האינטרסנטים

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 28 באוקטובר, היום ה-388 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
הממשלה החליטה לקיים את ישיבותיה בבונקר סודי, הפעילות של צה"ל ממשיכה בצפון ובעזה, ואילו הכנסת פתחה היום את מושב החורף – ובמקום לעסוק בהחזרת החטופים היא מתכננת מתקפה חדשה ועוצמתית כנגד שלטון החוק והדמוקרטיה. דיברנו על כך אתמול עם פרופ' סוזי נבות, והיום אנחנו רוצים להציג מחקר חדש ומרתק של הפרשן המשפטי שלנו, ד"ר עידו באום, על השימוש הציני של הקואליציה בהצעות חוק פרטיות – ואיך הכלי הזה מאפשר לה לעקוף את הליכי החקיקה הדמוקרטיים. 
על פי מסמכים של החמאס שנמצאו ברצועת עזה על ידי כוחות הביטחון, וכפי שחשף ה'ניו יורק טיימס' לפני כשבועיים, אחת הסיבות שבגינן החמאס פתח במלחמה דווקא ב-7 באוקטובר היתה הפיתוח הצפוי של מערכת לייזר ליירוט טילים וכטב"מים. בחמאס חששו מהיכולת הזו והחליטו לפעול לפני שהיא תהיה בשלה. במקביל, בדיוק היום דיווחה חברת הנשק אלביט על זכיה בחוזה בסך של 200 מיליון דולר לאספקה של מערכת לייזר רבת עצמה למשרד הביטחון. האם המערכת הזו תהיה 'גיים צ'ינג'ר' ביחסי הכוחות הצבאיים במזרח התיכון? מתי היא תהיה מבצעית? אנחנו נדבר עם  מתן רבין, מנכ"ל חברת סולרום המספקת מוצרים לתעשיות הביטחוניות בישראל - ובין היתר לאלביט ורפאל.
גם הבחירות בארה"ב כבר ממש קרובות, עוד שמונה ימים בלבד, ואחת השאלות שריתקה אתמול את אמריקה היא מדוע החליט עיתון ה"וושינגטון פוסט", בעל הנטייה הליברלית, שלא להצהיר על תמיכה במועמדת הדמוקרטית, סגנית הנשיא קאמלה האריס. על פי הערכות, הסיבה לכך היו אינטרסים כלכליים של בעלי החברה, המיליארדר ג'ף בזוס, מבעלי השליטה בענקית האינטרנט אמזון. לכן, אנחנו רוצים לברר האם הנשיאות של ארצות הברית היא מוסד שאותו אפשר בעצמם לקנות בכסף. אנחנו נעשה את זה עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 27 באוקטובר, היום ה-387 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
חג קשה, סוף שבוע קשה וגם יום קשה עובר על כולנו, עם עוד רשימה עגומה של  חיילים שנהרגו בלבנון, ועם עשרות פצועים בפיגוע דריסה קשה שהתרחש סמוך לבסיסים הצבאיים בצומת גלילות מצד אחד – ומבצע מוצלח של חיל האוויר נגד מטרות צבאיות באיראן בצד השני. אלה כולם דברים קשים, אלא שבמקום להתלכד סביב המטרה והכאב הלאומי, בקואליציה פותחים את מושב החורף של הכנסת עם הצעות חוק ומהלכים פרלמנטרים שכולם מיועדים רק לחזק את שלטונה ולפלג בין השבטים השונים שמרכיבים את החברה הישראלית. הסנונית הראשונה, למשל, היא חוק שנועד להטות את תוצאות הבחירות הבאות, לאחר מכן יבוא חוק ההשתמטות מגיוס של החרדים. אנחנו נדבר על כל אלה עם המשפטנית, פרופ' סוזי נבות, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה. 
בכלכלה, וזה לעולם לא מפסיק להפתיע, מי שפחות מתרגשת מהמחיר האנושי של המלחמה היא הבורסה, ששוב עולה היום – ויש מי שאומרים שהסיבה היא הרמזים מאיראן על כך שבשלב זה אין בכוונתה להגיב על ההפצצה הישראלית שלשום. הבורסה בתל אביב נהנית גם מהעליות של המניות בארצות הברית בכל הימים שבהם היה חג אצלנו, ואנחנו נדבר עם אסטרטג השווקים של בנק הפועלים, מודי שפריר, כדי להבין מדוע הבורסה כבר החליטה שדונלד טראמפ הולך לנצח בבחירות בארה"ב עוד כמה ימים – ולמה הערכות הללו מובילות דווקא לירידות במחירי אגרות החוב. 
