עפרה ליפשיץ, נשואה לאל"מ הרב אורי, אמא לשישה, מורה באולפנת אוריה, ופעילה בארגון "שותפות לשירות".

בשיחה איתה דיברנו על תפקידן המשמעותי של נשות המילואים, על תפקיד המורות, המורים ומערכת החינוך בזמן מלחמה, ועל הדרישה של נשות המילואים לשותפות כלל הציבור בנשיאה בנטל.

שרית זוסמן שכלה את בנה, בן, במלחמת חרבות ברזל.

בשיחה אתה היא מספרת על בן, על הבית בו גדל ועל הערכים אותם ספג.

היא מדברת גם על השליחות שנטלה על עצמה מאז נפילתו של בן להיאבק בשיח המפלג והמקצין אותו אנו פוגשים בפוליטיקה ובתקשורת, ועל היכולת של מורים להשפיע על איכות השיח של תלמידיהם ושל החברה.

תהלה דרמון מלכה, ראש החוג להסטוריה ושותפה בפרויקט עדות 710 עוסקת בשאלות של התמודדות עם חוסר ודאות בנוגע לקרובים שלא ידוע מה עלה בגורלם, ועל השאלה איך ומה נזכור בעתיד מהאירועים הגדולים שאנחנו חיים בתוכם. מה תפקידם של ההורים והמורים בעיצוב הזיכרון? האם לאופן בו מעוצב הזיכרון יש השפעה על החוסן ועל תפיסת המציאות של בני הנוער?

ד''ר אדם צחי חקר כיצד מייצג הקולנוע הישראלי את תופעת הלם הקרב. בעקבות ספרו החדש נפגשנו לשיחה על יחס החברה להלם קרב במהלך השנים, על החשיפה של כולנו, גם ילדים ונוער, לטראומת המלחמה מאז השבעה באוקטובר, ועל תפקידה של מערכת החינוך בהתמודדות עם ביטויים שונים של פוסט טראומה.

מנהיגות כוללת בתוכה גם לקיחת אחריות.

כהורים וכמחנכים אנחנו שואפים לחנך את דור העתיד לקחת אחריות.

גם אחריות על העתיד לבוא וגם אחריות על העבר.

כאשר חלק מהדמויות המובילות לא מצטיינות בתחום זה, האתגר אתו מתמודדים ההורים והמורים בכיתה הופך למשמעותי יותר.

כיצד מתמודדים עם האתגר, וממשיכים לחנך לאחריות?

ד"ר מחי לב רן בשיחה עם ד"ר איתמר ברנר

בפרק חדש של הפודקאסט הרפוד מתארחת ד"ר יהודית חסידה, ראש התכניות למגזר החרדי במכללת הרצוג.

יהודית משוחחת עם צחי על השילוב בין המגזר החרדי למגזר הדתי-לאומי בימים שבהם נראה שהמתיחות בין המגזרים השונים נמצאת בשיאה. כיצד מרגישה מורה חרדית בחדר מורים שבו מורים מגוייסים ומורות שבעליהן במילואים?

איך מתנהלים בשגרה ביום הזיכרון וביום העצמאות?

ואיך מתנהלים בימי מלחמה?

ומה על עתיד השותפות שבין המגזרים השונים בחברה הישראלית?

בפרק חדש של הפודקאסט הרפוד מתארחת אילה, בוגרת המכללה, מורה בפלך ירושלים, ומילואימניקית באמ"ן.

אילה מספרת בפרק על האתגרים בשירות המילואים, ההיעדרות מהבית ומהעבודה וההשלכות של שירות מילואים ארוך בזמן מלחמה על עבודתה כמורה ועל הקשר עם התלמידות.

האם יש ממשקים בין עבודת ההוראה לשירות מודיעיני, ומהו המסר שלה לתלמידות דתיות בכיתות י"א-י"ב?

כיצד משלבים מציאות חדשה של מלחמה עם ערכי חינוך ומנהיגות?

ד"ר אביחי קלרמן, איש חינוך ומפקד יחידת אית"ן פיקוד דרום במילואים, חולק את סיפורו האישי מהרגעים הראשונים של המלחמה ועד היום, כמפקד יחידת איתור נעדרים ומנהל אקדמי של מכללת הרצוג. סיפורו חושף כמה מהאתגרים הכרוכים בניהול מערך צבאי ומערך אזרחי בו זמנית, לצד משפחה ענפה, ומפגש בין נורמות וערכים צבאיים לאלו האזרחיים.

מוזמנים להקשיב ולהיות חלק מהשיח על מנהיגות בעתות חירום.

ד"ר צחי לב רן מארח את הרב פרופ' יהודה ברנדס - פרק שלישי

מהם גבולות הדמוקרטיה בזמן מלחמה?

גם בזמן שגרה יש מחיר לחופש הביטוי, אבל נראה שבמדינה דמוקרטית כמו שלנו, ההכרעה היא שעדיף לשלם את מחיר חופש הביטוי מאשר לשלם את המחיר של היעדר אפשרות ביטוי.

אבל בעת מלחמה - האם הכללים נשארים כבשגרה?

כאשר אנשים בעלי תפקידים והשפעה מתבטאים בצורה שעלולה לפגוע במאמץ המלחמתי - כיצד יש לנהוג כלפיהם?

איפה יעבור הגבול בין הרצון לאפשר ביקורת ומגוון דעות לבין הרצון לשמור על החיילים, החטופים, והמאמץ המלחמתי?

ד"ר צחי לב רן מארח את הרב פרופ' יהודה ברנדס, פרק שני:

מה בין מוסר מלחמה מקראי למוסר מלחמה מודרני?

המקרא מציג בפנינו מלחמות בהן נלחמים עם נגד עם - ציוויים כמו "החרם תחרימם" , ו"לא תחייה כל נשמה" מבהירים את הציפייה מהצבא בתקופת המקרא.

מוסר המלחמה המודרני מצפה שהמלחמה תהיה בין חיילים, וכמה שפחות אזרחים ייפגעו בה.

עד "חרבות ברזל" נהגנו לפני מוסר המלחמה המודרני.

האם משהו השתנה במלחמה האחרונה?

האם נוכל להישאר כאן מול אויב אכזר עם יד קשורה?

האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר של שינוי הכללים?