האינטרסנטים

ככל כשהמו"מ להקמת קואליציית ימין-חרדים מתקדם, המתח בין חילונים לדתיים עולה, בשל עשרות סעיפים שמגדילים הנתח של החרדים בעוגה, את השליטה שלהם בחיים כאן, ואת הבדלנות שלהם שבאה לידי ביטוי בסעיפים גזעניים. זו לא סתם כניעה לגחמות של פוליטיקאים שיכורי כוח אלא תוכנית מסודרת של ראש הממשלה הנכנס, בנימין נתניהו, לקדם מלחמת חילונים –דתיים שמשרתת את מטרותיו. אבי בראלי יהיה כאן כדי להסביר.

אחד הסעיפים המקוממים בהסכם הקואליציוני בין נתניהו ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' קובע כי בעלי עסק יוכלו לסרב לשרת לקוחות בשל אמונתם הדתית. זה סעיף שיאפשר אפליית להט"בים, ערבים או כל קבוצה אחרת. סמוטריץ' מסביר את הסעיף הזה כאמונה בחירות הפרט ובזכותו לא לעבור על אמונתו בקניינו הפרטי. אבל אם אנחנו עוסקים בזכויות וחירות – מדוע הן נבלמות כשבעל עסק רוצה לפתוח אותו בשבת או למכור חמץ בפסח? נדבר על כך עם אורי קידר מנכ"ל ישראל חופשית.

המיליארדר הצרפתי–ישראלי פטריק דרהי השולט בין השאר בחברת הוט מקפיד לשמור על פרטיות ולעבוד מתחת לרדאר, אך קבוצת האקרים רוסים פרצה לשרתים של חברת אלטיס שבה הוא שולט וחילצה מהם מיליוני מסמכים עליו ועל החברות שלו. לצד מידע רכילותי על הרגלי החופשות שלו יש שם גם מידע עסקי וחובות פיננסים – איתן אבריאל יספר עליהם.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם אתם מוטרדים מרצף הכותרות המפחידות על ההסכמים הקואליציוניים שסוגר נתניהו עם המפלגות החרדיות? אתם לא היחידים. פרופ' גילה שטופלר, דיקנית הפקולטה למשפטים ופרופסור חברה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, וד"ר שוקי פרידמן, חבר סגל בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס וסגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי, הגיעו השבוע לאולפן "המרקרים" וטענו שמה שקורה בחודש האחרון הוא המשך של תהליך עומק הרבה יותר מסוכן וארוך: ישראל נהיית יותר ימנית, לאומנית, דתית וחרדית וכרגע לא נראה באופק שום כוח מאורגן שרוצה ומסוגל לעצור את התהליך שעשוי להפוך אותה תוך כמה עשורים למדינה שדומה יותר לחלק משכנותינו באזור.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום רביעי 21 בדצמבר. באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל

אחרי מכתב ההייטקיסטים ומאבק הגלימות הגיע אתמול עוד מכתב – מכתב המנכ"לים. עשרות מנהלים בכירים במשק חתמו על מכתב קצרצר ולא ממש מפורט שפשוט מצטרף למכתב ההייטקיסטים בדאגה למעמדה של מערכת המשפט שעלולה להיפגע מהממשלה הבאה. המנכ"לים מביעים דאגה מפגיעה אפשרית במיעוטים, נשים ולהט"בים. הדילמה של מי שפועלים בשוק המקומי קצת יותר סבוכה מזו של הייטקיסטים שאינם תלויים בממשלה ובלקוחות המקומיים ולכן מעניין לברר מי חתם ומדוע. נדבר עם אחד החותמים, אלון פילץ מנכ"ל דיזנגוף סנטר.

משפטו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ממשיך להתנהל והשבוע העידו בו שני עדים נוספים: יו"ר מועצת הכבלים והלווין לשעבר, ד"ר יפעת בן חי שגב, ודוד שרן, ראש לשכת נתניהו לשעבר. על שניהם ביקשה הפרקליטות להכריז כעדים עוינים אך לא קיבלה את מבוקשה. חן מענית כתב המשפט של הארץ יהיה כאן כדי להסביר מדוע והאם העדויות האלה מקדמות במשהו את המשפט הזה.

