פודקאסט "האינטרסנטים", 29.7.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל: עוד יום של הפגנות אתמול, עוד אלימות ברחובות וחשש ממשי שהעסק יוצא משליטה, וגם סימני שאלה על התפקוד הלקוי של המשטרה. זו לא רק האבטלה, לא רק הימין-שמאל, לא רק כן ביבי לא ביבי ולא רק החום והלחות - אלא הרבה לחץ ודאגה וחרדות כלכליות ומגבלות חברתיות. בכלל, בזמן הזה, יולי-אוגוסט, מיליוני ישראלים היו בכלל אמורים לנפוש ביוון, איטליה, תאילנד. אבל הם תקועים כאן וזה רק מחריף את סיר הלחץ. אולי זו אחת הסיבות לכך שהדיונים על פתיחת השמיים עולים מדרגה, ומשרד הבריאות מגבש מתווה שיאפשר לישראלים לטוס למדינות ירוקות ללא צורך בבידוד בחזרה משם. הדר קנה מעדכנת על המתווה שמתגבש ממש ברגעים אלה.

 

אומרים לנו שוב ושוב שזה "משבר של פעם במאה שנה" - וכך מצדיקים צעדים חריגים ובלתי שגרתיים. למשל, התערבות של בנק ישראל בשוק איגרות החוב של חברות עסקיות. המשבר אכן חמור, ורואים את זה בסדרה של נתונים כלכליים - אבל זה מעורר שאלות לגבי האפקטיביות של ההתערבות הזו. בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח, בשוק האג"ח הממשלתיות, בשוק האג"ח הקונצרניות, והשלב הבא עשוי להיות התערבות בשוק המניות. האם אנחנו בדרך לשם?  אסא ששון בילה אמש בחברת כמה כלכלנים בכירים שדנו בדיוק בשאלה הזו, והוא מספר מה אמר על כך המשנה לנגיד בנק ישראל האמון על הפעילות בשווקים.  

וגם: המסעדנים בצרות צרורות מאז המשבר, אבל יש קבוצה אחת שדווקא יש לה עבודה, והרבה. כ-4,000 שליחי חברת משלוחי המזון וולט טסים בכבישים כדי להביא אוכל לאנשים שתקועים בבית, אבל כמה מהם לא מרוצים מתנאי העסקתם וממדיניות התגמול של החברה. סיון קלינגבייל מספרת כמה הם מרוויחים, מה מטריד אותם - ומה הם מתכוונים לעשות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

היום ב"אינטרסנטים" בהגשתם של סמי פרץ ואיתן אבריאל: זוכרים את מענק ששת המיליארדים? אותו מענק שראש הממשלה רצה לחלק לכולנו ומיד? אז בינתיים הוא עבר כמה שינויים, נוספו לו עוד חצי מיליארד שקל וממש היום יתווספו לו כנראה עוד מיליונים רבים  לאחר שיו"ר ועדת הכספים, משה גפני, דרש לחלק מענקים לא רק לשלושת הילדים הראשונים במשפחה אלא גם עבור הילד הרביעי, החמישי, השישי והשביעי. באילו משפחות יש ילד שביעי? נו, אתם יודעים.

שמעתם על הקופסאות? ובכן, מדינת ישראל פועלת ללא תקציב מדינה מאושר אלא לפי תקציב המשכי – דומה לזה של 2019. אבל זה לא מפריע לה להוציא עשרות מיליארדי שקלים לטיפול במשבר הקורונה. איך עושים את זה ללא תקציב? בזכות הקופסאות כמובן. זו שיטה עוקפת לתקציב המדינה שכנראה מוצאת חן בעיני הממשלה - כי כעת, במקום לאשר את תקציב המדינה היא רוצה לאשר עוד קופסא – הפעם לביטחון. אבי וקסמן מספר על השיטה המשונה והעקומה הזו.

בכל העולם מפעילים שלל תוכניות כדי להתמודד עם המשבר, בגרמניה וצרפת שהן יצרניות רכב גדולות החליטו לסייע לתעשיית המכוניות ולעודד את הציבור לרכוש מכוניות חשמליות. הן פשוט מנצלות את המשבר כדי לעזור לא רק ליצרנים אלא גם לסביבה. ומה אצלנו? ובכן, בישראל זה עובד בדיוק הפוך – הממשלה אמנם קבעה יעד למעבר למכוניות חשמליות אבל היא מתכוונת להעלות את מס הקנייה על כלי רכב חשמליים מ-10% ל-35%. איך זה מסתדר?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 27.7.2020, בהגשת איתן אבריאל: אנחנו שוב נאלצים להתחיל עם דיווח על מגפת הקורונה - והפעם על המצב הקשה במחלקות הקורונה בבתי החולים. מתברר שכבר היום המחלקות כמעט מלאות, והבעיה היותר חמורה היא השחיקה של הצוות הרפואי, כמות הרופאים והאחיות שנמצאים בבידוד, וגם היעדר כספים ותקציבים. אנחנו מדברים עם רוני לינדר, כתבת הבריאות, כדי להבין איך שוב מערכת הבריאות אינה מוכנה למה שהיה ברור שיקרה, למרות שהיו לה כמעט חודשיים להתכונן לגל השני.

