כבר עשרים ושנים יום אנחנו סופרים את העומר. מתכוננים לקבלת התורה.

כולנו מכירים את סיפור מעמד הר סיני כמו שהוא מופיע בתורה בפרשת יתרו. האם אפשר למצוא אותו גם בתורה שבעל פה? במשניות?

נראה שהמסכת שמבקשת לחבר את המשנה למתן תורה היא מסכת אבות, שנפתחת במשפט: "משה קיבל תורה מסיני". נראה שמכאן מקור המנהג לקרוא את משניות פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות.

לקראת פסח קיימנו לימוד יומי במשניות פרק ערבי פסחים. ביקשנו לחזור ליסודות, לדברי התנאים במשניות. כל יום למדנו לא יותר ממשנה אחת, והעמקנו בקצרה באחת הנקודות שעולות במשנה.

ברוך ה' היו מאות האזנות והרבה מאוד תגובות. אשמח מאוד לקבל מכם, המאזינים, משובים, זה יכול לעזור לי לכוון ולדייק יותר.

לקראת שבועות אני רוצה להמשיך באותה הדרך. חמש דקות משנה. בכל יום לא יותר ממשנה אחת, והעמקה באחת הנקודות שעולות במשנה. את הלימוד אנחנו מקדישים לעילוי נשמתה הטהורה של הילדה נאווה פרלמן. נאווה שיינדל בת צבי וסנדרה, שנפטרה בהיות בת שלוש, באסרו חג שבועות תש"ן.

אחרי שבועות ניקח הפסקה קצרה, ונעבור לסדר הבאת הביכורים, במשניות הפרק השלישי של מסכת ביכורים, ולאחר מכן נמשיך בכל פעם עם סדרת משניות שרלוונטית למעגל השנה.

אפשר להאזין לנו בספוטיפיי, בגוגל פודקאסט, באפליקציית הפודקאסטים של אפל, ובכל אפליקציות הפודקאסטים. אפשר לקבל את הקישור כל יום בקבוצת הווצאפ של "חמש דקות משנה", שם גם מתפרסם הלימוד היומי בטקסט לקריאה. אתם מוזמנים בשמחה לשתף את הלימוד עם חברים.

ועכשיו, נעבור ללימוד היומי לקראת שבועות, לימוד מספר 1:

מסכת אבות פרק א משנה א

משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.

הם אמרו שלשה דברים: הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה:

מספיק מבט חטוף על ספר בשביל לדעת את השם שלו, מי כתב אותו, האם הוא חדש או ישן, ארוך או קצר, מה הסגנון שלו וכדו'. אם נדפדף בעמודים הראשונים נוכל להבין עוד כמה דברים מתוכן העניינים וההקדמה. איך אנחנו מבחינים בין שם הספר לשם המחבר? איך אנחנו מבחינים שזהו תוכן העניינים וזוהי ההקדמה? איך אנחנו מבדילים בין שם הפרק לבין התוכן שלו?

הגרפיקה והעיצוב מעבירים את המסר מצוין.

כל זה לא קיים במשנה, שבמשך שנים עברה בעל פה.

בתקופות מוקדמות יותר כלל לא היתה "המשנה" המסודרת, רשימה סגורה של מסכתות, מחלוקות לששה סדרים, וכל מסכת מתחילה בנקודה מסוימת ומסתיימת באחרת. היו הלכות שאנשים שיננו והעבירו מדור לדור, היו לבתי מדרש שונים רשימות הלכות ואפילו מסכתות, אבל לא הדבר המסודר הזה שאנחנו מכירים כששה סדרי משנה.

בתחילת המאה השלישית, בין טבריה לציפורי, התרחשה מהפכה- רבי ערך את המשנה. ששה סדרים, ששים מסכתות, 523 פרקים 4192 משניות. אנחנו רגילים לחשוב שרבי כתב את המשנה, אבל זה לא נכון. המשנה המשיכה עדיין לעבור בעל פה, במשך מאות שנים אחרי עריכתה. מעולם לא תמצאו בגמרא את צירוף המילים: "כתוב במשנה", רק: "שנינו", או "הם שנו" (בארמית: קא תני, או תנן), זאת לעומת: "דאמר קרא" שתרגומו: "אמר הכתוב", המשמש לציטוט פסוקים בגמרא.

אז איך יודעים איפה ההתחלה ואיפה הסוף בטקסט שעובר בעל פה? מה הכותרת ומי המחבר של המשנה? איך אפשר להבין מה ההקדמה של המשנה בלי שיש לכך איזשהו ביטוי גרפי-חזותי?

בתורה שבכתב אפשר לראות בעין את ההתחלה האמצע והסוף. את הרווחים בין הפרשיות, את הרווחים בין החומשים. התורה שבכתב גם מספרת סיפור, שבמידה רבה הוא הסיפור שלה: ה' ברא את העולם. שלח את משה להוציא את בני ישראל ממצרים. התגלה לעם ישראל לכרות איתם ברית ולתת להם תורה בסיני. לימד את משה עוד פרשה ועוד מצווה ("וידבר ה' אל משה לאמר") וכשמשה מת הוא מסר את ספר התורה השלם לעם ישראל ששמרו אותו בארון הברית.

מה הסיפור של המשנה? מאיפה היא התגלגלה אלינו?

באמת קשה למצוא, אבל נראה לי שאם מחפשים את ההקדמה, או את נקודת ההתחלה של המשנה ואולי של התורה שבעל פה בכלל, ברור שהיא נמצאת במסכת אבות, ובמיוחד בפתיחה שלה. אני שומע ממשפט הפתיחה כמה יסודות חשובים מאוד:

1. ההלכות שמונחות לפניכן הן לא פרי המצאת מוחנו הקודח. מקורן בסיני, בקבלת התורה על ידי משה והן עברו מדור לדור.

הקריאה הזו, של מסכת אבות כהקדמה למשנה, ושל המשנה הראשונה כפתיחה להקדמה יוצרת ציפיה: צריכה להיות חשיבות מיוחדת גם לתוכן של אנשי כנסת הגדולה, והאמת שלמשניות מסכת אבות כולן. עם הציפיה הזו נצא לדרך לבקש את דבר ה', ודבר חכמי תורתו במסכת אבות.