ועוד קצת אילון מאסק: קשה לעבור יום בלי התופעה המטרידה הזו. אחת הסיבות שבגללן רכש את השליטה ברשת החברתית טוויטר היא הרצון שלו למנוע דיווחים על תנועותיו במטוסו הפרטי ברחבי העולם. למרות שהבטיח לא לסגור את חשבונו של צעיר אמריקאי שעידכן את משתמשי הרשת כל אימת שמטוסו של מאסק המריא  - הוא חסם אותו, ויחד איתו גם כמה עיתונאים שדיווחו על החסימה. אבי שרף הוא עוקב חובב של תנועות מטוסים והוא יהיה כאן כדי לספר על החשיבות של מידע כזה והאם מאסק יצליח במאבק?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

גורם משפיע לא קטן בהישג המרשים של ח"כ איתמר בן גביר בבחירות האחרונות היתה הבטחתו 'להחזיר את המשילות' באזורים שונים במדינה, ובעיקר בנגב – שם מתרחשים מדי יום אירועים פליליים קשים. בהתאם, בהסכם הקואליציוני של עוצמה יהודית עם הליכוד, הוחלט כי אחד המשרדים שתקבל עוצמה יהודית יהיה המשרד לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה החברתית, ושמו ישונה ל"המשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי". אלא שמיתוג מחדש ואפילו משטרה אלימה יותר לא יפתרו לבדם את הבעיות החברתיות של הנגב ואת אתגרי החברה הבדואית – לצדם חייבים לייצר מקומות עבודה, לבנות תשתיות, ובאופן כללי להקים אקו-סיסם כלכלי-חברתי מלא. איך עושים את זה: צד מרכזי ראשון יכול להיות הקמת שדה התעופה הגדול השני בישראל בנגב - ואנחנו נדבר על זה. 

בשוק ההון מתקיים מאז ומתמיד מתח גדול בין בעלי השליטה בחברות, שרוצים להוציא מהעסקים שהם מנהלים כמה שיותר כסף לכיסם האישי, לבין הגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף של הציבור – אבל לא מתלהבים מהשקעת כספים וזמן בתפקידי פיקוח על בעלי שליטה. למשל, בכל פעם שנדרש אישור לעסקת בעל עניין או אישור תנאי שכר למנכ"ל, צריכים המוסדיים לאשר את בקשת החברה – ואז הם נחשפים למסע שכנוע ולחצים שלעיתים קרובות גולש למחוזות לא ראויים. דוגמא כזו התרחשה בשבוע האחרון אשר מנכ"ל פוקס הראל ויזל ביקש לאשר חבילת שכר והטבות חדשה – ואנחנו נספר על המקרה ומה פסול בו. 

עדיין בשוק ההון, רבים ודאי זוכרים שהבנקים הישראלים, ובעיקר בנק לאומי ובנק הפועלים, סייעו במשך שנים לאזרחים אמריקאים להעלים מסים, נתפסו על ידי הרשויות בארצות הברית – ושילמו קנסות של מיליארדי שקלים. אלא שהקנסות שולמו על ידי הבנק, כלומר על ידי הציבור, בעוד שהמנהלים, למשל בבנק הפועלים, לא שילמו אגורה על מעשיהם, ואפילו לא החזירו את הבונוסים שהם קיבלו בדיוק עבור ההכנסות שהם ייצרו מאותה פעילות אסורה. אז אין צדק בשוק ההון? רק רגע: היועצת המשפטית לממשלה מבקשת עתה מהשופט מגן אלטוביה, שאישר הסכם פשרה בין הבנק לבעלי מניותיו, לשקול לתקן את ההסכם כך שהבכירים בכל זאת ישלמו על חלק מהנזק. אפרת נוימן, העורכת המשפטית שלנו, תסביר מה הסיכוי שלפחות הפעם הצדק גם יראה וגם יעשה. 
אנחנו מתחילים

See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים הפודקאסט הכלכלי היומי של דה מרקר, היום יום שני 19 בדצמבר.