קצת כמו הבורסה, שוק הדיור היה עד היום סוג של פלא כלכלי: למרות אבטלה של מיליון איש והתרסקות בכל ענפי המשק הריאלי, שוק הדיור לכאורה לא נפגע – והמחירים בו נותרו, לפחות על הנייר, כפי שהיו לפני משבר הקורונה. אם שואלים את הפעילים בענף הם אומרים – כמו תמיד – שגם אם תהיה ירידה קלה במחירים בטווח הקצר, הם ישובו לעלות לאחר מכן בשל הירידה בהתחלות הבנייה וביקושים הגדולים ש'תמיד קיימים אצלנו'. אבל האם זה נכון? האם נכון שמחירי הדיור בישראל תמיד עולים? אנחנו מדברים עם פרופ' דניאל גת, מומחה לתכנון ערים וכלכלת מקרקעין, שטוען שהמחירים כבר החלו לרדת, שהאטה בהתחלות בניה מתמיד מקדימה את ירידת המחירים, ושהקבלנים יודעים את האמת. 

ומה קרה לרוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר, שהודיע אמש במפתיע על סיום תפקידו, מבלי להפיץ את ההודעה דרך דוברות המשרד. האם זו התפטרות תחת מחאה? מדוע חזקיהו החליט לעזוב דווקא עתה, באמצע הקרב הגדול על התקציב והשאלה אם הוא יהיה חד-שנתי או דו-שנתי? אנחנו מדברים על כך עם סמי פרץ, ומסכימים שהרעיון לפגוע בשכר המינימום או לפטור מעסיקים מתשלום תנאים סוציאליים, לכאורה כדי להוזיל ולעודד חזרת שכירים לעבודה - הוא אחד הגרועים שעלו מאז שהחל המשבר.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", יום ראשון 26.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ - אנחנו מתחילים היום עם אחד המעסיקים הגדולים בישראל: חברת אינטל האמריקאית. אינטל, באמצעות המפעלים בקריית גת ומרכזי הפיתוח והמחקר בשאר הארץ, מעסיקה בישראל כמעט 14 אלף עובדים. היא אחראית לתעסוקה של 53 אלף עובדים נוספים, היא מייצאת מדי שנה ביותר משישה מיליארד דולר שהם קצת יותר מ-12% מיצוא ההיי-טק הישראלי או  1.6% מהתוצר הכולל של המשק הישראלי. אלא שעכשיו אינטל מודיעה שהיא תשקול להתחיל לייצר את השבבים שלה גם אצל יצרנים אחרים – וזו בשורה שעשויה להיות מאוד מדאיגה. אנחנו מדברים עם שגיא כהן, כתב ההיי-טק, כדי להבין את ההתפתחות הזו.

  

על רקע מצוקת התעסוקה בעקבות משבר הקורונה, ועל רקע העובדה שחלק גדול מהאבטלה מתרכזת אצל צעירים, יש מי ששוב מעלים את הרעיון של מעבר מצבא של העם, כפי שאנחנו מכירים אותו מקום המדינה - לצבא מקצועי. הטענה היא שצבא כזה גם יהיה טוב יותר, וגם יעסיק עשרות אלפי צעירים בשכר מלא. אבל האם זהו רעיון מעשי? האם הוא יענה על צרכי הביטחון של ישראל? אנחנו מדברים עם עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ". 

