פודקאסט 'האינטרסנטים' היומי של דה מרקר, 15.11.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ - כל אזרח בישראל מרגיש היטב את המשבר הכלכלי שגורמת מגפת הקורונה: העסקים סגורים, האבטלה בשיא, והנתונים שזורמים ממשרד האוצר ובנק ישראל מאשרים את הצניחה בפעילות הכלכלית. הממשלה, כמובן, נאלצת לקחת עוד ועוד הלוואות כדי לממן את ההוצאות השוטפות שלה ואת הסיוע המיוחד למובטלים ולעסקים שנקלעו לקשיים. על פי ההיגיון הבסיסי ביותר, במצב כזה, כל דירוג כלכלי של מדינת ישראל היה צריך לרדת.

 

אלא שבאופן מפתיע, הדירוג הזה – המוגדר כדירוג חוב, כלומר הסיכוי שישראל תיכשל בהחזר החובות שלה למשקיעים מחו"ל – דווקא נותר יציב. בסוף השבוע פירסם צוות הכלכלנים של חברת הדירוג S&P את הניתוח של כלכלת ישראל, והחליט להשאיר ללא שינוי את הדירוג של AA  מינוס – דירוג גבוה יחסית למדינות רבות. את הדירוג של אנגליה, למשל, הם הורידו - אבל את שלנו לא. כיצד זה ייתכן? האם אנחנו טובים יותר ממה שאנחנו חושבים? האם הכל יחסי ומדינות אחרות פשוט גרועות לא פחות מאתנו? אנחנו מקדישים את כל הפודקאסט לשיחה עם מקסים ריבניקוב, האנליסט הראשי בלונדון עבור מדינות ישראל, ומי שחתום על ההחלטה להשאיר את הדירוג של ישראל ללא שינוי ואת התחזית כ"יציבה".

See omnystudio.com/listener for privacy information.

יוסי הולנדר, מחלוצי תחום התוכנה בישראל, שעשה ב 99' אקזיט של 650 מיליון דולר עם המימד החדיש, חושב שטראמפ היה נשיא מצוין, ושכל מי שמבקר אותו, ניזון מפייק ניוז של מקורות אינטרסנטים

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 11.11.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ. 

אפל, יצרנית המחשבים והטלפונים החכמים והחברה הגדולה בעולם עם שווי שוק של 2 טריליון דולר, הדהימה אמש את שוק המחשבים כשהודיעה כי המחשבים שלה יקבלו מעתה "מוח" מתוצרת עצמית, ולא את השבבים של חברת אינטל כפי שהיה בשני העשורים הקודמים. כתב הדיגיטל שגיא כהן מסביר את ההשפעה של ההחלטה הזו על תעשיית המחשבים, על צרכנים המחשבים וגם על אלפי עובדי אינטל בישראל. 

הפוליטיקה הישראלית שוב התגלתה השבוע בכל חלמאותה, הפעם סביב החלטה שכבר הוסכמה על ידי כולם: הפיכת העיר אילת ואזור המלונות בים המלח  ל"אי ירוק" ופתיחתם מחדש – בכפוף לבדיקת קורונה לנכנסים, כמו בנסיעה לחו"ל. אלא שברגע האחרון  שר הבריאות התנגד  להצעת החוק ואילת נותרה סגורה למגינת ליבם של המלונאים והעובדים בהעיר. חגי עמית, הכתב הפרלמנטרי, מדווח האם נמצאה הנוסחה הגואלת. 

זמנים בהם חנויות הבגדים נעולות עקב סגר וריחוק חברתי אמורים להיות תקופה נהדרת עבור האתרים שמתמחים במכירת מוצרי אופנה און ליין. אלא שזה לא כך: אפילו כשהחנויות והשמים סגורים, אתרי האופנה הישראליים לא מצליחים למשוך לקוחות – שמעדיפים את האתרים הזרים, כמו נקסט ואסוס. הדר קנה, כתבת הצרכנות, מסבירה  מדוע.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 10.11.2020 בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל. הודעת חברת התרופות פייזר על הצלחה בניסוי למציאת חיסון לקורונה היא הבשורה הבריאותית והכלכלית הדרמטית של השנה. מיליארדי אנשים חיכו בקוצר רוח להודעה הזו. אבל עד כמה אפשר לסמוך על כך שהגיעה פריצת הדרך ושהחיסון כבר מגיע? ד"ר יסמין מאור, מומחית למחלות זיהומיות, מספרת על המסלול שמחכה לחיסון הזה - עד שנקבל אותו. 

