החוקרים

מה הקשר בין מיקרוסקופ אלקטרוני, לניתוחי לייזר וצביעת יהלומים בצבעים שונים?

כדי להתחיל להבין זאת עלינו להבין מהי פיזיקה, ומה ההבדל בין פיזיקה קלאסית לפיזיקה קוונטית.

הפיסיקה הניוטונית פועלת בהתאם לאינטואיציות הטבעיות שלנו. לגופים במודל הניוטוני יש גודל מוגדר, מיקום מוגדר, מהירות מוגדרת וכו׳. אם לדוגמה איבדנו את המפתחות שלנו אז ברור לנו שהם נמצאים במקום כלשהו ולכן נחפש אותם במקום בו ההסתברות תהיה הכי גבוהה למצוא אותם. אך ההסתברות הזאת מעידה על חוסר הידע שלנו ואינה קשורה לגוף עצמו בשום צורה. הגוף נמצא בנקודה מוגדרת ואנחנו פשוט לא יודעים איזו.

בעולם של הפיזיקה הקוונטית, הדברים פועלים בצורה כל כך שונה מהאינטואיציה שלנו עד שהפיסיקאי הדגול ריצארד פיינמן אמר עליה שמי שחושב שהוא מבין פיזיקה קוונטית אינו מבין פיזיקה קוונטית. 

 

בעולם של הפיזיקה הקוואנטית, גופים יכולים להיות בכל מקום בו זמנית, עד שמודדים היכן הם. הם מתנהגים בצורה הסתברותית שאיננה נובעת מחוסר מידע, אלא שהסתברות זו היא חלק בלתי נפרד מקיומם (דבר שאיינשטיין מאד התקשה לקבל וטען נגדה ש"אלוהים לא משחק בקוביות"). ההתנהגות ההסתברותית, העובדה התמוהה שמה שאנחנו מגלים תלוי מאד בשאלה איך אנחנו מודדים, היעדרו של מיקום ידוע של גופים, השפעה הדדית בין גופים כאילו אין מושג כזה שנקרא מרחק, ועוד התנהגויות שסותרות לגמרי את האינטואיציה שלנו לגבי האופן שבו המציאות פועלת, כל אילו היו בוודאי נשללים מזמן כמודל של המציאות אלמלא הם היו מוכחים. ולא זאת בלבד שהם מוכחים, אלא שהם נמצאים בבסיס הרבה מהטכנולוגיות שאותן אנחנו כבר מקבלים כמובנות מאליהן, ועל חלק מהן נדבר היום.

 

לשם כך,  אארח כאן היום את פרופסור אהרון פרידמן, חוקר בתחום אלקטרוניקה פיזיקאלית, וראש מרכז הידע שלזינגר למאיצים ומקורות קרינה.

 

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. 

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. 

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. 

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל- 

[email protected]

לאחר מלחמת העולם השניה, שזעזעה עמוקות את העולם, אמרה הקהילה הבין לאומית: לעולם לא עוד. ואולם, גם בימנו אנו עדים לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והחמור מכולם- פשעי השמדת עם. כך למשל, סין פועלת להשמדת עם תרבותית ופיזית של המיעוט המוסלמי ממוצא תורכי, ארגוני טרור מטילים את אימתם בכל העולם מבלי להבחין בין לוחמים לאזרחים, ובמלחמה באוקראינה מתבצעים פשעי מלחמה.

פשעים אילו הם בגדר הפרות חמורות של המשפט הבין לאומי. מהו ומה כוח האכיפה של המשפט הבין לאומי? איך הוא יכול להציע פתרונות לעוולות אילו? מה מגבלתיו וכיצד ניתן לחזק את כוחו של המשפט הבין לאומי אל מול מצבים כאלה? 

לשם כך, הוזמנה לראיון ד״ר הילי מודריק אבן-חן, חוקרת בתחום המשפט הבין לאומי ההומניטרי והפלילי, עם התמקדות בתחום זכויות האדם. היא גם המייסדת והעומדת בראש מרכז מחקר של פשעי השמדת עם באוניברסיטת אריאל.