אצל יצחק תשובה לא עובר שבוע מבלי שינחתו חדשות חמות על שולחן המערכת. באמצע השבוע שעבר תשובה גילה שמישהו השתלט על השותפה שלו, חברת נובל, כשענקית הנפט האמריקאית הודיע כי היא מעוניינת לרכוש אותה. בסוף השבוע תשובה שמע מבעלי איגרות החוב שהם אינם מסכימים לבקשתו לדחיית הנפקת המניות שאותה הוא הבטיח להם. ואילו היום, הוא שומע שרשות המסים דורשת תשלום של 300 מיליון שקל מחברת דלק קידוחים, בשל חוב משנת 2017. ערן אזרן יסביר לנו את המשמעות של שתי ההתפתחויות הללו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", יום חמישי 23.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אנחנו מתחילים היום עם החדשות החמות של הבוקר: האם ראש הממשלה בנימין נתניהו מבשל לנו בחירות חדשות כבר בחודש נובמבר הקרוב כדי לחמוק מפתיחת משפטו, או שזהו איום סרק כדי לדחוק בשותפיו בקואליציה לעשות את מה שהוא רוצה? האורח הראשון שלנו הוא חיים לוינסון, הכתב "לפוליטיקה ולעניינים חשאיים" של "הארץ" - והוא מוכן להמר על כספו הפרטי על כך שכבר ב-25 באוגוסט, בעוד חודש, הכנסת שוב תפוזר (החל מדקה 01:52).  

גם בפוליטיקה של הקורונה יש לנו דרמות אינסופיות. אמש הודיע פרופ' גבי ברבש שהוא מסיר את הסכמתו לשמש כפרויקטור הקורונה לאחר שלא קיבל את הסמכויות שאותן הוא דרש - ובמקומו מונה אדם בעל פרופיל מקצועי מאוד דומה, פרופ' רוני גמזו, שכמו ברבש גם הוא ניהל את איכילוב והיה מנכ"ל משרד הבריאות. רוני לינדר, כתבת הבריאות, מספרת מיהו גמזו, מדוע הוא הסכים לקבל תפקיד עם סמכויות מוגבלות שאחרים סירבו לו - ומה הסיכויים שדווקא הוא יצליח לשטח לנו את עקומות הנדבקים, המאושפזים, החולים קשה והמתים (18:26). 

לרבים נראה ששנת 2020 היא שנה איומה עם אתגרים בריאותיים, קשיים כלכליים ותסכולים פוליטיים - אבל ישנו גם עולם שבו נראה כי מעולם לא היה טוב יותר. אנחנו מדברים על הבורסה, שלא מאוד רחוקה משיא כל הזמנים, ועל העסקות, ההנפקות, הקניות והמכירות שמתבצעות בה. אסא ששון, כתב הבורסה, מספר על הצעת הרכש של בית ההשקעות אלטשולר-שחם לבית ההשקעות המתחרה הלמן-אלדובי, ועל עסקה נוספת שבה אותו אלטשולר-שחם רכש מניות של חברת שופרסל בחצי מיליארד שקל(28:21).

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" היומי של TheMarker, יום רביעי, 22.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: היום אנחנו עוסקים בפרשת פישמן ובהחלטה של בית המשפט, אתמול לאשר את הסדר החוב בין הבנקים לבין אשתו וילדיו של פישמן - הסדר שמשאיר בידיהם נכסים של הקבוצה בשווי של מאות מיליוני שקלים. 

למי שלא זוכר, הקריסה של אליעזר פישמן היא פשיטת הרגל הגדולה מעולם בישראל של איש עסקים, עם חוב שלא שולם לבנקים בסכום של 2.9 מיליארד שקל, וגם מקרה שבו ישנן ראיות לפיהן הבנקים ידעו שפישמן לא יכול להחזיר את חובותיו במשך שנים רבות - ולמרות זאת איפשרו לו לנהל את עסקיו כראות עיניו וגילגלו את חובותיו. על פי הנאמן מטעם בית המשפט, עו"ד יוסי בנקל, שהתנגד להסדר, במהלך השנים הללו פישמן העביר נכסים מהקבוצה העסקית לבעלות של ילדיו - ועתה הנכסים הללו נותרו אצלם. 

אלא שהפרשה של פישמן היא לא רק סיפור של איש עסקים שפשט את הרגל. לפני שנתיים הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בדיוק כדי לברר האם פישמן קיבל יחס מיוחד בבנקים, האם העובדה שהוא החזיק במשך כל השנים הללו בעיתון הכלכלי "גלובס" קשורה ליחס הזה, וגם איפה היו כל שומרי הסף שתפקידם למנוע קריסה כזו. כזכור, הוועדה הגישה דו"ח שהמליץ על שורה של רפורמות בפעילות של הפיקוח על הבנקים, של רשות שוק ההון והביטוח, של רשות ניירות ערך וגם של רשות התחרות - אבל אף המלצה לא יושמה. 

