פודקאסט האינטרסנטים, 28.12.2020, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

אומרים עליהם שהם מנוע הצמיחה של המשק, שהם מייצרים הרבה מקומות עבודה, יש כאלה מאות אלפים בישראל והשנה יהיו הרבה פחות מהם – העסקים הקטנים. הנפגעים הגדולים של משבר הקורונה, בעיקר בתחומי ההסעדה, ההארחה, הבילוי, התיירות והקמעונות – מתמודדים עם המשבר הגדול בתולדותיהם. חודשים ארוכים של סגר ראשון, סגר שני, וכעת שלישי, פתיחה, סגירה וחוזר חלילה, שינויים דרמטיים באופן הצריכה – יותר משלוחים, יותר קניות אונליין - כל אלה שמים את העסקים הקטנים במוקד המשבר. אנחנו נזדקק להם ליום שאחרי – כדי להתאושש, אך רבים מהם לא יגיעו ליום הזה. מירב ארלוזורוב תהיה כאן כדי לדבר על מה שנדרש כדי שיותר עסקים קטנים ישרדו.

לעסקים הקטנים יש עסק לא רק עם הממשלה שפותחת וסוגרת אותם, אלא גם עם פייסבוק שסוגרת להם את החמצן. עסקים קטנים רבים מסתמכים על הרשת החברתית לפרסום העסק שלהם, אבל פייסבוק חוסמת להם את הפעילות העסקית ללא הודעה מראש ואפילו בלי סיבה. רפאלה גויכמן תסביר איך זה קורה ומדוע.

ויש עוד שחקן משמעותי בחייהם של העסקים הקטנים – חברת המשלוחים וולט. היא הודיעה השבוע כי תפחית זמנית את העמלה שהיא גובה מהמסעדות מ-27% ל-22%, למשך חודש. אבל עדי דברת-מזריץ מספרת שאת ההטבה הזו וולט מספקת גם בימי שגרה לעסקים גדולים יותר כמו מקדונלד'ס ושופרסל. האם עסקים קטנים יכולים להתאושש עם עמלות כאלה?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" היומי, 27.12.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ.

אשת התקשורת אילנה דיין הציגה בשבוע שעבר תחקיר דרמטי, שבו המצלמות שלה הקליטו את מה שנראה כניסיון של מקורבים לבנימין נתניהו להניע מהלך נוסף למציאת רפש, הפעם לא על פוליטיקאים שמתחרים בו, אלא על השופטים במשפטו. עורכי הדין של נתניהו טענו בתגובה שאילנה דיין ניסתה להדיח את עורך הדין אריאל רוט, שמצולם בכתבה, אבל האמת היא שזו לא הפעם הראשונה שאנשי נתניהו פועלים בשיטות כאלה. גור מגידו, הכתב המשפטי, יסביר מה קרה בתחקיר של אילנה דיין, ויספר על ממצאים קודמים שהוא עצמו חשף, ושמדגימים את השיטה של נתניהו ואנשיו.

חבר הכנסת זאב אלקין, שעד לאחרונה כיהן כשר המים וההשכלה הגבוהה, היה הכוכב הפוליטי של השבוע שעבר לאחר שהודיע במפתיע על עזיבת הליכוד וחבירה למפלגתו החדשה של גדעון סער. אלקין הביע ביקורת נוקבת על "פולחן האישיות" שהתפתח בליכוד, וגם נגד השיקולים האישיים הרבים שמנחים את ראש הממשלה נתניהו. אבל כל אלה אינם דברים חדשים או מפתיעים במיוחד, ואילו אלקין ללא ספק יודע על עוד הרבה דברים בעייתיים בהתנהלות של נתניהו ושל משפחתו - אבל אותם הוא לא מגלה. מדוע לא? סמי פרץ סיכם את השאלות שצריך לשאול עכשיו את אלקין - ואנחנו נדבר עליהן.