והנה סיפור שלא קשור למלחמה, אבל הוא מפחיד לא פחות: אם למשהו עוד היה ספק, יש מי שיכול לזהות אתכם באינטרנט ולדעת כמעט במדויק היכן אתם נמצאים כרגע – והכל באמצעות ניתוח של הפרסומות שאליהן אתם נחשפים. בעוד שבישראל מעקב כזה הוא בעייתי, יש בארצות הברית חברה מסחרית שמשווקת טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת לאסוף מידע ולעקוב בזמן אמת אחר קבוצות ואנשים ספציפיים – ואנחנו ניסינו את המוצר שלה. תחקיר בינלאומי בהשתתפות "הארץ", חושף כי החברה - הפעילה גם בישראל - מוכרת ללקוחות פרטיים כלים ויכולות שהיו עד לאחרונה מפוקחים ובהם השתמשו רק גופי ביון ואכיפת חוק מדינתיים. אנחנו נדבר עם עומר בן יעקב, שהשתתף בתחקיר.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 22 באוקטובר, היום ה-382 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
מתחילת המלחמה, חיל האוויר הישראלי מצליח להפתיע את כולם, כולל את אזרחי מדינת ישראל, ביכולות שלו לפגוע בצורה מדויקת בכל מטרה שהוא רק רוצה, כולל באמצעות חימושים כבדים מאוד, והכל מבלי לאבד אף מטוס. איך הוא עושה את זה? אלו הסודות השמורים ביותר אבל בסוף השבוע האחרון דלפו לרשת האינטרנט מסמכי מודיעין אמריקניים סודיים המתארים את ההכנות לכאורה לתקיפה באיראן – ואת החימושים שבהם יעשה שימוש לרבות טילים שלא הכרנו עד כה: טילים בליסטיים שמשוגרים מהאוויר, גם כאלה מתוצרת החברה הישראלית רפאל. האם זו הטכנולוגיה המנצחת של מלחמת 7 באוקטובר? אנחנו נדבר עם טל ענבר, עמית מחקר בכיר ב-Missile Defense Advocacy Alliance.
ומה עם התקציב, שהיה אמור להיות מוכן השבוע, לאחר שהאוצר פרסם את ההצעה הרשמית ואת חוק ההסדרים? אז הוא לא יהיה מוכן. הממשלה עדיין נמצאת בשלב מקדמי באישור התקציב, לא יצאה אף הודעה על הסכמה כלשהי לקראת אישורו, אין הסכמות עם שרי הממשלה על התקציבים של משרדיהם ואין הסכמות עם גופים חוץ ממשלתיים שהממשלה תלויה בהם לאישור מהיר של התקציב. אם אפילו לא מתחילים את הדיונים ואת המו"מ הפוליטי על הגזירות והקיצוצים – אז האם יש בכלל תקציב? אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר. 
אחד המוסדות הכלכליים הממשלתיים שבכל זאת עובד, גם אם בשמרנות ולעיתים באיחור, הוא בנק ישראל – ומסתבר שמעבר לביקורת על הממשלה, הבנק מוטרד מאוד ממה שקורה בענף הנדל"ן. המפקח על הבנקים זימן השבוע פגישה מיוחדת עם ראשי החטיבות העסקיות של הבנקים, מיד לאחר החג, כדי לדון עמם בסיכוני האשראי בענף הנדל"ן ובחשיפת הבנקים לסיכונים הללו. בבנק ישראל יודעים היטב שכמעט כל משבר פיננסי מתחיל בנדל"ן, והפגישה הדחופה הזו עשויה להיות שלב מקדים בהטלת מגבלות חדשות על מימון לנדל"ן. מה בדיוק? אנחנו נדבר עם כתב הבורסה שלנו אסא ששון, שגם יתאר לנו את תגובת המשקיעים לחיסולו של מנהיג החמאס יחיא סינוואר – ולאפשרות שבכל זאת תהיה התפתחות מדינית חיובית בשבועות הקרובים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 21 באוקטובר, היום ה-381 למלחמה, בעזה יש עדיין 101 חטופים, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל.