שוקי ההון הגיבו מהר להודעה של חברת פייזר: מניות הכלכלה המסורתית, למשל חברות התעופה,  זינקו -  ואילו מניות טכנולוגיה,  כמו זו של חברת זום,  עמדו במקום או נפלו. אבל האם זו תגובה חד פעמית או מגמה חדשה? איך ייראו השבועות הקרובים בבורסות בעקבות ההודעה של פייזר ומסלול המכשולים שעוד מחכה עד לאישור סופי של התרופה?  גת מגידו, סמנכ"לית ההשקעות בפסגות מדברת איתנו על הזדמנויות ההשקעה בשוק ההון. 

כדאי כמובן לצנן מעט את חגיגות סוף משבר הקורונה, כי את הנזקים של הנגיף למערכות שונות, ובראשן מערכת החינוך והתלמידים, יידרש עוד זמן רב לתקן . חוקר החינוך, נחום בלס ממכון טאוב,  מתאר את נזקי השנה האבודה של תלמידי ישראל – ומה אפשר לעשות כדי לתקן את הנזקים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט “האינטרסנטים", בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: הדרמה, ההתרגשות, השמחה של המנצחים והעצב של המפסידים בבחירות לנשיאות בארצות הברית עדיין בעיצומה, אבל בעסקים כולם מנסים להתמודד עם שגרת הקורונה שנכפתה עלינו. למשל, במכירה של חברת התעופה ישראייר שעליה מתמודדת שורה ארוכה של אנשי עסקים. מה כל כך מעניין בחברת תעופה קטנה בתקופה של קורונה, מדינות אדומות ושמיים סגורים? מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, נמצא אתנו ומסביר.  

ג’ו ביידן ניצח לבסוף את דונלד טראמפ, אבל הניצחון היה דחוק הרבה יותר ממה שחזו הסקרים. זה מעלה שאלה מעניינת: האם אחד מהמועמדים הפופולריים של הדמוקרטים, למשל ברני סנדרס שלו יש מיליוני מעריצים, היה מצליח יותר? אמיר תיבון, לשעבר הכתב של הארץ בוושינגטון, מביא נתונים על הצבעות האמריקאים בשבוע שעבר ומנסה לענות על השאלה הזו.

בוועדה למינוי שופטים נמשכים המאבקים על קביעת דמותו של בית המשפט. חברת הכנסת אוסנת מארק, המעדיפה באופן גלוי מועמדים "שמרנים", פסלה לאחרונה את מועמדותה של עו"ד ציפי גז, כיום ראש מחלקת החקירות של רשות לניירות ובעלת ציונים גבוהים במבחנים לשיפוט - והשאלה היא האם קיים קשר בין הפסילה לבין העובדה שעו"ד גז היתה החוקרת של בנימין נתניהו בתיק 4000. גור מגידו מביא את הסיפור, ומעדכן מה קורה במרוץ לבחירת פרקליט המדינה הבא.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט ״האינטרסנטים״, 8.11.2020 בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ. עבור אמריקאים רבים, ובעיקר עבור הצעירים שבהם,  הבוקר הזה הוא באמת, וללא ציניות, שחר של תקופה חדשה. דונלד טראמפ והטראמפיזם הולכים הביתה - ובמקומם ייכנסו לבית הלבן ג’ו ביידן וקאמלה האריס, שמביאים  אתם רוח של ריפוי הקרעים החברתיים וניהול מדעי ומקצועי של ענייני המדינה. אלא שבינתיים דונלד טראמפ לא מראה סימנים שהוא מוכן לפנות את כסאו. אתמול, בעת שרשתות הטלוויזיה הכריזו על ג'ו ביידן כנשיא הנבחר, טראמפ שיחק גולף, ובהמשך הוא הודיע שיערער על ההחלטות וספירת הקולות במדינות המפתח שבהן התוצאות היו צמודות. האם יש לטראמפ קייס משפטי רציני? והאם הדברים יגיעו להכרעה של בית המשפט העליון, בו יש לטראמפ שלושה שופטים שחייבים לו אישית את המינוי? כדי להבין אילו נזקים דונלד טראמפ יכול להמשיך לעשות, אנחנו מדברים עם המשפטן ד”ר אדם שנער מהמרכז הבינתחומי, מומחה למשפט חוקתי.