אחת התעלומות הכלכליות הגדולות ביותר בעשר השנים האחרונות היא השאלה לאן נעלמה האינפלציה, שמזה שנים ארוכות נמצאת מתחת ליעד של הבנקים המרכזיים למרות הדפסת הכספים המאסיבית, על אף הריבית הנמוכה, למרות עליית השכר והעליות במחירי המניות והנדל"ן. דפנה מאור, עורכת החדשות הגלובליות, מסבירה מה גרם לאינפלציה הגלובלית להיעלם - ומדוע סל הצריכה הבסיסי שמודד את האינפלציה כנראה כבר לא משקף נכונה את יוקר המחיה האמיתי של הציבור במדינות המערב.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

קרל פולני, הסטוריון כלכלי שפעל באמצע המאה הקודמת, ולא זכה לתהילה שהגיעה לו, הציעה הסתכלות מקורית על הקשר שבין כלכלה וחברה.

בפודקאסט המרקרים, בהגשת גיא רולניק וענת ג'ורג'י, מנתח ד"ר עופר סיטבון, עמית בכיר במכון שחרית ובמכון ון-ליר ומעריץ מושבע של פולני, את התאוריה שלו ואת ההבדלים בינה לבין כלכלנים סלבריטאים אחרים כדוגמת מילטון פרידמן, אדם סמית' וקארל מרקס.

"אחת השאלות האינסופיות היא למה העניים מצביעים לימין? כי צריך להסתכל על זה בהיבטים חברתיים, של כבוד ויוקרה אבל לא בהיבטים כלכליים"

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הכנסת התפזרה וישראל הולכת לבחירות בפעם הרביעית ברציפות, תוך כדי מבצע חיסונים ותחלואה מזנקת. גם מחלות הלוואי שקדמו לקורונה – קיטוב חמור, משילות עלובה, משבר אמון קשה ומנהיגות כושלת - יישארו איתנו בטווח הנראה לעין.

יום מכריע בפוליטיקה הישראלית עם סיכוי סביר מאוד שהכנסת תתפזר הלילה ומדינת ישראל תלך לבחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים. כשבוחנים את תפקוד הממשלה, לא בטוח שזו בשורה רעה. אמנם בחירות עולות כסף ומשתקות את קבלת ההחלטות ועבודת הממשלה, ואמנם משבר הקורונה עדיין בעיצומו עם תחלואה גבוהה ואפשרות לסגר למרות הגעת החיסונים, אבל דבר אחד ברור: ישראל זקוקה לממשלה יציבה, שיש לה אופק, שיש בה יכולת לשתף פעולה, ושאין בה רעש גדול בדמות משפט פלילי של ראש הממשלה ונסיונות בלתי נלאים לשבש אותו. השעות הבאות יהיו קריטיות, אולי עוד יקרו בהן דברים, אולי ידחו את הקץ, אבל גורלה של הממשלה הזו הוכרע. היא לא יכולה לשרוד. גם אם תימצא נוסחה להארכת ימיה בכמה ימים.

הדד-ליין הפוליטי לקיומה של הכנסת והממשלה עומד להסתיים בתוך פחות מ-48 שעות, אבל נכון לרגע זה עם ישראל עדיין לא יודע אם הכנסת תפוזר, או שברגע האחרון תמצא נוסחה לדחיית ההחלטות. או, לחליפין, תמצא נוסחה שתשמר את הקואליציה הנוכחית, אבל רק במחיר של נזק עצום למערכת המשפט. אנחנו נעסוק לכן היום בעיקר בפוליטיקה, ונעשה את זה עם שני מומחים. הראשון הוא חיים לוינסון, הפרשן הפוליטי של עיתון הארץ , שיתאר את האופציות שמונחות על השולחן ברגע זה.

שבוע דרמטי נוסף מתחיל  בפוליטיקה, בבריאות ובכלכלה  - מצד אחד יש חיסונים, מצד שני, התחלואה עולה, ומצד שלישי  - ביום שלישי בחצות הכנסת אמורה להתפזר אם לא תושג השכמה על תקציב המדינה בין הליכוד לכחול לבן. תשומת הלב של כולנו נתונה למשבר הפוליטי, אולם, מאחורי המחלוקת הזו מסתתרים הרבה מאוד אנשים וגופים שייפגעו כתוצאה מכך שאין תקציב.