חיל האוויר תקף אתמול מטרות פיננסיות של חיזבאללה בביירות ובמקומות נוספים – מפקדות ואתרים שדרכם עוברים מאות מליוני דולרים מאיראן לידי ארגון הטרור הלבנוני. העוצמה הכלכלית הזו אפשרה לחיזבאללה לגייס פעילים ולצייד אותם היטב וגם לשלם להם משכורות, וההנחה היא שאם הכלכלה של הארגון תיפגע – הוא גם יוחלש בטחונית. האמנם? יוסי מלמן, פרשן לענייני מודיעין, יהיה איתנו בעניין הזה.
"עיר מקלט לקבלת החלטות באופן בלתי תקין" – כך הגדירה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיראה, את הקבינט המדיני בטחוני של ממשלת ישראל על רקע שורה של החלטות שמתקבלות בלי דיון, בלי הכנה, בלי התייעצות מקדימה, בלי מידע, בלי הערכה תקציבית, בלי חלופות, בלי לברר על חשבון מי ועל חשבון מה היא מתקבלת. אפשר לקרוא לזה שכונה אך כשכל זה נעשה בכוונת מכוון זו מציאות של הפיכה משטרית. הממשלה בעצם אימצה שיטה חדשה ומסוכנת לקבלת החלטות המחבלות בשלטון החוק, משרתות אינטרסים פוליטיים צרים ומבצרות את שלטון הקואליציה הנוכחית. הפרשן המשפטי שלנו עידו באום יסביר מדוע.

המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, קאמלה האריס, נתפסה עם ציטוט שממנו אפשר להבין שהיא רואה במה שקורה בעזה – רצח עם. זה אולי יכול לשרת אותה בקהל הדמוקרטי הפרו פלסטיני אך עלול לסבך אותה עם הקהל היהודי שתומך לרוב במפלגה הדמוקרטית. שבועיים לפני הבחירות בארה"ב זה לא זמן לעשות טעויות ואנחנו נברר עם נתנאל שלומוביץ אם מדובר בתקלה חמורה והיכן עומד המירוץ בינה לבין דונלד טראמפ, שגם לו יש אין ספור תקלות – אך אצלו זה עניין שבשגרה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 15 באוקטובר, היום ה-375 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל.
לאחר שנחשפנו השבוע, בכאב רב ובמחיר של הרבה הרוגים ופצועים, לסכנה של כטב"מים מתאבדים שמשוגרים בקבוצות או בזוגות, חושף הבוקר ה"פיננשל טיימס", בכותרת הראשית שלו, אתגר מטריד נוסף: הולך ומתפתח בצה"ל מחסור חמור במיירטים עבור מערכת ההגנה האווירית. זו הסיבה, כנראה, שארצות הברית שלחה לישראל מערכות אמריקניות להתמודדות עם טילים בליסטיים – וזו גם אולי הסיבה להסכמה של ישראל לשורה של דרישות מארצות הברית, כמו שלא להפציץ את ביירות ולהימנע מלהפציץ מתקני גרעין או מתקני נפט באיראן. אנחנו נדבר עם פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, שנבחר להשיא משואה ביום העצמאות האחרון, בזכות תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים. 
הנה משהו שנראה אזוטרי בימים אלה ולחלוטין לא קשור אלינו – אלא שהוא בדיוק, אבל בדיוק, הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל והסכנה הכי גדולה לקיום שלה. האקדמיה המלכותית השבדית למדעים הכריזה אתמול על זוכי פרס הנובל לכלכלה לשנת 2024, והפרופסורים המאושרים שיתחלקו בפרס של מיליון דולר הם דארון אסמוגלו וסיימן ג'ונסון, שניהם מ-MIT (המוסד בו למד בנימין נתניהו, וגם זה קשור לסיפור), וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו. העניין הוא שהמחקרים של שלושת הכלכלנים עוסקים בתפקיד של המוסדות – בית המשפט, שומרי הסף, שלטון החוק וגם הנורמות הציבוריות – בהצלחה הכלכלית של מדינות. הם האנשים שהוכיחו שמוסדות חזקים – בדיוק אלה שנתניהו והקואליציה שלו מחלישים במרץ בשנתיים האחרונות – הם קריטיים לצמיחה ולרמת החיים של האזרחים. אנחנו נדבר עם הכלכלן פרופ' יוסי זעירא, שמכיר את דארון אסמוגלו, ועבד עמו.  