כמה מחברות המזון העלו בשבועות האחרונים את מחירי המזון בסופרמרקטים וההסברים נעים בין: התייקרות חומרי הגלם והסחורות ובין עליית מחירי השינוע והפגיעה בשרשרת האספקה. אלא שאם מסתכלים על הגרפים רואים תופעה הפוכה – התירס, שיבולת השועל, החיטה, הקפה, הגז והנפט – כולם התרסקו. אפילו מחירי התובלה צנחו ב-80% מאז השיא.  טל אלויה  מנכ"ל קרן הגידור אינטג'ר פרטנרס יהיה איתנו בעניין הזה

ההסכמים הקואלציונים נרקמים אט אט ובקרוב סוף סוף תקום כאן ממשלת ימין חרדים שיהיה בה רוב לחובשי כיפה לראשונה בתולדות הכנסת. יש לכך כל מיני השלכות על החיים כאן ובראשם על תקצוב מערכת החינוך. לפי ניתוח של חוקר החינוך ד"ר נרי הורביץ, התקצוב לתלמיד ברשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה בממשלה הבאה יהיה גבוה ב-20%-30% בהשוואה לחינוך הממלכתי. ליאור דטל כתב החינוך שלנו יספר על הנתונים.

האם אילון מאסק צריך לעמוד בראש הרשת החברתית טוויטר? משתמשי הרשת יאמרו כנראה שלא כי מאז שהוא רכש אותה הוא מגלה סימנים דיקטטוריים בחסימת חשבונות. אבל רגע אחד, אולי הוא לא כזה דיקטטור כי את השאלה אם הוא ראוי לנהל את טוויטר הוא עצמו מפנה למשתמשים ואם הרוב קובע – התשובה חד משמעית: לא. רן בר זיק יהיה איתנו ויתן עדכון והסברים לאן הולכת טוויטר

See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים הפודקאסט הכלכלי היומי של דה מרקר, היום יום ראשון, 18 בדצמבר.

אין צל של ספק: ההפגזה הארטילרית הכבדה של חוקים בלתי דמוקרטיים בהתאם לדרישתם של בן גביר, סמוטריץ' ודרעי, שלא מאמינים לחצי מילה שבנימין נתניהו מוציא מהפה ולכן דורשים את החוקים שלהם עוד לפני השבעת הממשלה – היא הסיפור הגדול של השבוע. מה שמוזר, שישנם עדיין לא מעט אזרחים בישראל שאינם מבינים את משמעות החוקים, וממשיכים להאמין לנוסחאות ההרגעה של דורשי החוקים. אז לשם כך אנחנו פה, ויהיה אתנו גם הפרשן המשפטי שלנו ד"ר עידו באום, שלכבוד משחק גמר המונדיאל שמתקיים היום – יסביר את החוקים בשפה של משחק הכדורגל.

החרדים, שבימים אלה רוצים לשנות את הסטטוס קוו ולהכתיב מנהגים וחוקים חדשים לרוב החילוני, הם אמנם האוכלוסייה ענייה בישראל, אבל מסתבר שבכל הקשור לתחכום פיננסי הם דווקא המתוחכמים יותר. הם לוקחים יותר אשראי ומשכנתאות מאחרים, והם גם מחזירים את החובות בזמן  - ולכן מקבלים 'דלת פתוחה' במערכת הבנקאית. כיצד הדבר ייתכן? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו מירב ארלוזורוב שאספה את הנתונים.

מדינות רבות בעולם העלו בשבוע שעבר את הריבית, והמשקיעים בכל מדינה ובכל חדר עסקאות עקבו היטב אחרי הניסוחים וההתבטאויות שנלוו לעליות הללו. באירופה ובארה"ב הניסוחים חזרו להיות ניציים, ולכן גם בישראל השוק צפוי לעליית ריבית של עוד מחצית האחוז, לפחות, עד ש"הגל" ייעצר. כך לפחות טוען מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים – שיהיה איתנו וגם מביא נתונים שממשיכים להפתיע לטובה על ההשקעות הזרות בישראל בשנת 2022 שמסתיימת עוד רגע.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בארה״ב ובישראל מוכרים בעלי ההון, היזמים ופוליטיקאים רבים, כמו בנימין נתניהו,  את הסיפור שהמשותף להצלחה האמריקאית ופריצת ההייטק הישראלי הוא ה״שוק החופשי״. אבל שני חוקרים של הקפיטליזם האמריקאי וההיי-טק הישראלי הגיעו למסקנות שונות. השבוע הם הגיעו לפודקאסט המרקרים לשוחח עם גיא רולניק על המיתוסים לגבי היי-טק ומעורבות ממשלתית. ממש במקרה, או שלא, הם גם אחים - ארז ונועם מגור.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