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. 

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. 

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. 

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל- 

[email protected]

יחסי משפחה הם היבט בסיסי בחיינו, ולאיכותם של מערכות יחסים אלו יכולה להיות השפעה משמעותית על הבריאות הנפשית והרווחה שלנו. אינטראקציות משפחתיות מעצבות את תחושת העצמי, את ההתפתחות הרגשית,

ואת הבריאות הנפשית הכללית שלנו, בין אם וכאשר אנו מתמודדים עם קונפליקט ובין אם וכאשר אנחנו חווים את השמחה שבמערכות יחסים קרובות.

מהם הגורמים התורמים למערכת יחסים בריאה במשפחה וכיצד ניתן לטפח אותם? מה תפקידם של קשרים משפחתיים בקידום בריאות נפשית והגברת חוסן? מה ידוע על העולם המורכב והמרתק, הנוגע לכל אחד ואחת מאתנו, של יחסי משפחה? ו...מה ניתן ללמוד וליישם מהמחקר בתחום יחסי אחים למצב הנוכחי בארץ?

לשם העמקה בשאלות אילו, הוזמן לראיון ד״ר אבידן מילבסקי, חוקר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית עם התמקדות ביחסי אחים והשפעותיהם על בריאות הנפש והרווחה האישית.

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. 

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. 

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. 

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל- 

[email protected]

 

אפשר לראות במחקר יצירה של ידע, ובהוראה הפצה של ידע. בעוד שהוראה ומחקר שניהם מרכיבים חיוניים בתפקידו של חבר סגל, נדרשים כישורים שונים לכל אחד מהם, ולא תמיד מי שמצטיין במחקר הוא גם איש הוראה וחינוך מיומן.
מחקר כרוך בהשקעה עצומה של זמן ומאמץ בתכנון וביצוע מחקר מקורי, בניתוח הנתונים והסקת מסקנות מהם ופרסום מאמרים. הוראה, הדרכה והנחייה של סטודנטים כרוכות ביכולת להעביר ביעילות רעיונות מורכבים, ליצור חוויות למידה מרתקות ולהעריך את ביצועי הלומדים. 
חברי סגל מצופים להצטיין בשני התחומים, מה שעלול ליצור מתח ודרישות מתחרות על זמנם ומרצם ולעיתים גם על העדפותיהם ומאפייניהם האישיים.
כיום, גוברת ההכרה בכך שהוראה ומחקר הם מרכיבים חשובים באותה מידה בתפקידו של חבר סגל. אוניברסיטאות משקיעות הרבה משאבים בתוכניות פיתוח סגל כדי לשפר את כישורי ההוראה שלהם וליצור גישות הוראה חדשניות. בנוסף, מושם דגש גובר על מרכיב איכות ההוראה בקידום אקדמי ומתן קביעות.
מחקרים מראים שלהוראה איכותית יכולה להיות השפעה חיובית על הלמידה של הסטודנטים, כולל הגברת מעורבות, מוטיבציה והישגים. יתרה מכך, סגל המלמד בשיטות הוראה חדשניות ויעילות מדווח על שביעות רצון ותחושת סיפוק גבוהות יותר בעבודתם.
חבר סגל מצליח הוא זה היודע לאזן בין מחקר והוראה ולעסוק בשני התחומים בהתלהבות ובמסירות.
לשם העמקה בסוגיות אילו והיכרות עם המחקרים החדשים בתחום ושיטות ההוראה העדכניות והאפקטיביות ביותר כיום באקדמיה, הזמנתי לכאן היום את פרופסור ניצה דוידוביץ, ראש החוג לחינוך וראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוניברסיטת אריאל, וכן ראש הפורום לקידום ההוראה בישראל. 