כדי לנתח את ההחלטה של השופט איתן אורנשטיין לאשר את הסדר החוב הבעייתי, כדי לנסות ולהבין מדוע הבנקאים מקלים עם פישמן גם עתה, וכדי לבחון את התמונה הגדולה שפרשת פישמן חושפת, אנחנו מצרפים הפעם לדיון את גיא רולניק, מייסד TheMarker, שכתב רבות על פישמן ועל הטייקונים האחרים, ועל היחס המיוחד שהם קיבלו ועדיין מקבלים מהמערכת הפיננסית – ומהתקשורת הכלכלית.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט היומי של TheMarker, היום בהגשת סמי פרץ, על שיעור הבדיקות החיוביות לקורונה שהגיע אתמול לשיא חדש של 8.1% כלומר, מכל 1,000 נבדקים יש 81 אנשים שמאובחנים כחולי קורונה. כרגיל, אחרי סוף שבוע של ירידה במספר הנדבקים – אנחנו רואים שוב עלייה ואתמול הגיע מספר הנדבקים ל-1,844 איש. רוני לינדר תסביר מדוע שיעור הנדבקים נמצא בקו עלייה ומדוע כמות הצוותים רפואיים הנדרשים כדי לטפל בחולי קורונה כפולה.

בתוך המשבר יש גם כאלה שבשבילם העסקים כרגיל: מחפשים ומנסים לנצל הזדמנויות עסקיות – חלקן קשורות כמובן למשבר הקורונה. אחת מהן היא ענקית האנרגיה שברון שהודיעה על רכישת חברת נובל אנרג'י - השותפה במאגרי הגז תמר ולווייתן תמורת 5 מיליארד דולר. אז אחרי שאמרו לנו שתאגידי אנרגיה לא יבואו לכאן בגלל הרגולציה והביורוקרטיה, מסתבר ששברון לא נבהלת מכל זה ויודעת שכאן אפשר להרוויח הרבה בגלל מחיר הגז. ערן אזרן מנתח את ההשפעות על שוק אנרגיה הישראלי ומנסה לענות על השאלה הכי חשובה – האם הצרכנים ירוויחו מהעסקה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמן את הפקידות המקצועית במשרד האוצר כשק החבטות של המשבר עקב העברת הכספים לציבור בצורה איטית מדי. הוא אפילו עשה זובור בשידור חי למנהל רשות המסים ערן יעקב. אבל לנתניהו יש אחריות לא פחותה משום שהוא הבטיח ב-2015 להילחם ברגולציית היתר "עם גרזנים". מירב ארלוזורוב מספרת למה זה לא קרה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 20.7.2020, היום בהגשת איתן אבריאל. אנחנו מתחילים עם המשפט של בנימין נתניהו, ומדוע החל מינואר 2021 יהיה קשה לראש הממשלה להסביר לשופטים מדוע הוא לא מחויב להצהיר על "נבצרות": חוסר יכולת למלא כראוי את תפקידו. גור מגידו, הכתב המשפטי, יסביר כאן מדוע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ואם לא הוא אז בג"ץ, יצטרכו שוב לקבל החלטה מכרעת על עתידו של נתניהו ושל הממשלה כולה.

בחזית הבריאות ומגפת הקורונה, כאילו שאלה אינן צרות גדולות מספיק, גם האחיות יצאו היום לשביתה, ובתי החולים עברו למתכונת חירום. עידו אפרתי, כתב הבריאות של "הארץ", מדווח על מה השביתה הפעם, מה קורה כרגע בבית החולים, מדוע הכספים הנדיבים שנתניהו מחלק לא מגיעים לאחיות כפי שממליצים כלכלנים – וגם מעריך מתי השביתה תסתיים ומי ייצא מהמו"מ כשידו על העליונה.  

אנחנו מדברים גם עם רוני לינדר, כתבת הבריאות של TheMarker, על הלחץ שמתחיל להצטבר בבתי החולים בשל העלייה בתחלואת הקורונה, מיהם המועמדים הנוכחיים לתפקיד "רמטכ"ל הקורונה", מדוע שוב כנראה משנים את ההנחיות ואת המגבלות, למשל בנושא של פתיחת הים והמסעדות, ולמה כל כך קשה לממשלה לקבל החלטות. 