לג'ו ביידן לא תהיה דקה אחת כדי ליהנות מהניצחון שלו: על השולחן ממתינים לו שורה ארוכה של אתגרים עצומים: ממגפת הקורונה, המשבר הכלכלי, היחסים הבינלאומיים של ארה"ב, חידוש הסכמי הסחר - וזו רשימה חלקית. מה מכל אלה היא יעשה ראשון, ומה סיכויי ההצלחה שלו אם בסנאט יישאר הרוב הרפובליקאי? דפנה מאור עורכת החדשות הגלובליות מפרטת את האג’נדה הכלכלית של ביידן, ומה הסיכויים שיצליח ליישם אותה.

גם בישראל מתרחשים דברים: פתיחת חנויות הרחוב החל מהיום,  לאחר שבועות ארוכים של סגירה היא אוויר לנשימה לעשרות אלפי עסקים, אך היא גם מלמדת על חולשתו של משרד הבריאות בעיתוי הזה -  שהתנגד למהלך. רוני לינדר מסבירה מה זה אומר על מעמדם העדכני של מומחי המשרד - והאם החולשה הזו תביא אותנו לסגר שלישי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ד"ר ערן בן פורת סגן נשיא מכון למחקרי דעת קהל בחברת מחקרי השוק והסקרים האמריקאית SSRS, וחבר בדסק מקבלי ההחלטות בנושא הבחירות של CBS טוען: פוקס ניוז הצליחו להפוך את הקורונה לחלק ממלחמת התרבות

"יש מקבץ מאוד גדול של בערך 40 מיליון איש, שחיים בתוך יקום שכבר 40 שנה מנותק מרכזי המידע הנורמלים. הם ניזונים מפוקס ניוז, משדרני רדיו כמו ראש לימבו ופחות מזה מרשתות חברתיות וחיים בעולם שבו הקורונה תעלם אחרי הבחירות כי היא קונספירציה שנועדה לפגוע בבחירתו של טראמפ". את הדברים הללו אומר פרופ' יוחאי בנקלר, מאוניברסיטת הרוורד, מנהל מרכז ברקמן לחקר אינטרנט וחברה.

וד"ר ערן בן פורת סגן נשיא למחקרי דעת קהל בחברת מחקרי השוק והשסקרים האמריקאית ssrs, וחבר בקבוצה קטנה של מומחים שמרכיבים את הסוקרים של רשת CBS, מוסיף: אחת ההצלחות של פוקס ניוז היא שהם הצליחו להפוך את הקורונה לנדבך במלחמת התרבות. "מבחינת תומכי טרמפ הקורונה היא הרעשה של השמאל  ולא בעיה שהם חווים על בשרם. הם יוצאים נגד ההגבלות, הם לא שופטים את טראמפ על זה, לא משנה מספר המתים"

ד"ר גיא לרון, היסטוריון מהאוניברסיטה העברית אומר שאחד ממוקדי הכול מטראמפ הוא מעמד הפועלים שנכווה מהגלובליזציה – וטראמפ הבטיח לו שינוי: " הגלובליזציה רוששה את התעשייה האמריקאית, פלדה, טקסטיל מכוניות, ואת האנשים שעבדו בה והתפרנסו בכבוד ממנה. ההופעה של טראמפ שאומר מילים ברורות נגד הגלובליזציה, ופועל למלחמת סחר בסין עשתה את העבודה".

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 4/11/2020 , בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ. העם האמריקאי שוב הפתיע את עורכי הסקרים, וכמו ב-2016 הציבור בקלפיות התנהג באופן שונה ממה שהמומחים חשבו. בשעה זו עדיין לא הוכרע מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, אבל כן ברור שהדמוקרטים לא כבשו את המעוזים הרפובליקאים, ושקרוב למחצית מאזרחי ארה"ב מעדיפים את טראמפ למרות חסרונותיו האישיותיים והכישלון שלו בטיפול במגפת הקורונה. אתמול ריאיינו כאן את עידו אהרוני, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק והתחזית שלו, שהלילה יסתיים בתיקו ומאבקים משפטיים - התגשמה במדויק. אנחנו חוזרים אליו ושואלים: מה יקרה עכשיו?

