הביולוגיה של הרגשות

בפרק זה של "הביולוגיה של הרגשות", ד"ר ליאת יקיר מארחת את ירדן אברבנאל, מנהלת תוכנית "מטפלים בנפש" בטבע. השתיים דנות בתופעת "עייפות החמלה" ושחיקת האמפתיה בקרב מטפלים ואנשי קו ראשון. השיחה עוסקת במחיר הרגשי והפיזי של הטיפול באחר, בזיהוי נורות צהובות לשחיקה, בחשיבות הצבת גבולות והדרכות מקצועיות, וכן בהזדמנויות שמביאות איתן טכנולוגיות וחדשנות לשדה בריאות הנפש.

שרון אדם עדיין מאמינה באחדות, גם כשהמילה עצמה כבר מעוררת ציניות. בשיחה עם ד"ר ליאת יקיר הן מדברות על מה קורה לנו כשמישהו באמת מקשיב, למה אנחנו נאחזים בכאב ובפחד, איך אמונה יכולה להחזיק אותנו ברגעים קשים, ומה נשים יכולות לעשות אחרת בעולם שמנוהל לא פעם דרך כוח, אגו ומלחמה. שיחה על מוח ולב, אהבה, כסף, זוגיות והניסיון לא לוותר על האפשרות שיהיה פה קצת אחרת.

כאב כרוני וסטרס כרוני - שני צדדים של אותו מטבע?כולנו מכירים את הכאב הרגעי - זה שמתריע מפני נזק ונעלם כשהגוף מחלים. אבל מה קורה כשהכאב נשאר, גם כשאין כבר פציעה? ומה הקשר בינו לבין הסטרס הכרוני שכל כך הרבה מאיתנו חיים בתוכו?בפרק זה אני מארחת את ד"ר ורד סימוביץ, רופאת כאב, לשיחה על המעגל האכזרי של סטרס וכאב. יחד נבין שכאב וסטרס הם לא שני תהליכים נפרדים שרק "משפיעים אחד על השני" - הם חולקים מערכת עצבית משותפת, אותם צירים הורמונליים (כן, הקורטיזול שוב כאן), ואותה מטרה אבולוציונית: להזהיר אותנו ולהניע אותנו לפעולה. הבעיה מתחילה כשהמערכת הזו נשארת דלוקה יותר מדי זמן.נדבר על איך מערכת העצבים בעצם לומדת להיות כואבת, בדיוק כמו שהיא לומדת לפחד; על הקשר הדו-כיווני בין המצב הנפשי לתפיסת הכאב; על החשיבות העצומה של שינה איכותית להפחתת סטרס וכאב; ועל למה טיפול שמתמקד רק בגוף, בלי להתייחס למערכת העצבים ולמוח שמפרש את האותות - הרבה פעמים לא מספיק.

ד"ר ליאת יקיר מארחת את פרופ' גיל זלצמן, פסיכיאטר וחוקר, לשיחה על דיכאון, אובדנות והגורמים הביולוגיים והסביבתיים שמשפיעים על בריאות הנפש. הם מדברים על השינויים שחלו בישראל בשנים האחרונות, על בדידות, טראומה וגיל ההתבגרות, ועל הקשר המורכב בין גנטיקה, סביבה והמוח. איך טיפול בשיחה ובתרופות משפיע על המוח? מהם גורמי הסיכון שחשוב להכיר? ומה יכולים הורים, אנשי מקצוע והחברה כולה לעשות כדי לזהות מצוקה מוקדם יותר ולמנוע אותה? שיחה על המדע שמאחורי הדיכאון, ועל החשיבות של פתיחות, טיפול מוקדם ובקשת עזרה.

ד"ר ליאת יקיר מארחת את טלי גרנות בשן. מייסדת גישת "הקשר כמרפא", לטיפול זוגי בגישה התקשרותית וריפוי באמצעות קשר.

למה כל כך קשה להישאר בתוך זוגיות? איך פצעי ילדות ממשיכים לנהל אותנו גם בבגרות? ומדוע ריפוי אמיתי לא קורה לבד, אלא רק בתוך קשר בטוח?

פרק על הצורך האנושי בקרבה, על פחד מנטישה שרובנו נושאים בתוכנו מבלי לדעת, ועל האפשרות האמיתית לבנות אהבה שמעניקה ביטחון - במקום לשמר חרדה.

כולנו נמשכים לאנשים בטוחים בעצמם, כריזמטיים וסוחפים. אבל מה קורה כשהקסם הזה מסתיר מניפולציה, שליטה והיעדר אמפתיה?

בפרק הזה אפרת הראל היימן פסיכולוגית קלינית, מנהלת מכון מרווה לנפגעי התעללות ומחברת הספר "יחסים מסוכנים", תספר איך פועל המוח של אנשים עם מאפיינים פסיכופתיים ונרקיסיסטיים, למה הם יודעים לזהות את החולשות שלנו טוב כל כך, ואיך מערכת היחסים איתם הופכת בהדרגה לקשר שקשה מאוד להשתחרר ממנו. בפרק גם נדבר על מה כולל גזלייטינג, טראומה בונדינג, הפצצת אהבה, וגם על השאלה המטרידה: האם אותן תכונות שמסוכנות בזוגיות או בתוך הבית הן גם אלו שעוזרות לאנשים מסוימים לטפס לצמרת העולם העסקי והפוליטי?