כידוע, הביטחון צריך כלכלה טובה והכלכלה חייבת ביטחון טוב – וזו הסיבה שדו"ח הביניים שהגישה השבוע ועדת נגל, הועדה ששוקדת על איפיון תקציב הביטחון לעשר השנים הקרובות, הוא כה חשוב. הבעיה היא שבישראל של 2024 וממשלת נתניהו הכל פוליטי, ובמקום לפעול לגיוס רחב של צעירים הוועדה מציעה את הארכת השירות הצבאי והוספת ימי מילואים – שהם יקרים פי כמה לכלכלה ולמשק - ובוודאי שאינם מוסריים. אנחנו נדבר על הדו"ח הזה עם השותף שלי סמי פרץ. 
ולסיום, הנה משהו שמעניין לפחות מחצית מהעובדים במדינה, בוודאי בענפי ההיי-טק: רכב ליסינג מהעבודה: כבר לא הבוננזה שהוא היה בעבר – ולמעשה הוא כמעט לא כדאי – ולכן התופעה הולכת ונעלמת. בדיוק: שווי השימוש זינק, על הסטארט-אפיסטים הוא לא עושה רושם, ולחברות כבר אין כוח להתעסק עם "צריך לעשות טסט לאוטו של המנכ"ל", כפי שהיה בעבר. אז לאן הולך ענף הליסניג? אנחנו נדבר עם כתב הרכב שלנו דניאל שמיל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMArker. יום שני, היום ה-374 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.

אתמול התרחש אסון בבסיס האימונים וההכשרות של חטיבת גולני. ארבעה חיילים נהרגו ועשרות נפצעו כתוצאה מפגיעה של כטב"מ של חיזבאללה. אחת השאלות עתה היא האם זו תקלת יירוט נדירה, או שנחשפה נקודת תורפה במערכת היירוט של צה"ל שעשויות להיות לה גם השלכות אסטרטגיות על המלחמה כולה. בתמונה הקצת יותר גדולה נראה שישראל נכנסה לתקופה של נרמול של ירי של מאות רקטות מלבנון מדי יום לכל שטחי ישראל, יחד עם פאסיביות של ארצות הברית וגם של ישראל בתחום המדיני - והמתנה לא ברורה לפעולה הישראלית באיראן. אנחנו נדבר עם הפרשן הצבאי עמוס הראל כדי לנסות להבין למי מתאים המצב הנוכחי  - ולאן הדברים עשויים ללכת מכאן.

גם בכלכלה הנתונים והמספרים שזורמים למשרדי הממשלה הם לא מלבבים – ותואמים את אלו של חברות הדירוג. בשבוע שעבר משרד האוצר דיווח על זינוק בגרעון התקציבי, בנק ישראל עדכן כלפי מטה את כל התחזיות המאקרו-כלכליות שלו לשנה הנוכחית ולשנה הבאה, האינפלציה והמחירים ברשתות השיווק ממשיכים לעלות, ומול כל אלה לא ברור האם התקוות של האוצר לגבות מיליארדי שקלים ממבצעי מס על רווחים בלתי מחולקים, יניבו פירות. אנחנו נדבר עם כתב המאקרו-כלכלה שלנו נתי טוקר.

בתוך כל אלה ישנו ענף אחד שממשיך להיות תוסס ורוגש, למרות מחסור קשה של עובדים וירידה בפעילות: נדל"ן. המחירים של כמעט כל סוגי הדיור נמצאים במגמה של עליה מהירה, בישובים קהילתיים עושים סלקציה קשוחה למי שרוצה להצטרף ולא מהססים לדחות את מי שלא בא להם טוב בעין, במקביל, הזוכים בהגרלות הדיור ממהרים למכור את הדירות – ועושים רווחים דמיוניים שיכולים להגיע למאות אחוזים ומיליוני שקלים. על כל הדברים הללו אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע ב'המרקרים' עם ענת ג'ורג'י וגיא רולניק:

האלוף במיל עמירם לוין הגיע לפודקאסט 'המרקרים' ודיבר על הטעויות שנעשו בשנה האחרונה במסגרת הלחימה, על מה שצריך לעשות כדי לסיים את המלחמה ועל התנהלותו של נתניהו, שהיה פקודו בסיירת מטכ"ל. לוין יספר גם על ההסכם שגיבש להחזרת החטופים, שיכול היה להשיב את כולם הביתה, קיבל את הסכמת חמאס, אבל ההנהגה בישראל סירבה לאמץ.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 9 באוקטובר, היום ה-368 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.

