הכמוסה

המחקרים של פרופ' מומי דהן על אי שוויון בישראל מגלים סגירת פערים מפתיעה ומשמחת, אבל גם תעלומה כלכלית שלא מחמיאה לנו במיוחד. דהן הגיע לאולפן הכמוסה כדי להסביר למה לכולנו צריך להיות אכפת מאי שוויון, אפילו משיקולים כלכליים נטו; למה השכלה היא המנוע החשוב ביותר לצמצום פערי ההכנסות; וגם למה כדאי להיות אופטימי - זה פשוט עניין של חישוב עלות תועלת. ואת מי שמחפש עדות לכך שהפער העדתי בישראל הולך ומצטמצם הוא שולח לאמפי קיסריה הגדוש, בהופעות של זמרים מזרחיים.

יום אחד יובל דרור שם לב שהוא הפסיק להבין את העולם, והוא משוכנע שזה קרה לכולנו. ד"ר דרור, סוציולוג של הטכנולוגיה, חושב שיצאנו מאיזון, והסיבה לכך טמונה בסמארטפון שלנו, בווטסאפ ובאינסטגרם. משהו בסיסי השתנה באופן שבו אנחנו חווים את העולם, מתקשרים אחד עם השני, ומתנהגים. אפילו המנות במסעדה נראות אחרת. והגיע הזמן לשנות כיוון: "אנחנו צריכים להשתמש בטכנולוגיה במקום שהיא תשתמש בנו"

"מחיר למשתכן פירושו שאני מודד אותך רק במחיר. שאני נותן לך שיכון במובן של קורת גת וגוזל ממך את הבית, את האפשרות הקהילתית, את העירוניות. אני נותן לך קופסה כדי שתרד לי מהאוזן, מהכותרות בעיתון ומההפגנות ברחוב. אלא שבדרך הזאת אנחנו מייצרים תסכול ושבר גדול שבעתיים ממשבר הדיור". האדריכל דוד קנפו בחשבון נפש נוקב על ההשלכות הכלכליות, החברתיות והאישיות ארוכות הטווח של חיפוש פתרונות למשבר הדיור במקום לתכנן את הארץ כמו שצריך

מפגש מקרי בטיול לדרום אמריקה הוביל את עו"ד איתי מק לקמפיין של שנים להגברת השקיפות על הייצוא הביטחוני הישראלי. ומסתבר שיש לא מעט ייצוא כזה, כולל למשטרים מפוקפקים ביותר. מק מספר כיצד אפשר לגלות עסקאות נשק שהיינו מעדיפים להסתיר דווקא בדף הפייסבוק של ראשי החונטות, מה היתרון האמיתי של ישראל בשוק הנשק העולמי, והאם כל הסיפור הזה בכלל משרת את האינטרס שלנו

הפצת שמועות דרך ווטסאפ, טוקבקים ממומנים ותעמולה חסרת רסן ברשתות החברתיות: פרופ' קרין נהון צופה מערכת בחירות סוערת ומלוכלכת. רגע לפני שהקמפיין מעלה הילוך, נהון מגיעה לאולפן "הכמוסה" כדי להסביר למה הפלטפורמות הטכנולוגיות הן בעצמן שחקניות פוליטיות, איך בקמפיין הבחירות התעמולה תגיע אלינו בעקיפין מאנשים שנראים בדיוק כמונו, ומדוע דווקא לראש הממשלה נתניהו היה אינטרס לעצור את המהלך להפיכת התעמולה ברשת לשקופה

הסופר ניר ברעם מגיע לאולפן "הכמוסה" לספר על ההשראה לספר "צל עולם" שפירסם אחרי המחאה, והדרך שעבר מאז. דיברנו על דור שלם שמרגיש שהכל שטויות, על ההתחככות שלו בעולם היועצים הפוליטיים הבינלאומיים, על דור השלום שלמד לעשות עסקים, התובנות שהעלו את דונלד טראמפ והרוויחו לו 2,000 דולר, הגאונות של "הסמויה" ולמה סדר היום הכלכלי, בכל זאת, לא יכול להכתיב פה את הפוליטיקה

אושר הוא לא תחושה רגעית של שמחה שנוחתת עלינו, אלא סוג של שביעות רצון מהחיים שאפשר לנהל בחוכמה ואפילו לחסוך לפנסיה. פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלת אושר, מסביר למה טיול משפחתי גורם יותר אושר מקניית בגדים, איך יכול להיות שעם כל הצרות שיש כאן הישראלים הם מהאנשים המאושרים בעולם, מדוע הרעיון של הכנסה בסיסית לכולם ייצור דיכאון לאומי, ואיך לנהל גם את הפנאי כדי שיגרום לנו אושר

קוראים לזה גנאולוגיה גנטית: אפשר לפתור ככה פשעים לא מפוענחים, לגלות מאיפה באנו, ואולי גם להבין טוב יותר מי אנחנו. פרופ' יניב ארליך, המדען הראשי של חברת MyHeritage, מגיע לאולפן הכמוסה (עם ביטקוין במבחנה בכיס!) כדי להסביר איך תפס האף.בי.איי את ה"גולדן סטייט קילר" אחרי 40 שנה של גישושים באפלה; למה תאומים זהים נוטים להצביע לאותן מפלגות; איך אפשר לזהות מי אתם באמצעות הדי.אן.איי שלכם, גם אם מעולם לא נתתם קודם דגימה; ולמה לגנטיקאים, כל הלבנים נראים אותו דבר

במכירות פומביות באיביי אי אפשר לדעת אם מדובר במוכר או במוכרת. ובכל זאת, גם כשהם רוכשים מוצרים זהים, חדשים מהקופסה, הקונים מחפשים רמזים שיעזרו להם להחליט מה מינו של המוכר - ובהתאם הם מחליטים כמה לשלם לו. ובממוצע, נשים מוכרות ב-80 סנט על כל דולר שגבר משיג. זה אחד הממצאים המטלטלים אליהם הגיעה ד"ר תמי קריכלי-כץ, משפטנית וסוציולוגית, שחוקרת אי-שוויון ואת התפקיד העמוק - לטוב ולרע - של סטריאוטיפים בחיינו.

ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית של האינטרנט, לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של התעשייה שעוקבת אחרי הפעילות שלנו ברשת, וגם סוחרת במידע הזה. היא מסבירה איך השימוש שלנו באימוג'י חושף את סוג האישיות שלנו, משוכנעת שהציבור בהכחשה עמוקה לגבי ההשפעה המכרעת שהיתה לקמפיין ברשתות החברתיות על הניצחון של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב, וחושפת איך הטלפון מקשיב לנו. ולמה דווקא "כשאתם לא חושבים שמישהו מסתכל עליכם, אפשר לדעת עליכם המון"