עסקת ענק ראשונה מאז הסכמי אברהם הוכרזה אתמול – קרן ההשקעות ADQ מאבו דאבי תרכוש את השליטה בחברת הביטוח הפניקס ובכך תשתלט על חסכונות פנסיונים בסך כ-370 מיליארד שקל של חוסכים ישראלים. מדובר בקרן ממשלתית של אבו דאבי וזה מעורר הרבה מאוד שאלות על טיבה של העסקה: לא מדובר במשקיע פרטי אלא במשקיע מדינתי וזה עלול להפוך כל סוגיה עסקית-צרכנית לתקרית מדינית. ובכלל, אם ממשלת ישראל היתה קונה את החברה היינו אומרים שזוהי הלאמה – וזה הפוך מהתהליכים שהמדינה מובילה בשנים האחרונות – אנחנו נדבר כאן על הסכנות הכרוכות בעסקה הזו.

אחת הדרישות של יהדות התורה במו"מ הקואליציוני היא להקצות 15% מהדירות בכל פרויקט גדול - לאוכלוסיה החרדית. האם זה אומר שהם רוצים להתגורר בשכונות חילוניות? האם ניתן להקצות לאוכלוסיה ספציפית כמות מסוימת של דירות או שאולי זו רק עז במו"מ? מה שברור הוא שסוגיות הדירות מטרידות מאוד את החברה החרדית ורואים זאת גם בביטול מכרז לבניית דירות בקריית גת כדי להסב אותו לאוכלוסיה החרדית. הדר חורש עורך הנדל"ן יהיה כאן וינתח את הצעדים הללו

ענף ההיי-טק ותת הענף של הסטארט-אפים בפרט נמצאים כעת בעונה של חורף ושל התכנסות. בענף נרשמת כמות ניכרת של סטראט-אפים שבשקט נסגרים בשל היעדר מזומנים, הגיוסים הצטמצמו מאוד, אין כמעט הנפקות בבורסה, ואילו קרנות הון הסיכון יושבות גם הן על הכסף ומתלבטות כיצד להשקיע - בהצלת חברות שבהן הן כבר השקיעו כספים, או דווקא במיזמים חדשים, טריים, ובעיקר זולים יותר. כדי לענות על השאלות הללו אנחנו נדבר עם אורן בראון, לשעבר מנהל תחום ההי טק בארנסט אנד יאנג, ועם פרישתו בשבועות הקרובים יעסוק בהשקעות וייעוץ לסטארט אפים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל.

אז תשומת הלב הציבורית אמנם ממוקדת השבוע בממשלה החדשה ובסערת החוקים אשר ללא ספק יערערו, במידה כזו או אחרת, את הדמוקרטיה הישראלית, אבל גם בעולם מתחרשים דברים דרמטיים – והשבוע אנחנו נצפה בסופה של העלאות ריבית בשורה ארוכה של מדינות, החל מארה"ב ואירופה ועד מקסיקו וטייוואן. עליות הריבית הללו, שבתחילת החודש הבא צפויות להגיע גם לישראל, רק יעמיקו את הקשיים של תאגידים וסטארט-אפים שממילא מתמודדים כבר עם האטה, וגם של הציבור - ובראשם שכל משק בית שיש לו משכנתא גדולה. כדי לשמוע בכמה תעלה הריבית בכל המדינות הללו, ומה צפוי גם אצלנו בישראל, אנחנו נדבר עם עופר קליין, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות  הראל.