במקביל ללחימה בלבנון ובעזה, ולהתמודדות היום-יומית עם הטילים ומעשי הטרור של הבודדים, העולם ממתין עדיין לתגובה הישראלית למתקפת הטילים הבליסטיים האירניים מהשבוע שעבר, או במילים אחרות: את מה ואת מי ישראל וחיל האוויר הולכים להפציץ הפעם – ומה יהיו ההשלכות הגאו פוליטיות של המצבע הזה. נכון להיום רוב הפרשנים מעריכים שהיעד שייבחר יהיה צבאי וכזה שלא מבעיר את כל המזרח התיכון, אבל הדיונים והלחצים בעניין עדיין ממשיכים - אז הפעם אנחנו נעסוק קצת בתסריטי הפצצות, ונתחיל עם האופציה הגרעינית. האם ישראל צריכה להפיץ מתקני גרעין באיראן, האם היא בכלל יכולה לפגוע בהם באופן משמעותי ללא סיוע מארצות הברית – ומה אז תהיה התגובה האיראנית. נעשה את זה בעזרת אל"ם (במיל') ד"ר אוֹרי לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי, ומרצה במכללת אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א. 

יעד אחר לתגובה הישראלית יכול להיות מתקני הנפט של איראן – מפיקת הנפט התשיעית בגודלה בעולם, עם נתח שוק של כ-3.5%. זו תהיה מכה כלכלית מאוד כואבת עבור איראן, שגם כך מתמודדת עם משבר כלכלי קשה, אלא שמתקפה כזו תקפיץ את מחירי הנפט ואת האינפלציה בכל העולם – וארצות הברית ולמעשה כל העולם מתנגדים לכך באופן נחרץ, ואף אחד לא ימחא לנו כפיים. כמובן יש לצפות שאז איראן תגיב מיד בהפצצה משלה על מתקני אנרגיה ישראליים, למשל אסדות הגז או מתקני הזיקוק – ומתמונות שפורסמו בימים האחרונים מבסיסים של חיל האוויר אנחנו יודעים שהטילים הבליסטיים שלה יודעים לפגוע במטרות שלהם. אנחנו נדבר על כל השיקולים הללו עם ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי, ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ובטכניון. 

בינתיים במשרד האוצר ממשיכים להפוך כל אבן כדי לראות האם אפשר למצוא תחתיה כמה שקלים כדי לממן את המלחמה ואת הגרעון שהולך וגדל. במשרד יודעים שהעלאות מסים וביטול פטורים הם מהלכים שיהיו מאוד קשים לביצוע במישור הפוליטי, לכן הם מתמקדים דווקא במתן הטבות מס – ובלבד שהדבר יקדם תשלום מסים עכשיו ומיד, ובהיקפים גדולים. הטבה אחת כזו שמוקדמת היא עבור תאגידים גדולים שיש ברשותם רווחים צבורים בהיקפים ניכרים – והיא מהווה, כמובן, מתנת חג אדירה דווקא לעשירים הגדולים ביותר, בעוד ששאר הציבור ישלם יותר מס. אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו נתי טוקר כדי להבין בדיוק איך זה יעבוד.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 8 באוקטובר, היום ה-368 למלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
בימים אלה ולמעשה כבר מזה שנה, אירועי הביטחון הם אלה שמשפיעים על הכלכלה, ולכן שוב נפתח עם עדכון מהחזיתות: והבוקר דובר צה"ל מסר שאוגדת מילואים נוספת נכנסה ללבנון, ושמניין אוגדות הלוחמות מעבר לגבול הצפון כבר עלה לארבעה. צה"ל גם מסר שהצבא מרחיב את פעילותו בדרום לבנון – וכדי להבין במה בדיוק מדובר אנחנו נדבר פה עם הכתב הצבאי של "הארץ" יניב קובוביץ'.
