל הישראלים, גם אנחנו מתמקדים בסיפורים של הטווח הקצר, אבל החדשות הגרועות ביותר השבוע היו אלה של הטווח הארוך - ההחלטה של שר החינוך יואב קיש לגנוז את הנתונים על ביצועי תלמידי ישראל במדעים, שהיו גרועים ומדאיגים במיוחד. קיש והקואליציה יעסקו מעכשיו ועד הבחירות בעיקר בספינים ושקרים, אבל השאלה הגדולה היא מה תעשה ממשלה חדשה כדי להציל את ספינת החינוך. סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, תמר לוי בונה, תסביר אילו רפורמות עומק בחינוך ובתעסוקה הן תנאי הכרחי לצמיחה הכלכלית של ישראל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל.

(2:33) ההסכם בין דונלד טראמפ לאיראן קצת מתרחק לאחר התקיפה האמריקאית לפנות בוקר על משגרי טילים וספינות. התגובה הצפויה למהלך כזה הייתה עלייה במחירי הנפט, אך השווקים בכל זאת נותרו אופטימיים מאוד עם עליות נוספות בבורסה בתל אביב, עליות בחוזים לקראת פתיחת המסחר בוול סטריט ואפילו זינוק נוסף בשער השקל. לעומת זאת, מי שלא הפתיע אתמול היה נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, שהוריד את הריבית ברבע אחוז בלבד, הוסיף על כך כמה מילים זהירות על האינפלציה, וגם רמז שבנק ישראל אינו צפוי לרכוש בקרוב דולרים כדי לבלום את התחזקות השקל. אסטרטג השווקים הראשי בבנק הפועלים, מודי שפריר, יהיה איתנו כדי לנתח את החלטת הריבית ואת הטלטלות בשוק המט"ח.

(17:14) בינתיים אצלנו, אם יש דבר שמטריד את בני משפחותיהם של חיילי הסדיר והמילואים, אלה הם רחפני הנפץ של חיזבאללה, שלאחרונה גורמים להרוגים ולפצועים כמעט מדי יום בדרום לבנון. היום כבר כולם מבינים שלמרות שהכתובת הייתה על הקיר, צה"ל לא נערך כראוי לאיום הרחפנים, ואין לו כרגע פתרונות טובים לכלים הפשוטים והזולים שבידי האויב. בשל כך, הצבא מכנס כעת חברות טכנולוגיה ישראליות כדי שיציעו פתרונות מהירים. האם הסקטור העסקי והסטארט-אפ ניישן יספקו מענה יעיל במקום שבו המערכת הצבאית נכשלה? אנחנו נדבר עם הכתב שלנו לענייני התעשיות הביטחוניות, חגי עמית.

(34:34) עדיין בתחום הטכנולוגיה הצבאית, אתמול פורסם שבמס הכנסה שוקלים להטיל מיסים על סטארט-אפים שנוסדו על ידי יוצאי יחידות צבאיות טכנולוגיות, למשל באמצעות חיוב היזמים לרשום את החברות שהם מקימים לאחר השחרור במדינת ישראל ולא בחו"ל. זהו רעיון שמכעיס מאוד את היזמים ואת המשקיעים שלהם, אך מצד שני, יש היגיון רב בדרישה ממי שהצבא הכשיר על חשבון כספי הציבור להחזיר למדינה חלק מההון שהוא גורף בזכות מסחור של טכנולוגיות צבאיות. הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ' יצטרף אלינו כדי לעשות סדר בקרב המיסוי החדש.
עדיין בתחום הטכנולוגיה הצבאית, אתמול פורסם שבמס הכנסה שוקלים להטיל מיסים על סטארט-אפים שנוסדו על ידי יוצאי יחידות צבאיות טכנולוגיות, למשל על יד חיוב אנשים כאלה לרשום את החברות שהן מקימים אחרי השחרור במדינת ישראל – ולא בחו"ל. זהו רעיון שמכעיס מאוד את הסטארט-אפיסטים ואת המשקיעים שלהם, אבל מצד שני, יש בכל זאת היגיון בדרישה ממי שהצבא הכשיר אותו, על חשבון כספי הציבור, להחזיר למדינה חלק מההון שהוא גרף בזכות מכירת מוצרים שהם למעשה מסחור של טכנולוגיות צבאיות. אנחנו נדבר על זה עם הפרשן שלנו, עמרי זרחוביץ', שיעשה לנו סדר בקרב המיסוי החדש.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(04:22) נכון להבוקר כל העולם עדיין מחכה לראות אם דונלד טראמפ ואיראן יחתמו על הסכם כלשהו. הציפיות להסכם התקררו מעט לאחר שטראמפ אמר שהוא "לא ממהר", ויחסי ההימורים בבורסת התחזיות צנחו לסיכוי של 13% בלבד להסכם עד מחר, מול 73% אתמול. למרות זאת, השווקים נפתחו היום באופטימיות עם ירידה חדה במחיר הנפט בחזרה ל-98 דולר לחבית, עליות חזקות בכל הבורסות וגם בשווקי איגרות החוב, ועלייה בשער השקל ובמניות בתל אביב. אלא שאם מדברים על מלחמות, יש עוד מערכה אחת שמשפיעה באופן דרמטי על הכלכלה העולמית, והיא כמובן זו שבין רוסיה ואוקראינה. הלחימה שם נמשכת כבר יותר מארבע שנים, ומתברר שבימים האחרונים מצטברים סימנים לכך שידה של אוקראינה על העליונה בשדה הקרב, למרות מטחי טילים קשים של רוסיה על קייב. האם התפנית הזו יכולה להוביל להסדר של הפסקת אש? יאיר נבות, מומחה לרוסיה ואוקראינה, יהיה איתנו כדי לנתח את המצב.

