בפרק מיוחד שהוקלט לפני המלחמה הנוכחית ולכבוד יום האישה, יאנה דרום – מרצה, יזמית ויוצרת תוכן שמקדישה את פועלה לטיפוח שמחת חיים – מצטרפת אליי לשיחה כנה על המוח הנשי.

למה נשים נוטות יותר לרומינציה, ביקורת עצמית ודאגנות? מה הקשר בין הורמונים, אמיגדלה רגישה יותר לאיום, ומערכת סטרס פעילה – לבין הנטייה להתמקד בשלילי? באיזה שלב בחיים מתרחשת עלייה בשכיחות מחשבות שליליות, ומתי יש הקלה ביולוגית טבעית?

נדבר על מנגנוני המוח שמייצרים מחשבות טורדניות – ואיך אפשר להפסיק להאמין לכל מחשבה שעוברת בראש. נבחן גם תופעה פחות מדוברת: כיצד ניתוחים פלסטיים משפיעים על אושר ואהבה.

ולבסוף – מה באמת מעלה סרוטונין ומאזן את מערכת הסטרס? לא סיסמאות, אלא כלים ביולוגיים פשוטים: ריקוד, מוזיקה, נשימה, חברות וחברים, טבע, חשיפה לשמש, ושינוי דפוסי חשיבה שמעצבים מחדש את המוח הגמיש שלנו.

פרק חשוב במיוחד לתקופה מתוחה – אבל רלוונטי לכל אישה שרוצה להבין את עצמה ואת עוצמתה דרך הביולוגיה.

כשנשים מדברות על גיל המעבר, השיח כמעט תמיד נע סביב גלי חום, הזעות לילה ושינויים הורמונליים. אבל מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה מרתקת הרבה יותר - "דרמה של מוח בשינוי". אז מה באמת קורה למוח שלך בגיל המעבר ?

מסתבר שזה לא מנו-פאוזה אלא זה מנו-סטארט – המוח מכין את עצמו לתפקידים החדשים.

בתקופת השינוי, בשלבי הפרימנופאוזה, המנופאוזה והפוסט-מנופאוזה התסמינים הם רבים וכל אישה בתקופה הזו מתחבטת בשאלה האם לקחת או לא לקחת הורמונים ?

כדי לעשות סדר, יחד עם ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה ויועצת לרפואת נשים בגיל המעבר, נדבר על התסמינים והטיפולים ההורמונליים שקיימים. מתי להתחיל טיפול? מאיפה מגיע החשש לקחת הורמונים ומה היתרונות והחסרונות ? מדוע שינוי באורח החיים הוא הכרחי ? וכמובן, מה היתרונות בפעילות המינית בגיל המעבר?

כל זאת ועוד, בפרק חובה להאזנה עבור כל אישה... וגבר.

בפרק מיוחד ליום האהבה, שהוא האזנת חובה גם לרווקים וגם לאנשים שנמצאים בזוגיות ומעוניינים לשמור עליה, ד"ר ליאת יקיר מארחת את דורית עוזיאל, מומחית לשפת גוף ותקשורת לא מילולית, שתחשוף את הסודות הלא ידועים על שפת הגוף בתהליך החיזור.

עבור הרווקים - איזה צבע כדאי ללבוש לדייט? איזה תנועות ותנוחות גוף מראות שהצד השני מעוניין או לא מעוניין בכם? ולמה כדאי תמיד לאכול משהו קטן בזמן המפגש?

עבור הזוגות - מהן 6 השניות הכי חשובות ביום עבור הזוגיות שלכם? מה אומרת שפת הגוף בחדר המיטות ? וכמה עצות בנוגע לחלק בלתי נפרד מזוגיות – מריבות.

כל זאת ועוד, בשיחה חשופה ופרובוקטיבית לעתים, שתשנה את הדרך בה אתם מסתכלים על עצמכם ועל בני הזוג שלכם.

כמה מחשבות שליליות אנחנו חושבים כל יום? איך זה פוגע בחיים שלנו? והכי חשוב - איך אנחנו יכולים לשנות את המצב לטובה?

בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר חושפת את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמעצבים את החיים שלנו מבפנים: הדיבור העצמי. אותו קול פנימי שמנהל את המחשבות, הרגשות וההחלטות שלנו – לעיתים מעודד ותומך, ולעיתים קרובות יותר, מבקר ומשתק.

נגלה איך נולד הדיבור הזה בילדות? איך הוא קשור לסגנון ההתקשרות שלנו עם ההורים? ולמה דווקא המוח – עם כל התחכום שלו – מתוכנת לחשוב שלילי פי שלושה יותר מחיובי?

אך אל דאגה, כי יש דרך לתכנת את עצמנו מחדש ולעדכן את מערכת ההפעלה של המוח באמצעות 'Re-parenting - להיות ההורה של עצמי' ותרגול של דיבור עצמי חיובי למרות שזה ממש לא קל.

כמה מחשבות שליליות אנחנו חושבים כל יום? איך זה פוגע בחיים שלנו? והכי חשוב - איך אנחנו יכולים לשנות את המצב לטובה?

בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר חושפת את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמעצבים את החיים שלנו מבפנים: הדיבור העצמי. אותו קול פנימי שמנהל את המחשבות, הרגשות וההחלטות שלנו – לעיתים מעודד ותומך, ולעיתים מבקר ומשתק.

נגלה איך נולד הדיבור הזה בילדות? איך הוא קשור לסגנון ההתקשרות שלנו עם ההורים? ולמה דווקא המוח – עם כל התחכום שלו – מתוכנת לחשוב שלילי פי שלושה יותר מחיובי?

אך אל דאגה, כי יש דרך לתכנת את עצמנו מחדש ולעדכן את מערכת ההפעלה של המוח באמצעות “הורות-מחדש” לעצמנו (Reparenting) ותרגול דיבור עצמי חיובי.

מה אם הייתם יודעים שהחוויות שלכם בחיים, המצוקות שלכם, הדברים שאתם לומדים ואולי אפילו המחשבות שלכם עצמן - משפיעות באופן ישיר על הילדים שיהיו לכם בעתיד ברמה הגנטית-ביולוגית?

בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מארחת את פרופסור עודד רכבי, חוקר ניורוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב שמתמחה באחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת בעולם המחקר הביולוגי - הורשה אפיגנטית, שעוסקת בתהליכי הורשה לצאצאים במנגנונים שאינם מערבים שינוי בקוד הגנטי של ה-DNA. המחקרים שלו אמנם עוסקים בתולעים באורך 1 מ"מ שחיות באדמה, ולא בבני אדם, אבל במסגרתם הוא הצליח להוכיח שחוויות פיזיות ונפשיות אצל האם יכולות להשפיע על הצאצאים שלה במשך דורות רבים קדימה. אם מדובר בתופעות שקיימות גם אצל בני אדם, קשה להפריז בחשיבות הממצאים האלה על הקשר העמוק (יותר ממה שאי פעם נודע) בין הורים וילדים.

איך חוויות הילדות שלנו ממשיכות לפעול שנים אחר כך, גם כשנדמה שהחיים כבר הסתדרו? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מדברת עם מריומה קליין על ההשפעה העמוקה של חוויות מוקדמות על המוח, על מערכת העצבים ועל הדרך שבה רגשות, קשרים והתנהגות מתעצבים לאורך החיים. הפרק מציג את הקשר בין טראומה, ניתוק רגשי והישרדות, ואת האופן שבו המוח הילדי לומד להסתגל לסביבה מאיימת באמצעות דפוסים שממשיכים לפעול גם בבגרות. דרך מחקרי ACE וידע עדכני על התפתחות מוחית, נחשפת ההבנה שילדות אינה פרק שנסגר, אלא תשתית חיה שמשפיעה על בריאות נפשית ופיזית, על זוגיות, הורות ותחושת ערך עצמי. ביחד עם מריומה קליין, מייסדת בית השנטי, הפרק עוסק במפגש בין טראומות מוקדמת לבין האפשרות לשיקום, בקשר מיטיב ככוח מארגן, וביכולת לייצר שייכות, יציבות ובחירה גם אחרי התחלה קשה.