כמובן, לכל מי שעוד לא הפנים את הדבר, העלאות הריבית הללו כבר גורמות לעצירה, ובחריקת בלמים, בהיקף העסקות בשוק הדיור. רק הבוקר נודע מנתוני משרד האוצר שמספר הדירות שנמכרו בחודש אוקטובר היה נמוך ב-65% ביחס לאוקטובר 2021. לא מפתיע לכן, למרות טענות הקבלנים והיזמים שמדברים מתוך הפוזיציה שלהם, שרוב הכלכלנים ואנשי המקצוע משוכנעים שאחרי הירידה בהיקף עסקות תגיע גם הירידה במחירים. אחד מהם הוא מתן שטרית, כלכלן בפסגות בית השקעות. שטרית פירסם השבוע ניתוח של שוק הדיור הישראלי שמראה שבמקביל להיחלשות הצפויה בביקושים בשל עליית הריבית – יש גם מלאי גדול של דירות בבנייה בצד ההיצע. מתי הירידה במחירים תתרחש ובאיזו עוצמה? אנחנו נדבר אתו.

על פי החישוב של שטרית, אם החזר משכנתה בסכום של מיליון שקל למשך 30 שנה עלה לפני שנה כ-4,200 שקלים לחודש, הרי שהיום הסכום הזה כבר טיפס למינימום של 5,000 שקלים - וזה עוד לפני עליית הריבית האחרונה וזו שתגיע בתחילת ינואר. ברור שזו מכה גדולה לכל משק בית, והשאלה היא האם ייתכן שהישועה תגיע דווקא ממסדרונות הכנסת ומהחרדים? יו"ר ועדת הכספים המיועד, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, פירסם אתמול טיוטה של הצעת חוק המונעת מהבנקים לעלות את הריבית שהם גובים. אלא מה? ההצעה מכוונת רק למי שעוד לא לקח משכנתא, רק במסלול הפריים, והבנקים יוכלו למצוא דרכים עקיפות להעלות בכל זאת את הריבית האפקטיבית. הדר חורש, עורך תחום הנדל"ן והדיור שלנו, יסביר מדוע.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בין משרדי האוצר והביטחון יש היסטוריה של מאבקים על כסף, שקיפות ושליטה  - וזה דבר ידוע. אלא שבממשלה המתהווה הולך להתפתח מצב חדש ומסובך במיוחד, כי בצלאל סמוטריץ יהיה לא רק שר האוצר אלא גם שר במשרד הביטחון – הוא או מישהו מאנשיו. השליטה בתקציבים והנוכחות במשרד הביטחון תספק לסמוטריץ כוח לכפות את החלטותיו הפוליטיות בשטח. מבולבלים? לא רק אתם - אלא כל מי שייקלע לקו האש הזה.

עדיין בפוליטיקה, השבוע הנוכחי צפי להיות עמוס בעשייה פרלמנטרית: ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מקווה להעביר שלושה חוקים שנויים בחלוקת, החל ממסלול עוקף בית המשפט עבור אריה דרעי, דרך סמכויות נרחבות לאיתמר בן גביר במשרד לביטחון פנים, ועד ליצירת אותו מצב שיאפשר לסמוטריץ' להיות שר ביטחון משני יחד עם שר הביטחון ה'רגיל', זה שמטעם הליכוד. האם הוא יצליח? האם האופוזיציה תצא למאבק פרלמנטרי ואזרחי שיעכב את החקיקות הללו? אבי בר אלי הפרשן הפוליטי שלנו ינסה להעריך מה יקרה.

רובנו חושבים שבניגוד לענפים אחרים, ההצלחה בהיי-טק מבוססת בעיקר על יכולות וכשרון – כלומר, שזו מערת מריטוקראטית. אלא שפרופ' סיביל היילבורן, מומחית לסוציולוגיה ארגונית, פרסמה לאחרונה ספר בשם "הצד האפל של אומת הסטארט־אפ: מנצחים ומפסידים מהקדמה והיזמות הטכנולוגית בישראל" - והיא טוענת שרוב אנשי ההיי טק באים ממשפחות משכילות ואמידות, ושזה ממש לא במקרה. אנחנו נדבר איתה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.