(18:14) בינתיים אצלנו, הסיפור הכלכלי הגדול ביותר הוא ההחלטה הדרמטית של רשות שוק ההון לאסור על מתן עמלות ליועצי משכנתאות, בעקבות חשש ממשי לניגודי עניינים בין נותני האשראי ליועצים, מה שעלול לפגוע בעצמאות שיקול הדעת של היועץ ובנאמנותו ללקוח. אז מי ייעץ מעתה למי שלא מבין בתחום? אנחנו נדבר עם עו"ד ורו"ח אלה תמיר שלמה, מנהלת רגולציה פיננסית בלובי 99.

(31:47) בשנים האחרונות, תחת הממשלה הנוכחית, חופש העיתונות הלך ונשחק בהדרגה, בעיקר באמצעות מאמצי הפוליטיקאים לשלוט בכלי התקשורת, להפחיד את העיתונאים ולהרתיע אותם. אלא שמדי פעם העיתונות בכל זאת מצליחה לקצור ניצחונות משמעותיים, למשל ממש עתה, כאשר בית המשפט הרחיב את החיסיון העיתונאי וחסם את דרישת המשטרה לקבל חומרי גלם שלא שודרו. עד כמה פסיקה כזו באמת מחזקת את העיתונות החוקרת בישראל? נשאל את הפרשן המשפטי שלנו, עידו באום.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(03:05) האם זוהי סוף המלחמה מול איראן? הדיווחים מוושינגטון ומהמזרח התיכון על הסכם מתגבש תופסים את כל הכותרות בעולם, אך מבחינת ישראל, סיום המערכה הוא ממש לא סופה של הבעיה האיראנית, מה שמייצר דאגה עמוקה בישראל. נראה שמיקוד ההסכם בשלב הראשוני בסוגיית פתיחת מצר הורמוז דחק את מה שבאמת חשוב לישראל, שכן הטיפול בסוגיית הגרעין נדחה לשלב מאוחר יותר, ובמזרח התיכון, כידוע, כשבועטים בעיה אל העתיד היא לא נעלמת אלא בדרך כלל מתעצמת. הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, יצטרף אלינו כדי להסביר איך בדיוק נראה ההסכם ומפני מה אנחנו צריכים לחשוש.

(13:56) מי שפחות חוששים ואולי בעיקר מצפים לזינוק נוסף בבורסות הם המשקיעים בשווקים הפיננסיים, שם ממתינים בדריכות לבשורה הרשמית על סיום הלחימה, מה שעשוי להוביל לצניחה במחירי הנפט, להתקררות האינפלציה ואולי גם להורדות ריבית. האומנם זה המצב? נשאל את הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי.

(24:22) הבינה המלאכותית ממשיכה לשבש את השווקים ומקשה על מנהלי הקרנות לנווט את השקעותיהם. בתחילת השנה, 50% מהקרנות האקטיביות הובילו על מדד S&P 500, אך כיום רק רבע מהן מצליחות לעשות זאת. המשקיעים כולם נמשכים לקומץ ענקיות טכנולוגיה ובינה מלאכותית, ובראשן חברת אנבידיה, כיום החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, שדיווחה בסוף השבוע על הכנסות שיא זה הרבעון ה-12 ברציפות. שחר כהן, שותף מנהל בלוסיד קפיטל, יספר לנו על הדו"חות האלה ועל משמעותם.

See omnystudio.com/listener for privacy information.