שיעור אחרון לסדרה.

בשיעור זה נסביר על סוגי הפרוזבול הקיימים כיום, וכיצד הלכה למעשה יש לחתום על הפרוזבול.

מי הוא אותו בית הדין בפניו צריך למסור את הפרוזבול? האם צריך למסור את הפרוזבול לבית הדין המרכזי או שדי בשלושה חברים מהישיבה? במהלך השיעור נדון בהרכב בית הדין ובשיטות השונות בעניין זה.

בשיעור זה נדון על נוסח הפרוזבול. המקור של הפרוזבול הוא במשנה, נדון מה רמת חיובו, בשיטת רש"י הסובר שהוא מדאורייתא, וכן בדעת התוספות ושאר הראשונים הסוברים שהוא מדרבנן. בנוסף נסביר מה הבינו בשיטת הרמב"ם. נראה את המחלוקת מי חתום על הפרוזבול ואיך מקיימים אותו היום, ואף נביא עדות על שני סוגים שונים של שטרות שהרב החתים לפני מספר שנים.

בשיעור נעסוק בשאלות יסוד בעניין פרוזבול.

מדוע תיקן הלל את הפרוזבול? ומה בכלל משמעות המילה פרוזבול? וכיצד ניתן לתקן תקנה כנגד מצווה דאורייתא של שמיטת כספים?

האם שמיטת כספים בימינו היא דאורייתא או דרבנן? והאם יש מי שאומר שהיא לא נוהגת כלל בימינו? במהלך השיעור נסקור את הדעות השונות בעניין ואת העומד ביסודן.

בשיעור זה נדון בשאלה האם אפשר להתנות על הלוואה שהשביעית לא תשמט אותה. נדון בהבנות השונות של שמטת כספים. נסביר את שיטת הרמב"ם שלא כל חוב נשמט, אלא רק חוב שנוצר על ידי הלוואה ונביא מקרים מימינו בהם חובות נשמטים או לא נשמטים. כמו כן, נציג את הדעות השונות לרמת חיוב שמיטת הכספים בימנו ובשיעור הבא נדון בשיטות אלו.

בשיעור זה נציג כיצד חז"ל מתייחסים ללווה שמחזיר את החוב, ונדון במחלוקת ראשונים על ההשתדלות של המלווה להחזרת הכסף אליו. בנוסף נדון בשאלה האם שביעית משמטת רק חוב שהפירעון שלו בשנת השמיטה, כלומר, עד ראש השנה השמינית, או שמא השביעית משמטת אף חוב שפירעונו בשנה השמינית. כמו כן נלמד האם שמיטת כספים זה חלק מדיני איסורים או חלק מדיני ממונות.

במהלך השיעור נמשיך להציג את מחלוקת הראשונים בשאלה כיצד מקיימים את מצוות השמיטה. נעסוק הפעם בשיטת היראים - החוב לא נמחק בסוף השמיטה, אלא מבחינה ממונית יש חוב ומבחינה איסורית אסור לגבות את החוב. בנוסף נעסוק בנוסח הישן של היראים בעניין "לא ייגוש" ומה זה מלמד על מצוות השמיטה.

במהלך השיעור נברר מהי שמיטת כספים, מה מקורה וכיצד חז"ל מתייחסים אליה. כיצד מתבצעת שמיטת כספים וכיצד עוברים על הלאו של "לא יגוש"? ומה שיטת המרדכי בעניין הפקעתא דמלכא?

בשיעור הובאה שיטה אחרונה בראשונים בשאלת דאורייתא או דרבנן, שיטת הרז"ה, התולה את מצוות שביעית ביובל. וכן פסיקת ההלכה בזמן הזה ושיטת הרב קוק.