לבסוף אנחנו מדברים עם סיון קלינגבייל על סוגייה חדשה, ששווה מיליארדים: מי ישלם את שכרו של אדם שנאלץ להיכנס לבידוד, וישנם מאות אלפי אנשים כאלה כעת: העובד או המעסיק? לבקשת המעסיקים, בג"ץ מקיים היום דיון שני בסוגייה – וכמו שזה נראה עכשיו המדינה הולכת להפסיד בו, כמו גם ציבור העובדים והעצמאים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט ״האינטרסנטים״, 19.7.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל. מהדורת יום ראשון, שבוע חדש מתחיל וסימני הלחץ הולכים ומתרבים ככל שנתוני התחלואה מדאיגים יותר. הדעת נותנת שבמצב כזה מלכדים את השורות ומתמקדים בניהול המשבר, אבל בסוף השבוע ראינו בעיקר מלחמת פוליטיקאים ופקידים זה בזה. זה התחיל כשראש הממשלה בנימין נתניהו סימן את שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר, כמי שמפריע להחלטות הממשלה ונלחם בהן, זה המשיך כשמנכ"לית האוצר, קרן טרנר אייל, נתנה למרידור גיבוי, והסתיים בנזיפה של שר האוצר ישראל כ"ץ במנכ"לית שלו. מלחמות כאלה תמיד היו, אך נדמה כי בעיתוי הזה הן מטרידות. אנחנו מדברים עם מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט, על האש בין נתניהו וכ"ץ לבין הפקידים הבכירים, וגם על המצב הכלכלי. 

 

תוך כדי משבר הקורונה, התקיים היום דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים במשפטם של נתניהו, מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ. הדיון היה אמור להיות טכני ולעסוק בקביעת מועד לשלב ההוכחות, אך הוא הפך לדיון סוער ואף אבסורדי כשעלתה השאלה מיהו עורך הדין שמייצג את ראש הממשלה? עידו באום, הפרשן המשפטי, מספר על הדיון המשונה ועל המשך משפטו של נתניהו. רמז: זה ייקח הרבה זמן. 

התחזיות המוקדמות של בנק ישראל ומשרד האוצר היו שמשבר הקורונה ידעך בסוף יוני, אך הגל השני משבש לכולם את התחזיות ומאלץ אותם לפרסם תחזיות חדשות ומפחידות יותר. אבי וקסמן שלנו שמע את המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר מדבר על תפנית בהגדרת המשבר של המגזר העסקי. זה כבר לא משבר נזילות או תזרים, אלא משבר של אובדן כושר פרעון  - מה שאומר שנראה כאן המון פשיטות רגל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", יום חמישי 16.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אנחנו מנתחים את המהלך הכלכלי האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בו הוא מחלק 6 מיליארד שקלים לכל אזרחי ישראל - באופן שווה. נכון להיום זו אולי התוכנית הכלכליתהמושמצת מעולם בתולדות מדינת ישראל: כל ראשי משרד האוצר פסלו אותה, שר האוצר ישראל כ"ץ לא בטוח בהיגיון שעומד מאחוריה, נגיד בנק ישראל אמיר ירון שמע עליה בתקשורת והוא מסתייג ממנה, שרי כחול-לבן מבקשים לשנות אותה - ואין כמעט כלכלן או פרשן כלכלי שלא צולב אותה.

וכל זאת מדוע? בעוד שישנה הסכמה על הצורך בעידוד המשק באמצעות הזרמות ממשלתיות בעת הזו, הביקורת היא על המנגנון שמעביר חלק גדול מהכספים לאנשים שכלל לא צריכים אותם: העשירונים הגבוהים, וכמובן כל מי שמועסק כרגיל - ואלה בכל זאת 80% מהשכירים במשק. ברור לחלוטין שנתניהו בחר בתוכנית, שעליה הוא החליט תוך שעות בודדות, בעיקר בגלל המחאות נגדו והלחץ הפוליטי שבו הוא נמצא. נתניהו הסביר אתמול במסיבת עיתונאים שהוא בחר בתוכנית הפשוטה הזו מכיוון שרק כך אפשר להוציא אותה לפועל באופן מיידי, טענה שרבים חולקים עליה, אבל מה שרבים מבינים הוא שרק כך נתניהו חושב שהוא יכול - אולי - להרגיע באופן מיידי את המחאות נגדו, ולא להמתין שבועות עד שתוכנית מתאימה יותר תגובש ותבוצע. 

אבל גם אם הוא מונע בעיקר משיקולי הישרדות פוליטיים, אולי התוכנית של נתניהו בכל זאת ראויה? ישנן מדינות אחרות שנקטו בה, ישנו מסמך של קרן המטבע הבינלאומית שאינו פוסל אותה, ואולי המענק שיגיע לחשבון הבנק של כל אזרח בישראל הוא רק מנה ראשונה במה שיהפוך למדיניות קבועה מסוג של "הכנסה בסיסית" - מדיניות שמוצעת על ידי כלכלנים חברתיים? כדי לנסות ולהכריע בשאלות הללו אנחנו מדברים עם שניים: פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, ופרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית  - ושואלים אותם את כל השאלות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.