15 שנה לאחר שאושרה רפורמת בכר, שצמצמה את כוחם של הבנקים והוציאה מידיהם את ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל של ציבור, ושבוע אחרי שהעומד בראשה ד"ר יוסי בכר, נפטר מסרטן, התכנסו כמה מחברי הועדה כדי לדבר על מה שארע מאחורי הקלעים בועדה עצמה - ובחלק מגופי התקשורת, שהתגייסו להגן על הבנקים ששלטו בנכסיהם.

ברב-שיח שנעשה בפודקאסט המרקרים, בהגשת גיא רולניק וענת ג'ורג'י, עם דרור שטרום, שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים - לפני שהיא כונתה רשות התחרות, דידי לחמן מסר שהיתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ואייל בן שלוש שהיה הממונה על שוק ההון - לפני שהיא כונתה רשות שוק ההון, הם מספרים על יוסי בכר, "שידע לשים את האגו בצד ולהכיל את שלנו", על הרפורמה עצמה - מדוע היא היתה כל כך משמעותית ולמה כולם נהנו לחבוט בה, "מאחורי ההשמצות עמדו כוחות גדולים", ועל בנימין נתניהו שדחף, תמך ונתן עצמאות לפקידים

גם צבי סטפק - המייסד והיו״ר של אחת מחברות ניהול ההשקעות הגדולות בישראל, התארח באולפן וסיפר איך הדברים נראו מהצד שלו: "'ידיעות אחרונות' כתב דברים הזויים שגבלו בחוסר הבנה מוחלט של השוק ו/או אינטרסים של הבנקים, הון שלטון וכו, "הייתי המום".

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 16.12.202, בהגשת איתן אבריאל.

לכולם ברור שהעלייה המהירה בנתוני התחלואה מקרבת סיבוב נוסף של מגבלות וריחוק חברתי, ובהמשך אולי אפילו סגר מלא, שלישי במספר, למרות החיסונים שכבר הגיעו להגיע לישראל. אלא שהפעם הסוחרים כבר מכינים את המלחמה שלהם ומודיעים כי לא יסגרו את החנויות - אפילו אם תינתן ההוראה. האם סגר שלישי יגרום למרד בסקטור העסקי? רוני לינדר, כתבת הבריאות, מספקת תמונת מצב – שבה מעורבת הרבה פוליטיקה. 

מניית בזק צללה אתמול ביותר מעשרה אחוזים ואבדה כמיליארד שקל משווי השוק שלה, הכל בגלל הוראה של הרגע האחרון של שר התקשורת הפורש יועז הנדל. הנדל, שפוטר על ידי בני גנץ בעקבות הצטרפותו למפלגה החדשה של גדעון סער, הורה לחתוך את דמי השימוש בטלפונים הקוויים של בזק בכ-40% - וזו לא הצרה יחידה שנפלה השבוע על בזק, ועל שוק התקשורת כולו. אסא ששון, כתב שוק ההון, מדווח ומסביר. 

החלטת בנק ישראל לבטל את המגבלות על נטילת הלוואות בריבית פריים ממשיכה להסעיר את המערכת הפיננסית ואת שוק הנדל"ן - ויש הערכות שזה יביא לעלייה במחירי הדירות. אבל מסתבר שהבנקים יכולים לשלוט בזה בדרך פשוטה: הם לא יעבירו ללקוחות את מלוא ההטבה – וישאירו חלק ממנה אצלם. איך הם יעשו את זה? סמי פרץ מסביר, ואנחנו גם מנסים לברר לאן לעזאזל נעלמה המדיניות הרשמית של הניסיון להוריד את מחירי הדיור.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בנק ישראל הפתיע אתמול את המערכת הפיננסית ואת חברות הבנייה כשהודיע על הקלות שיאפשרו ללווים לקחת נתח גדול יותר מהמשכנתא בריבית פריים – הזולה יותר. זה אותו בנק ישראל שהגביל את השימוש בריבית הפריים לפני תשע שנים כדי למנוע בועת דיור, אז מה השתנה מאז? האם הבנק המרכזי הפסיק לפחד מבועת דיור, או שדברים אחרים מפחידים אותו? ד"ר עידו קאליר, ראש ההתמחות במימון ושוק ההון בקריה האקדמית אונו, ינסה להסביר את התפנית ומי מרוויח ממנה.