נבין למה כל כך קשה לעזוב קשר כזה, איך מזהים את סימני האזהרה כבר בתחילת הדרך ומה כדי לעשות אם אתה או אדם שקרוב לך בסביבתך נמצא במערכת יחסים מתעללת

ישראל היא מדינה שבה מיליוני אנשים חוו עם טראומה, אבל לא כולם מגיבים אליה באותה הדרך. למה אצל חלק היא חולפת עם הזמן, אצל אחרים הופכת לפוסט טראומה, ואצל אחרים דווקא מובילה לצמיחה?בפרק הזה ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מרכז אסיף לטיפול בטראומה, לשיחה על הביולוגיה של טראומה. נדבר על ההבדל בין סטרס אקוטי לסטרס כרוני, בין אדרנלין לקורטיזול, ונבין מה קורה במוח כשהזיכרון והגוף נשארים תקועים באירוע שכבר הסתיים.נבחן איך מזהים פוסט טראומה, למה לפעמים היא מתפרצת רק שנים אחרי האירוע, מה הקשר בין PTSD, דיכאון ואובדנות, ולמה דווקא חזרה למילואים יכולה אצל חלק מהאנשים לסייע בתהליך ההחלמה.ולבסוף נביט קדימה: האם בינה מלאכותית יכולה להפוך למטפלת? מה כבר עובד היום בעולם בריאות הנפש, ומה לעולם לא יוכל להחליף את הקשר האנושי שבין מטפל למטופל?

בפרק מיוחד, נטע ברזילי מצטרפת אליי לשיחה על האלבום האישי והחשוף, סרנדה, שכתבה בעקבות החיים לצד בן זוג המתמודד עם פוסט טראומה. סרנדה היא תרופה נגד דיכאון שניתנת פעמים רבות לטיפול בפוסט טראומה. דרך השירים באלבום ננסה להבין מה קורה למוח, לגוף וללב כשאוהבים אדם שנמצא במלחמה פנימית מתמשכת. למה טראומה לא נשארת רק אצל מי שחווה אותה? מהי טראומה משנית, ואיך מערכת העצבים של בני זוג מתחילה להסתנכרן זו עם זו? מה קורה כשאהבה הופכת לניסיון בלתי פוסק להציל אדם אחר, ואיך נראית השחיקה הרגשית שנוצרת בדרך?

נדבר על אוקסיטוצין, התקשרות, PTSD, בושה, ריחוק רגשי ואובדן תקווה, ונבחן מדוע לפעמים חיבוק, אהבה ורצון טוב אינם מספיקים כדי לרפא מערכת עצבים שנפגעה. ולבסוף נדבר גם על תקווה. על היכולת של המוח להשתנות, על ריפוי, ועל השאלה שמלווה את כל האלבום: האם אפשר למצוא מחדש קרבה, אחרי שהטראומה הרחיקה הכול.

האם נטייה מינית היא בחירה? גנטיקה? אפיגנטיקה? התשובה מסתתרת - כבר ברחם.

בפרק הזה צוללים לתוך המדע שמאחורי אחת השאלות האנושיות העמוקות ביותר: כיצד מתעצבת הנטייה המינית שלנו. נגלה מה הורמוני המין עושים למוח, מדוע נטייה חד-מינית קיימת ב-1,500 מינים בעולם החי, איזה יתרונות אבולוציוניים עשויים להסביר את קיומה ומה מחדשת האפיגנטיקה בנושא.בנוסף נחקור גם את מורכבותה של המיניות האנושית וכיצד לחברה, כמובן, יש תפקיד מרכזי בעיצוב התפיסות שלנו בנושא.

פרק שמנפץ מיתוסים, מעשיר בידע – ומזכיר שאהבה היא אהבה היא אהבה.

למה גברים רבים לא מזהים שהם בדיכאון, עד שהזוגיות מתרסקת, הגוף קורס או הכעס משתלט עליהם? בפרק הזה תמיר אשמן, מטפל, מנחה קבוצות גברים ומייסד בית הספר ליחסים אשמן, מצטרף אליי לשיחה על דיכאון גברי סמוי, כזה שלא תמיד נראה כמו עצב ובכי, אלא דווקא כמו עצבנות, התמכרויות, עבודה אובססיבית, ריחוק רגשי ועייפות כרונית.

נדבר על הקשר בין סטרס כרוני, טסטוסטרון, אסטרוגן ואוקסיטוצין, ונבין מה קורה במוח הגברי כשמגיל צעיר לומדים “להחזיק הכול בפנים".

למה כעס לפעמים מרגיש בטוח יותר מעצב? איך מערכת הסטרס משנה את האישיות, החשק והמוטיבציה? ולמה גברים מתקשים כל כך לבקש עזרה?נבחן גם מה קורה בתוך זוגיות עם גבר בדיכאון סמוי, איך בנות זוג חוות את הריחוק והניתוק, מדוע גברים פחות מאובחנים למרות שיעורי התאבדות גבוהים יותר, ומה ההבדל בין הדרך שבה דיכאון מתבטא אצל נשים ואצל גברים.

ולבסוף נדבר על מה שבאמת יכול לעזור: טיפול בשפה שמתאימה לגברים, מעגלי גברים, והיכולת לפתח בהדרגה שפה רגשית חדשה