מחר אחרי הצהריים, בסוף המסחר, בנק ישראל יודיע מה תהיה הריבית לחודש וחצי קרובים, ולמרות הערכות שהמלחמה עוד תהיה ארוכה ושהריבית עשויה לעלות – רוב החזאים מעריכים שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ישאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%. אבל עד מתי? הרי אם חברות הדירוג צודקות בתחזיות שלהן, ישראל תצטרך לשלם ריבית יותר גבוהה כדי לגייס את הכספים למימון המלחמה – ולכן השאלה היא מתי הריבית תעלה, ועד כמה. אנחנו נדבר עם כלכלן מיטב בית השקעות, אלכס ז'בז'ינסקי. 
נכון שעבר כבר שבוע ולא דיברנו על מכונת הרעל התקשורתית של הימין הקיצוני? אז הנה עוד סיפור הזוי על ערוץ 14 – המקום שבו הנרטיבים הקיצוניים ביותר עולים לאוויר. מסתבר שבמשדר התרמה ששודר באולפן ערוץ 14, הציעו למרואיינת תשלום כדי לבוא לאולפן ולספר שהיא נכנסה להריון בזכות תפילה לצדיק שקבור בגבעתיים, והיחצ"ן שתדרך אותה הוקלט אומר את הדבר הבא: "הבנת שצריך לזרום ולספר סיפור שלא באמת קרה לך". איתמר ב"ז, מארגון העין השביעית, יהיה אתנו עם הפרטים של הסיפור הזה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 7 באוקטובר, היום ה-367 למלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
אף אחד מאתנו לא חשב, גם בחלומות השחורים ביותר, ששנה אחרי 7 באוקטובר, בדיוק ביום בו עם ישראל מקיים סוג של אירוע זיכרון וסיכום שנה ליום הגרוע בתולדות המדינה, שגם 101 חטופים עדיין יהיו במנהרות בעזה, גם נמשיך לנהל מלחמה ב-7 חזיתות, גם נימצא בלבנון ונרחיב את הפשיטה שם, וגם נבלה במקלטים ובממ"דים – בצפון, בדרום וגם בגוש דן ובתל אביב. בכל זאת צריך להמשיך ולכן נעשה סיכום קצר שלנו של השנה האיומה שחלפה, ואז נעלה על הקו את הפרשן הצבאי עמוס הראל, שינסה להעריך עבורנו כיצד יראה העתיד הקרוב והרחוק יותר, ומה התובנה העיקרית שלו מהשנה האחרונה. 
כל אלה הם דברים שעמוס ואנחנו חושבים – אבל מה חושב רוב עם ישראל על השנה שחלפה? פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ביצעה בימים האחרונים סקר של עמדות הציבור על תפקוד מוסדות המדינה מאז 7 באוקטובר 2023, וכמו כל היום הזה - הממצאים לא מלבבים. אף אחד לא יופתע שכל שרשרת ההנהגה הציבורית מקבלת ציונים נמוכים על התפקוד שלה בשנה שחלפה, אבל מה שכן מפתיע הוא שרק רוב קטן בציבור- 53% - סבור שצריך לסיים את המלחמה בעזה, ורק 8% חושבים שהרשות הפלסטינית תנהל את הרצועה ב"יום שאחרי". אנחנו נדבר עם פרופ' הרמן על הסקר והממצאים הנוספים שלו. 
אחרי היציאה למלחמה מלאה עם החמאס בעזה ועם החיזבאללה בלבנון, השאלה הביטחונית הגדולה היא עצמת המלחמה מול איראן, ששגרה בשבוע שעבר כ-181 טילים בליסטיים לישראל שלא גרמו לנפגעים בנפש, אבל כמה מהם הגיעו ליעדם וגרמו לנזקים בבסיסים צבאיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח שהתגובה הישראלית תהיה הולמת, אבל נראה שהתגובה הזו תתחשב מאוד בדרישות ובתנאים של ארצות הברית – שעומדת פחות מחודש לפני יום הבחירות לנשיאות ולחלק מהקונגרס. כדי להבין את מערכת היחסים הנוכחית בין נתניהו ולבין נשיא ארה"ב היוצא, ג'ו ביידן, וסגניתו, המועמדת לנשיאות, קמלה האריס, ועד כמה הלחץ האמריקאי שלהם משפיע על ישראל, אנחנו נדבר עם פרשננו הקבוע והקונסול של ישראל לשעבר בניו יורק, אלון פנקס.

See omnystudio.com/listener for privacy information.