 

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל-

[email protected]

 

 

ב-1979 התרחשה באיראן מהפכה שהפכה את איראן החילונית והפרו-מערבית לרפובליקה אִסלאמית דתית.
בעקבות המהפכה נוסחה חוקה חדשה שהבטיחה למנהיג הדתי את התפקיד של מנהיג עליון לכל חייו.
המהפכה מסמנת לא רק את סופם של יחסי הקירבה בין איראן למערב ובמיוחד לישראל, אלא את תחילתה של תקופת מאבק במערב ובמיוחד בישראל.  
מה מביא ומה מאפשר הפיכה משטרית שכזאת? כיצד השפיעה על חיי היום יום באיראן? וכיצד השפיעה על הפיכות דתיות אחרות במזרח התיכון? מה מקור ומהות השנאה של אנשי השלטון הדתי האיראני לישראל?  ואיך אפשר בלי לדבר על האיום הגרעיני.
לשם העמקה בשאלות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופסור רונן כהן, חוקר של איראן והאיסלאם השיעי. ראש התוכנית לתואר שני בלימודי המזרח התיכון, וסגן דקן לתארים מתקדמים באוניברסיטת אריאל. 

למעוניינים בהרחבה נתניהו טוב לאיראן? – The Middle East Central Asia Research Center (ariel.ac.il)

 

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל-

[email protected]

 

 

למעלה מ 10% באוכלוסייה סובלים או יסבלו מדיכאון בשלב כזה או אחר בחייהם. זו הפרעת מצב הרוח השכיחה ביותר כיום. לחץ קיצוני מתמשך או לחץ מתון מתמשך בין אם פיזי או פסיכולוגי יוצר בגוף דלקת כרונית ומעלה משמעותית עליה בסיכון בסוכרת ודיכאון. יתרה מכך לחץ מתמשך מקצר חיים. מה גורם לחלק מאתנו להיות עמידים ללחץ יותר מאחרים? וכיצד עכברי מעבדה מספקים לנו הבנה ופותחים אפשרויות להתערבות של טיפול ואף מניעה. בפרק הזה מצטרף רקטור האוניברסיטה פרופ' אלברט פנחסוב וירחיב לנו על המחקר שעשה בנושא.

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל-

[email protected]

 

 

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת במספר המאובחנים על הרצף האוטיסטי. האם עלייה זאת מבטאת גידול אמיתי או נובעת משינוי בהגדרה? מהו הגיל המוקדם ביותר לזיהוי ומהם הסימנים שכדאי להיות ערים אליהם בהתנהגות הפעוט? מה היתרונות של אבחנה מוקדמת? וכיצד כלבים יכולים לעזור לילדים עם אוטיזם? לשם כך נארח את הפרופסור אסתר בן- יצחק, קלינאית תקשורת בכירה, ראש מרכז ברוקנר לחקר האוטיזם וראש התוכנית לתואר שני במחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל.

 

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל-

[email protected]

 

 

פרופסור איתן לוננפלד הוא פרופסור למיילדות וגינקולוגיה. חוקר פוריות, גברית, פוריות נשית, גידול תאי אב מתאי גזע ושימור רקמת אשך לפני גיל ההתבגרות. בפרק נדבר על מה מוגדר בעצם כבעיית פריון ומה השכיחות באוכלוסייה, מהם האתגרים העומדים בפני זוגות הנאבקים בבעיות פוריות ואיך המחקר של פרופ' איתן עוזר להתמודד עם אתגרים אלו והאם אכן יש תקווה לזוגות עם בעיות פוריות.

 

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל-

[email protected]

 

 

כל חורף בשנים האחרונות אנחנו שומעים על הצפות ברחבי הארץ ובערים מרכזיות במיוחד. אנחנו עדים להמון סרטונים שרצים ברשת על עסקים המנסים להציל סחורה משיטפון וגם תושבים שמשתמשים ברפסודה מאולתרת כדי להתנייד ממקום למקום. האם המצב תמיד היה כזה? יש מה לעשות נגד התופעה? לשם כך הצטרף אלינו לפרק פרופ' אורן אקרמן ובו יסביר לנו על התופעה והאם אפשר למגר אותה באמצעות קיימות.

פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.

לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.

הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים.

ניתן לפנות במייל ל-

[email protected]