האם הפרעת קשב היא באמת מחלה נוירולוגית, או אולי דרך שבה מוח צעיר מגיב לעולם שמבקש ממנו יותר מדי, מהר מדי? בפרק הזה נצלול אל אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם הפסיכולוגיה והחינוך, האבחון של הפרעת קשב והטיפול התרופתי הנרחב בילדים.

בשיחה עם ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ומחבר הספר רב־המכר ״הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה, נבחן מחדש את ההנחות שעליהן נשענת האבחנה, את ההיסטוריה של הריטלין, את ממצאי המחקרים ארוכי הטווח, ואת השאלה המוסרית שמרחפת מעל כולנו כהורים וכחברה. נבין למה אין עדות ברורה לפגם מוחי, מה המשמעות של שונות נוירולוגית, ואיך מערכת החינוך הפכה ילדים בריאים לבעיה שצריך לפתור.

ובסוף, נדבר על אלטרנטיבות. תזונה, תנועה, ויסות רגשי, הורות מודעת, סביבה חינוכית מותאמת, וכל מה שיכול לעזור לילדים לפרוח בלי למהר להגדיר, להדביק תוויות או לתת תרופות.

מה קורה לנו במוח כשאנחנו רוקדים, ולמה תינוק בן שלושה חודשים כבר מתנועע לקצב המוזיקה? בפרק הזה נצלול אל אחת מהתופעות העתיקות והמרתקות בטבע האנושי, הריקוד, ונגלה למה נראה שהוא טבוע לנו עמוק בתוך הדנ"א.

נבין איך ריקוד מפעיל בו זמנית את כמעט כל רשתות המוח, איך תנועה יוצרת גמישות מוחית, למה דופאמין ואוקסיטוצין משתחררים בכל תנועה, ואיך ריקוד משפר יכולות קוגניטיביות, מפחית סטרס, מעצים ביטחון עצמי ובונה קהילות.

ביחד עם אלי מזרחי, מורה לריקוד וכוריאוגרף ושופט בתוכנית רוקדים עם כוכבים, נדבר על ריקוד כמנוע רגשי וחברתי, על טיפול דרך תנועה, על הקסם שקורה כשאנשים זזים יחד, ועל מחקרים חדשים שמראים שרק ריקוד עם אדם אחר מדליק במוח חיישן ייחודי של תיאום וחיבור אנושי. בסוף, נשאל את השאלה הגדולה: אם נולדנו לרקוד, איך מחזירים את הריקוד לחיים שלנו כדי לחזק את הגוף, את המוח ואת הנפש.

מה קורה לזוגיות כשהמגע נעלם, כשבן זוג אחד משתוקק לקרבה ולחיבור פיזי ורגשי והשני נסגר ומתרחק? נישואים מורעבי מין אינם רק היעדר סקס, הם עלולים להוביל להיעדר של חיבה, צחוק, אינטימיות ורכות, שנמוגים לאט ומשאירים אחריהם תסכול, אשמה והרבה עצב שקט.

בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר ולימור בנדל, מומחית למיניות וזוגיות, מדברות על הפערים בחשק המיני, על איך סטרס, ילדים, הורמונים ודימוי גוף משפיעים על התשוקה, ועל הסיבות לכך שנשים וגברים חווים מיניות בשתי שפות רגשיות שונות. נבין איך טינה מצטברת מכבה את החיבור, למה כעס מרחיק עוד יותר, ולמה בקשה לסקס היא לעיתים קרובות בקשה עמוקה לקשר ולאהבה.

ובסוף נשאל, האם אפשר להחיות זוגיות שאיבדה מגע, ואיך בונים מחדש מרחב זוגי ואירוטי שמבוסס על כנות, חמלה וקשר חי ועמוק.