פודקאסט 'האינטרסנטים', 3.11.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אחרי ארבע שנים של נשיאות מטלטלת ומקטבת של דונלד טראמפ, ארצות הברית הולכת היום לקלפיות כדי להחליט האם להעניק לטראמפ ארבע שנים נוספות בבית הלבן - או להחליף אותו במועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן. הקלפיות בארצות הברית נפתחות ברגעים אלה ממש, ואנחנו לא נדע את זהות המנצח לפחות עד מחר בבוקר. 

בכל מערכת בחירות בארצות הברית מקובל להמתין ל״הפתעה של אוקטובר״, אבל ההפתעה הפעם היתה שלא היתה שום הפתעה כלל. ג’ו ביידן מוביל בסקרים הלאומיים וגם בשורה של מדינות מפתח מזה זמן רב, וההובלה הזו נשמרה עד הסקרים שפורסמו ב24 השעות האחרונות. על פי הסוקר נייט סילבר, למשל, הסיכוי של ביידן לנצח הוא 89%, מול 11% לטראמפ - אבל כולם זוכרים איך טראמפ ניצח את הילרי קלינטון למרות שגם היא הובילה עליו בבטחה.

האם טראמפ יכריז לפנות בוקר על ניצחון ללא קשר לספירות הקולות? האם הוא יטען במהלך היום שהבחירות הן ״פייק״ והונאה? האם הוא ימשיך את הקמפיין שלו גם אחרי הבחירות כי הן יוכרעו רק בעוד שבועות רבים בבתי המשפט? ומה יקרה בשטח: האם יהיו מהומות ומעשי ביזה כפי שרבים חוששים? אנחנו מעלים את כל השאלות בפני דפנה מאור עורכת החדשות הגלובליות, עדו אהרוני שהיה קונסול ישראל בניו יורק וכיום מרצה באוניברסיטת NYU, ואמיר תיבון - עד לאחרונה כתב ״הארץ״ בוושינגטון וכיום איש המהדורה האנגלית של העיתון.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל: ישראל נמצאת עדיין עמוק בתוך הסגר השני, אין לה תקציב מדינה לשנה הבאה, ולמרות כמה רעיונות לרפורמות והשקעה במנועי צמיחה – אין לה שום תוכנית סדורה ליציאה מהמשבר. היכן צריך להשקיע? מאין יצוצו מקומות העבודה הבאים? האם הממשלה עושה משהו כדי להכשיר את מובטלי הקורונה למציאות החדשה? התשובה לשאלות האלה היא: אנחנו לא יודעים. ומילא שאנחנו לא יודעים - גם הממשלה לא יודעת, וודאי שלא הפקידות המקצועית המוכה והחבולה. 

עוד לפני משבר הקורונה, התגלגלו כאן כמה רעיונות כלכליים מחוללי צמיחה או לפחות פותרי בעיות. למשל, העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62. בישראל נשים פורשות מוקדם מדי וזה מוצא אותן עם פנסיה מצומקת וגם עם התחייבות כבדה של הביטוח הלאומי. העלאת גיל הפרישה נתפסת כפתרון הנכון לכך, ושר האוצר ישראל כ"ץ רוצה לקדם אותו. האם הוא יצליח היכן שנכשלו קודמיו? אנחנו מדברים על ההצעה הזו עם מירב ארלוזורוב, שעוקבת אחרי הסוגיה מזה למעלה מ-20 שנה. 

ישראל היא מדינה מיוחדת בכך שמחצית מהצעירים בה בגיל 18 הולכים לצבא ומשתלבים בשוק העבודה בגיל מאוחר מאוד עקב השירות הצבאי. זו הסיבה לכך שהשירות הסדיר קוצר והוא היה אמור להיות מקוצר בחודשיים נוספים – אך הצבא נבהל פתאום. עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ ידבר איתנו על כך.

See omnystudio.com/listener for privacy information.