קורה למוח שלנו כשאנחנו עוצמים עיניים?

מהתנ״ך ועד בילי אייליש, חלומות מלווים את התרבות האנושית אבל גם את הביולוגיה שלנו בשיחה עם ד"ר טל סיינס, נצלול אל תוך המסתורין של עולם החלומות:

איך נראים מחזורי השינה ומהם שלבי ה־REM, למה החלומות מרגישים אמיתיים כל כך, ואיך המוח משתמש בהם כדי לעבד רגשות, לעכל חוויות ולבנות זיכרונות.

וגם, נשאל את השאלה הגדולה: האם נוכל בעתיד להקליט חלומות ולצפות בהם? והאם זה יהיה מתנה – או סיוט?

"אל תיקח ממנה דבר, תמיד היא תמכור לך סם - אהבת אמת."

שלושים שנה אחרי שכתב את השיר המטלטל הזה, חמי רודנר מתארח לשיחה אינטימית עם ד"ר ליאת יקיר, שבוחנת יחד איתו – דרך הלב, המילים והמדע האם באמת קיימת אהבת אמת, או שאולי מדובר בהתמכרות ביולוגית.

נדבר על ההתאהבות כסערה כימית במוח: איך הורמונים כמו דופמין, אוקסיטוצין וקורטיזול משתלטים על ההיגיון, למה אהבה חדשה פוגעת בריכוז ובשינה, ומה קורה לנו כשאהבה מתרסקת. נצלול גם להבדלים בין נשים לגברים בהתאהבות, ואיך הכול קשור לאסטרטגיה האבולוציונית של המין האנושי.

האם בני האדם נולדו טובים או שדווקא השנאה וההפרדה בין קבוצות טבועות בנו עמוק ב-DNA? בפרק סולו מרתק, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל אחת השאלות העתיקות ביותר של הפילוסופיה וחושפת מה יש למדע המוח, האבולוציה והביולוגיה לומר עליה.

נלמד מדוע המוח שלנו מתוכנת יותר לשלילה מאשר לחיוב, איך אוקסיטוצין "הורמון האהבה " עלול דווקא לעודד קיטוב ושנאת זרים, ולמה אפילו האמפתיה הטבעית שלנו כלפי ילדים סובלים עלולה להיעלם ברגע כשמדובר ב"אחר".

הפרק בוחן את הקשר שבין רגשות בסיסיים כמו פחד, כעס וגועל לבין גזענות ונפוטיזם ומסביר למה כדי לבחור בטוב, אנחנו צריכות לעבור דרך כל מה שלא.

מה קורה לנו בגוף - ובעיקר במוח, כשאנחנו שומעים שיר אהוב? בפרק הזה, ד"ר ליאת יקיר יוצאת למסע מוזיקלי-מדעי עם ד"ר אפרת מקוביצקי, וחוקרת איך המוזיקה מפעילה תזמורת שלמה של רגשות, זיכרונות, הורמונים ואפילו את מערכת החיסון.

איפה נמצאת גבעת הנוסטלגיה? למה אנחנו לא יכולים להוציא שיר מהראש? איך המוזיקה משפיעה על תינוקות, חולי פרקינסון או אנשים עם דיכאון? מה שונה במוח של מוזיקאים.

דרך שירי אהבה, שמחה, נחמה ואמונה – נבין איך המוזיקה לא רק מרגשת אותנו, אלא ממש משנה אותנו. פרק שכולו הרמוניה בין מדע, רגש וצליל.

1מה קורה למוח ולגוף כשאנחנו חווים סטרס מתמשך? בפרק סולו מיוחד ד"ר ליאת יקיר צוללת אל תוך מנגנוני הסטרס והחוסן הרגשי, ומסבירה איך הגוף שלנו מגיב לאיום, מדוע סטרס כרוני כל כך מסוכן - ואיך דווקא חיבוק, נשימה עמוקה או שיחה עם חבר יכולים להפעיל את "העצב המרגיע" ולשנות הכול.

נלמד למה חשוב להקשיב לגוף כשהוא לוחש, עוד לפני שהוא צורח, איך אפשר לחזק את החוסן המשפחתי והאישי גם בתקופות סוערות, ואילו הרגלים קטנים ביומיום יכולים להשפיע בגדול על מצב הרוח, הבריאות והאהבה.

מה קורה למוח – וללב – כשהופכים מזוג להורים? בפרק הזה, ד"ר ליאת יקיר מסבירה השינויים הביולוגיים, ההורמונליים והרגשיים שמתרחשים כשאהבה זוגית פוגשת אתגר חדש: משפחה. מחקרים מראים שרוב המשברים הזוגיים מתחילים שלוש שנים אחרי לידת הילד הראשון – אבל למה דווקא אז? ואיך השינויים במוח משפיעים על האופן שבו אנחנו תופסים זה את זה כבני זוג?

כדי להבין לעומק את הקשר בין הורות לזוגיות, ליאת מארחת את אפרת לקט – מומחית להורות, ייעוץ משפחתי ואימון מנטלי, ומחברת רב-המכר "אמא מאמנת". אפרת מביאה שילוב נדיר בין ידע מקצועי לניסיון אישי, ומשתפת איך אפשר לגדל ילדים באהבה – בלי לאבד את הזוגיות בדרך.

ד"ר ליאת יקיר בפרק ספיישל אחד על אחת צוללת לעומק של אחת התגליות המסעירות של חקר המוח: נוירוני המראה. אותם תאי עצב מסתוריים שמאפשרים לנו לחוות את הרגשות של אחרים. דרך המדע נגלה איך אנחנו לומדים אמפתיה ולמה זה פשוט חלק מהביולוגיה שלנו.

ד"ר ליאת יקיר בוחרת לפתוח את המסע הרגשי-מדעי עם שיר אחד שמצליח לגעת בעצבים הכי חשופים: "הדפוק הזה עושה לך טוב" של ירמי קפלן. יחד הם מנסים להבין מה מושך אותנו שוב ושוב לקשרים הרסניים – ואיך זה קשור להורמונים, למה חוסר ביטחון לפעמים נתפס כמשהו סקסי? ומה קורה כששיר מצליח לעורר רגשות כל כך עזים אצל קהל רחב?